אבחרה וגו' . כי לקבץ את כל ישראל יתאחר זמן רב ובתוך כך ימלט דוד על נפשו : ואקומה . כי אם ילך אבשלום , פן יחמול עליו כשיראה פניו : הלילה . בעודו עיף ויגע :

ויאמר אחיתופל, אחיתופל לא נמלך בחושי הארכי, אחר שמגמת פניו היה להרוג את דוד וידע שחושי לא יסכים ע''ז, ולמטרה זו פנה בעצתו, והנה התנה ארבעה דברים. {{{א}}} שירדוף תכף בעוד שהוא יגע ורפה ידים ולא יניח לו זמן שינפש ושיכין עצה וגבורה למלחמה, וזה שכתוב אבחרה נא רצה לומר עתה, {{{ב}}} שלא יקח עמו כל ישראל רק י''ב אלף איש, {{{ג}}} שלא ירדוף אבשלום רק הוא ירדוף, {{{ד}}} שלא ירדוף ביום רק בלילה, ובאר טעמו :

ורפה ידים . כי זה היום נטרד מן המלוכה , ועדיין לא לקח עצה מה לעשות : והחרדתי אותו . בהיות הדבר פתאום ובלילה : ונס כל העם . בעבור החרדה ינוסו , זה בכה וזה בכה , ולא ישארו עם המלך ללחום בעבורו , ואז אוכל להכות אותו לבדו , מבלי שאצטרך להמית מי מאנשיו , הואיל ולא יעמדו למלחמה , כי ינוסו ואינם :

ורפה ידים . ענין מורך לב ויאוש :

ואבא עליו והוא יגע על ידי שירדוף תכף ישיגהו בעודו יגע ורפה ידים. ועל ידי שיבא פתאום בלא הכנה ובלילה, והחרדתי אותו ונס כל העם אשר אתו, ועל ידי זה יכה את המלך לבדו, ומטעם זה צריך גם כן שלא ירדוף אבשלום, שאין ראוי שהבן יהרוג את אביו. רק אני אהרגנו בהיותי גואל הדם של אוריה חתני :

כשוב הכל . אליך : האיש אשר אתה מבקש . יעשה בו בקשתך ויהרג , ואחר כך כל העם יהיה שלום , וזה מקרא קצר . ( ד ) ובעיני זקני ישראל . זקני אשמאי :

ואשיבה . ואז אשיב אליך כל העם אשר עם אביך : כשוב הכל . כמו ששבו אליך כל המון ישראל , וקבלו אותך למלך : האיש אשר וגו' . רצה לומר : לא יפקד מהם כי אם האיש אשר אתה מבקש , כי הוא לבדו יומת , אבל לכל העם שעמו יהיה שלום , ולא יפקד מהם איש :

ואשיבה כל העם אליך כשוב הכל האיש אשר אתה מבקש . ר''ל בזה הדרך אשיב כל ישראל בכללם אליך כי הכיתי האיש אשר אתה מבקש יהיה כשוב הכל כי ממיתת דוד ימשך שישובו כל ישראל אליך ויהיה זה סבה שלא תשחית עמך אשר אתך או אשר את דוד אך יהיה כל העם שלום בלי מלחמה כי אחר מותו לא יתכן שתהיה שם מלחמה כלל על זה :

השאלות: פסוק זה, כאבן מעמסה לכל המבארים :

ואשיבה כל העם אליך, באר לו עוד תועלת שיצא מעצה זו שבזה בקל ישובו כולם אליו, כי אם תבער המלחמה ויפלו רבים בחרב, אז אף שינצח יתחלקו העם לשני מחנות, ורבים ישמרו איבה על אחיהם אשר נפלו בחרב, ואם יהרג המלך במלחמה שיהיה אבשלום המצביא את העם, יאמרו כי רצח את אביו לא כן כשיהרגנו אחיתופל בלילה, יגלול האשמה על אחיתופל, ואבשלום יחרה אפו על הורג אביו, רק שאז יתן פקודת חסד, שמוחל לכל מי שחטא נגדו ושישובו כולם לביתם כדרך המלכים למחול כל פשע בעת מלכותם, ובזה אוכל גם אנכי לשוב לביתי, וזה שכתוב כשוב הכל האיש אשר אתה מבקש, שעורו כשוב הכל (ישוב) האיש אשר אתה מבקש, כיון על עצמו, שהגם שאז תבקשני להרגני על שהרגתי את אביך, בכ''ז יהיה לך כסות עינים, שאשוב כשוב הכל. שאחר שתצוה שישוב כל מורד ופושע, ישוב האיש הזה (שהוא אחיתופל גם כן) למען כל העם יהיה שלום, כי תאמר שאי אפשר לך לדון הורג אביך, מפני שיתקוממו ע''ז אוהבי אחיתופל ושונאי דוד, ובאופן זה תצא נקי, וכל ישראל ישובו אליך. ויותר קרוב שדלתות המקרא הזה מקבילים אל הכתוב הקודם, ונס כל העם אשר אתו ואשיבה כל העם אליך כשוב הכל (פי' בעת ישובו לביתם) והכיתי את המלך לבדו האיש אשר אתה מבקש :

ויישר . מלשון יושר , רוצה לומר הוטב בעיניו :

ובעיני כל זקני ישראל . הנה כל חכמי ישראל הסכימו בזאת העצה כי גם האמינו בדברי אבשלום אל העם שאין אביו רוצה לעשות דין ומשפט לאחד מהבאים לפניו עם שזה היה מהש''י לענוש את דוד על דבר אוריה החתי :

ויישר הדבר לא כתב וייטב הדבר, כי באמת היה דבר זה רע בעיניהם להרוג את המלך, רק שמצאו שהיא עצה ישרה מובלת בדרך קרוב אל התכלית, הגם שהדבר בעצמו לא הוטב בעיניהם : ויאמר אבשלום לכן אמר שיקרא לחושי הארכי באשר ידע שחושי יתאמץ להפר דבר זה וישמע מה ייעץ להשיג את התכלית בדרך אחר שלא יצטרכו לרצוח את המלך :

גם הוא . עם שהוא רעה דוד וחשוד בעיני , עם כל זה יאמר גם הוא עצתו :

אם אין . אם לאו :

השאלות: למה שאל לחושי אחר שישרה עצת אחיתופל בעיני כולם, ולמה עזבו עצת אחיתופל שהיו להם כדבר אלהים בימים ההם, ולמה אמר כדבר הזה דבר אחיתופל ולא אמר כה יעץ אחיתופל הטובה עצתו, וכמו שהשיב לא טובה העצה :

כדבר הזה דבר אחיתופל, הנה על העצה לא נסתפק אבשלום כלל, שבאופן זה יפיק את אשר זמם, רק שסמר בשרו מן הדבר הזה שדבר להרוג את המלך ועל הדבר וההחלטה הזה שאל אותו אם יסכים לזה, ואם לא יסכים לזה ידבר עצה אחרת איך נחרץ באופן שלא יהרג המלך, ולכן לא אמר כעצה זו יעץ אחיתופל, כי על העצה לא שאל כלל שהיתה ישרה בעיני כולם, רק על הדבר והגזרה להרוג את המלך :

בפעם הזאת . וכאלו אמר : אבל עצתו בדבר הפלגשים טובה היתה , ועל כי כבר עברה , לכך שבחה בעיניו , למען יאמין בו :

ויאמר חושי, לא טובה העצה אמנם חושי השכיל מאד, ולא אמר לא טוב הדבר רק לא טובה העצה, רצה לומר שאם היתה עצה טובה להשיג על ידה את התכלית היה מסכים לזה, רק שהיא עצה סכלה לא לעזר ולא להועיל :

ואביך איש מלחמה . ויודע עניני מלחמה וטכסיסיה וטיב מארב , ובטוח הוא שתרדוף הלילה לבא עליו , לפיכך לא ילין עם שאר העם :

