כְּבָר בֵּאַרְנוּ בִּסְעִיף י´ שֶׁנַּעֲשֶׂה הַסּוֹפֵר שְׁלִיחַ הַבַּעַל לִכְתִיבַת הַגֵּט, וּמִי כָּשֵׁר לִשְׁלִיחוּת זוֹ, הַכֹּל כְּשֵׁרִים לִכְתֹּב אֶת הַגֵּט חוּץ מֵחֲמִשָּׁה וְהֵם גּוֹי, עֶבֶד, חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן, וִיהוּדִי מְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא דִּינוֹ בָּזֶה כְּגוֹי, וְאִם כְּתָבוֹ אֶחָד מֵאֵלּוּ, הֲרֵי הַגֵּט בָּטֵל, אֶלָּא אִם כֵּן שִׁיֵּר אֶת מְקוֹם הַתֹּרֶף וְהוּא עִקַּר הַגֵּט שֶׁהֵם שְׁמוֹת הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה, וְהַזְּמַן וּמַה שֶּׁכָּתוּב בּוֹ "הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם", זֶה הַתֹּרֶף אִם כְּתָבוֹ אַחַר כָּךְ שָׁלִיחַ כָּשֵׁר הֲרֵי הַגֵּט כָּשֵׁר, וְיֵשׁ פּוֹסְלִים. {בגמרא גיטין כב: "מתניתין, הכל כשרין לכתוב את הגט אפילו חרש, שוטה וקטן, האשה כותבת את גיטה והאיש כותב את שוברו שאין קיום הגט אלא בחותמיו, גמ´ והא לאו בני דעה נינהו, אמר רב הונא והוא שהיה גדול עומד על גביו... ואיבעית אימא הני מתניתין מני, רבי אלעזר היא דאמר עדי מסירה כרתי, ורב יהודה אמר שמואל והוא ששייר מקום התורף". ונחלקו הראשונים בבאור דעתם של רב הונא ורב יהודה באלו תנאים מכשירים הם כתיבת חרש שוטה וקטן, והובאו להלכה שתי דעות בזה בשו"ע, האחת דברי מרן השו"ע בסימן קכ"ג סעיף ג´ וזו לשונו "כתב הגט אחד מאלו החמישה אינו גט אף על פי שחתמו בו עדים כשרים ונמסר לה בכשרים, במה דברים אמורים בשכתב התורף, אבל אם לא כתב אלא הטופס והניח מקום התורף... וכתבו הפקח הגדול הישראלי לשמו הרי זה גט כשר", ולמד זאת מרן השו"ע מדין הטופס שנכתב במחובר או שלא לשמה כשר בדעבד ובלבד שנעשה התורף כראוי, ורמ"א הגיה שם וי"א דאפילו בכהאי גוונא פסול מדרבנן והוא מדברי הטור בשם ר"י וכן כתבו התוספות כב: בשמו וכן הביאו הרא"ש. ומרן השו"ע כתב כאמור כרמב"ם בפרק ג´ בהלכות ט"ו עד י"ח.}