[לשון רבנו, זכרונו לברכה] עדות ה נאמנה וכו (תהלים י"ט) כי הדבר קשה איך התורה הנקראת אשה יכולה להעיד הלא אשה פסולה לעדות מחכימת פתי בשביל זה יכולה להעיד כמו שמובא (ב"חשן משפטהלכות עדות סימן ל"ה סעיף י"ד), תקנת קדמונים הוא, דבמקום שאין אנשים רגילים להיות נשים נאמנות וזה ידוע, ש עקר תאוות הם בסתר, בבחינת (משלי ט) "מים גנובים ימתקו" וכו ואין בני אדם רגילים שם אבל התורה היא עומדת שם וקוראת אותו מי פתי יסור הנה וכו (שם) (זהר אחרי דף נ"ח) ומחמת תשוקת תאותו אינו שומע קריאתה ואחר גמר תאותו הוא מרגיש תכף קריאתה ומתחרט תכף על העברה וזאת החרטה זה בחינת "מחכימת פתי" כי בשעת העברה היה בו רוח שטות ואחר גמר העברה הטה אזנו לאמריה של התורה, והחכים ומתחרט בשביל זה התורה אף על פי שהיא אשה יכולה להעיד כי היא עומדת במקום שאין אנשים רגילים שם כנ"ל [מסימן קמ"ד עד כאן, לשון רבנו זכרונו לברכה]