מַה שֶּׁאָסְרוּ חֲכָמִים טְבִילָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הוּא מִטַּעַם שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא תָּשׁוּב לְבֵיתָהּ וּתְשַׁמֵּשׁ, וּמִבְּעוֹד יוֹם לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה תִּרְאֶה דָּם וְתִסְתֹּר לְמַפְרֵעַ אֶת כָּל הַשִּׁבְעָה נְקִיִּים, וְיָצָא שֶׁשִּׁמְּשָׁה בְּלֹא טְבִילָה, מִכָּל מָקוֹם בִּשְׁעַת הַדְּחַק יֵשׁ לְהַתִּיר לָהּ לִטְבֹּל גַּם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה וּבְאֹפֶן שֶׁתָּשׁוּב לְבֵיתָהּ רַק אַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים.