פרקי דרבי אליעזר פרק כז הנס הששי באו עליו כל המלכים להרגו ואמרו נתחיל ראשון בבן אחיו ואחר כך נתחיל לו ובשביל לוט לקחו את כל רכוש סדום ועמורה שנ' ויקחו את לוט ורכושו ובא מיכאל והגיד לאברהם שנ' ויבא הפליט ויגד לאברם העברי ושל עולם הוא מגיד שנ' גם במדעך מלך אל תקלל כי עוף השמים יוליך הכל ובעל כנפים יגיד דבר ולמה נקרא שמו פליט שבשעה שהוריד הב"ה סמאל ואת כת שלו ממקום קדושתו מן השמים אחז בכנפיו של מיכאל להפילו עמו ופלטו הב"ה מידו לפיכך נקרא שמו פליט ועליו אמר יחזקאל בא אלי הפליט מירושלם הכתה העיר וכו' השכים אברהם בבקר ולקח את שלשת תלמידיו עמו ענר אשכול וממרא ואת אליעזר עבדו עמם ורדף אחריהם עד דן זו פעמים שנ' וירדוף עד דן ושם נתעכב הצדיק ששם נאמר לו אברהם תהי יודע שמבני בניך עתידים לעבוד ע"ז שם שנ' ויעש שני עגלי זהב ויעש את האחד בבית אל ואת האחד בדן ושם הניח את שלשה תלמידיו ולקח את עבדו אליעזר שבמניין שמו שמנה עשר ושלש מאות וירדוף אחריהם עד משמאל לדמשק שנא' וירדפם עד חובה שמואל הקטן אומ' שם נחלקה הלילה שיצאו ישראל ממצרים הוא הלילה שהכה הב"ה את בכורי מצרים הוא הלילה שהכה אברהם את המלאכים ואת מחניהם עמם שנ' ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו הלל הזקן אומ' לקח אברהם את כל רכוש סדום ועמורה ואת כל רכושו של לוט בן אחיו וחזר לשלום ולא נעדר לו אפי' אדם אחד שנ' וישב את הרכוש וגם את לוט ורכושו וכו' ר' מאיר אומ' אברהם התחיל ראשון לעשר לקח המעשר מכל מה שהשיב מן הרכוש של סדום ועמורה ואת כל מעשר רכוש לוט בן אחיו ונתן לשם בן נח שנ' ויתן לו מעשר מכל יצא שם בן נח לקראתו וראה את כל המעשים שעשה ואת כל הרכוש שהשיב והיה תמה בלבו התחיל מהלל ומפאר ומשבח לשם עליון ואומר ברוך אל עליון אשר מגן צריך עמד אברהם והיה מתפלל לפני הב"ה ואמ' רבון כל העלמים לא בכח ידי ולא בכח ימיני עשיתי את כל אלה אלא בכח ימינך שאתה מגן לי בעולם הזה ובעולם הבא שנ' ואתה ה' מגן בעדי בעולם הזה כבודי ומרים ראשי לעולם הבא וענו העליונים ואמרו מגן אברהם הנס השביעי אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר לכל הנביאים נגלה בחזון ולאברהם נגלה במראה החזון במראה מניין שנ' וירא אליו ה' באלוני ממרא בחזון מניין שנ' אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר אמ' הב"ה לאברהם דע כי ימיני מגנת לך בכל מקום שאתה הולך כתריס לפני הפורענות ונתתי שכר טוב לך ולבניך בעולם הזה ובעולם הבא שנ' שכרך הרבה מאד ר' אומ' הוציא הב"ה לאברהם החוצה בלילי יום טוב הפסח אמ' לו אברהם יש לך כח לספור כל צבא השמים אמ' לפניו רבון כל העולמים וכי יש מספר לגדודיך אמ' לו כך לא יספר זרעך מרוב שנ' ויאמר לו כה יהיה זרעך ר' אליעזר אומ' הראה הב"ה לאברהם אבינו בין הבתרים ארבע מלכיות מושלן ואבדן שנ' ויאמר אליו קחה לי עגלה משולשת וכו' עגלה משולשת זו מלכות שהיא כעגלה דשא עז מושלשת זו מלכות יון שנ' וצפיר העזים הגדיל עד מאד ואיל משולש זו מלכות מדי ופרס שנ' האיל בעל הקרנים אשר ראיתי מלכי מדי ופרס ותור אלו בני ישמעאל אין הלשון הזה לשון תור אלא בלשון ארמית תור זה שור אין לארץ כשיצמד שור זכר עם נקבה יפתחו ויסדרו את כל המעמקים כדין אמ' חיותא רביעתא וגוזל אלו ישראל שנמשלו כגוזל שנ' יונתי בחגוי הסלע כי קולך ערב בתפלה ומראך נאוה במעשים טובים וגוזל אלו ישראל שנמשלו בגוזל שנ' אחת היא יונתי תמתי ר' אחא בן יעקב אומ' לא נאמר לשון זה משולשת אלא גבורי כח כמה דאמ' והחוט המשולש לא במהרה ינתק ר' מיאשא אומ' משולשים אמ' משולשים יהיו שלשה פעמים עתידין יהיו למשול בארץ ישר' פעם ראשונה כל אחד ואחד בפני עצמו פעם שנייה בשנים פעמים שלישית כלם כאחד להלחם על בית דוד שנא' יתיצבו מלכי ארץ ר' יהושע אומ' לקח אברהם חרבו וכתר אותם אחד לשנים שנ' ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתוך ואלו לא בתר אותם לא היה העולם יכול לעמוד אלא הואיל ובתר אותם תשש כחם והקריב כל בתר בתר לקראת רעהו שנ' ויתן איש בתרו לקראת רעהו וגוזל בן יונה הניח בחיים שנ' ואת הצפור לא בתר מכאן אתה למד שלא היה שם גוזל אחר אלא בן יונה בלבד ירד עליהם העיט לפזרן ולאבדן ואין העיט זה אלא בן דוד בן ישי שנמשל כעיט שנ' העיט צבוע נחלתי לי וכו' כצאת השמש מן המזרח היה אברהם יושב ומניף עליהם בסודרו כדי שלא ימשול בם העיט עד שיבא העורב ר' אלעזר בן עזריה אומ' מכאן אתה למד שאין מושלן של ארבע מלכיות הללו אלא יום אחד מיומו של הב"ה אמ' לו ר' אלעזר בן ערך בודאי כדבריך שנ' נתנני שוממה כל היום דוה חוץ משתי ידות שעה תדע לך שהוא כן בא וראה כשהחמה נוטה במערב שתי ידות תשש אורו ואין נוגה לו וכן עד שלא יבא העורב ישמח אורן של ישראל שנ' והיה לעת ערב יהיה אור עמד אברהם והיה מתפלל לפני הב"ה כדי שלא ישתעבדו בניו בארבע מלכיות הללו ונפלה עליו שנת תרדמה ויישן לו שנ' ותרדמה נפלה על אברם וכי יש לך אדם שהוא יושב וישן ויוכל להתפלל אלא ללמדך שהיה אברם שוכב וישן מכח תפלה כדי שישתעבדו ארבע' מלכיות הללו שנ' והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו אימה זו מלכות אדום שנ' דחילא ואימתני ותקיפא חשכה זו מלכות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל מכל מצות התורה גדולה זו מלכות פרס ומדי שגדלה למכור את ישראל חנם נופלת זו מלכות בבל שנפלה בידם ישראל עליו אלו ישמעאלים שעליהם בן דוד יצמח שנ' אויביו אלביש בושת ר' זעירא אומ' לא נבראו מלכיות הללו אלא עצים לגיהנם שנ' והנה תנור עשן ולפיד אש ואין תנור אלא גיהנם שנמשלה כתנור שנ' נאם ה' אשר אור לו בציון בירושלם: