בית קודם הבא סימניה

ליקוטי מוהר'ן - חלק א'-ב - אמר אל הכהנים

ליקוטי מוהר'ן - חלק א'-ב - אמר אל הכהנים

-
[לשון רבנו, זכרונו לברכה] ויאמר ה אל משה: אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם: לנפש לא יטמא בעמיו (ויקרא כ"א). איתא בספרא דצניעותא (עיין אד"ר נשא ק"ל: ובא"ז האזינו רפ"ט פרק ב זהר תרומה קעז:) מנוקבא דפרדשקא משך רוחא דחיי למשיחא א. כי עקר כלי זינו של משיח הוא התפלה שהוא בחינת חטם, כמו שכתוב (ישעיהו מ"ח) : "ותהלתי אחטם לך" ומשם עקר חיותו וכל מלחמתו שיעשה וכל הכבישות שיכבש הכל משם כמו שכתוב (שם י"א) : "והריחו ביראת ה" וכו זה בחינת חטם וזה עקר כלי זינו כמו שכתוב (בראשית מ"ח) : "בחרבי ובקשתי" ופרש רש"י: תפלה ובקשה וכמו שכתוב (תהלים מ"ד) : "כי לא בקשתי אבטח וכו באלהים הללנו" (עיין ב"ב קכ"ג) בחינת: "תהלתי אחטם לך" ב. וזה הכלי זין צריך לקבל על ידי בחינת יוסף, הינו שמירת הברית כמו שכתוב (תהלים מ"ה) : "חגור חרבך על ירך" (עיין זוהר ויחי ר"מ: תהלים קל"ב). וכמו שכתוב "מפרי בטנך אשית לכסא לך" זה בחינת משיח, בחינת תפלה "אם ישמרו בניך בריתי", הינו על ידי בחינת יוסף ויוסף ששמר את הברית נטל את הבכורה, שהוא בחינת עבודת התפלה בחינות פי שנים. כי התפלה הוא פי שנים שנים שיש בהם שבחו של מקום ושאלת צרכיו (עיין ברכות ל"א) והוא בחינת (תהלים קמ"ט) : "וחרב פיפיות בידם" בחינת שתי פיות, בחינת פי שנים (בפ ויחי) כי היא תלוי בשמירת הברית. [ועל כן יוסף בשביל שזכה לבחינת תפלה, שהיא בחינת "תהלתי אחטם" בחינת חיות הנמשך מנוקבא דפרדשקא כנ"ל, על כן נקרא בן פורת יוסף, שהם בחינת תרפ"ו אורות שהם שבעה שמות: ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, קס"א, קנ"א, קמ"ג, שעולין תרפ"ו, שמקבל מנוקבא דפרדשקא, כי פרדשקא בגימטריא תרפ"ו] ג. ומי שזכה לחרב הזה צריך לידע איך ללחם עם החרב שלא יטה אותה לימין או לשמאל ושיהא קולע אל השּׂערה ולא יחטא. וזה אי אפשר אלא על ידי בחינת משפט כי משפט הוא עמודא דאמצעיתא (הקדמה שניה לתיקונים דף י"ז:) הינו שקולע עם כלי זינו אל המקום הצריך ואינו מטה לימין ולא לשמאל, אלא לאמצע וזה בחינת (תהלים קי"ב) : "יכלכל דבריו במשפט" ובשביל זה קבל יוסף את הבכורה דוקא מיעקב כמו שכתוב (בראשית מ"ח) : "ואני נתתי לך" וכו אני דיקא, שהוא בחינת משפט וזה (תהלים פ"א) : "כי חק לישראל הוא", בחינת ברית כמו שכתוב: "חק בשארו שם" "משפט לאלהי יעקב" הינו שצריך יוסף לקבל זאת החרב מבחינת משפט כדי שיכלכל דבריו במשפט וזה (תהלים ע"ב) : "משפטיך למלך תן" ד. ו על ידי מה זוכה לבחינת משפט ? על ידי צדקה שעל ידי צדקה אוחזין במדת המשפט, כמו שכתוב (דברים ל"ג) : "צדקת ה עשה ומשפטיו". וכמו שכתוב (תהלים צ"ט) : "משפט וצדקה ביעקב" וכו כי צדקה הוא על ידי משפט כמו שכתוב (שם ע"ה) : "אלהים שופט, זה ישפיל וזה ירים" שמוריש לזה, ומעשיר לזה ו כשנותן צדקה הוא בבחינת זה ישפיל, שמחסר ממונו ובבחינת וזה ירים, שמעשיר לעני נמצא, שאוחז על ידי זה במדת משפט. ובשביל זה צריך להפריש צדקה קדם התפלה (בבא בתרא י ובשלחן ערוך ארח חיים סימן צ"ב סעיף י) כדי שיוכל לכלכל דבריו במשפט שיהא קולע אל השּׂערה ולא יחטא וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (בבא בתרא קכג:) למה נתן יעקב את הבכורה ליוסף ? בשביל שכלכל אותו. משל לבעל הבית שגדל יתום בתוך ביתו וכו. כמו שכתוב (בראשית מ"ז) : "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו לחם לפי הטף" (יחזקאל כ"א) : כמו "הטף אל דרום" [לשון דבור] "לפי הטף", הינו שהיה שגורה תפלתו בפיו על ידי הצדקה ועל ידי הצדקה שעשה נתן לו יעקב, שהוא בחינת משפט את הבכורה שהוא בחינת תפלה כמו שכתוב: "ואני נתתי לך שכם" אני דיקא, שהוא בחינת משפט. ה. ועקר של המחשבות זרות הם על ידי קלקול המשפט כי משפט הוא בחינת עינין (בראשית י"ד) כמו שכתוב: "ויבאו אל עין משפט" זה בחינת (דברים ל"ג) : "עין יעקב" ו על ידי קלקול משפט בא קלקול לעינין, כמו שכתוב (דברים ט"ז) : "כי השחד יעור עיני חכמים" זה בחינת מחשבות זרות שבתפלה, שהם עננין דמכסין על עינין כמו שכתוב (איכה ג) : "סכתה בענן לך" וכו (עיין תיקונים תיקון כ"א דף נ:) ולעתיד שיתקן בחינת משפט, כמו שכתוב (ישעיהו א) : "ציון במשפט תפדה" אזי יתעבר עננין דמכסין על עינא (שם נ"ב) : "כי עין בעין יראו בשוב ה ציון" ובשביל זה נקרא יוסף (בראשית מ"ט) "בן פרת עלי עין". ו. וצריך כל אחד לכון בתפלתו, שיקשר עצמו לצדיקים שבדור כי כל צדיק שבדור הוא בחינת משה משיח כמו שמצינו, שהצדיקים קורין זה לזה משה, כמו משה שפיר קאמרת (שבת ק"א:) ומשה זה בחינת משיח, כמו שכתוב (בראשית מ"ט) : "עד כי יבא שילה" דא משה משיח (זוהר בראשית כ"ה: כ"ז) וכל תפלה ותפלה שכל אחד מתפלל הוא בחינת איבר מהשכינה, שהם אברי המשכן שאין שום אחד מישראל יכול לאעלא שיפא בשיפא כל חד לדוכתיה אלא משה בלחוד ובשביל זה צריך להביא ולקשר כל התפלות לצדיק הדור כמו שכתוב (שמות ל"ט) : "ויביאו את המשכן אל משה" והוא יודע לאעלא שיפא בשיפא ולעשות אותה קומה שלמה כמו שכתוב (שם מ) : "ויקם משה את המשכן" (עיין זוהר פקודי רל"ח:). וכל התורה שאדם לומד לשמר ולעשות כל האותיות הם ניצוצי נשמות והם נתלבשים בתוך התפלה, ונתחדשים שם בבחינת עבור כמובא בגלגולים שכל הנשמות באים בתוך המלכות בבחינת עבור ונתחדשים שם וזהו (תהלים י"ט) : "השמים מספרים כבוד אל", הינו התורה שהוא אש ומים, הינו בחינת הנשמות ובאים בתוך התפלה, שהוא בחינת כבוד אל כמו שכתוב (תהלים ס"ו) : "שימו כבוד תהלתו", בחינת: "תהלתי אחטם לך" (נ"א נקרא כבוד מצאתי), על שם שהיא מלבשת [בכת"י אותם] אותנו כי ר יוחנן קרא למאניה מכבדותא (שבת קי"ג) ועל ידי זה נקראת כבוד אל והן מאירין זה לזה הנשמות מאירין להתפלה בבחינת העלאת מין נוקבין והתפלה מאירה להנשמות בבחינת חדושין שהיא מחדשת אותם בבחינת עבור והנשמות המלבשין בתפלה, המובאות לצדיק שבדור, הם בבחינת (תהלים מ"ה) : "בתולות אחריה רעותיה מובאות לך" אמר רבה בר בר חנה: זמנא חדא הוה קאזלינן בספינתא, וחזינן ההוא כורא דיתבא ליה חלתא אגביה, וקדחה אגמא עלויה סברינן יבשתא הוא, וסלקינן ואפינן ובשלינן אגביה. וכד חם גביה אתהפיך, ואי לאו דהוה מקרבא ספינתא, הוה טבעינן (בבא בתרא עג:) פרוש רשב"ם: דיתבא חלתא אגביה שהיה חול נקבץ על גבו: וקדח עשבים על החול: וסברינן יבשתא היא איי הים היא. וזה שאמר רבה בר בר חנה: חזינן להאי כורא וכו כי בגלותנו, כביכול, הקדוש ברוך הוא בהסתרת פנים, כמו שכתוב (תהלים ל) : "הסתרת פניך", שהוא בחינות רחמים ופנה ערף שהוא בחינות דין וכל תפלותינו ובקשתנו על זה שפנה ערף אלינו, שיחזר את פניו כמו שכתוב (שם פ"ו) : "פנה אלי" וכמו שכתוב (במדבר ו) : "יאר ה פניו" וכשאנו רואים ארך הגלות ובכל יום אנחנו צועקים אליו ואינם נושעים ויש מעמנו בני ישראל שטועים, חס ושלום, בלבם, שכל התפלות הם לריק אבל באמת כל התפלות הצדיקים שבכל דור ודור הם מעלים אותם, ומקימים אותם כמו שכתוב: "ויקם משה את המשכן" ומעלין כל שיפא ושיפא לדוכתיה ובונין קומתה של השכינה מעט מעט עד שישתלם שעור קומתה אז יבוא משיח, דא משה וישלים אותה, ויקים אותה בשלמות וזה פרוש: חזינא להאי כורא הוא בחינת צדיק הדור, הנקרא דג (עיין מאורי אור ערך דג ובזוהר ויקרא מ"ב ובדף רע"ח:) זה בחינת משה משיח דיתבא ליה חלתא אגביה הינו התפלות שאנו מתפללים על זה, שכביכול פנה ערף אלינו יתבא ליה הינו: "ויביאו את המשכן אל משה" כי צריך להביא ולקשר את התפלה להצדיק שבדור וקדחי עלה אגמא הינו הנשמות הבאים עם התפלה בחינת "בתולות אחריה רעותיה" וכו כי הנשמות הן נקראין עשבין כמו שכתוב (יחזקאל ט"ז) : "רבבה כצמח השּׂדה נתתיך" וסברינן יבשתא הוא הינו שהתפלות אינם עושים פרות אבל באמת אינו כן, אלא סלקינן ואפינן ובשלינן הינו כל התפלות סלקינן ועולין וכל מה שמרבין בתפלה, נבנה השכינה ביותר ומכינה את עצמה לזווג וזה אפינן ובשלינן כי אפיה ובשול הם הכנה לאכילה, לבחינת זווג כמו שכתוב (בראשית ל"ט) : "כי אם הלחם אשר הוא אוכל" כשישתלם קומה של כל השכינה הינו על ידי רב התפלות יכמרו רחמיו, ויתהפך מדת הדין למדת הרחמים וזה כד חם הינו כאשר יכמרו רחמיו גביה אתהפך, הינו שיתהפך מדת הדין למדת הרחמים ואי לא הוי מקרבינן לספינתא הינו: "למעני למעני אעשה זאת" (ישעיהו מ"ח) כדאיתא במדרש (ויקרא כ"ז) "מי הקדימני ואשלם לו" מי עשה לי מזוזה קדם שנתתי לו בית וכו נמצא, שכל מעשים טובים שלנו וכל התפלות הכל מאתו ואין ראוי לחשב לקבל שכר על שום דבר. ואף על פי שנראה, שעל ידי תפלתנו ותורתנו יהיה הגאלה אף על פי כן צריכין אנחנו לחסדו, שבחסדו יגאל אותנו אי לא מקרבינן לספינתא זה בחינת חסד כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (קידושין פ"ב) הספנין רבן חסידים אי לא חסדו, טבעינן, חס ושלום, בגלות וזה פרוש: אמור אל הכהנים, בחינת תפלה כמו שכתוב (דברים כ"ו) : "את ה האמרת היום" כהנים הם בחינת תורה בחינת נשמות כנ"ל כמו שכתוב (מלאכי ב) : "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה" וכו אהרן בחינת משפט, כמו שכתוב (שמות כ"ח) : "ונשא אהרן את משפט בני ישראל" (חסר וצ"ל) כי צריך לזה בחינת משפט כנ"ל ואמרת אליהם, ואמרת דייקא (מצאתי בכת"י המועתק מכת"י רבינו ז"ל) כי צריך להביא כל התפלות לבחינת משה משיח (חסר וצ"ל) והוא יקים [אותם כמ"ש ויביאו את המשכן אל משה ויקם משה] את המשכן (מכת"י) והוא יקים את המשכן וזה פרש רש"י: להזהיר הגדולים על הקטנים הינו צדיק הדור, שהוא בחינת משה מאור הגדול יזהיר ויאיר את התפלה, שהיא בחינת מאור הקטן (עיין זוהר פקודי רל"ח:) ולנפש לא יטמא בעמיו הינו על ידי שמירת הברית כנ"ל כמובא בזהר (עיין זוהר ויקרא ט"ו: ועיין זוהר פקודי רס"ג רס"ד ועיין ת"כ פ"ט) עקרא דיצרא בישא על ערין והיא עקרא דמסאבותא ו כשישמר את הברית, זוכה לבחינת תפלה כנ"ל וזוכה לבחינת "תהלתי אחטם לך" כי עקר הריח תלוי בטהרה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (סוטה מח:) משבטלה הטהרה בטלה הריח (שם מט) שאמר: ריחא דחנוניתא אני מריח. אמר ליה: בני, טהרה יש בך

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור