נָתְנָה שְׂעָרָהּ בְּפִיהָ, אוֹ קָרְצָה בְּשִֹפְתוֹתֶיהָ אוֹ קָפְצָה יָדָהּ בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא בָּאוּ הַמַּיִם בָּהֶם, לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה. {הוא לשון מרן השו"ע בסעיף כ"ז וראה מה שכתבנו בשם הרמב"ן בבאורים לסעיף י"ב.}