פרשת בראשית -דף נז ע''אכִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם, כָּל בִּישִׁין הֲווּ עָבְדֵי, וְלָא אִשְׁתְּלִים חוֹבַיְיהוּ עַד דְּהֲווּ אוֹשְׁדִין דָּמִין לְמַגָּנָא עַל אַרְעָא. וּמָאן אִנּוּן דְּהֲווּ מְחַבְּלִין אָרְחַיְיהוּ עַל אַרְעָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב רַק רַע כָּל הַיּוֹם. כְּתִיב הָכָא רַק רַע
(דף נז ע''א) וּכְתִיב הָתָם
(לא יגורך רע, וכתיב) (בראשית לח) וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינִי יְיָ.
כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם - כָּל הָרָעוֹת הָיוּ עוֹשִׂים, וְלֹא נִשְׁלַם חֶטְאָם עַד שֶׁהָיוּ שׁוֹפְכִים דָּמִים לְחִנָּם עַל הָאָרֶץ. וּמִי הֵם שֶׁהָיוּ מַשְׁחִיתִים דַּרְכָּם עַל הָאָרֶץ? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב רַק רַע כָּל הַיּוֹם. כָּתוּב כָּאן רַק רַע, וְכָתוּב שָׁם [[לא יגרך רע, וכתוב]] {{בראשית לח}} וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה'.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי וְכִי רָע לָאו אִיהוּ רָשָׁע. אָמַר לֵיהּ, לָא. רָשָׁע אֲפִלּוּ אָרִים יְדֵיהּ לְגַבֵּי חַבְרֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּלָא עָבִיד לֵיהּ מִידִי אִקְרֵי רָשָׁע. כְּמָה דִכְתִיב,
(שמות ב) וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ. הִכִּיתָ לָא כְּתִיב אֶלָּא תַכֶּה.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וְכִי רָע אֵינוֹ רָשָׁע? אָמַר לוֹ, לֹא. רָשָׁע - אֲפִלּוּ הֵרִים יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא עָשָׂה לוֹ דָבָר, נִקְרָא רָשָׁע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב {{שמות ב}} וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךְ. הִכִּיתָ לֹא כָתוּב, אֶלָּא תַּכֶּה.
אֲבָל רַע לא אִקְרֵי אֶלָּא מַאן דִּמְחַבֵּל אָרְחֵיהּ וְסָאִיב גַּרְמֵיהּ וְסָאִיב אַרְעָא וְיָהִיב חֵילָא וְתוּקְפָּא לְרוּחַ מְסָאֳבָא דְּאִקְרֵי רָע דִּכְתִיב רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וְלָא עָאל
(סט א) בְּפַלְטְרִין וְלָא חָמֵי אַפֵּי שְׁכִינְתָּא. בְּגִין דִּבְהַאי אִסְתַּלַּק שְׁכִינְתָּא מֵעָלְמָא.
אֲבָל רַע לֹא נִקְרָא אֶלָּא מִי שֶׁמַּשְׁחִית דַּרְכּוֹ וּמְטַמֵּא עַצְמוֹ וּמְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ, וְנוֹתֵן כֹּחַ וְחֹזֶק לְרוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁנִּקְרֵאת רַע, שֶׁכָּתוּב רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וְלֹא נִכְנָס בְּפַלְטֵרִין וְלֹא רוֹאֶה פְּנֵי שְׁכִינָה, מִשּׁוּם שֶׁבָּזֶה מִסְתַּלֶּקֶת שְׁכִינָה מִן הָעוֹלָם.
מְנָלָן מִיַּעֲקֹב. דְּכַד אִסְתַּלַּק שְׁכִינְתָּא מִנֵּיהּ חָשִׁיב דְּבִבְנוֹהִי הֲוָה פִּיסוּל דִּבְגִינַיְיהוּ אִתְתַּקַּף בְּעָלְמָא רוּחָא מְסָאֳבָא וְגָרַע נְהוֹרָא מִן סִיהֲרָא וּפָגִים לָהּ. וְאִי תֵימָא אַמַּאי. בְּגִין דְּדָא סָאִיב מַקְדְּשָׁא וְאִסְתַּלְּקָא שְׁכִינְתָּא מֵעֲלוֹי דְּיַעֲקֹב. כָּל שֶׁכֵּן הַהוּא דִּמְסָאָב אָרְחֵיהּ וְסָאִיב גַּרְמֵיהּ דְּהוּא אַתְקִיף לֵיהּ לְרוּחָא מְסָאֳבָא. וּבְגִין כָּךְ כַּד אִסְתָּאָב אִקְרֵי רָע.
