לענין חדושי תורה שיש גדולים, שהיו משבחים אותם שאומרים תורה בלי מחשבה ועיון מקדם אמר שאין זה מעלה כל כך כי בודאי יכולים לומר תורה בלי מחשבה ועיון כי יכולין לקשר המחשבה והדבור להשם יתברך ולומר תורה בלי מחשבה ועיון מקדם אבל טוב יותר כשחושבין תורה (בראשית רבה פרשת כי תשא פרשה מ) שהשם יתברך כשרוצה לגלות תורה, הוא חוזרהּ ארבע פעמים קדם שאומרהּ ולמדו מפסוק: "אז ראה ויספרהּ, הכינהּ וגם חקרהּ" שנכתב בכאן ארבע בחינות: "ראה ויספרהּ" וכו שהשם יתברך, כביכול, רואה וסופר ומכין וחוקר דברי התורה ארבע פעמים קדם שאומרהּ ואחר כך מגלה אותהּ להעולם מכל שכן בן אדם שצריך לחשב ולעין ולחקר ולברר הדברי תורה במחשבתו תחלה היטב, קדם שאומרהּ ואמר שעכשו בנקל מאד לחדש בתורה מחמת שכבר נתפשטו חבורים קדושים הרבה מצדיקים שבדורותינו וכפי השיחות וההתגלות שנתפשט בימינו בנקל מאד לחדש בתורה גם אמר על מה שמובא בזהר הקדוש פתח רבי יצחק ואמר וכו, וכיוצא בזה בשאר החבריא קדישא אמר: פתח רבי יצחק כשהיה רק פותח את פיו, תכף ומיד היה אומר ומגלה תורה ואף על פי כן כבר מבאר שטוב יותר לעין ולחשב (שקורין טראכטין) תורה