פרשת בראשית -דף נו ע''בוְכִי הַאי טִפְּשׁוּתָא הֲווּ קָא אָמְרֵי. אֶלָּא בְּגִין דְּהֲווּ יָדְעֵי כָּל אִנּוּן חָכְמְתָן וְכֻלְהוּ מְמַנָּן דְּעָלְמָא דְּאִתְפַּקְּדָן עֲלַיְיהוּ וְהֲווּ מְרַחֲצָן בְּהוּ. עַד דְּאָתִיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא כְּדְקָא הֲוָה. דְּהָא
(דף נו ע''ב) בְּקַדְמִיתָא הֲוָה מַיִם בְּמַיִם. וּלְבָתַר אָתִיב לֵיהּ לְעָלְמָא כִּדְקַדְמִיתָא. וְלָא אִתְחָרִיב מִכֹּלָא. דְּהָא בְּרַחֲמִין אַשְׁגַּח עֲלַיְיהוּ. דִּכְתִיב,
(תהלים כט) יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב. וְלָא כְּתִיב אֱלהִים.
וְכִי הַטִּפְּשׁוּת הַזּוֹ הֵם הָיוּ אוֹמְרִים? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים כָּל אוֹתָם הַחָכְמוֹת וְכָל אוֹתָם הַמְמֻנִּים שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁהֻפְקְדוּ עֲלֵיהֶם וְהָיוּ סוֹמְכִים עֲלֵיהֶם, עַד שֶׁהֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם כְּשֶׁהָיָה. שֶׁהֲרֵי בַּתְּחִלָּה הָיָה מַיִם בְּמַיִם, אַחַר כָּךְ הֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם כְּבַתְּחִלָּה, וְלֹא נֶחֱרַב מֵהַכֹּל, שֶׁהֲרֵי בְּרַחֲמִים הִשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם, שֶׁכָּתוּב {{תהלים כט}} ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב, וְלֹא כָתוּב אֱלֹהִים.
בְּיוֹמוֹי דֶּאֱנוֹשׁ אֲפִלּוּ יְנוּקֵי דְּהַהוּא
(יומא) דָרָא כֻּלְהוּ הֲווּ מַשְׁגְּחָן בְּחָכְמָתָאן עִלָּאִין וְהֲוֵי מִסְתַּכְּלָן בְּהוּ. אָמַר רַבִּי יֵיסָא אִי הָכִי טִפְּשִׁין הֲווּ דְּלָא הֲווּ יָדְעִין דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַיְיתָאָה עֲלַיְיהוּ מֵי טוֹפָנָא וִימוּתוּן בְּהוּ.
בִּימֵי אֱנוֹשׁ אֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל אוֹתוֹ [[היום]] הַדּוֹר הָיוּ מַשְׁגִּיחִים בְּחָכְמוֹת עֶלְיוֹנוֹת וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים בָּהֶם. אָמַר רַבִּי יֵיסָא, אִם כָּךְ, טִפְּשִׁים הָיוּ שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא עֲלֵיהֶם מֵי מַבּוּל וְיָמוּתוּ בָהֶם?
אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִנְדַע יָדְעֵי. אֲבָל אֲחִידוּ טִפְּשׁוּתָא בְּלִבַּיְיהוּ. דְּאִנּוּן הֲווּ יָדְעֵי הַהוּא מַלְאָכָא דִּמְמַנָּא עַל אֶשָׁא וְהַהוּא דִּמְמַנָּא עַל מַיָא וְהֲווּ יָדְעִין לְמֶעֱצַר לוֹן דְּלָא יָכְלִין לְמֶעְבַּד דִּינָא עֲלַיְיהוּ. וְאִנּוּן לָא הֲווּ יָדְעֵי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁלִיט עַל אַרְעָא וּמִנֵּיהּ יֵיתֵי דִינָא עַל עָלְמָא.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, יָדוֹעַ הָיוּ יוֹדְעִים, אֲבָל אָחֲזוּ טִפְּשׁוּת בְּלִבָּם. שֶׁהֵם הָיוּ יוֹדְעִים אוֹתוֹ מַלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל אֵשׁ וְאוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה עַל הַמַּיִם, וְהָיוּ יוֹדְעִים לַעֲצֹר אוֹתָם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת דִּין עֲלֵיהֶם. וְהֵם לֹא הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵט עַל הָאָרֶץ וּמִמֶּנּוּ יָבֹא דִין עַל הָעוֹלָם?
