וּמַה נֶּחְשָׁב אֹנֶס לְעִנְיָן זֶה, אִם הִכּוּהוּ עַד שֶׁאָמַר רוֹצֶה אֲנִי הֲרֵי זֶה אֹנֶס, וְכֵן אִם הֻשְׁלַךְ לַכֶּלֶא עַד שֶׁיִּתְרַצֶּה. אֲבָל אִם גָּזְלוּ מִמֶּנּוּ מָמוֹן וְהוֹדִיעוּהוּ שֶׁיְּקַבְּלוֹ חֲזָרָה רַק לְאַחַר שֶׁיִּתֵּן גֵּט, אוֹ קָנְסוּ אוֹתוֹ מָמוֹן, אוֹ שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ קְנַס מָמוֹן אִם לֹא יְגָרֵשׁ, כָּל אֵלּוּ יֵשׁ בָּהֶם מַחֲלֹקֶת הַפּוֹסְקִים אִם נֶחְשָׁבִים לְאֹנֶס, וְיֵשׁ לְהַחְמִיר בְּכָל אֵלּוּ מִשּׁוּם חֻמְרַת עֲרָיוֹת, וַאֲפִלּוּ רַק מְאַיְּמִים וּמַפְחִידִים אוֹתוֹ בְּאֹנֶס מָמוֹן אוֹ הַכָּאוֹת, אִם בְּיָדָם לְמַמֵּשׁ אֶת הָאִיּוּם יֵשׁ לְהַחְשִׁיב זֹאת כְּאֹנֶס, וַאֲפִלּוּ אִם נִשְׁבַּע לְגָרֵשׁ יֵשׁ לוֹ לְהַתִּיר שְׁבוּעָתוֹ לִפְנֵי שֶׁיִּתֵּן גֵּט, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה אָנוּס מֵחֵמַת הַשְּׁבוּעָה, אוּלָם, אִם הִבְטִיחוּהוּ מָמוֹן עַל מְנָת שֶׁיְּגָרֵשׁ אֵין זֶה נֶחְשָׁב אֹנֶס, וַאֲפִלּוּ אִם לְאַחַר מַתַּן הַגֵּט לֹא מִלְּאוּ הַבְטָחָתָם הַגֵּט כָּשֵׁר, וְאִם יִרְצֶה הַבַּעַל יִתְבְּעֵם לְדִין בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת.