יֵשׁ לְהִמָּנַע בְּהֶחְלֵט מִלַּעֲשׂוֹת זֵרוּז לַלֵּדָה הֱיוֹת וּמוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהֵרָיוֹן יָכוֹל לְהִמָּשֵׁךְ בְּמִקְרִים חֲרִיגִים גַּם עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְהוּא נִצְרָךְ לְהִתְפַּתְּחוּתוֹ הַגּוּפָנִית וְהַנַּפְשִׁית שֶׁל הַוָּלָד, וְהַקְדָּמַת הַלֵּדָה עֲלוּלָה לְקַלְקֵל מַזָּלוֹ שֶׁל הַוָּלָד שֶׁיִּהְיֶה ח"ו בַּעֲנִיּוּת וְצַעַר אוֹ יָמוּת קֹדֶם זְמַנּוֹ. לָכֵן אֵין לְהַתִּיר זֹאת אֶלָּא אִם כֵּן נִשְׁקֶפֶת סַכָּנָה לְחַיֵּי הַיּוֹלֶדֶת אוֹ הָעֻבָּר. {רבנו האר"י בשער רוח הקודש תיקון ד´, אגרות משה (יו"ד ב´ ע"ד) ספר הקנה דף מ"ז עמוד ב´.}