כי גבורים המה . ואינם חרדים מהמיית מלחמה , עם שהיא פתאום ובלילה : ומרי נפש המה . וכל שכן שהמה עתה מרי נפש , דואגים על קושי זמנם , ויפעלו גבורות כדוב שכול מבניו בהיותו רודף בשדה לחפש אחריהם , יטרוף במר נפשו כל הקרב אליו : ואביך איש מלחמה . רצה לומר : יודע הוא טכסיסי המלחמה , ויבין מדעתו שרק עליו מחריש הרעה ופתאום יבואו להחריד את העם אשר עמו , והואיל ויבין את זאת , לא ילין הוא עם העם במקום אחד :

שכול . מי שבניו אבודים קרוי שכול , כמו ( שם מג יד ) : כאשר שכלתי שכלתי :

כדוב שכול בשדה . ר''ל כדוב טורף ולרוב טרפו קראו שכול היותו משכל והנה אביך איש מלחמה ולזה הוא יודע באי זה צד ראוי שינהג בזאת המלחמה ומפני זה לא ילין העם בשום מלון מפורסם אבל הוא נחבא עתה באחת מהמקומות אשר יתכן לו ההחבא שם והיה כשיפלו מהם בתחלה בני החיל הרודפים אחריהם וימותו על ידם בעבור שאינם נשמרים מהם שיהיו שם ושמע השומע זה ואמר שכבר היתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלום יהיה זה סבה להביא מורך לב בלב הנשארים וינוסו ויפלו ביד דוד ואנשיו ועוד כי דוד הוא גם כן בן חיל אשר לבו כלב האריה ואיך תחשוב שימס לבבו כמו שאמר אחיתופל והחרדתי אותו ונס כל העם אשר אתו הנה יודע כל ישראל כי גבור אביך ואשר אתו הם בני חיל ולא ימס לבבם או ירצה בזה כי ממורך הלב אשר יפול בלב החיל אשר לאבשלום בשמעם כי מגפה היתה בעם אשר אחרי אבשלום הנה לא יהיה שם אחד אע''פ שיהיה בן חיל ולבו כלב האריה שלא ימס לבבו ויוסיף להם מורך בלבבם מה שמפורסם לכל ישראל כי גבור אביך והאנשים אשר אתו :

ויאמר חושי, באר דבריו, כי הנה עצת אחיתופל בנויה על שתי יסודות, {{{א}}} שעבדי דוד הם עתה מדוכאים ורפויי ידים ויחרידום פחד פתאום, {{{ב}}} שדוד שוכב לבטח בין גדודיו באין פחד, ובשניהם לא השכיל ותהי להפך, {{{א}}} אתה ידעת את אביך ואת אנשיו כי גבורים המה, ומרי נפש המה כדוב שכול בשדה, כמו הדוב ששכלו בניו שאז מרוב מרירות נפשו יחרף נפשו למות, כן הם בהיותם נרדפים אל השדה, לא ישובו מפני כל ויחרפו נפשם למות, {{{ב}}} שאביך איש מלחמה ויעל על לבו להשמר שלא יפלו עליו פתאום ולא ילין את העם, רק הנה הוא נחבא וכו' :

הנה עתה הוא נחבא . וכשתבא על מחנה העם אשר אתו , הוא לא יהיה שם שתהרגנו : והיה כנפול בהם בתחלה . אני אמרתי לך כי אנשיו גבורים ומרי נפש , ואם יהרגו בעמך , תהיה בם מפלה במלחמה זו שהיא ראשונה , ושמע השומע מכל ישראל הבאים להתחבר אליך , ואמר היתה מגפה בעם של אבשלום :

הנה עתה הוא נחבא . עתה בהיות לילה , החביא עצמו במקום נבדל מהעם אשר אתו , ואם כן אף אם יחריד העם , לא ימצא את המלך לשיכה אותו : והיה כנפול . כאומר : לא די שלא יועיל , אלא שעוד יזיק , שהרי אמר שלא להכות בהעם , והם הלא יכו כרצונם , וכאשר יפילו חללים מאנשיך בתחילת המלחמה , רצה לומר : במלחמה הראשונה : ושמע השומע . וכאשר ישמע מי מהנפילה ההיא , אז יאמר הן היתה מגפה בעם אבשלום , ונראה אם כן שה' עזבם למקרה :

הפחתים . בורות וחפירות , כמו ( לקמן יח יז ) : אל הפחת הגדול : מגפה . רצה לומר מכת חרב :

והיה כנפול ואחרי שהראה כי עצה זו היא לא להועיל, הראה כי היא לנזק ולהפסד, שעל ידי שלא יצלחו בפעם הראשון הגם שלא יצאו רק י''ב אלף, השומע לא יבחין פרטי הדברים, ויאמר כי עם אבשלום לחמו גם כרעו ונפלו, ובזה ימס לב העם, אשר עוד פחד אביך וגבוריו עליהם :

והוא גם בן חיל . ואותו השומע אפילו הוא בן חיל ולבו כלב האריה , המס ימס בפחד ורעדה , ולא יתקשר עוד אליך , כי יאמר כבר התחיל ליפול ונענש הוא על אביו , ולא יצליח :

והוא גם בן חיל . ואף אם השומע יהיה בן חיל , אשר לבו כלב האריה , מכל מקום ימס לבבו בקרבו , על כי ידוע לכל , שאביך הוא גבור מלחמה , והעם אשר אתו המה בני חיל , ואם הדבר נעזב למקרה , בודאי יתגברו הם וירפו ידיהם ולא יאבו לרדת עוד למלחמה ( ואף שאם לא יעשו לבד בזה כעצת אחיתופל , אלא שגם אנשי אבשלום יכו באנשי דוד כמוהם , לא יהיה אם כן מקום לחשש הזה , מכל מקום הרחיב הדבור לסכל עצתו , להראות לכל כי לא בחכמה ידבר ) :

כי יעצתי . כי זאת עצתי : ופניך הולכים בקרב . בראש , ( תרגום : ) ואת תהי אזיל בריש כולנא :

כי יעצתי . אלא כן אני מייעץ : האסף וגו' , ובעבור רבת העם נתגבר במלחמה : ופניך וגו' . כי אז כולם יפעלו גבורות , למצוא חן בעיניך :

ופניך . אתה בעצמך : בקרב . במלחמה , כמו ( תהלים קמד א ) : המלמד ידי לקרב :

כי יעצתי אחר שסכל עצת אחיתופל, יעץ עצה אחרת הפך עצת אחיתופל בכל הפרטים, {{{א}}} שלא יפלו עליו תיכף רק ימתינו עד יאספו כל ישראל, {{{ב}}} שלא יצאו במעט עם, רק האסף יאסף עליך כל ישראל וכו', {{{ג}}} שלא אחיתופל יפול עליו, רק ופניך הולכים בקרב :

ונחנו עליו . וננוח עליו , לשון חנייה , כמו ( שמות י יד ) : וינח בכל גבול מצרים , ( ישעיהו ז ב ) : נחה ארם על אפרים :

ובאנו אליו . רצה לומר : בהיות העם רב , בודאי נבוא באחד המקומות אשר החביא עצמו , כי נהיה חונים עליו כמו הטל המכסה כל פני האדמה מבלי מקום ריק ממנו , כן נתפזר בכל המקומות לבקשו , זה בכה וזה בכה , ובודאי נמצא אותו : ובכל האנשים . כי פן התנכר עצמו ללבוש כאחד מאנשיו , לזה לא נותר מכולם איש , ויומת גם הוא עם התנכרו :

ונחנו . מלשון חניה :

{{{ד}}} שלא יפלו עליהם בלילה, ובספק אם נמצא שם דוד בין העם, רק ובאנו אליו באחד המקומות אשר נדע בבירור שנמצא שם, ולא בלילה רק ונחנו עליו כאשר יפול הטל, רצה לומר באור הבקר בעת שהטל נופל על האדמה, וכן פי' מהרי''א, ולא נהרוג המלך לבדו רק ולא נותר בו ובכל האנשים וכו' גם אחד, רצה לומר אם בהרג אם שנתפוש המלך חיים, ולא תירא שבתוך כך ימצא ערי מבצר וחסה שם, כי :

חבלים . ( תרגום : ) משריין , כמו ( שמואל-א י ה ) : חבל נביאים ( תהלים קיט סא ) : חבלי רשעים : עד הנחל . חומת העיר נסחוב אל הגי :

ואם אל עיר יאסף . כאומר : ואם יש חשש , פן בהתאחר הדבר עד נקבץ כל ישראל , ימלט על נפשו בעיר מבצר עומדת בהר , ויתחזק במעוז העיר , ואמר : הנה עם כל זה לא ימלט , כי הלא ברוב העם אשר אתנו , אף אם יאסף אל עיר , הכח בנו לשאת חבלים על העיר , לגררה מן ההר עד הנחל , עד שלא ישאר אף צרור בהעיר ההיא , ואמר בדרך גוזמא והפלגה , לומר שאף בעיר מבצר לא יתחזק מול העם הרב אשר אתנו .ולבל ירגיש בערמתו , המתיק אמריו דרך נאות ובכל חלקי הסותר , אולם עצם כוונתו היתה , למען יתאחר הדבר עד שיתקבצו כולם , ובתוך כך ישלח אמריו אליו להמלט על נפשו , וכאשר עשה באמת :

יאסף . יכנס : והשיאו . והגביהו : וסחבנו . ענין גרירה והמשכה , כמו ( ירמיהו כב יח ) : סחוב והשלך : הנחל . העמק : צרור . חתיכת עפר גסה , כמו ( עמוס ט ט ) : ולא יפול צרור ארץ :

אם אל עיר יאסף והשיאו כל ישראל וכו', שכל זה נקל אם יתאספו חיל רב ועצום, לא בחיל מעט :

וה' צוה . רוצה לומר : לא לפי שעצת חושי היתה באמת טובה מעצת אחיתופל , ולזה ישרה עצתו בעיניהם , כי באמת עצת אחיתופל היתה הדרך האמתי להגעת תכלית הנרצה , אולם מה' היתה זאת , כי הוא גזר להפר עצת אחיתופל הטובה וגו' :

להפר . לבטל :

ויאמר אבשלום וכל איש ישראל . זה מורה כי זקני ישראל לא הסכימו בזאת העצה השנית :

ויאמר ואז הסכימו כולם שעצת חושי טובה יותר, והכתוב מעיד שזה היה מאת ה', כי באמת אם היו עושים כעצת אחיתופל היו מצליחים :

כזאת וכזאת וגו' . רוצה לומר : אמר להם שתי העצות , של אחיתופל ושלו :

כזאת וכזאת וכו', רצה לומר ועדיין מסופק פן ישוב ויעשה כעצת אחיתופל, לכן.

וגם עבור תעבור . את הירדן : פן יבולע למלך . שלא יעצתיו לטובה , ויעשה כדברי אחיתופל : יבלע . יאמר לו בסתר ובבליעה :

אל תלן . כי פן יעשה כעצת אחיתופל , ובערמה אמרו שעצתי ישרה , למען לא אודיע לדוד להמלט הלילה : וגם עבור תעבור . את הירדן : פן יבולע . פן ישחת מה לדוד ולעמו , כאשר ירדפו אחריו הלילה :

יבולע . ענין השחתה , כמו ( לקמן כ יט ) : למה תבלע נחלת ה' :

פן יבולע למלך ולכל העם אשר אתו . למען תתישב העצה ביניהם על זה או ירצה בזה פן ישחית מה שהוא למלך מנשיו ובניו וטפו ומה שהוא לכל העם אשר אתו ולא אמרו פן יבולע המלך לחלוק כבוד למלכות ושלא לפתוח פיו לרע כנגדו :

ועתה שלחו מהרה וכו', אל תלן אתה בתוך העם. ויותר מזה וגם עבור תעבור עם כל העם. ופירושו אל תלן פן יבולע למלך, וגם עבור תעבור, פן יבולע לכל העם :

בעין רוגל . ( תרגום : ) בעין קצרא , כובסי בגדי צמר , שחובטין אותם שם , שבועטים אותם ברגל :

והם ילכו . בכדי שהם ילכו וגו' : כי לא יוכלו . יהונתן ואחימעץ לא יוכלו להראות עצמם לבוא העיר , פן ירגישו בהם :

וירא אותם . בעין רוגל : וילכו . כי הרגישו אשר הנער ראה אותם , ולזה הלכו מעין רוגל אל מאהבם אשר בבחורים :

וירא אותם נער, היה בזה עין ה' אל יראיו, {{{א}}} מה שהרגישו שראה אותם הנער וילכו מהרה, {{{ב}}} מה שבאו בבית איש שלו באר :

את המסך . וילון : הרפות . חטין כתושות , כמו ( משלי כז כב ) : בתוך הריפות :

האשה . אשת האיש : עליו . על המסך : ולא נודע דבר . לא היה ניכר מהבאר , שמתחת להמסך :

המסך . וילון , כמו ( שמות כו לו ) : ועשית מסך : ותשטח . ופרשה , כמו ( יחזקאל כו יד ) : משטח חרמים : הרפות . חטים כתושים ונקלפים , כמו ( משלי כז כב ) : בתוך הרפות בעלי , והוא מלשון רפיון , כי נרפו ונקלפו מקליפותיהם :

ותשטח עליו הרפות . היא חטה הנכתשת במכתש וישטחוה תחלה כדי שתיבש :

{{{ג}}} שחמלה האשה עליהם, ומה שהיה מעצתה לשטוח הריפות, {{{ד}}} מה שהיה מעצתה לאמר שהיו פה ושעברו את מיכל המים, כמו שהיתה עצת רחב לאמר כן באו אלי האנשים כמש''פ שם :

מיכל המים . איני יודע לו פתרון במחברת כל , ופתרונו לפי ענינו , כמו שבולת הנהר :

איה . כי הוגד להם שבאו הביתה : ויבקשו . בבית האשה . או עברו מיכל המים לבקשם :

מיכל המים . ענינו פלג המים , ואין לו חבר :

מיכל המים . רוצה לומר פלג המים :

עד אחד וגו' . רוצה לומר : כשבא אור הבוקר , אפילו אחד לא היה נעדר אשר וגו' :

נעדר . נחסר , כמו ( ישעיהו מ כו ) : איש לא נעדר :

אל עירו . רוצה לומר : אל ביתו אשר בעירו , לא לבית מלונו אשר בירושלים : ויצו . עשה צואה אל ביתו : ויחנק . חנק את עצמו , כי האמין מעתה שדוד יחזור למלכותו , ויהרגו כמורד במלכות , ויהיו עוד נכסיו למלך כדין מורד במלכות , ולזה חנק עצמו , להציל נכסיו ליורשיו :

ויחבוש . חגר האוכף :

ויצו אל ביתו ויחנק . יתכן שחנק את עצמו כי ראה הרע שיקרה מזה לאבשלום והיה ירא מדוד שתתפרסם לו זאת העצה שיעץ עליו :

ואחיתופל ראה כי עד עתה השתדל שיעשו כעצתו, וכאשר שמע שעבר דוד את הירדן. ידע שהוא מה', שהפיר את עצתו, ושישוב דוד למלכותו, ואז יהרגנו ויקח נכסיו כי הרוגי מלך נכסיהם למלך לכן חנק את עצמו, ועל ידי כן ויצו אל ביתו, כי ידע שלא יוכל לקחת נכסיו, וגם נקבר בקבר אביו ולא כן אם היה המלך הורגו :

בת נחש . הוא ישי אבי דוד , רבותינו אמרו ( בבא בתרא יז א ) : שמת בלא עון , בעטיו של נחש :

על הצבא . לשר על הצבא : בן איש . רצה לומר : בן אדם חשוב ומעולה , כמו ( שמואל א כו טו ) : הלא איש אתה : הישראלי . ובדברי הימים ( א ב יז ) אמר הישמעאלי , לפי שהתגורר בארץ ישמעאל : נחש . אמרו רבותינו ז''ל ( שבת נה ב ) : הוא ישי , ונקרא נחש , על שמת בעטיו של נחש ומבלי עון .( ויתכן לומר , שנולדה מאשת ישי מבעלה הראשון , ושמו נחש , ולזה אמר אחות צרויה , ולא אמר אחות דוד , כי צרויה היתה אחותה גם מן האב , וכאשר אמרנו בשמואל א טז י ) :

אשר בא אל אביגל בת נחש . ידמה שהיו לישי שני שמות והנה אמר שהיא אחות צרויה אם יואב להודיע שעמשא ויואב היו קרובים בני שתי אחיות ועם כל זה הרג יואב את עמשא כדי שישאר שר צבא כמו שהיה :

ואת עמשא, וספר שאם עמשא, ואם יואב היו אחיות, שתיהן בנות ישי, והיה לעמשא יתרון על יואב, מצד אביו, כי יואב נקרא אחר אמו בן צרויה, כי אביו לא נודע בשם, ועמשא בן איש לא בן אשה, רצה לומר נקרא ע''ש אביו שהיה שמו יתרא הישראלי, ובד''ה קראו הישמעאלי ודרשוהו חכמינו זכרונם לברכה, והיה גדול בתורה :

ושבי בן נחש . הוא חנון בן נחש :

והנה זכר כי בבא דוד מחנימה הגישו לו שובי בן נחש ומכי' בן עמיאל וברזלי הגלעדי המצטרך לו מכל משכב וספות והם כלי בית קבול ממתכת וכלי יוצר להשתמש בהם בכל צרכיהם והביאו להם למזון חטים ושעורים וקמח וקלי מהחטים ומן השעורים כדי שיוכלו לאכול תכף מהקלי והביאו להם ממיני קטניות פול ועדשים וגם הביאו להם מהם קלי לאכלו תכף והביאו להם עוד דבש וחמאה ללפת בו את הפת ולשתות וצאן לאכל וחריצין חלב בקר לאכל לפי שהם יותר חשובים משאר החריצים והנה הסכימו אלו השלשה ממקומותיהם לשלח זאת המנחה לדוד :

ויהי כבוא דוד מחנימה. הנה עד עתה לא מצא תומך וסועד כנ''ל. ועתה התעוררו רבים לתמכו, כי אחר שבא אבשלום אל פלגשי אביו ודוד ברח מן הארץ קבל ענשו, וכאור בקר יזרח שמש :

משכב . מצעות : וספות . כלי תשמיש הם , כמו ( מלכים . . ב יב יד ) : ספות כסף : וקלי . מיני קליות , אמרו רבותינו ( עבודה זרה לח ב ) : שני מיני שתיתא הקריב ברזילי לדוד , אחד של חטים , ואחד של עדשים , כענין האמור כאן ; 'קמח וקלי' , הוא של דגן , 'ופול ועדשים וקלי' , ממינים של קטניות שמייבשין אותן בתנור כשהן לחין , והם מתוקין לעולם , וטוחנין אותן , ועושין מהם מאכל שקורין שתיתא :

משכב . מצעות לשכב עליהם : וספות . מזרקים , כמו ( שמות יב כב ) : בדם אשר בסף : וכלי יוצר . כלים מיוצר חרס : וקלי . קמח משבלים צלוים : ופול ועדשים . הם מיני קטניות : וקלי . הוא קמח מקטניות צלוים :

ושפות בקר . ( תרגום : ) וגובנין דחלב :

הגישו . שלשת האנשים ההם , הגישו משכב וגו' דבש וגר : במדבר . בעבור שהלכו במדבר , לא מצאו לא לאכול ולא לשתות , ונתיגעו מטורח הדרך :

ושפות בקר . גבינות העשויות מחלב הבקר , ועל כי נעשית על ידי עשוי וכתישה , נקראו שפות , והוא מלשון ( איוב לב כא ) : ושופו עצמותיו :