א. [מִתְּחִלַּת חֹדֶשׁ נִיסָן] נָכוֹן לוֹמַר פָּרַשַׁת הַנָּשִׂיא דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְאַחֲרָיו הַתְּפִלָּה, רַק לֹא יֹאמַר "שֶׁאִם אָנִי עַבְדְּךָ" וְכו', אֶלָּא יֹאמַר נֻסָּח זֶה: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב וּמְרֻצֶּה קְרִיאָתֵינוּ בַּתּוֹרָה סֵדֶר קָרְבָּן נָשִׂיא (פְּלוֹנִי) מִשֵּׁבֶט (פְּלוֹנִי) הֶחָתוּם וְכו' קָרְבָּנוֹ אֲשֶׁר הִקְרִיב לַחֲנֻכַּת מִזְבַּחֲךָ הַקָּדוֹשׁ וְתַעֲלֶה עָלֵינוּ כְּאִלּוּ הִשַּׂגְנוּ וְכו'. (מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ז, סְעִיף קצא) ב. בְּעִנְיָן הַמַּצָּה, צָרִיךְ זְהִירוּת וּזְרִיזוּת יֶתֶר מְאֹד שֶׁיִּתְעַסְּקוּ הַפּוֹעֲלִים בַּבָּצֵק עֵסֶק מַמָּשׁ, וְאַחַר עֲרִיכַת הַמַּצָּה בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ תֵּכֶף יְנַקְּבוּהָ וְיִתְּנוּהָ בַּתַּנּוּר. וְהָאוֹפֶה יִהְיֶה בָּקִי שֶׁלֹּא תֵּצֵא הַמַּצָּה נְפוּחָה וְכַיּוֹצֵא. (מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ז, סְעִיף קצג)

יִשְׁתַּדֵּל מְאֹד בְּסֵדֶר הַגְעָלַת כֵּלִים שֶׁיִּהְיֶה כַּדִּין וְכַהֲלָכָה, וְכַמָּה חוּמְרוֹת וּנְקִיּוּת עוֹשִׂים שֶׁאֵינָם נִצְרָכִים, וּפוֹחֲתִים הָעִנְיָנִים הַנִּצְרָכִים עַל פִּי הַדִּין, כִּי לֹא יָדְעוּ סֵפֶר, לָכֵן צָרִיךְ שֶׁיִּמְצָא מִי שֶׁהוּא בָּקִי בְּעֵת הַהַגְעָלָה. (מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ז, סְעִיף קצב)

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה - כָּתַב בְּיַלְקוּט רְאוּבֵנִי דְּהָאָלֶף זְעִירָא הוּא שֶׁמֹשֶה הָיָה שָׁלֵם מִכָּל צַד, רַק חִסָּרוֹן מְעַט שֶׁפָּרַשׁ מִן הָאִשָּׁה. וּבַזֹּהַר (וַיִּקְרָא דַּף ה' ע"ב) אָמְרוּ "אָדָם כִּי יַקְרִיב", לַאֲפּוּקֵי מַאן דְּלָא אִתְנָסִיב דְּלָא אִיהוּ אָדָם, וּשְׁכִינְתָא לֹא שַׁרְיָא עָלוֹי [פֵּרוּשׁ: לְמָעֵט מִי שֶאֵינוֹ נָשֹוּי ֹשֶלֹּא נִקְרָא אָדָם, וְאֵין ֹשְכִינָה ֹשוֹרָה עָלָיו], וְנָדָב וַאֲבִיהוּ אוֹכִיחַן [יוֹכִיחוּ]. עַיֵּן שָׁם בְּאֹרֶךְ. וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶּהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" וּכְתִיב אָלֶף זְעִירָא, וְלֹא תִּסְבֹּר שֶׁהָאָלֶף זְעִירָא הוּא שֶׁהָיָה לוֹ חִסָּרוֹן מְעַט שֶׁפָּרַשׁ מִן הָאִשָּׁה, כִּי כָּל מַאן דְּלָא נָסִיב גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, לֹא הִיא, כִּי וְכֹל קְבַל דְּנָא [לְעוּמַת זֹאת] לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, "וַיְדַּבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד" שֶׁשָּׁם הַשְּׁכִינָה, וְהוּא בַּעֲלָה דְּמַטְרוֹנִיתָא, וּלְגַבֵּיה דִּידֵיהּ אֵינוֹ חִסָּרוֹן לִפְרֹשׁ מִן הָאִשָּׁה, וְאִם כֵּן לָמָּה הָאָלֶ"ף זְעִירָא? אֶלָּא מֻכְרָח שֶׁאָלֶ"ף זְעִירָא הוּא מֵעַנְוְתָנוּתוֹ. וְזֶה שֶׁאָמַר "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם", אָדָם שֶׁהוּא נָשׂוּי, וְנִקְרָא "אָדָם", הוּא "כִּי יַקְרִיב מִכֶּם". "מִכֶּם" דַּוְקָא לַאֲפּוּקֵי מֹשֶׁה, שֶׁלּוֹ אֵינוֹ חִסָּרוֹן שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּפִרְיָה וְרִבְיָה, וְהַטַּעַם כִּי הוּא בַּעֲלָה דְּמַטְרוֹנִיתָא. (רֹאשׁ דָוִד)