לֹא נָהֲגוּ בַּזְּמַן הַזֶּה לְחַיֵּב קְנָסוֹת, לְמִי שֶׁיְּבַטֵּל שִׁדּוּךְ וְיַחְזֹר בּוֹ לִפְנֵי מוֹעֵד הַנִּשּׂוּאִין, מִכָּל מָקוֹם, אִם אֶחָד מִן הַצְּדָדִים בִּטֵּל אֶת רְצוֹנוֹ לְהִנָּשֵׂא וּכְבָר הֶחְלִיפוּ שְׁנֵי הַצְּדָדִים מַתָּנוֹת יִקְרוֹת עֵרֶךְ בֵּינֵיהֶם רַשַּׁאי כָּל אֶחָד מִן הַצְּדָדִים לִדְרֹשׁ וּלְקַבֵּל מַה שֶּׁנָּתַן לְאַחַר שֶׁסִּכְּמוּ בֵּינֵיהֶם לְהִנָּשֵׂא, שֶׁהֲרֵי כָּל מַה שֶּׁנִּתַּן מֵאוֹתוֹ הַזְּמַן הוּא עַל דַּעַת שֶׁנִּשָּׂאִים וְעַתָּה מִתְבָּרֵר שֶׁאֵינָם. {ופשוט הוא שלבטל שידוך לאחר שכבר סכמו ביניהם להינשא זה לזו הוא דבר מכוער שלא ראוי לעשותו, אלא אם כן התחדשה איזו ידיעה עקרונית בענין בן הזוג או משפחתו, דברים הגורמים למקח טעות, וכמו שאומרים חכמים מוטב לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. מכל מקום אם אחד מן הצדדים הפכפך וקל דעת וחזר בו מהחלטתו, כל עוד לא מתלוה לזה נזקי ממון של ממש אין בזמן הזה רגילות להקפיד כל כך, ומקובל לקבל זאת כחלק מהאמונה שלנו שאנו מושגחים על ידי בורא העולם, ומהשם אשה לאיש, ותשועת השם כהרף עין.}