כְּתֻבָּה הָעוֹמֶדֶת לְהִמָּחֵק מֵחֲמַת יָשְׁנָהּ תִּקָּחֶנָּה הָאִשָּׁה וְתָבוֹא בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְיַעְתִּיקוּ הַבֵּית דִּין אֶת הַכְּתֻבָּה מִלָּה בְּמִלָּה, וְאַף בִּמְקוֹם הַזְּמַן יִכְתְּבוּ זְמַן הַכְּתֻבָּה הָרִאשׁוֹנָה, וְאִם הוּא טֹפֶס כְּתֻבָּה מֻדְפָּס, כַּנָּהוּג הַיּוֹם בָּרַבָּנוּת, רַק יְמַלְּאוּ אֶת הַפְּרָטִים שֶׁצָּרִיךְ לְמַלֵּא בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּכוֹנִים, וְלִפְנֵי תְּחִלַּת כְּתִיבָתָם אֶת הַכְּתֻבָּה עַצְמָהּ יִכְתְּבוּ "אָנוּ בֵּית דִּין הַחֲתוּמִים מַטָּה בְּמוֹתָב תְּלָתָא כְּחָדָא הֲוִינָא, כְּשֶׁהוֹצִיאָה פְּלוֹנִית בַּת פְּלוֹנִי כְּתֻבָּתָהּ וּבִקְּשָׁה מֵאִתָּנוּ לְהַעְתִּיקָהּ כַּדָּת וְכַהֲלָכָה, לְפִי שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לְהִמָּחֵק, וְכֵן עָשִׂינוּ, וְרָאִינוּ כְּתֻבָּתָהּ שֶׁרִשּׁוּמָהּ נִכָּר וְעֵדֶיהָ כְּשֵׁרִים וְעָמַדְנוּ עַל הַחֲתִימוֹת וְהִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁהִיא חֲתִימַת יְדֵיהֶם, וְאַחַר שֶׁרָאִינוּ שֶׁכְּתֻבָּה זוֹ כְּתוּבָה וַחֲתוּמָה כַּדָּת וְכַהֲלָכָה, הֶעְתַּקְנוּהָ אוֹת בְּאוֹת תֵּבָה בְּתֵבָה בְּמַעֲמַד פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי בַּעַל הָאִשָּׁה הַנִּזְכֶּרֶת וְזֹאת הַכְּתֻבָּה...". וּלְאַחַר שֶׁיַּעְתִּיקוּ הַכְּתֻבָּה יִכְתְּבוּ "זֶהוּ טֹפֶס הַכְּתֻבָּה בְּלִי שׁוּם פְּחָת וְיָתֵר וְזֶהוּ נֻסַּח חֲתִימוֹתֶיהָ", וְיִכְתְּבוּ נֻסַּח הַחֲתִימוֹת, וְיוֹסִיפוּ שֶׁהֵן הַחֲתִימוֹת שֶׁל הָעֵדִים שֶׁחָתְמוּ אָז עַל הַכְּתֻבָּה וְיִכְתְּבוּ "קָרַעְנוּ הַכְּתֻבָּה הָרִאשׁוֹנָה קֶרַע בֵּית דִּין וּמָסַרְנוּ הַעְתָּקָה זֶה בְּיַד הָאִשָּׁה פְּלוֹנִית בַּת פְּלוֹנִי לִהְיוֹת לָהּ לִרְאָיָה וְלִזְכוּת הַיּוֹם יוֹם כָּךְ וְכָךְ בְּשַׁבָּת לְחֹדֶשׁ פְּלוֹנִי שָׁנָה פְּלוֹנִית", וְיַחְתְּמוּ הַבֵּית דִּין מִתַּחַת לְשׁוּרוֹת אֵלּוּ. {כן הוא בתשב"ץ חלק ב´ סימן ר"כ, ואם אין לבית הדין העתק מן הכתובה שבו יכולים לקיים חתימות העדים יכתבו בית הדין "היות ואין אנו מכירים חתימות העדים ואין ביכולתנו לקיימן הודה בפנינו הבעל פלוני בן פלוני שכבר קיבל על עצמו מזמן זו הכתובה ובפני אלו העדים החתומים בה לקיים ככל הכתוב בה וכן הוא חוזר ומקבל על עצמו גם עכשיו בקנין גמור ושלם ובמנא דכשר למקני ביה כתקנת חז"ל", ויחתמו הבית דין מתחת לשורות אלו.}