בית קודם הבא סימניה

ליקוטי מוהר'ן - חלק א'-טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז

ליקוטי מוהר'ן - חלק א'-טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז

-
[לשון רבנו, זכרונו לברכה] ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וכו (שמות יט) א. מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז הינו סודות התורה שיתגלה לעתיד צריך להעלות מדת היראה לשרשה ב. ו במה מעלין את היראה ? בבחינת משפט כמו שכתוב (משלי כט) : "מלך במשפט יעמיד ארץ" ו ארץ הוא בחינת יראה כמו שכתוב (תהלים ע"ו) : "ארץ יראה" הינו שישפט את כל עסקיו כמו שכתוב (שם קי"ב) : "יכלכל דבריו במשפט" הינו שישפט וידין בעצמו כל עסקיו ובזה יסיר מעליו כל הפחדים ויעלה בחינת יראה ברה ונקיה ותשאר אך יראת השם ולא יראה אחרת כי כשאין אדם דן ושופט את עצמו אזי דנין ושופטין אותו למעלה כי אם אין דין למטה יש דין למעלה (דברים רבה ה) וכששופטין את האדם במשפט דלעלא אזי הדין נתלבש בכל הדברים וכל הדברים נעשים שלוחים למקום לעשות בזה האיש משפט כתוב כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (נדרים מא). "למשפטיך עמדו", אזי "הכל עבדיך" לעשות דין בזה האדם אבל כששופט את עצמו וכשיש דין למטה אין דין למעלה ואין היראה מתלבש בשום דבר לעורר את האדם כי הוא בעצמו נתעורר וזהו (תהלים נ) : "ושם דרך" מי ששּׂם ארחותיו (כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה סוטה ה:) הינו ששופט ארחותיו כמו שכתוב (שמות כ"א) : "ואלה המשפטים אשר תשים" (עיין ב"ר פ כ"ו משפטים פ ל) על ידי זה "אראנו בישע אלקים" זה בחינת יראה כמו שכתוב (קהלת י"ב) : "את האלקים ירא" הינו בחינת יראה עולה מהקלפה ומהאמות על ידי משפט כי מתחלה היתה נתלבש בקלפה וזהו שהאדם מפחד את עצמו מאיזה דבר משּׂר או מגנבים ושאר פחדים זה הוא שהיראה נתלבש בזה הדבר כי אם לא היה נתלבש היראה בזה הדבר לא היה כח בזה הדבר להפחיד את האדם ג. ו שרש היראה הוא דעת כמו שכתוב בעץ החיים שמנצפ"ך הוא בדעת דזעיר אנפין כמו שכתוב (משלי ב) : "אז תבין יראת ה ודעת אלקים תמצא" ו עקר הדעת הוא בלב כמו שכתוב (דברים כ"ט) : "ולא נתן לכם לב לדעת" גם שם עקר היראה כמו שאמרו חכמינו ז"ל (קדושין לב:) : דבר המסור ללב, נאמר בו: "ויראת מאלקיך" הינו שידע ממי יתירא הינו ליראה את השם הנכבד יראת הרוממות (עי לקמן סימן קנד) ד. ו כשמגיע לבחינת דעת זוכה להשּׂגת התורה כמו שכתוב (משלי ח) : "אני חכמה שכנתי ערמה" ששכונת התורה אצל בר דעת כמו שכתוב (דניאל ב) : קדשא בריך הוא יהב חכמתא לחכימין אבל יש שני בחינות תורה. יש בחינת נגלה ובחינת נסתר אבל לבחינת נסתר אינו זוכה אלא לעתיד לבוא אבל בזה העולם זוכה לבחינת נסתר על ידי תפלה במסירת נפש ו לתפלה זוכה על ידי תורה שבנגלה כי התורה שהיא בנגלה היא בחינת סיני כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (ברכות סד:) סיני ועוקר הרים, הי מניהו עדיף ? והשיבו: סיני עדיף, כי הכל צריכין למרי חטיא והתורה שבנגלה הכל צריכין לה אבל התורה שבנסתר זעירין אנון דצריכין לה ו בחינת סיני הוא בחינת שפלות כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (סוטה ה, ) שהניח הקדוש ברוך הוא כל ההרים ולא נתן התורה אלא על הר סיני וחכמינו, זכרונם לברכה, אמרו (שם ה:) ש תפלת השפל אין נמאסת כמו שכתוב (תהלים נ"א) : "לב נשבר" וכו ו על ידי תפלה שהיא במסירת נפש שמבטל כל גשמיותו ואין גבול וכשאין גבול אזי יכול להשּׂיג התורה שלעתיד שהיא אינה גבול ואין נתפסת בגבול ה. וזה שאמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי ההיא אקרוקתא, דהוי כי אקרא דהגרוניא. ואקרא דהגרוניא כמה הוי ? שתין בתי. אתא תנינא בלעה. אתא פושקנצא ובלעה לתנינא, וסלק יתב באילנא. תא חזי כמה נפיש חילא דאילנא. אמר רב פפא בר שמואל: אי לאו דהוי התם לא הימנה. רשב"ם: אקרוקתא צפרדע כאקרא דהגרוניא גדול היה כאותה כרך. ואקרא דהגרוניא כמה הוי, שתין בתי תלמודא קאמר לה. אתא תנינא רבה קאמר לה. פושקנצא עורב נקבה. באילנא על ענף אחד כדרך העופות. לא הימני לא האמנתי. אקרוקתא פרש רבנו שמואל: צפרדע וזה בחינת עלית היראה לשרשה הינו דעת כי צפרדע היא מלה מרכבת: צפר דעה (תנא דבי אליהו ז ובכונות ההגדה) וצפור הוא בחינת יראה בחינת ארץ כמו שכתוב (ישעיהו כ"ד) : "מכנף הארץ זמירות" וכו וכמו שכתוב (שם ס) : "מי אלה" אותיות אלקים כעב תעופינה וכו ו דעה היא שרש היראה ודמיא ל אקרא דהגרוניא לשון (שם נ"ח) : "קרא בגרון" שזה בחינת תורה שבנגלה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (ערובין נד:) למוציאיהם בפה כי על ידי עלית היראה לבחינת דעת זוכין לתורה שבנגלה ואקרא דהגרוניא כמה הוה ? שתין בתי זה בחינת תפלה כי כשאנו קוראין להקדוש ברוך הוא בתארים של בשר ודם והוא נמצא לנו בכל קראנו אליו זה חסד השם יתברך כי אם לא היה בחסדי השם יתברך לא היה כדאי לקרא ולכנות את השם יתברך בתארים ושבחים ותבות ואותיות אבל זה הכל חסד של השם יתברך וזה: שתין בתי זה בחינת חסד בחינת אברהם כמו שכתוב (שיר השירים ו) : "ששים המה מלכות" פרש רש"י: זה בחינת אברהם ו בתי לשון בתי מלכות (סוטה י"א: ומובא ברש"י שמות א י"ט שם ב) וזה "סמכוני באשישות" כמו שמשימין אשישות כנגד אור גדול כדי להסתכל באור הגדול על ידי אשישות כן גזר חסדו לסמך אותנו בתארים ושבחים האלו וזה לשון: "סמכוני", שהוא בחינת סמ"ך ובחינת ששים המה מלכות בחינת אברהם שהוא בחינת סמ"ך בתי ואתא תנינא ובלעה תנינא זה בחינת נחש שמסית את האדם שיתפלל לתועלת עצמו כמו: הב לנא חיי ומזונא, או שאר תועלת ואתי פושקנצא ובלעה פרש רבנו שמואל, עורב ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה (ערובין כב:) מי שמשחיר פניו כעורב ומי שנעשה אכזרי על בניו כעורב הינו שמתפלל בלי שום כונת תועלת עצמו ואינו חושב לכלום את עצמו ונתבטל כל עצמותו וגשמיותו ונתבטל כאלו אינו בעולם כמו שכתוב (תהלים מ"ד) : "כי עליך הרגנו כל היום" וזה בחינת (שיר השירים ה) : "שחורות כעורב" ועל ידי זה: סלק ויתב באילנא שזוכה לבחינות תורה שבנסתר כמו שכתוב (תהלים י"ח) : "ישת חשך סתרו" ש סתרי תורה אדם זוכה להם על ידי חשך הינו מסירת נפש שמשחיר פניו כעורב כי הם בחינת חשך על שם עמק המשּׂג וזה בחינת: סלק ויתב באילנא ששם מדור הנשמות כמו שכתוב (זהר משפטים צט:) כל נשמתין מאילנא רברבא נפקין והוא בחינת עולם הבא ששם אריכות ימים כמו שכתוב (ישעיהו ס"ה) : "כימי עץ ימי עמי" וזה זוכה על ידי תפלה כי הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של ישראל (עיין חולין ד"ס:) ו כשישראל מתפללין לפניו וממלאין תאותו אזי נעשה כביכול בבחינת אשה שהוא מקבל תענוג מעמנו כמו שכתוב (במדבר כ"ח) : "אשה ריח ניחח לה" על ידי הריח ניחוח שמקבל נעשה בבחינת אשה "ונקבה תסובב גבר" (ירמיה ל"א) ש הקדוש ברוך הוא נעשה בבחינת מלבוש נגלה הינו מבחינת שהיה מתחלה בנסתר עכשו נתגלה על ידי התפלה וקדשא בריך הוא ואוריתא כלא חד ואז על ידי התפלה נתגלה אוריתא, הינו סתרי אוריתא תא חזי כמה נפיש חילא דאילנא הינו, כמה נפיש חילא דהאי סתרי תורה שאין יכולים להתלבש בשום דבר מגבל בשום גוף אלא במי שמשחיר פניו כעורב ונעשה כעורב על בניו ו. וזה בחינת (אבות ו) : חמשה קנינים שקנה בעולמו תורה קנין אחד זה בחינת תורה שבנגלה שמים וארץ קנין אחד זה בחינת העלאת היראה לדעת ארץ זה בחינת יראה כנ"ל ו שמים זה בחינת דעת כי דעת הוא חבור כמו שכתוב (בראשית ד) : "והאדם ידע" וזה בחינת שמים אש ומים מחברין יחד (חגיגה יב) אברהם קנין אחד זה בחינת תפלה בחינת שתין בתי ששים המה מלכות כנ"ל ישראל קנין אחד זה בחינת משפט המעלה את היראה כנ"ל כמו שכתוב (תהלים קמ"ז) : "חקיו ומשפטיו לישראל" בית המקדש קנין אחד זה בחינת סתרי אוריתא שזוכין להם על ידי התפלה שהיא בחינת אברהם וזה (שם ע"ח) : "הר זה קנתה ימינו" שזה ימין, בחינת תפלה, בחינת אברהם ונקרא הר על שם עמק המשּׂג ונקרא בית המקדש בחינות קדש בחינות ראשית "וכל זר לא יאכל קדש" (ויקרא כ"ב) ולא יאכל בו אלא מקדשיו ומקראיו ו בית המקדש הוא בחינת סתרי אוריתא ז. וזהו פרוש: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים ממלכת זה בחינת תורה שבנגלה כי "בה מלכים ימלכו" (משלי ח) ומלכות הוא בחינת נגלה כי אין מלך בלא עם והכל צריכין למלך כי הכל צריכין למרי חטיא וכהנים זו בחינת תפלה בחינות אברהם כנ"ל כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (נדרים לב:) שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: אתה כהן לעולם וכו וגוי קדוש זה בחינת בית המקדש בחינות תורה שבנסתר, הנקרא קדש ועל ידי מה זוכה לאלו הבחינות ? על ידי שיעלה ויקשר בחינת יראה לבחינת דעת על ידי בחינת משפט כנ"ל וזהו: אלה הדברים אשר תדבר זה בחינת יראה, הנקרא דבר כי עקר הדבור שם הוא כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (ברכות ו:) : מי שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעים משה הוא בחינת דעת וזה: אשר תדבר דיקא וזה (שמות י"ח) : "כי יהיה להם דבר בא אלי" שישראל שהם בחינת משפט כנ"ל הם מעלין ומקשרין [היראה] לבחינת משה לבחינת דעת וזה: אל בני ישראל דיקא כי הם בחינת משפט כמו שכתוב: "חקיו ומשפטיו לישראל" נמצא, שעל ידי שמקשרין היראה על ידי משפט לבחינת דעת זוכין לתורה של נגלה ועל ידי תורה שבנגלה זוכין לתפלה ועל ידי תפלה זוכין לסתרי אוריתא דבר זה בחינת יראה כמו שכתוב (מלאכי ג) : "אז נדברו יראי ה" ח. זאת התורה שיך על פסוק (תהלים ק"א) : "עיני בנאמני ארץ" וכו עיני זה בחינות דעת כמו שכתוב (בראשית ג) : "ותפקחנה עיני שניהם" גם דעת הם עשר שמות [הוי"ה] גימטריא שני פעמים עין כידוע בנאמני זה בחינת אהרן כמובא במדרש שוחר טוב ו אהרן הוא בחינת משפט כמו שכתוב (שמות כ"ח) : "ונשא אהרן את משפט בני ישראל" ארץ זה בחינות יראה כנ"ל לשבת עמדי זה בחינות סיני, שפלות, "אשכן את דכא" (ישעיהו נ"ז) כנ"ל הלך בדרך תמים זה בחינות תפלה, בחינת אברהם כנ"ל כמו שכתוב (בראשית י"ז) : "התהלך לפני והיה תמים" הוא ישרתני זה בחינת סתרי אוריתא זה בחינת הוא, בחינות עולם הבא (זהר ויצא קנד: קנח:) ברוך הבוחר בעדת מי מנה, אשר עד כה עזרנו לשמע פלאות כאלה על מאמרי רבה בר בר חנה תא חזי כמה נפיש חילה דהאי אילנא כען ברשותא דמלכא עלאה, קדמיכון יסיק לתמידא אמרי יאי, רב טוב הצפון וגנוז במאמרין קדישין דאריותא דבי עלאה, אנון מחצדי חקלא דהוו משתעי, די בהון גניזין עטין קדישין דנפקין מאוריתא דעתיקא סתימאה לכו חזו מפעלות ה, דרכו נפלאה, רבה אילנא ותקף, ורומה מטא לצית שמיא, וחזותה לסוף כל ארעא, אנבה סגיא וחזוה יאי שמעו ותחי נפשכם, ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור