סיבות הסתירה או ההפך הנמצא בספר מן הספרים או בחיבור מן החיבורים - אחת משבע סיבות: הסיבה הראשונה היא - שיהיה המחבר ממי שקיבץ דברי אנשים, ולהם דעות מתחלפות, וחסר הבעלים ולא יחס כל מאמר לאומרו, וימצא בחיבור ההוא סתירה או הפך, להיות אחת משתי הגזרות דעת איש אחד, והגזרה האחרת דעת איש אחר: והסיבה השנית - היות לבעל הספר ההוא דעת, ואחר כן שב ממנו, ונכתבו מאמריו, הראשון והשני: והסיבה השלישית - היות המאמרים ההם אינם כולם כפי פשוטם, אבל יהיה קצתם כפשוטם וקצתם - משל, ויהיה לו תוך; או יהיו שתי הגזרות יחד הסותרות זו את זו לפי הנראה - משלים, וכשיובנו כפי פשוטיהם, יהיו סותרות זו את זו, או זו הפך זו: והסיבה הרביעית - שיהיה שם בענין תנאי שלא פורש במקומו להכרח מה, או יהיו שני הנושאים מתחלפים ולא התבאר אחד מהם במקומו - ותראה סתירה בדבר, ואין שם סתירה: והסיבה החמישית - צורך הלימוד וההבנה. והוא שיהיה ענין סתום קשה לצירו, יצטרך לזכרו או ללקחו הקדמה בבאור ענין קל הציור, צריך שיוקדם בלימוד לפני הראשון ההוא - להיות ההתחלה לעולם בקל - ויצטרך המלמד שיקל בהבנת הענין ההוא הראשון על אי זה דרך שיזדמן ובעיון גס, ולא ידקדק באמיתתו, אבל יונח כפי דמיון השומע, עד שיובן מה שירצה בו עתה להבינו, ואחר כן ידוקדק בעיון הענין הסתום ההוא ותתבאר אמיתתו במקום הנאות לו: והסיבה הששית - התעלמות הסתירה והיותה בלתי מתבארת אלא אחר הקדמות רבות. וכל מה שיצטרך להראותה אל הקדמות יותר היא יותר נעלמת. ויעלם זה מן המחבר, ויחשוב ששתי הגזרות הראשונות - אין סתירה ביניהם; וכשתלקח כל גזרה מהם ותחובר אליה הקדמה צודקת ויולד מהם מה שיתחיב, וכן יעשה בכל תולדה: תחובר אליה הקדמה צודקת ויולד מה שיתחייב - יגיע הענין, אחר הקשות רבות, אל סתירה בין שתי התולדות האחרונות או הפך; וכמו זה הוא שיעלם מן החכמים המחברים. אך כשיהיו שתי הגזרות הראשונות נראות הסתירה, אלא ששכח הראשונה כשכתב האחרת במקום אחר מן החיבור - זאת היא פחיתות גדולה מאד, ולא ימנה זה בכלל מי שיבחנו דבריו: והסיבה השביעית - צורך הדברים בענינים עמוקים מאוד, יצטרך להעלים קצת עניניהם ולגלות קצתם; ופעמים יביא הצורך, כפי אמירה אחת, להימשך הדברים בה כפי הנחת הקדמה אחת, ויביא הצורך במקום אחר להימשך הדברים בה לפי הקדמה סותרת לראשונה; וצריך שלא ירגישו ההמון בשום פנים במקום הסתירה ביניהם ושיעשה המחבר תחבולה להעלים אותו בכל צד: אמנם הסתירה הנמצאת ב'משנה' וב'בריתות' היא כפי הסיבה הראשונה. כמו שתמצאם אומרים תמיד: 'קשיא רישא אסיפא', ותהיה התשובה: 'רישא ר' פלוני וסיפא ר' פלוני'. וכן תמצאם יאמרו: 'ראה רבי דבריו של ר' פלוני בכך וכך וסתם לן כותיה, וראה דבריו של ר' פלוני בכך וכך וסתם לן כותיה'. והרבה תמצאם אומרים: 'סתמא מני? ר' פלוני היא', 'מתניתן מני? ר' פלוני היא' - וזה הרבה מלספור: ואמנם הסתירה או החילוף הנמצא ב'תלמוד' הוא לפי הסיבה הראשונה והשניה, כמו שתמצאם תמיד אומרים: 'בכך וכך סבר ליה כר' פלוני ובכך וכך סבר ליה כר' פלוני'; ויאמרו גם כן: 'סבר ליה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא'; ויאמרו: 'תרי אמוראי אליבא דר' פלוני'; - וזה המין כולו הוא נוהג מנהג הסיבה הראשונה. ואמנם כפי הסיבה השנית הוא אמרם בבאור: 'הדר ביה רב מההיא', 'הדר ביה רבא מההיא' - ויחקר אי זה משני המאמרים הוא המאוחר; וכן אמרם: 'מהדורא קמא דרב אשי אמר לן כך וכך, ומהדורא בתרא אמר לן כך וכך': ואמנם הסתירה או ההפך הנראה בפשוטו של ענין בקצת מקומות מספרי הנבואה כולם הוא - כפי הסיבה השלישית והרביעית. ואל זה הענין הובאה ההקדמה הזאת כולה. וכבר ידעת רוב אמרם 'ז"ל': כתוב אחד אומר כך, וכתוב אחד אומר כך', ומבארים הראות הסתירה, ואחר כך יבארו, שהענין חסר תנאי או מתחלף הנושא; כאומרם "שלמה, לא דיך שדבריך סותרין דברי אביך, אלא שהן סותרין זה את זה, וכו'". וזה הרבה בדברי ה'חכמים ז"ל', אבל רוב מה שדיברו בו הוא במאמרי הנבואה הניתלים בדינים או במוסר דרך ארץ. ואנחנו אמנם היה דעתנו להעיר על 'פסוקים' שבהם סתירה בנראה בדעות ובאמונות. והנה אבאר מזה קצת בקצת פרקי זה המאמר, כי זה הענין גם כן מ'סתרי תורה'. ואמנם אם תמצא בספרי הנביאים סתירה לפי הסיבה השביעית - יש בו מקום עיון וחקירה, וצריך שלא יגזור אדם בזה בשיקול הדעת ובסברה מבלתי איזון וחיקור: ואמנם החילוף הנמצא בספרי הפילוסופים האמיתיים מהם - הוא כפי הסיבה החמישית: ואמנם הסתירה אשר תמצא ברוב ספרי המחברים והמפרשים בלתי מה שזכרנו - היא לפי הסיבה הששית. וכן תמצא ב'מדרשות' ו'הגדות' סתירה רבה לפי זאת הסיבה - ולזה אמרו: "אין מקשין בהגדה". ונמצא בהם גם כן סתירה לפי הסיבה השביעית: ואמנם אשר ימצא במאמר הזה מן החילוף - הוא לפי הסיבה החמישית והסיבה השביעית. ודע זה, והבן אמיתתו, וזכרהו מאד, שלא תתערב בקצת פרקיו: ואחר אלו ההקדמות אתחיל בזכרון השמות אשר צריך להעיר על אמיתת ענינם המכוון, בכל מקום כפי ענינו - ויהיה זה מפתח להיכנס במקומות סוגרו עליהם השערים. וכשיפתחו השערים ההם ויכנס אדם במקומות ההם, ינוחו בהם הנפשות ויהנו העינים, וינפשו הגופות מעמלם ומיגיעם: פתחו שערים - ויבוא גוי צדיק שומר אמונים":