[לשון רבנו, זכרונו לברכה] וירא בצר להם בשמעו את רנתם וכו (תהלים ק"ו) הנה על ידי נגינה, נמתקין הדינין כמו שכתוב בזהר הקדוש (פינחס רט"ו) ה קשת היא השכינה ותלת גונין דקשת, הם האבות, והם לבושין דשכינתא וכשהיא מתלבשת בלבושין דנהירין אזי "וראיתיה לזכר ברית עולם", אזי וחמת המלך שככה משל למלך שכעס על בנו וכשהמלך רואה המלכה בלבושין דנהירין אזי מרחם על בנו ו אותיות התפלה היא השכינה, כמו שכתוב (תהלים נ"א) : "אדני שפתי תפתח" ש הדבור הוא שם אדני ונקרא קשת כמו שפרש רש"י (בראשית מ"ח) : "בחרבי ובקשתי" לשון תפלה וקול הנגינה הם תלת גונין דקשת שיש בקול אש, מים, רוח, שהם שלשה אבות שהאבות הם שלשה גונין דנהירין, שבהם וראיתיה לזכר וכו נמצא מי שמנגן אותיות התפלה וקול הנגינה הם בזכות ובבהירות גדול אזי מלביש את השכינה, הינו האותיות, בלבושין דנהירין וקדשא בריך הוא רואה אותה, אזי וחמת המלך שככה וזהו שפרש רש"י "בשמעו את רנתם" בזכות אבות הינו כשהנגינה, שהם תלת גונין דקשת כנ"ל, בבהירות ובזכות גדול כי התלת גונין הם האבות כנ"ל והם לבושין דשכינתא ו כשהלבושין נהירין בזכות ובבהירות, נקרא זכות האבות אזי: "וראיתיה לזכר ברית עולם", אזי: "וינחם כרב חסדיו" הינו: וחמת המלך שככה, ונמתק הדינין גם על ידי אמונת חכמים שמאמין שכל דבריהם ומעשיהם אינו פשוט, ויש בהם רזין על ידי כן מלביש את הקשת בלבושין דנהירין אזי: "וראיתיה לזכר ברית עולם" כי הצדיק הוא בחינת קשת כמו שאמר רבי שמעון בן יוחאי לרבי יהושע בן לוי: הנראה קשת בימיך וכו (כתבות ע"ז:) ואיתא בזהר הקדוש (פרשת פינחס דף רט"ו) : מי שעובדוי לאנהרא בהון מטרוניתא ולמפשט מנה לבושין דקדרוניתא דפשטין ולקשטא בלבושין דגונין נהירין דרזין דאוריתא מה כתיב בה ? "וראיתיה לזכר ברית עולם" ד אור רז אתקרי ובההיא זמנא סלק מנה רגזא דבריה וחמת המלך שככה גם מי שעושה לבוש נאה לצדיק על ידי זה נמתק הדינים גם זה בחינות תקיעות כי תקיעה שברים תרועה, הם האבות אברהם יצחק יעקב וסימנך קש"ת הינו תקיעה וכו (זהר פרשת פינחס ר"ל:) וזהו (איוב כ"ב) : "והיה שדי בצריך" כי שם שדי הם האבות (שם רל"א) כי ש תלת ענפי האילן, שהם האבות והם שלשה שמות היחוד, ה אלקינו ה שהם י"ד אותיות, והם י"ד של שדי אברהם יצחק יעקב, הם הראשי תבות של י"י אלקינו י"י "אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם" (תהלים י"ט) זה בחינת קשת וקול, תלת גונין דקשת