אֵין הָאִשָּׁה נַעֲשֵׂית אֵשֶׁת אִישׁ אֶלָּא עַל יְדֵי קִדּוּשִׁין כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא בִּשְׁלֹשָׁה אֳפָנִים, אוֹ בְּכֶסֶף שֶׁיֹּאמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּכֶסֶף זֶה כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, וְיִתֵּן לָהּ, אוֹ בִּשְׁטָר שֶׁיִּכְתֹּב לָהּ בִּשְׁטָר הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בִּשְׁטָר זֶה כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, וְנוֹתְנוֹ לָהּ, אוֹ בְּבִיאָה שֶׁאוֹמֵר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּבִיאָה זוֹ וּמִתְיַחֵד עִמָּהּ בִּפְנֵי הָעֵדִים, וְאֵין הָעֵדִים צְרִיכִים לִרְאוֹת אֶת הַבִּיאָה עַצְמָהּ אֶלָּא רוֹאִים שֶׁנִּתְיַחֲדוּ וְשָׁהוּ כְּדֵי שִׁעוּר בִּיאָה, וּרְאֵה לְקַמָּן סְעִיף ג´. {בגמרא קידושין ב. "האשה נקנית בשלש דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים, נקנית בכסף, בשטר ובביאה...". וכן פסק מרן בשו"ע אבע"ז סימן כ"ו סעיפים א´-ד´.}