בִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ (ויקרא י"ב) כָּתוּב "וַיְדַבֵּר הַשֵּׁם אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר, וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא. וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה, בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָה. וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד, וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ, וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל דְּמֵי טָהֳרָה". הַיּוֹלֶדֶת הֲרֵי הִיא טְמֵאָה מִן הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ לֹא רָאֲתָה דָּם כְּלָל, בֵּין יָלְדָה חַי בֵּין מֵת וּבֵין אִם הִפִּילָה, וּצְרִיכָה הֶפְסֵק בְּטָהֳרָה, שִׁבְעָה נְקִיִּים וּטְבִילָה בִּבְרָכָה, וְיֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין יוֹלֶדֶת זָכָר לְיוֹלֶדֶת נְקֵבָה, שֶׁאִם יָלְדָה זָכָר יְכוֹלָה לִטְבֹּל לְאַחַר שִׁבְעָה יָמִים מִזְּמַן הַלֵּדָה, וְאִם יָלְדָה נְקֵבָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לִטְבֹּל עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלֶיהָ אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם מִזְּמַן הַלֵּדָה, וִיכוֹלָה בְּתוֹךְ זְמַן זֶה שֶׁל שָׁבוּעַ לְזָכָר וּשְׁבוּעַיִם לִנְקֵבָה לִסְפֹּר אֶת שִׁבְעַת הַנְּקִיִּים, אַךְ לֹא תִּטְבֹּל אֶלָּא לְאַחַר שֶׁיַּעַבְרוּ שָׁבוּעַ לְזָכָר וּשְׁבוּעַיִם לִנְקֵבָה. עָבְרָה וְטָבְלָה לִפְנֵי שֶׁהִשְׁלִימָה שְׁבוּעַיִם לִנְקֵבָה לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה. {כך נפסק להלכה בטור ובשולחן ערוך בסימן קצ"ד סעיף א´, ולענין שיכולה לספור שבעה נקיים בתוך ימי טומאת היולדת נאמר בגמ´ נידה לז. "תניא רבי מרינוס אומר אין לידה סותרת בזיבה, איבעיא להו מהו שתעלה, אביי אמר אינה סותרת ואינה עולה ורבא אמר אינה סותרת ועולה" ופסק הרמב"ם (בהלכות א"ב פ"ז ה"י) כרבא וכדקיימא לן אביי ורבא הלכה כרבא חוץ מיע"ל קג"ם, ותוס´ נידה לז. כתבו שר"ת פסק כאביי, רב סעדיה גאון ורש"י פסקו כרבא וכן הוא בספר הפרדס הגדול (סימן רע"ד) ובספר האורה (עמ´ קעו) ובמחזור ויטרי (עמ´ תרי"ב) וכן בה"ג, ובשאלתות דרב אחאי גאון, ורבנו חננאל, ורי"ף ראב"ד, רמב"ן רשב"א, ראב"ן, יראים, ריטב"א והרא"ש ועוד הרבה ראשונים וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך כנ"ל. אם עברה וטבלה לפני שעברו שבועיים לנקבה לא עלתה לה טבילה כך פסק מרן השו"ע קצ"ד א´.}