ביום הציל ה' אותו . לעת זקנתו , לאחר שעברו עליו כל צרותיו ונצול מכולם : ומכף שאול . והלא שאול בכלל היה , אלא שהיה אויבו ורודפו מכולם . כיוצא בו ( לעיל ב ל ) : תשעה עשר איש ועשהאל , כיוצא בו ( יהושע ב א ) : לכו ראו את הארץ ואת יריחו וכיוצא בו ( מלכים-א יא א ) : והמלך שלמה אהב נשים נכריות ואת בת פרעה ( מלכים-א יא א ) :

ביום הציל . רוצה לומר : לעת זקנותו , שניצול מכל התלאות , ועבדיו מנעוהו מלרדת עוד במלחמה כמו שכתוב למעלה , אז אמר השירה הזאת .או רוצה לומר : בכל עת שבאה עליו צרה וניצל ממנה , אז היה שר השירה הזאת :

מכף . מיד :

וידבר דוד לה' עד סוף הספר . ביאור המלות :

וידבר דוד. המזמור הזה כולו סידר נעים זמירות ישראל בספר תהלותיו (מזמור י''ח) ובפירושנו לספר תהלותיו. בארנו דבריו כיד ה' הטובה עלינו. אך למה הוצג גם כאן, ולמה באו פה שנויים רבים וחלופים בתיבות ובאותיות. צריכים אנו לשמוע לדברי מהרי''א חבר השירה הזאת בבחרותו בהיותו בתוך צרותיו, ועשאה כוללת לכל הצרות, כדי שבכל פעם ופעם שהיה ה' מצילו מצרה היה משורר השירה הזאת, וזה שכתוב ביום הציל ה' אותו מכף כל אויביו ומכף שאול בכל פעם שניצול שר לה' כדברים האלה, ובספר הזה לא נכתבו מזמירות דוד ותשבחותיו רק השירה הזאת שהיא כוללת וששר אותה תמיד, ודוד המע''ה לעת זקנותו קבץ ואסף כל תהלותיו בספר מיוחד לצורך הנהגת המתבודד, שישפוך שיחה לפני אל על כל הפרטים שיצרך איש איש בימי חלדו, ימצאו מזמור או תפלה יתפלל בה, ויש בה סגולות נפלאות כי חברה ברוח הקדש ככתוב בס' שמוש תהלים, וגם המזמור הזה כתב שם שנית שיתפלל אדם אשר סבבוהו מצוקות רבות וניצול מהם כדוד, ואולם יען שנעשה לצרכי המתבודד תפלה לעני כי יעטוף, שינה ענינים רבים באופן שיתכנו לצרכי היחיד, וע''ד זה מצא השר מהרי''א טעמים נכונים לכל החלופים שבאו פה מבספר תהלות, עיין עליו כי אין להוסיף על דבריו, ופירוש המזמור היקר הלז כתוב אתי בספר תהלות כי שם מקומו, ולא אכפלהו פה שלא לצורך, לשכנו תדרשו ובאתם שמה אם יהיה אלהים עמדי :

סלעי ומצודתי . לשון חוזק הם , 'סלע' כמשמעו , 'מצודה' היא מצודת יערים , שקורין פליישאי''ן בלע''ז . ועל שם הנס שנעשה לו בסלע המחלוקת ( שמואל-א כג ח ) , והמצדות בחורשה : ומפלטי לי . מפלטי עם צבא ישראל במלחמה , ופעמים שהוא מפלט לי כשאני לבדי , כגון מן ישבי בנוב ( לעיל כא יז ) :

ה' סלעי . ה' מחסי , כבנין מסלע , וכמצודה :

ומצודתי . מבצר חזק : ומפלטי . מצילי , ואמר 'לי' , לתוספת ביאור :

סלעי ומצודתי . הם ענין חוזק כי ברוב יהיו הבנינים החזקים על שן סלע והמצודה הוא הבנין החזק : ומפלטי . ר''ל ומציל אותי מהרעות אשר אני בהם והרצון בזה ה' לי סלעי ומצודתי לא אצטרך למקום חזק ולמציל אחר :

צורי . לשון סלע , שהסלע מחסה לעוברי דרך , מן המטר והרוחות , אבריאמ''ש בלע''ז : אחסה . לשון כיסוי , שהייתי מתכסה לעזרה : משגבי . סומכני : ומנוסי . שהייתי נס אליו לעזרה :

צורי . ה' הוא חזקי , אשר אחסה בו : וקרן ישעי . הוא לי לישע ועזר , כמו קרן לבעל הקרנים : ומנוסי . אנוס אליו מפחד האויב : מחמס . מאנשי חמס :

צורי . מלשון צור וסלע , וכפל דבריו במלות שונות כדרך השיר : ומנוסי . מלשון ניסה ובריחה : מחמס . הוא כענין גזל :

אלהי צורי . ר''ל אלהי חזקי : וקרן ישעי . ותוקף ישעי והמשיל התוקף לקרן כי הוא כלי לבעל הקרנים להסיר ממנו כל מזיק ולפי שהוא ישתמש בה ג''כ להזיק וזה דבר לא יתכן שייוחד להש''י אמר קרן ישעי הוא להושיע ולהציל מהרע כי הש''י לא יעשה רע אם לא מצד מה שהוא טוב : משגבי . ר''ל חזקי ותקפי : ומנוסי . כמו שינוס האדם אל המקום הידוע לו שיתכן לו שימלט בו כי אין לי מנוס זולתי אל הש''י :

מהולל אקרא ה' . כתרגומו ; בקראי לו אהודנו , לפי כי מאויבי אני בוטח שאושע . ויתכן לפתור אקרא ואושע , לשון 'הוה' :

מהולל . כאשר אני קורא אל ה' בהלל , אז אני נושע :

מהלל אקרא ה' . ר''ל כשאקרא לשם יתעלה ואתפלל לו הנה יהיה קודם זה מהולל ר''ל שאסדר שבחיו תחלה כי בזה יתכן שתהיה התפלה נשמעת כי בספור השבחים ישלם לאדם הדבקות עם הש''י ואז יתכן שתהיה תפלתו נשמעת מפני דבקות ההשגחה בו :

אפפוני . הקיפוני : משברי מות . כתרגומו : כאתא דיתבא על מתברא , כן שם מושב האבנים שהאשה יולדת שם : נחלי . גייסות שוטפות כנחל :

כי אפפוני . כאשר סבבו אותי משברי מות , רוצה לומר : כאבי מות , וכאשר החליים הבאים מאנשי בליעל בעתו וחרדו אותי :

אפפוני . סבבוני , כמו ( תהלים מ יג ) : כי אפפו עלי : משברי . מלשון שבר : נחלי . מלשון חולי , כמו ( נחום ג יט ) : נחלה מכתך : יבעתוני . מלשון בעתה וחרדה :

אפפוני משברי מות . רצה לומר הקיפוני רעות שוברות מובילות אל מות או יהיה אפפוני מענין אף והוא מענין פנים כאמרו ויפל לאפיו ארצה והרצון בו שמו פניהם אלי ואפשר שיהיה משברי מות מענין אמרו כל משבריך וגליך עלי עברו והרצון בו על צד המשל גלי הים המביאים אל מות שמו פניהם אלי : ונחלי בליעל . נחלי רשע והנה קרא נחלי רשע הנחלים השוטפים ורצים בכח וזה כלו משל על הרעות הגדולות :

חבלי . כתרגומו : משרית , כמו ( שמואל-א י ה ) : חבל נביאים : קדמוני . באו לפני . ( ז ) בצר לי אקרא ה' וישמע וגו' . כך דרך לשון הווה , מדבר לשון עבר ולשון עתיד בפעם אחת :

חבלי . וכאשר כאבי שאול סבבוני , ובאו לפני מוקשים המביאים את המיתה :

חבלי . מכאובי , כמו ( הושע יג יז ) : חבלי יולדה : קדמוני . באו לפני , כמו ( מיכה ו ו ) : במה אקדם ה' :

חבלי שאול סבוני . כאבי מות סבבוני והנה קרא שאול מות כי הוא שם לקבר וכאילו אמר שהכאבים ההם מובילים אל מות : קדמוני מוקשי מות . קדמו אותי אויבי לשי' בדרכי אשר אני הולך מוקשים אכשל בהם מוליכים אל מות :

בצר לי . כאשר היה צר לי בעבור הדברים האלה , אז קראתי לה' , ושמע קולי , וצעקתי באה באזניו , וכפל הדבר במלות שונות , וכדרך מליצת השירה :

בצר לי אקרא ה' ואל אלהי אשוע . ידמה שכפל העניז במלות שונות כי זה דרך השירים ואפשר עוד שהראשון יכוון שיקרא שם ה' והוא ההשתדלות בהשגתו יתברך באמצעות סדור שבחיו כי זה הוא קריאת השם לו ואחר זה היה מתפלל לש''י ובזה האופן עלתה שועתו באזני הש''י ואם חזקה מאד מדרגתו ממדרגת האדם :

ויתגעש ותרעש . לא על נסים שאירעוהו נאמר , אלא על נסים שנעשו לישראל , וראש המקרא מחובר על סופו : כי חרה לו . 'כי' משמש כאן בלשון 'כאשר' , וכן פתרונו , וכשחרה לו מפני מכעיסיו , נתגעשה ונתרעשה הארץ , ומוסדות השמים רגזו ורעשו :

ויתגעש . נעו ונדו אויבי יושבי הארץ , מרוב הפחד : מוסדות השמים . הוא משל על השרים מכנען : כי חרה לו . כאשר חרה לו , לקחת מהם נקמתו :

ויתגעש . ענין התנודה והתנועה החזקה , כמו ( ירמיהו מו ז ) : כנהרות יתגעשו מימיו : ירגזו . יחרדו :

ויתגעש ותרעש הארץ . הגעש והרעדה הוא דבר אחד : מוסדות השמים . הם מקומות הארץ כי הם כמו מוסדותיהם להיות תנועותיהם סביב המרכז ואמר עליהם שירגזו וירעשו מצד היות האש בבטן הארץ וזהו אמרו כי חרה לו והוא מענין חום ושרפה על רוב הכעס וזה כלו משל על הנפלאות שהיה עושה השם יתברך בעבור הצלת דוד מאויביו ויתכן שרמז באמרו ומוסדות השמים על מוסדות ההרים כי הם גבוהים ולזה תארם בשם שמים כאמרו אשר תעוף בשמים וידמה שענין כן לפי שכבר נמצא תמורת זה בספר תהלים וממוסדי הרים :

עלה עשן באפו . כן דרך הכועס , יוצא עשן מנחיריו , וכן ( תהלים יח ט ) : עלה עשן באפו . וזהו כל לשון חרון אף , שהאף נוחר ומעלה הבל : ואש מפיו תאכל . מגזרת דבר פיו , תאכל אש ברשעים :

עלה עשן באפו . הוא ענין כעס , ואמר בלשון הנופל באדם , שעל ידי חמום הכעס , נראה כעין עשן יוצא מנחירי האף , וכן ( תהלים עד א ) : יעשן אפך : תאכל . את הקמים עלי : ממנו . רצה לומר : מעמו באו הגחלים , ובערו לשרוף בשונאי :

ויט שמים . להנקם מאויביו , ממצרים ומפרעה :

ויט . נטה את השמים למטה לארץ , וירד עליהם להתקרב אל שונאי להכות בהם , והוא מדרך משל , לומר שהיה ממהר ליפרע מהם : תחת רגליו . להיות מוכן להפרע מהם , בחושך של ערפל :

וערפל . כעין עב הענן :

ויט שמים וירד . ר''ל שהוא הטה שמים אל מה שרצה שיגיע בנמצאות השפלות להציל דוד ויורה הפעלה הנאצלת ממנו על זה או רצה בזה והוא הנכון יותר שהוא כאילו נטה מהשמים אשר שם משכנו לפי מה שיחשב וירד בנמצאות השפלות להשגיח בי ולרוב החשך והאפל אשר בנמצאות האלו השפלות קראם ערפל ולזה אמר וערפל תחת רגליו :

וירכב . לבוא : וירא . היה נראה בא על כנפי רוח , ודימה נשיבת הרוח , לעפיפת כנפי העוף :

כרוב . מלאך . ורבותינו ז''ל אמרו ( חגיגה יג ב ) : כרביא , והוא התרגום של נער , כי דמות אדם להנה : ויעף . ענין פריחה :

וירכב על כרוב ויעף . אמר כי הש''י רכב על כרוב והוא השכל הפעל שהוא מלאכו השלוח ממנו להשגיח על אישי האדם כמו שנתבאר בספר מלחמת ה' והנהיג אותו אל שישגיח בדוד ומרוב מהירות הגלות פעלתו אמר שכבר עף על כנפי רוח ללכת אליו במהירות :

וישת חשך סביבותיו . לסוכה , כענין שנאמר ( שמות יד כ ) : ויהי הענן והחשך , מפסיק בין מצרים לישראל : חשרת מים עבי שחקים . מאין היה החשך , עבי שחקים היו , שהן חושרין מים על הארץ : חשרת . לשון כברה הוא , שהוא נופל על הארץ דק דק ( תענית ט ב ) . וכן הוא אומר באגדות הרבה : חושרין אותו בכברה . ויש לפתור 'חשרת' , לשון 'קשר' , שמתקשרין השמים בעבים על ידי המים , כמו 'וחשוריהם' האמור באופני המכונה ( מלכים-א ז לג ) , שהם זרועות העץ המהדקין וקושרין עיגוליה יחד :

וישת חושך . שם החושך סביבות סוכתו , להיות מוכן להחשיך להאויב : חשרת . החושך ההוא בא מחשרת רבוי המים הנקשרים בעבים הפרושים מתחת השחקים :

וישת . ענין שימה , כמו ( תהלים עג ט ) : שתו בשמים פיהם : חשרת . ענין קשור , כמו ( מלכים א ז לג ) : וחשוקיהם וחשוריהם :

וישת חשך סתרו סביבותיו סכתו . אמר זה על צד המשל למה שהמציא הש''י להיות לסכה ולמחסה לדוד מאויביו : חשרת מים עבי שחקים . ר''ל קשור המים בעבים ואמר זה לפי שמהם יצאו המים והם בו בכח וכאלו יאמר שמה שהמציא הש''י מזה הוא מכוון תחלה להשפיע טוב לדוד ולהצילו כמו שהמים היורדים מהעבים הם מצמיחים הצמחים ובו גם כן מה שיקרה בו רע והשחתה לאויבים דרך משל כמו הברק והאש היוצא מהאיד הקיטורי שלפעמים ירד המטר וירדו עמו הברקים והאש והברד ויתחדשו הקולות המרעידים והרעמים :

מנגה נגדו . שלא תאמר בחשך הוא שרוי , אלא הנוגה לפנים מן המחיצה , ומאותו נוגה אשר לפניו , בערו גחלי אש , שנשתלחו חצים על מצרים :

מנוגה נגדו . מחמת האורה שלפניו אשר חפצו להאיר להושיע לי , לזה בערו גחלי אש בהקמים עלי :

מנגה . ענין הארה וזריחה :

ויהם . מלשון מהומה :

וישלח חצים ויפיצם . הם האשים הבוערים שירדו בחוזק מהענן לאמ''ש בלע''ז והם גם כן מתחדשים מגוף הברק לזה אמר ברק ויהם :

יגלו מוסדות תבל . שנבקע התהום , כשנבקע ים סוף נבקעו כל מימות שבעולם ( ילקוט שמעוני רמז קסא ) : מנשמת . מכח נשיבת רוח אפו :

ויראו . היו נראים קרקעות מי הים , כי נבקעו המים : יגלו וגו' . כי נבקע הארץ : בגערת . בעבור גערת ה' בהקמים עלי : מנשמת . מנשיבת רוח אפו , והכל הוא בדרך משל :

אפיקי . כן יקרא המים הנגרים בחוזק ורודפים , וכן ( איוב ו טו ) : כאפיק נחלים : מנשמת . מלשון נשימה ונשיבת הפה :

ויראו אפיקי ים . הם מעמקי ים : יגלו מוסדות תבל . הם המקומות השפלים שאצל מרכז הארץ כאילו יאמר שהדברים הנסתרים שלא חשב איש שיתחדשו נתחדשו באלו הפעולות הנפלאות השופעת מהש''י והמשל כי לא חשב איש שיתחדש מהרע לשאול ולבניו בהר הגלבוע אשר נגלה בו מה שרצה הש''י לתת הממלכה לדוד שאם נשאר יהונתן לא היה דוד חולק עמו על דבר המלוכה ולזה סבב הש''י שמתו יחד וגם ענין איש בשת לא עלה בלב אדם שיהיה כך ר''ל שתתחדש מריבה בינו ובין אבנר ושיקומו עליו אנשים להרגו על משכבו בביתו :

ישלח ממרום . ישלח עזרתו ממרום , ויקחני מיד האויב , ויוציאני מיד הרבים הקמים עלי , השוטפים כמים רבים :

ימשני . ענין הוצאה , כמו ( שמות ב י ) : מן המים משיתהו :

ישלח ממרום יקחני . ישלח ממרום מה שיקחני וינהגני על חפצי :

כי אמצו . כאשר אמצו :

כי אמצו . כאשר התחזקו ממני , אז יצילני מידם :

אמצו . ענין חוזק :

יקדמוני . האויב היה מקדים לבוא עלי בעת יקרני מקרה רע , בחושבו כאשר החילותי לנפול לא אוסיף לקום , אבל ה' היה לי למשען , ואף כי נפלתי , הנה קמתי :

אידי . ענין מקרה רע , כמו ( איוב לא ג ) : הלא איד לעול : משען . ענין סעד :

יקדמוני ביום אידי . ר''ל יקדמוני הרע ביום אידי להוסיף רעה על רעה כמו הענין בזיפים בעת היותו נרדף משאול וכמו הענין באחיתופל שהיה יועץ אבשלום להמית אביו בעת שפלתו והיותו נרדף :

למרחב . למקום רחב , להנצל מיד : יחלצני . יוציאני מן המיצר , כי חפץ בי :

יחלצני . ענין הוצאה ושליפה , כמו ( תהלים פא ח ) : בצרה קראת ואחלצך :

כצדקתי . כשיצאו אחריו למדבר וסמכו על הבטחתו . ( כו ) עם חסיד תמים נבר . כנגד שלשה אבות , ששלם הקב''ה גמול צדקתם לבניהם :

כצדקתי . כפי צדקתי , כי לא הרעותי את אחד מהם : כבור ידי . כפל הדבר במלות שונות :

יגמלני . מלשון גמול ותשלום שכר : כבור . מלשון ברור ונקי :

מאלהי . ממצות אלהי :

ולא רשעתי מאלהי . ר''ל לא רשעתי לנטות מאלהי אך שמרתי כל מצות הש''י והנה הרשע הוא הנטייה מדבר הראוי כמו שהצדק הוא ההליכה בדרך הראוי :

לנגדי . להתבונן בהם : וחקתיו . ואף החוקות , הם הדברים שטעמיהם נעלמים : לא אסור . אפילו מאחת ממנה , לא אסיר את עצמי :

כי כל משפטיו לנגדי . ר''ל כי כל משפטי הש''י הם לנגד עיני חמיד להנהיג עצמי בהם : וחוקותיו לא אסור ממנה . ר''ל כי חקותיו הם תמיד לנגדי ובכלל הנה לא אסור מן התורה כלל או יהיה שבאמרו ממנה אל מה שאמר יגמלני ה' כצדקתי והרצון בזה שלא יסור מן הצדקה :

ואשתמרה מעוני . ר''ל שנשמרתי מעון ותהיה היו''ד נוספת או ירצה בזה כי כשעלה בלבי לחטוא בדבר נשמרתי מאותו עון ולא הוצאתי לפועל מחשבתי הרעה או ירצה בזה שאחר שחטאתי בדבר בת שבע ושבתי אל הש''י מאותו עון הנה נשמרתי מאותו עון שלא יגיעני נזק בעבורו או נשמרתי מחטא אחר זה במה שידמה לאותו עון :

וישב . ולכך וישב ה' לי וגו' : לנגד עיניו . אשר הוא לנגד עיניו , ולא נגד בני אדם ולהתיהר :

עם חסיד וגו' . רצה לומר : כן דרכך להתנהג בחסד עם החסיד :

גבור . ענינו כמו גבר , וכן נאמר בתהלים ( יח כו ) , והוא תרגום של איש :

עם חסיד תתחסד . אמר שהש''י עושה חסד לחסידים לא יענשם בחטאיהם באופן ענשו זולתם וכאילו אמר זה על החסד שעשה לו הש''י בדבר חטאת בת שבע והנה על חטאת קטן ממנו נענש שאול העונש הנפלא שנזכר בזה הספר ואמנם היה זה כן כי דוד היה רצונו שלם עם הש''י ומשתדל תמיד לעשות הישר והטוב בדברים וזה מבואר מספורי דוד אשר תמצא מהם מה שיורה על חסידות דוד הוראה נפלאה אלא שנתגבר יצרו עליו על דבר בת שבע ולא יכול לנצח אותו ואולם שאול נמצא ענינו בהפך זה עד שכבר תמצא ששאול היה רוצה להכחיש דברי הנביא כשגנה אותו על חטאו ולא היה בוש מזה ואולם דוד הודה תכף ואמר חטאתי לה' :

ועם עקש . פרעה : תתפל . לשון נפתל ועקש , ובספר תהלים ( יח כז ) כתוב : תתפתל . דבר אחר : ישלח ממרום יקחני . על עצמו אמר , כשהיה נחפז ללכת מפני שאול בסלע המחלקות והיה קרוב להתפש , ומלאך בא אל שאול לאמר : מהרה ולכה כי פשטו פלשתים : וישב וגו' כצדקתי . שלא הרגתיו בכרתי כנף מעילו :

עם נבר . עם איש ברור ונקי , תתנהג בברירות , רצה לומר : תשלם לאיש כמעשהו :

נבר תתבר . מלשון ברור ונקי : עקש תתפל . ענין שניהם עקמימות , כמו ( דברים לב ה ) : דור עקש ופתלתול , והוא בדרך ההופך :

עם עני . מוכנע כעני : ועיניך . תתן עיניך על המתגאים , ותשפיל אותם :

ועיניך על רמים תשפיל . ר''ל עיניך על רמים להוכיחם עד שתשפילם : כי אתה נרי ה' . ר''ל להאיר לי מחשך הצרות :

כי אתה נירי . אתה תאיר לי כנר : יגיה חשכי . רצה לומר : יוציאני מן הצרה :

יגיה . מלשון נוגה ואורה : חשכי . מלשון חושך :

בכה . בעזרתך ארוץ אל גדודי האומות : אדלג שור . אקפוץ על החומה , לכבוש עיירות :

גדוד . צבאות עם : אדלג . ענין קפיצה : שור . ענין חומה , כמו ( בראשית מט כב ) : בנות צעדה עלי שור :

ארוץ גדוד . אשבר וארוץ חיל רב : אדלג שור . אקפץ החומה באופן שלא תמנעני מהכנס לעיר להכניע אויבי :

אמרת ה' צרופה . ברורה , מבטיח ועושה :

תמים דרכו . לגמול לאיש כמפעלו : צרופה . ככסף צרוף מבלי סיג , כן אין באמרי הבטחתי דבור בטל : מגן . מחסה כמגן :

צרופה . מלשון צרוף וזקוק :

האל תמים דרכו . ר''ל שדרך תורתו במצות ובאזהרות הוא שלם ונגלה התועלת ואמרת ה' והוא ספורי התורה היא צרופה ר''ל שאין בה דבר יהיה במדרגת הסיגים והדבר שאין בו תועלת או יהיה הרצון תמים דרכו שפעלו ודרך הנהגתו בזה העולם השפל הוא תמים ושלם ואמרתו והיא התורה צרופה שאין בה סיגים ודבר ללא תועלת :

כי מי אל . אשר יוכל לעמוד כנגדו , ולמחות בידו מלקיים הבטחתו :

מבלעדי . ענינו כמו זולת : צור . ענין חוזק :

ויתר תמים דרכי . מכל מכשול , ומכל חטא , ומכל מסוכן , עד כי היה שלם וכבוש :

מעוזי חיל . מחזק אותי בכח : ויתר תמים דרכי . מדלג אותי בדרכי , להיות תמים מבלי מכשול :

מעוזי . מחזקי : חיל . כח : ויתר . ענין דלוג וקפיצה , כמו ( חבקוק ג ו ) : ראה ויתר גוים :

האל מעוזי חיל . ר''ל האל הוא מעוזי מעוז חיל והרצון בו מעוז נפלא או ירצה בזה הנה האל הוא מעוזי לתת לי חיל וידמה שכן הוא כי כבר אמר בספר תהלים תמורת זה האל המאזרנו חיל : ויתר תמים דרכי . ר''ל כל כך מהר להגיע אלי הטוב עד שהוא כאלו יתר ויקפץ דרכי אל המקום היותר שלם ותמים וזה מבואר שכן היו הצלחותיו עם רודפיו כמו שמצאנו בשאול ובאבשלום ולזה אמר משוה רגלי קלות לרוץ כאילות ועם קלות המרוץ ההוא יעמידני על הצלחות רוממותי :

משוה . משים רגלי קלות , לרוץ מהר אחר האויב , כאילה זו הרצה מהרה : ועל במותי . העמיד אותי על גבהי וגדולתי :

משוה . משים , כי 'וישם' ( בראשית ד טו ) , תרגם אונקלוס ושוי : במתי . ענין גבהות :

ונחת קשת נחושה זרעתי . ונדרכה קשת נחושה על זרועי , שיש בי כח לדרכה , קשתות היו תלוים לדוד בביתו , והיו מלכי האומות באין ורואין אותן , ואומרים זה לזה : אתה סבור שהוא יכול לדורכן , אין זה אלא ליראנו , ודוד שומע ונוטלן ומכתתן לפניהם . ודריכת קשת לשון חית היא , וכן תהלים חציך נחתו בי :

למלחמה . להלחם בטוב , וכדרך תכסיסי המלחמה : ונחת . נתת בי כח לשבר קשת נחושה , בעת המתחי לירות :

ונחת . מלשון חתת ושבירה :

ונחת קשת זרועותי . ר''ל והוריד קשת נחושה כל אחד מזרעותיו ואף על פי שהיתה הקשת ההיא חזקה וקשה מאד להכפף כאילו היא מנחושה שהוא הברזל היותר קשה וענין ההורדה בקשת היא הורדת ראשי הקשת בכפיפתו כדי לירות בו חצים או יהיה חסר יתר או יהיה הרצון והוריד יתר קשת נחושה כל אחד מזרועותי וענין היתר היא שיורידוהו אל המקום מהקשת המוגבל לירות משם החצים :

וענתך תרבני . הגדלת לי מדת ענותנותך :

מגן ישעך . ישעך היה לי למגן : וענתך תרבני . הענוה שבך להשגיח בי , עשה אותי כאלו הייתי עם רב , אף כי היו אנשי מתי מספר , נצחתי האויב כאלו היו רבים עמדי :

וענתך . מלשון ענוה : תרבני . מלשון רבוי :

תרחיב צעדי . כשאדם מדבק רגליו זו בזו , הוא נוח ליפול , וכן הוא אומר ( משלי ד יב ) : בלכתך לא יצר צעדך : קרסולי . עקבי :

תרחיב צעדי . הרחבת פסיעתי , לבל ימעדו רגלי לנפול בארץ :

צעדי . פסיעותי , כמו ( לעיל ו יג ) : ויהי כי צעדו : מעדו . ענין החלקה והשמטה מן המקום , כמו ( תהלים לז לא ) : לא תמעד אשוריו : קרסולי . תרגום של 'כרעים' ( ויקרא יא כא ) , הרא קרסולין :

כלותם . מלשון כליון :

ואמחצם . ענין הכאה ופציעה , כמו ( תהלים קי ו ) : מחץ ראש :

ותזרני . אזרת אותי כח להלחם , ואת שונאי תפיל לכרוע תחתי :

ותזרני . מלשון אזור וחגורה : תכריע . ענין הנפילה על הכרעים : קמי . האויבים הקמים עלי :

תתה לי עורף . כי ינוסו ויהפכו לי עורף : משנאי . רצה לומר : וכן משנאי תתה לי עורף , והוא כפל ענין במלות שונות , כדרך מליצת השיר : ואצמיתם . רצה לומר : עם כי ינוסו , אשיגם ואצמיתם :

תתה . נתת : עורף . הוא אחורי הפנים : ואצמיתם . ענין כריתה , כמו ( שם קא ה ) : אותו אצמית :

ישעו ואין מושיע וגו' . הרי זה מקרא מסורס , ישעו אל ה' ולא ענם , ואין מושיע , כמו ( ישעיהו יז ז ) : ישעה האדם אל עושהו , כמו יפנה . ומנחם חברו עם ( בראשית ד ד ) : וישע ה' אל הבל , ופתר בו לשון עתירה , ונופל הלשון על המעתיר ועל הנעתר , כמו ( שם כה כא ) : ויעתר יצחק לה' , ויעתר לו ה' , אף כאן 'ישעו ואין מושיע' נופל על המתפלל , וישע ה' נופל על הלשון , על מי שמתפללין לפניו :

ישעו . יפנו אל מלכי האדמה : אל ה' . רצה לומר : לאחר זמן יפנו אל ה' להתפלל אליו , אבל לא יענם :

ישעו . ענין הפנה , כמו ( ישעיהו וז ח ) : ולא ישעה אל המזבחות : ענם . מלשון עניה ותשובה :

ישעו ואין מושיע . ר''ל יפנו אל הש''י שיושיעם ואין מושיע :

ארקעם . ארמסם , והרבה יש בספר יחזקאל : ( ו יא ) : ורקע ברגלך ( כה ו ) : ורקעך ברגל :

כעפר . להיות דק כעפר : כטיט חוצות . כטיט המושלך בחוצות , אעשה אותם דק דק , וארדד אותם על פני האדמה :

ואשחקם . ענין כתישה , כמו ( שמות ל לו ) : ושחקת ממנה הדק : אדקם . מלשון דק : ארקעם . ענין רדוד ושטיחה , כמו ( שם לט ג ) : וירקעו את פחי הזהב :

ארקעם . הוא מענין ורקע ברגלך והרצון בו ארמסם :

מריבי . מדואג , מאחיתופל , ושאול , והזיפים : תשמרני לראש גוים . צפנתני לכך . ומדרש אגדה ; אמר דוד : רבונו של עולם , הצילני מדינו של ישראל , שאם אטהו או ארדה את ישראל בעבודתו , אני נענש , אלא לראש הפלישתים תשימני , והם יעבדוני , ועליהם לא אענש :

מריבי עמי . מאנשי מלחמתי אשר בבני עמי , הלוחמים עמדי : תשמרני . שמרתני מיד כולם , עד הביאתני להיות ראש : עם לא ידעתי . רצה לומר : העם אשר המה מארץ מרחק :

ותפלטני . ענין הצלה :

ותפלטני מריבי עמי . ר''ל והצלתני מהמריבים עמי כמו שאול ונבל ואחיתופל ואבשלום : תשמרני לראש גוים . פירושו תשמרני להשים אותי לראש גוים ואמר כן כי גוים רבים היו עובדין אותו :

יתכחשו לי . מחמת יראה , יאמרו לי כזבים : לשמוע אוזן ישמעו לי . אפילו שלא בפני , יגורו מפני , למשמע אזניהם לסור אל משמעתי :

יתכחשו לי . כדרך הירא , המתנצל בפני מי אשר ירא ממנו אף בדברי כזב , בעבור הפחד : לשמוע אוזן . בעבור כי ישמעו רב כחי ואומץ ידי , לזה יהיו נשמעים אלי לכל אשר אצום :

יתכחשו . מלשון כחש ושקר :

בני נכר יבולו . ילאו , לשון ( ירמיהו ח יג ) : והעלה נבל פלישטירונ''ט בלע''ז : ויחגרו . לשון פסחים : ממסגרותם . מקושי יסורי מסגר שאני מייסרן בהם :

יבולו . רצה לומר : יהיו מיוסרים ואבודים : ויחגרו . יהיו חגרים ממה שיהיו סגורים בידי בכבלי ברזל :

יבולו . ענין כמישה , כמו ( ירמיהו ח יג ) : והעלה נבל : ויחגרו . מלשון חגר ופסח :

יבולו . ילאו מענין נבול תבול או יהיה מענין הבלוי וההשחתה : ויחגרו . ר''ל ויפחדו מהמקום שהם נסגרים בו ר''ל כי מחדרים תהיה להם אימות מות או יהיה הרצון בזה שהם יחגרו כלי מלחמה מהמקום שהם נסתרים בו אך לא יצאו חוץ להלחם לרוב פחדם :

חי ה' . העושה לי אלה :

חי ה' . רצה לומר : הלא ה' חי לעולם , וכזאת יעשה כל הימים : וברוך צורי . וכן יהיה ה' צורי , ברוך לעולם : וירום . כי כשעושה נקמות בגוים , הוא מרומם ומנושא :

צורי . חזקי :

חי ה' וברוך צורי . ר''ל ה' העוזר אותי הוא חי וקיים ומי שהוא תקפי וחזקי הוא כרוך על כל ברכה ותהלה ולזה אין לי לירא שיחדל עזרו ממני והאלהים שהוא תוקף ישעי הוא רם על כל רמים ולזה לא אירא שתקצר ידו מלהושיעני :

הנותן נקמות לי . רצה לומר : הנוקם נקמתי :

ומוריד . מלשון ירידה :

ומקמי . יותר מן קמי תרומם אותי :

ומקמי . האויבים הקמים עלי :

ומקמי תרוממני . ר''ל שתשימני נשא ורם בממשלה יותר מקמי והנה אמר זה כנגד שאול ואבשלום או היה הרצון בזה ומקמי תסתירני ותגביהני שלא תחול בי ידם :

על כן . בעבור החסדים האלה : בגוים . לפרסם חסדך :

אודך ה' בגוים . ר''ל בפרסום לעיני הגוים :

מגדול . רצה לומר : וכן אודך , כי אספר לומר : דעו אשר ה' מגדול וגו' , רצה לומר : עושה ישועות גדולות למלכו , ולא בעבור תשלום גמול , כי אם בחסד : ולזרעו . כמו שעשה לדוד , כן יעשה לזרעו עד עולם . ואף שדוד עצמו אמרו , אמר לדוד ולזרעו , ולא אמר לי ולזרעי , כי כן דרך המקרא וכן ( שמואל א יב יא ) : וישלח ה' וגו' ואת שמואל , ועם כי שמואל עצמו אמרו , לא אמר ואותי :

מגדול . מלשון גדול :

מגדול ישועות מלכו . ר''ל שהוא תוקף ישועות מלכו והוא דוד כמו המגדל שהוא תוקף העיר :