אֶלָא הֲווּ חָמָאן דְּעָלְמָא אִתְפַּקַּד בִּידָא דְּאִנּוּן מְמַנָּן וּבְהוּ כָּל מִלֵּי עָלְמָא. וּבְגִינֵי כָּךְ לָא הֲווּ מִסְתַּכְּלָן בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְלָא מַשְׁגִּיחִין בְּעֲבִידְתֵּיהּ. עַד דְּאַרְעָא אִתְחַבָּלַת. וְרוּחַ קוּדְשָׁא אַכְרִיז בְּכָל יוֹמָא וְאָמַר
(תהלים קד) יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם. וְאוֹרִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לוֹן כָּל הַהוּא זִמְנָא דְּאִנּוּן זַכָּאִין יֶרֶד וּמְתוּשֶׁלַח וְחֲנוֹךְ קָיְימִין בְּעָלְמָא. כֵּיוָן דְּאִסְתַּלָּקוּ מֵעָלְמָא, וּכְדֵין אַנְחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דִּינָא עֲלַיְיהוּ וְאִתְאֲבִידוּ כְּמָא דְּאַתְּ אָמֵר,
(בראשית ז) וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ
(כאן שייך מאמר בז''ח דף ס''ו ובדפוס וניציאה מ''ב א' ע''ש):
אֶלָּא הָיוּ רוֹאִים שֶׁהָעוֹלָם הֻפְקַד בִּידֵי אוֹתָם מְמֻנִּים, וּבָהֶם כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם, וְלָכֵן לֹא הָיוּ מִסְתַּכְּלִים בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְלֹא מַשְׁגִּיחִים בְּמַעֲשָׂיו עַד שֶׁהָאָרֶץ נִשְׁחֲתָה. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַכְרִיזָה בְּכָל יוֹם וְאוֹמֶרֶת: יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶאֱרִיךְ לָהֶם כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁאוֹתָם צַדִּיקִים, יֶרֶד וּמְתוּשֶׁלַח וַחֲנוֹךְ, קַיָּמִים בָּעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּלְּקוּ מֵהָעוֹלָם, אָז הוֹרִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּין עֲלֵיהֶם וְנֶאֶבְדוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {{בראשית ז}} וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ.
וַיִּתְהַלֵּךָ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אוֹתוֹ אֱלֹהִים. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח
(שיר השירים א) עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ. הַאי קְרָא אִתְּמָר. אֲבָלתָּא חֲזֵי, כָּךְ אָרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בְּשַׁעְתָּא דְּבַר נָשׁ אִתְדָּבַּק בֵּיהּ וְהוּא אַשְׁרֵי דִּיּוּרֵיהּ עֲלֵיהּ. וְיָדַע דִּלְבָתַר יוֹמִין יִסְרַח. אַקְדִים וְלָקִיט רֵיחֵיהּ טַב מִנֵּיהּ וְסָלִיק לֵיהּ מֵעָלְמָא.
וַיִּתְהַלֵּךָ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, {{שיר א}} עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ. פָּסוּק זֶה נֶאֱמַר. אֲבָל בּא רְאֵה, כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - בְּשָׁעָה שֶׁבֶּן אָדָם נִדְבָּק בּוֹ וְהוּא מַשְׁרֶה דִיּוּרוֹ עָלָיו וְיוֹדֵעַ שֶׁאַחַר יָמִים הוּא יִסְרַח, מַקְדִּים וְלוֹקֵט רֵיחוֹ הַטּוֹב מִמֶּנּוּ וּמְסַלֵּק אוֹתוֹ מֵהָעוֹלָם.
הֲדָא הוּא דִכְתִיב עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ. עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בִּמְסִבּוֹ דָּא הַהוּא בַּר נָשׁ דְּאִתְדָּבַּק בֵּיהּ וְאָזִיל בְּאָרְחוֹי. נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ, אִנּוּן עוֹבָדִין טָבִין דְּבֵיהּ דִּבְגִינְהוֹן יִסְתַּלַּק מֵעָלְמָא עַד דְּלָא מָטָא זִמְנֵיהּ.
זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ. עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ - זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בִּמְסִבּוֹ - זֶה אוֹתוֹ בֶּן אָדָם שֶׁנִּדְבָּק בּוֹ וְהוֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ - אוֹתָם מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁבּוֹ שֶׁבִּגְלָלָם יִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם בְּטֶרֶם הִגִּיעַ זְמַנּוֹ.
וְעַל דָּא הֲוָה שְׁלמֹה מַלְכָּא אָמַר
(קהלת ח) יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים וְגו'. יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, כְּמָה דְאוֹקִימְנָא דִּבְגִין דְּעוֹבָדֵיהוֹן טָבִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָלִיק לוֹן מֵעָלְמָא
(בגין דלא יסרחו (יחיו). ומגו רחימותא בהו מסלק להון) עַד לָא מָטָא זִמְנַיְיהוּ. וְעָבִיד בְּהוֹן דִּינִין. וְיֵשׁ רְשָׁעִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹרִיךְ לוֹן יוֹמִין וְאוֹרִיךְ רוּגְזֵיהּ בְּהוּ. וְכָל דָּא כְּמָה דְּאִתְּמָר. אִלֵּין בְּגִין דְּלָא יִסְרְחוּן. וְאִלֵּין בְּגִין דְּלִהַדְּרוּ לְגַבֵּיהּ. אוֹ בְּגִין דְּיִפּוּק מִנַּיְיהוּ בְּנִין דְּמַעֲלֵי.
וְעַל זֶה הָיָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר {{קהלת ח}} יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים וְגוֹ'. יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים - כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁבִּשְׁבִיל מַעֲשִׂים טוֹבִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַלְּקָם מֵהָעוֹלָם [[כדי שלא יתקלקלו {{יחיו}}, ומתוך אהבתו בהם מסלק אותם]] בְּטֶרֶם הִגִּיעַ זְמַנָּם, וְעוֹשֶׂה בָהֶם דִּינִים. וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים - שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ לָהֶם יָמִים וּמַאֲרִיךְ בָּהֶם אֶת רֻגְזוֹ, וְכָל זֶה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. אֵלֶּה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִתְקַלְקְלוּ, וְאֵלֶּה כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ אֵלָיו, אוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶם בָּנִים מְעֻלִּים.
תָּא חֲזֵי חֲנוֹךְ זַּכָּאָה הֲוָה. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָמָא לֵיהּ דְּיִסְרַח לְבָתַר. וְלָקִיט לֵיהּ עַד לָא יִסְרַח. הֲדָא הוּא דִכְתִיב,
(שיר השירים ו) וְלִלְקוֹט שׁוֹשַׁנִּים. בְּגִין דְּיַהֲבֵי רֵיחָא טַב לָקִיט לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַד לָא יִסְרְחוּ. וְאֵינְנּוּ כִּי לָקַח אוֹתוֹ אֱלֹהִים. וְאֵינֶנּוּ, לְאָרְכָא יוֹמִין כִּשְׁאָר בְּנִי נָשָׁא דְּהֲווּ אוֹרְכֵי יוֹמִין. מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּלָקַח לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַד לָא מָטֵי זִמְנֵיהּ.
בֹּא רְאֵה, חֲנוֹךְ הָיָה צַדִּיק, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָאָה שֶׁאַחַר כָּךְ יְקַלְקֵל, וְלָקַח אוֹתוֹ בְּטֶרֶם יְקַלְקֵל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב {{שיר ו}} וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים. מִשּׁוּם שֶׁנּוֹתְנִים רֵיחַ טוֹב, לוֹקֵחַ אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּטֶרֶם יְקַלְקְלוּ. וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים. וְאֵינֶנּוּ - לְהַאֲרִיךְ יָמִים כִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מַאֲרִיכִים יָמִים. מָה הַטַּעַם? כִּי לָקַח אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּטֶרֶם הִגִּיעַ זְמַנּוֹ.
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר חֲנוֹךְ נָטִיל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵאַרְעָא וְאַסְקֵיהּ לִשְׁמֵי מְרוֹמִים וְאַמְסַר בִּידֵיהּ כָּל גִּנְזֵי עִלָּאִין
(לעיל לז ב) וּמ''ה מַפְתְּחָן סָתְרֵי גְלִיפִין דְּבְּהוּ מִשְׁתַּמְּשֵׁי מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי וְכֻלְהוּ אִתְמְסָרוּ בִּידֵיהּ. וְהָא אוֹקִימְנָא: וַיַּרְא יְיָ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח
(תהלים ה) כִּי לא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגוּרְךָ רָע. הַאי קְרָא אִתְּמָר וְאוּקְמוּהָ. אֲבָלתָּא חֲזֵי, מַאן דְּאִתְדָּבַּק בְּיֵצֶר הָרָע וְאִתְמָשִׁיךְ אֲבַתְרֵיהּ וְיִסְתָּאַב הוּא וִיסָאֲבוּן לֵיהּ כְּמָה דְּאִתְּמָר.
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְטָלוֹ אֶת חֲנוֹךְ וְהֶעֱלָהוּ לִשְׁמֵי מְרוֹמִים, וּמָסַר בְּיָדָיו כָּל הַגְּנָזִים הָעֶלְיוֹנִים וַחֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים מַפְתְּחוֹת סְתָרִים חֲקוּקִים שֶׁבָּהֶם מִשְׁתַּמְּשִׁים מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים, וְכֻלָּם נִמְסְרוּ בְּיָדוֹ, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, {{תהלים ה}} כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךְ רָע. פָּסוּק זֶה נֶאֱמַר וּבֵאַרְנוּהוּ. אֲבָל בּא רְאֵה, מִי שֶׁנִּדְבָּק בַּיֵּצֶר הָרָע וְנִמְשָׁךְ אַחֲרָיו, יִטְמָא הוּא וִיטַמְּאוּ אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.