עוד אמר לענין התבודדות, שהיה דרכו ז"ל לזרז מאד בזה להיות רגיל מאד בהתבודדות לפרש שיחתו לפני השם יתברך בכל יום ויום ואמר: שאפלו כשאין יכולין לדבר כלל אפלו כשמדברין רק דבור אחד, גם כן טוב מאד ואמר: שאפלו אם אינו יכול לדבר רק דבור אחד יהיה חזק בדעתו, וידבר אותו הדבור כמה וכמה פעמים בלי שעור וערך ואפלו אם יבלה כמה וכמה ימים בדבור זה לבד גם זה טוב ויהיה חזק ואמיץ וירבה לדבר אותו הדבור פעמים אין מספר עד שירחם עליו השם יתברך, ויפתח פיו, ויוכל לפרש שיחתו ואמר: שהדבור יש לו כח גדול מאד כי הלא יכולין ללחש על קנה שרפה שלא תוכל לירות. והבן. ואז כשדבר מזה, דבר הרבה מהתבודדות והאריך מאד בשיחה נפלאה בכמה מיני לשונות וחזק אותנו וזרז אותנו מאד מאד בזה להתחזק להרבות בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו ואמר שרצונו שיהיה לנו כל היום כלו התבודדות ולבלות כל היום על זה אך לאו כל אדם יכול לקים זאת על כן בהכרח לצוות להם שיהיה להם על כל פנים איזה שעה התבודדות כי גם זה טוב מאד אבל מי שלבו חזק בה, ורוצה לקבל עליו על עבודתו יתברך באמת רצונו שיהיה לו כל היום התבודדות (ברכות כא) : ולואי שיתפלל אדם כל היום כלו