כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר בלשון אשכנז שמבין [והוא טובה להעולם] והענין, כי כל צדיק הדור הוא בחינת משה שהוא בחינת משיח כמו שכתוב (בראשית מ"ט) : "עד כי יבא שילה", הינו משיח ו שילה בגימטריא משה (זוהר בראשית דף כה: כז:) ועל כן קראו התנאים אחד לחברו משה כמו שכתוב (שבת קא:) : משה שפיר קאמרת וכשמחדש דבר בתורה, אלו הדברים של החדוש הם בבחינת משה משיח כמו שכתוב בזהר (וישב דף קצ"ב:) "ורוח אלקים", דא רוחא דמשיח "מרחפת על פני המים" הינו התורה וזהו שאמרנו כי החדושי תורה שמחדש, הם בעצמם בבחינת משיח כי שם רוחו מרחפת והינו "רוח פיו" (תהלים ל"ג תרגום נפש חיה בראשית ב) ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה (עיין סנהדרין צח וברש"י שם, ועיין זוהר ויקהל רי"ב) כי משיח סבל מרעין עבור כל ישראל כמו שכתוב (ישעיה נ"ג) : "והוא מחלל מפשעינו" בכן כל צדיק הדור הוא גם כן סובל יסורין בשביל כלל ישראל להקל מעליהם כי הוא בבחינת משיח כנ"ל (תצא ר"פ) "והוא מחלל מפשעינו" דאתעבד חל בגיניהו וזהו דסבל מרעין והינו מה שאמרנו שצריכין לפרש הדבר בלשון שמבין כי על ידי זה נעשה בבחינת חל כי כשמפרש בלשונו הוא דרך חל לערך גדל קדשת הדברים במקומן כפי מה שיצאו מפי הצדיק בגבהי מרומים ועל ידי זה הוא מחלל, דאתעבד חל ובבחינה זו, סבל מרעין לכפר על ישראל אך כל זה הוא מפשעינו דיקא כי מחמת פשעינו, אין אנו משּׂיגין הדברים רק בדרך חל כנ"ל והוא סבל מרעין אך לגבי אנשים הרמים אינם צריכים לזה כי הם משּׂיגים הדברים כמות שהם כמו שיצא מהצדיק