בית קודם הבא סימניה

ליקוטי מוהר'ן - חלק א'-א - אשרי תמימי דרך

ליקוטי מוהר'ן - חלק א'-א - אשרי תמימי דרך

-
אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה (תהלים קי"ט). דע, כי על ידי התורה נתקבלים כל התפלות וכל הבקשות, שאנו מבקשים ומתפללים והחן והחשיבות של ישראל נתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכין הן ברוחני הן בגשמי. כי עכשו בעוונותינו הרבים חן וחשיבות האמיתי של ישראל נפל כי עכשו עקר החשיבות והחן הוא אצלם. אבל על ידי התורה, נתעלה החן והחשיבות של ישראל. כי התורה נקראת (משלי ה) : "אילת אהבים ויעלת חן" שמעלה חן על לומדיה (ערובין נ"ד:). כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשּׂכל, של כל דבר ולקשר עצמו אל החכמה והשּׂכל שיש בכל דבר כדי שיאיר לו השּׂכל, שיש בכל דבר להתקרב להשם יתברך על ידי אותו הדבר. כי השּׂכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו כמו שכתוב (קהלת ח) : "חכמת אדם תאיר פניו". וזה בחינת יעקב כי יעקב זכה לבכורה שהוא ראשית, שהוא בחינת חכמה (תקונים תקון י"ד, זהר משפטים קכ"א:) כמו שכתוב (תהלים קי"א) : "ראשית חכמה" (בראשית כ"ז). וזה בחינת "ויעקבני זה פעמים", ותרגום אונקלוס: וחכמני. וזה בחינת שמש. כי השּׂכל הוא מאיר לו בכל דרכיו כמו השמש. וזה בחינת (משלי ד) : "וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום". וזה בחינת חית לשון חיות (עיין זוהר פנחס רמ"ה: ובתיקונים תיקון ס"ה) כי החכמה והשּׂכל הוא החיות של כל דבר כמו שכתוב (קהלת ז) : "החכמה תחיה" וכו. אך מחמת שאור השּׂכל גדול מאד אי אפשר לזכות אליו כי אם על ידי בחינת נון שהוא בחינת מלכות כמו שכתוב (תהלים ע"ב) : "לפני שמש ינון שמו", ופרש רש"י: לשון מלכות. וזה בחינת לבנה כי הלבנה אין לה אור מעצמה כי אם מה שמקבלת מהשמש (זהר ויחי רל"ח). וזהו בחינת מלכות, דלית לה מגרמה כלום אלא מה שמקבלת מן החית, שהיא בחינת חכמה, בחינת שמש כנ"ל ונעשה (ישעיהו ל) : "אור הלבנה כאור החמה" אבל מי שאינו מקשר עצמו אל השּׂכל והחכמה והחיות, שיש בכל דבר זה בחינת עשו שבזה את הבכורה כמו שכתוב (בראשית כ"ה) : "ויבז עשו את הבכורה" דהינו השּׂכל כנ"ל בחינת (משלי י"ח) : "לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו" וזה בחינת מלכות הרשעה בחינת לבנה דסטרא אחרא שעליה נאמר (ישעיהו כ"ד) : "וחפרה הלבנה" וכו (עין תיקון ח) וזה בחינת יצר טוב ויצר הרע. כי היצר טוב נקרא "מסכן וחכם" (קהלת ד), (עיין רש"י ועיין זוהר וישב קע"ט ובמ"ר קהלת ובנדרים ל"ב:), בחינת מלכות שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת מחכמה. ו יצר הרע נקרא "מלך זקן וכסיל" (שם) בחינת מלכות דסטרא אחרא שאינה חפצה בחכמה ושכל, בחינת "לא יחפץ כסיל בתבונה" וכו, כנ"ל וצריך כל אחד לתן כח לבחינת מלכות דקדשה להתגבר על מלכות דסטרא אחרא וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ברכות ה:) לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע. ועל ידי מה נותן כח למלכות דקדשה ? על ידי התורה, שהוא עוסק בכח כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, שם: לעולם ירגיז וכו אי אזיל מוטב, ואם לאו יעסק בתורה. וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (קדושין ל:) : אם פגע בך מנול זה, משכהו לבית המדרש. כי על ידי התורה נותן כח למלכות דקדשה. ואזי מקבלת המלכות, שהיא בחינת נ חיות מן החכמה, שהיא בחינת ח ונתחבר ונתקשר הח והנ ונעשה אור הלבנה כאור החמה. וכשזה קם, זה נופל (רש"י בראשית כ"ה פסוק כ"ג) ואזי נופל ונתבטל מלכות הרשעה כמו שכתוב (הושע י"ד) : "כי ישרים דרכי ה, צדיקים ילכו בם, ופשעים יכשלו בם". הינו על ידי דרכי ה, הינו התורה על ידי זה הצדיקים, שדבקים במלכות דקדשה הם נתחזקים ומקבלים כח על ידי זה "ופשעים יכשלו בם" בחינת מלכות הרשעה בחינת היצר הרע, שנופל ונכנע על ידי התורה, כנ"ל ועל ידי זה נתקבלים כל התפלות והבקשות כי עקר מה שאין נתקבלין הבקשות הוא מחמת שאין להדברים חן ואין נכנסין בלב של זה שמבקשין ממנו כאלו אין בלבו מקום שיכנסו הדברים בלבו מחמת שאין להמבקש חן, שיכנסו הדברים בלבו של זה, שמבקשין ממנו אבל על ידי התורה, שעל ידי זה נתחברין ונתקשרין הנ והח כנ"ל, ונעשה חן ועל כן נקראת התורה (משלי ה) : "יעלת חן" ואזי זוכה שדבריו הם דברי חן, ואזי נתקבלין דבריו ובקשותיו כמו מי שמדבר דברי חן שנכנסין הדברים בלב המתבקש דהינו זה שמבקשין ממנו וזה בחינת ת הינו על ידי שנתחברו ונתקשרו החי"ת והנו"ן ונעשה בחינת ח"ן על ידי זה נעשה בחינת ת"ו, שהוא לשון חקיקה ורשימה כמו שכתוב (יחזקאלט) : "והתוית ת"ו" כי על ידי החן נחקק ונרשם מקום בלב המתבקש לקבל הבקשה כי על ידי החן נתקבלו דבריו נמצא, שבחינת הח"ן חקק מקום בלב זה שמבקשין ממנו כדי שיכנסו דבריו בלבו, ויקבל בקשתו והחקיקה ורשימה זה בחינת ת"ו כנ"ל וזהו (קהלת ט) : "דברי חכמים בנחת נשמעים" נחת דיקא, הינו בחינת חן הנ"ל והת הנ"ל ועל ידי זה נעשה אותיות נחת, ואז נשמעים דבריו, ונתקבל בקשתו כנ"ל. ועל כן יעקב שהוא בחינת השּׂכל כנ"ל על כן זכה לחן, כמו שכתוב (בראשית ל"ג) : "כי חנני אלקים" וכו ועל כן ברך את השבטים בחן, כמו שכתוב (שם) : "הילדים אשר חנן" וכו ובנימין לא היה אז (שם דחא מ"ג) ועל כן ברכו יוסף בחן. כמו שכתוב : "אלקים יחנך בני" (עיין ב"ר וישלח פ ע"ח מקץ פ צ"ב). ודוקא יוסף היה יכול לברכו בחן כי יוסף היה כלול ביותר מבחינת יעקב כמו שכתוב (שם ל"ז) : "אלה תלדות יעקב יוסף" כי הוא היה עקר תולדותיו כי יעקב ויוסף כחדא חשיבי, (עין זוהר וישלח קע"ו: וישב קפ"ב) ועל כן נאמר ביוסף (דברים ל"ג) : "בכור שורו הדר לו" בכור הוא בחינת השּׂכל כנ"ל וזהו שורו לשון הסתכלות כי צריכין להסתכל בהשּׂכל שיש בכל דבר כנ"ל וזהו הדר לו תרגם אונקלוס. זיו ליה לשון אור כי השּׂכל מאיר לו בכל דבר אפלו במקום שהיה אפל וחשך, מאיר לו השּׂכל כשזוכה להסתכל על השּׂכל שיש שם בכל דבר ומקרב אותו להשם יתברך וזה פרוש מה שאמר רבה בר בר חנה (בבא בתרא עג:) האי גלא דמטבע לספינתא מתחזי כי צוציתא דנורא חורתא ברישא. פרש רשב"ם: אש לבנה ומלאך מזיק הוא ומחינן ליה באלותא דחקיק עליה "אהיה אשר אהיה". גלא הוא היצר הרע. דמטבע לספינתא, הוא החן והחשיבות, לשון ספון וחשוב (מו"ק כ"ח מאן חשיב מאן ספון) כי היצר הרע רוצה להטביע ולהשפיל, חס ושלום בחינת החן והחשיבות של ישראל, בחינת מלכות דקדשה. ומתחזי כי צוציתא דנורא חורתא ברישא כי מתחלה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות, ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשות מצוה וזהו בחינת צוציתא דנורא חורתא אש לבנה אף על פי כן מלאך מזיק הוא ומחינן ליה באלותא דחקיק עלה אהיה וכו הינו שעקר הכנעתו של היצר הרע הוא על ידי התורה שהיא כלה שמותיו של הקדוש ברוך הוא (עיין זוהר פקודי רכ"ו:) כי הלוחות, ארכן וי"ו ורחבן וי"ו (בבא בתרא יד) וזהו בחינת אלותא, דהינו מקלות דחקיק עלה אהיה וכו הינו שמות, בחינת התורה, שהיא בחינת וי"ו ו הוי"ו הוא צורת מקל והיא כלה שמותיו של השם יתברך הינו שהתורה הקדושה היא מכניע את היצר הרע שרוצה לעשות את האדם משגע ממש, חס ושלום. כי בעל עברה הוא משגע כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (סוטה ג:) אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות וכמו שהמשגעים צריכים להכותם ולשום עליהם שמות כמו כן ממש התורה שעוסקין הוא בחינת מקלות ושמות שבזה מכין ומכניעין את היצר הרע ומגרשין מן האדם את השגעון והרוח שטות שנכנס בו בחינת ומחינן ליה באלותא, דחקיק עליה שמות וכו, כנ"ל (עיין מ"ר קדושים תחלת פ כ"ה:). וזהו: "אשרי תמימי דרך", אשרי לשון הסתכלות תמימי דרך בחינת (בראשית כ"ה) : "יעקב איש תם", שהוא בחינת השּׂכל כנ"ל הינו לזכות להסתכל על השּׂכל שיש בכל דבר שהוא בחינת "יעקב איש תם" זה זוכין על ידי התורה. וזהו: ההולכים בתורת ה כי על ידי שלומד תורה בכח על ידי זה נותן כח למלכות דקדשה בחינת נו"ן לקבל מן השּׂכל, שהוא בחינת חי"ת ואזי נעשה חן ונתקבלים דבריו כנ"ל ואזי נתעלה החן והחשיבות של ישראל וכל התפלות והבקשות נתקבלים

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור