מִדִּין הַתּוֹרָה, אִשָּׁה שֶׁרָאֲתָה דַּם נִדָּה סוֹפֶרֶת שִׁבְעָה יָמִים מִתְּחִלַּת רְאִיָּתָהּ, וּבְלֵיל הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי אִם פָּסְקָה מִלִּרְאוֹת, טוֹבֶלֶת. וְאִם רָאֲתָה דַּם זִיבָה בִּרְצִיפוּת שְׁלֹשָׁה יָמִים, צְרִיכָה לִסְפֹּר לְאַחֲרֵיהֶם שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים מֵרְאִיַּת הַדָּם וְאַחַר כָּךְ טוֹבֶלֶת. וְכָל דָּם שֶׁתִּרְאֶה הָאִשָּׁה בְּשִׁבְעָה יָמִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל הַמַּחֲזוֹר הֵם דְּמֵי נִדָּה וּבְאַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם הֲרֵי הֵם דְּמֵי זִיבָה, וּבִזְמַן הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים כְּשֶׁרָאוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין הַנָּשִׁים בְּקִיאוֹת בְּתִקּוּן הַוְּסָתוֹת, לָדַעַת אֵיזֶהוּ דַּם נִדָּה וְאֵיזֶהוּ דַּם זִיבָה, נִקְבְּעָה הַהֲלָכָה לְהַחֲמִיר עַל כָּל אִשָּׁה אֶת חֻמְרוֹת הַנִּדָּה וְהַזָּבָה מִסָּפֵק, וְיִתְבָּאֲרוּ פִּרְטֵי דִּינִים אֵלּוּ בַּהֶמְשֵׁךְ. {בגמרא נידה סו. "אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר רב התקין רבי בשדות ראתה יום אחד וכו´..." ופירש רש"י "מקום שאין בני תורה ואינן יודעות למנות פתח נידות, מתי הן ימי נידה, מתי הן ימי זוב". ועוד באותה גמרא "אמר רבי זירא בנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טפת דם כחרדל יושבות עליה שבעה נקיים". שהיות וזבה גדולה שצריכה לספור שבעה נקיים אם ראתה בהם טפת דם סותרת ספירתה, רצו חכמים שלא יהיה חילוק בין דם נידה לזיבה מהטעם שלא היו בנות ישראל בקיאות בתיקון וסתות.}

עוֹד תִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהֱיוֹת וְהַזָּבָה אִם פָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע סוֹתֶרֶת אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּסְפִירַת הַשִּׁבְעָה נְקִיִּים, כָּךְ יִהְיֶה דִּינָהּ שֶׁל כָּל הָרוֹאָה דָּם, בֵּין נִדּוֹת בֵּין זִיבוֹת, וְלָכֵן, לִפְנֵי שֶׁתִּפְסֹק הַנִּדָּה בְּטָהֳרָה צְרִיכָה לְהַמְתִּין שִׁעוּר זְמַן שֶׁבּוֹ תִּפָּלֵט שִׁכְבַת הַזֶּרַע אוֹ שֶׁתַּפְלִיט אוֹתָהּ בְּעַצְמָהּ. הַמְתָּנָה לִפְלִיטַת זֶרַע לִפְנֵי הַהֶפְסֵק בְּטָהֳרָה {גמרא נידה לג. "בעי רמי בא חמא פולטת שכבת זרע מהו שתסתור בזיבה, רואה הויה וסתרה, או דלמא נוגעת הויה ולא סתרה וכו´... ולא איפשיטא והילכך נקטינן להחמיר בפולטת, וסותרת יום אחד. ועוד בנידה מב. "בעא מיניה רב שמואל בר ביסנא מאביי פולטת שכבת זרע רואה הויה או נוגעת הויה, נ"מ לסתור וכו´..." בביאור דברי הגמרא נחלקו הראשונים, שלדעת הראב"ד, רבנו שמואל, הרשב"א, הר"ן והמאירי כל הדין של פולטת שכבת זרע נאמר רק לדיני טהרות, בזמן שבית המקדש היה קיים, והיו ישראל אוכלים טהרות, אבל בזמן הזה לענין להתירה לבעלה אינה צריכה להמתין לפלטת שכבת זרע כלל, ולדעת הרשב"א גם הרי"ף והגאונים סוברים כך. לעומתם בארו רש"י, תוספות, רא"ש, רבנו חננאל, האשכול, רבי אליעזר ממיץ, הראבי"ה, התרומה, מהר"מ, מרדכי, הגה"מ, סמ"ג, סמ"ק, רוקח, רבנו יונה את דברי הגמרא בענין שצריכה להמתין לפלטת שכבת זרע גם כדי להתירה לבעלה וכך פסק מרן השו"ע בסימן קצו סעיף יא´.}