וּמִנַּיִן לָנוּ? מִיַּעֲקֹב. שֶׁכְּשֶׁהִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, חָשַׁב שֶׁיֵּשׁ פְּסוּל בְּבָנָיו שֶׁבִּגְלָלָם הִתְחַזְּקָה בָּעוֹלָם רוּחַ הַטֻּמְאָה וְנִגְרַע הָאוֹר מֵהַלְּבָנָה וּפָגַם אוֹתָהּ. וְאִם תֹּאמַר לָמָּה? מִשּׁוּם זֶה מְטַמֵּא אֶת הַמִּקְדָּשׁ וְהִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מֵעַל יַעֲקֹב. כָּל שֶׁכֵּן אוֹתוֹ שֶׁמְּטַמֵּא דַרְכּוֹ וּמְטַמֵּא עַצְמוֹ שֶׁהוּא מְחַזֵּק אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה, וְלָכֵן כְּשֶׁנִּטְמָא נִקְרָא רַע.
תָּא חֲזֵי, כַּד בַּר נָשׁ אִסְתָּאָב לָא יִתְפַּקַּד מֵעִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְטַב. וּבְכָל זִמְנָא אִתְפַּקִּיד מֵהַהוּא דְּאִתְקְרֵי רָע לְבִישׁ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב,
(משלי יט) וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֶד רָע, כַּד אָזִיל בְּאֹרַח מֵישָׁר, כְּדֵין בַּל יִפָּקֶד רָע. וְעַל דָּא כְּתִיב רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וּכְתִיב לֹא יְגוּרְךָ רָע. וְדָא אִקְרֵי רָע וְלָא אִקְרֵי רָשָׁע. וּכְתִיב
(תהלים כג) גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי:
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁבֶּן אָדָם נִטְמָא, לֹא נִפְקָד מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטוֹב, וּבְכָל פַּעַם נִפְקָד מֵאוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא רַע לְרַע. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב {{משלי יט}} וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֶד רָע. כְּשֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, אָז בַּל יִפָּקֶד רָע. וְעַל זֶה כָּתוּב רַק רַע כָּל הַיּוֹם, וְכָתוּב לֹא יְגֻרְךְ רָע. וְזֶה נִקְרָא רַע וְלֹא נִקְרָא רָשָׁע. וְכָתוּב {{תהלים כג}} גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָע רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי.
וַיִּנָחֶם יְיָ כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח
(ישעיה ה) הוֹי מוֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה. הוֹי מוֹשְׁכֵי הֶעָוֹן אִלֵּין בְּנִי נָשָׁא דְּחָטָאן קַמֵי מָארֵיהוֹן בְּכָל יוֹמָא, וְאִתְדַּמָּן בְּעֵינַיְיהוּ אִנּוּן חוֹבִין דְּאִנּוּן כְּחַבְלֵי הַשְּׁוָא. וְחָשְׁבִין דְּהַהוּא עוֹבָדָא דְּעָבְדִין וְהַהוּא חוֹבָא דְּעָבְדִין דְּלָאו אִיהוּ כְלוּם וְלָא אַשְׁגַּח בְּהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. עַד דְּעָבְדִין לְהַהוּא חוֹבָא תַּקִּיף וְרָבֵי כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה דְּאִיהוּ תַּקִּיף דְּלָא יָכִיל לְאִשְׁתֵּצָאָה.
וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, {{ישעיה ה}} הוֹי מוֹשְׁכֵי הֶעָון בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה. הוֹי מוֹשְׁכֵי הֶעָון - אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁחוֹטְאִים לִפְנֵי רִבּוֹנָם בְּכָל יוֹם, וְנִדְמִים בְּעֵינֵיהֶם אוֹתָם חֲטָאִים שֶׁהֵם כְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא, וְחוֹשְׁבִים שֶׁאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ וְאוֹתוֹ חֵטְא שֶׁעָשׂוּ שֶׁאֵינוֹ כְלוּם, וְלֹא מַשְׁגִּיחַ בָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁעוֹשִׂים אֶת אוֹתוֹ חֵטְא חָזָק וְגָדוֹל כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה, שֶׁהוּא חָזָק שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְכַּלּוֹת.
וְתָא חֲזֵי כַּד עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דִּינָא בְּחַיָּיבֵי עָלְמָא, אַף עַל גַּב דְּאִנּוּן חָטָאן קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאַרְגְּזִין לֵיהּ כָּל יוֹמָא. לָא בָּעֵי לְאוֹבָדָא לְהוּ מֵעָלְמָא. וְכַד אַשְׁגַּח בְּעוֹבָדֵיהוֹן אִתְנְחַם עֲלַיְיהוּ עַל דְּאִנּוּן עוֹבְדֵי יְדוֹי וְאוֹרִיךְ לוֹן בְּעָלְמָא.
וּבֹא וּרְאֵה, כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּין בְּרִשְׁעֵי הָעוֹלָם, אַף עַל גַּב שֶׁהֵם חָטְאוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִרְגִּיזוּ אוֹתוֹ כָּל יוֹם, אֵינוֹ רוֹצֶה לְאַבֵּד אוֹתָם מֵהָעוֹלָם. וּכְשֶׁמַּשְׁגִּיחַ בְּמַעֲשֵׂיהֶם, מִתְנַחֵם עֲלֵיהֶם עַל שֶׁהֵם מַעֲשֵׂי יָדָיו וּמַאֲרִיךְ לָהֶם בָּעוֹלָם.
וּבְגִין דְּאִנּוּן עוֹבָדֵי יְדוֹי נָטִיל נְחָמָה וְאִתְנְחָם עֲלַיְיהוּ וְחַיִיס עֲלַיְיהוּ. וְכַד בָּעֵי לְמֶעְבַּד בְּהוּ דִּינָא כִּבְיָכוֹל עָצִיב
(ד''א ל''ג חדוון לא תיעול קדמוהי) דְּכֵיוָן דְּעוֹבָדֵי יְדוֹי אִנּוּן, עָצִיב עֲלַיְיהוּ. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר,
(דניאל ו) וְדַחֲוָון לָא הַנְעֵל קָדָמוֹהִי.
וּבִגְלַל שֶׁהֵם מַעֲשֵׂי יָדָיו, נוֹטֵל נֶחָמָה וּמִתְנַחֵם עֲלֵיהֶם וְחָס עֲלֵיהֶם. וּכְשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בָּהֶם דִּין, כִּבְיָכוֹל הוּא עָצוּב [[ד''א שמחות לא יכנסו לפניו]]. שֶׁכֵּיוָן שֶׁהֵם מַעֲשֵׂי יָדָיו, הוּא עָצוּב עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {{דניאל ו}} וּשְׂמָחוֹת לֹא הִכְנִיס לְפָנָיו.
כְּתִיב,
(ס''א והא כתיב) (תהלים צו) הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עוֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי תָּא חֲזֵי, וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ כְּתִיב. אֶל לִבּוֹ עָצִיב וְלָא לְאֲתַר אָחֳרָא. לִבּוֹ כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר,
(שמואל א ב) כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה. רַבִּי יִצְחָק אָמַר וַיִּנָּחֶם יְיָ כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר
(שמות לב) וַיִנָּחֶם יְיָ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ. רַבִּי יֵיסָא אָמַר לְטַב. רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר לְבִישׁ. רַבִּי יֵיסָא אָמַר לְטַב, כְּמָה דְּאִתְּמָר דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָחִים עַל דְּאִנּוּן עוֹבָדֵי יְדוֹי וְחַיִיס עֲלַיְיהוּ. וַיִּתְעַצֵּב בְּגִין דְּאִנּוּן חָטָאן קַמֵּיהּ.
כָּתוּב [[ס''א והרי כתוב]] {{תהלים צו}} הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בּא רְאֵה, וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ כָּתוּב. הוּא הִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וְלֹא לְמָקוֹם אַחֵר. לִבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {{שמואל א ב}} כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, וַיִּנָּחֶם ה', כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {{שמות לב}} וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ. רַבִּי יֵיסָא אָמַר לְטוֹב. רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר לְרַע. רַבִּי יֵיסָא אָמַר לְטוֹב, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְנַחֵם עַל אוֹתָם מַעֲשֵׂי יָדָיו וְחָס עֲלֵיהֶם. וַיִּתְעַצֵּב, מִשּׁוּם שֶׁהֵם חוֹטְאִים לְפָנָיו.
וְרַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר לְבִישׁ דְּכַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְאוֹבָדָא לְחַיָּיבֵי עָלְמָא נָטִיל נִיחוּמִין עֲלַיְיהוּ וְקַבִּיל נִיחוּמִין. כִּבְיָכוֹל כְּמַאן דִּמְקַבֵּל נִיחוּמִין עַל מַה דְּאֲבִיד. כֵּיוָן דְּקַבֵּל נִיחוּמִין וַדַּאי דִּינָא אִתְעֲבַד וְלָא תַלְיָא מִלְּתָא בִּתְשׁוּבָה.
וְרַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר לְרַע, שֶׁכְּשֶׁרוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבֵּד רִשְׁעֵי הָעוֹלָם, נוֹטֵל עֲלֵיהֶם נִחוּמִים וּמְקַבֵּל נִחוּמִים, כִּבְיָכוֹל כְּמִי שֶׁמְּקַבֵּל נִחוּמִים עַל מַה שֶּׁאָבַד. כֵּיוָן שֶׁקִּבֵּל נִחוּמִים, וַדַּאי נַעֲשָׂה דִין, וְלֹא תָלוּי הַדָּבָר בִּתְשׁוּבָה.
אֵימָתַי תַּלְיָא בִּתְשׁוּבָה, עַד לָא קַבִּיל תַּנְחוּמִין עֲלַיְיהוּ. הָא קַבִּיל תַּנְחוּמִין עֲלַיְיהוּ לָא תַלְיָיא מִלְּתָא בִּתְשׁוּבָה כְּלַל וְדִינָא אִתְעֲבִיד. וּכְדֵין אוֹסִיף דִּינָא עַל דִּינָא, וְאַתְקִיף
(לקמן ע ב) לְהַהוּא אֲתַר דְּדִינָא, לְמֶעְבַּד דִּינָא וְאוֹבִיד לוֹן לְחַיָּיבַיָא מִן עָלְמָא. וְכֹלָּא בַּקְּרָא דִּכְתִיב וַיִּנָּחֶם יְיָ. קִבֵּל תַּנְחוּמִין. וּלְבָתַר וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. יָהַב תּוּקְפָּא לְדִינָא לְמֶעְבַּד דִּינָא.
אֵימָתַי זֶה תָלוּי בִּתְשׁוּבָה? עַד שֶׁלֹּא קִבֵּל עֲלֵיהֶם תַּנְחוּמִים. הֲרֵי שֶׁקִּבֵּל עֲלֵיהֶם תַּנְחוּמִים, אָז הַדָּבָר כְּבָר לֹא תָלוּי בִּתְשׁוּבָה כְּלָל וְהַדִּין נַעֲשָׂה. וְאָז מוֹסִיף דִּין עַל דִּין וּמְחַזֵּק אֶת אוֹתוֹ מְקוֹם הַדִּין לַעֲשׂוֹת דִּין, וּמְאַבֵּד אֶת הָרְשָׁעִים מֵהָעוֹלָם, וְהַכֹּל בַּכָּתוּב, שֶׁכָּתוּב וַיִּנָּחֶם ה', קִבֵּל תַּנְחוּמִים. וְאַחַר כָּךְ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ, נָתַן כֹּחַ לַדִּין לַעֲשׂוֹת דִּין.