א. יִשְׁתַּדֵּל לְבָרֵךְ בִּרְכַּת אִילָנוֹת בִּימֵי נִיסָן, וְהַמְּדַקְדְּקִים מַקְפִּידִים שֶׁיִּהְיֶה בְּנִיסָן דַּוְקָא, וְיִהְיֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת, וְיוֹצְאִים לַשָּׂדֶה לְבָרֵךְ. (מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ז, סְעִיף קצ"ח) ב. מְאֹד יִתְעַצֵּם בְּכַוָּנָתוֹ בִּבְרָכָה זוֹ, שֶׁהִיא לְתִקּוּן הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהֵם מְגֻלְגָּלוֹת בַּעֲצֵי הַשָּׂדֶה וְהַעֲשָׂבִים בַּזְּמַן הַזֶּה, וִיבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. (מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ז, סְעִיף קצט)

הָאִישׁ הַנִּלְבָּב יָשִׂים כָּל מַעֲיָנָיו בְּדָבָר שֶׁהוּא נוֹגֵעַ לְדִין חָמֵץ, וּבִפְרָט בְּמַצָּה וּבְמַאֲכָל שֶׁאוֹכֵל בְּפֶסַח, כִּי זֶה עֶצֶם הָחָג הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. וְלֹא יְעַרְבֵּב דַּעְתּוֹ בִּדְבָרִים הַנִּצְרָכִים לַבַּיִת בְּמָקוֹם צָרְכֵי נַפְשׁוֹ, וְצָרִיךְ זְהִירוּת עָצוּם וָרַב. יְצַוֵּה לִבְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁיְּנַקּוּ וִינַקְּרוּ הֵיטֵב, וּבִפְרָט הַדְּבָרִים הַנִּקְנִים לְמַאֲכָל, כְּמוֹ מֶלַח וְקֹאפִ"י [וְקָפֶה] וְכַיּוֹצֵא. (מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ז, סְעִיף קצד-קצה)

מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר אָדָם כִּי יַקְרִיב וכו' - יָדוּעַ מַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דְּשָׁאֲלוּ לַחָכְמָה, חוֹטֵא מָה עוֹנְשׁוֹ? וְאָמְרָה "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת". וְהַנְּבוּאָה אָמְרָה "חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה". וְהַתּוֹרָה אָמְרָה "יָבִיא קָרְבָּן וְיִתְכַּפֵּר". לָזֶה אָמַר "מֵאֹהֶל מוֹעֵד" רֶמֶז לַתּוֹרָה, "לֵאמֹר" בִּשְׁבִיל אֲמִירָה אַחַת מֵהַחָכְמָה וְהַנְּבוּאָה שֶׁהַחוֹטֵא יָמוּת, מִכֹּחַ הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם", וְכַתּוֹרָה יַעֲשֶׂה דְּיָבִיא קָרְבָּן וְיִתְכַּפֵּר. (חוֹמַת אֲנָךְ)