פרק י'א - דיני יולדת, מפלת ודמי טוהר-אם נבדקה ע'י רופאה האם נטמאתטו
אִשָּׁה שֶׁנִּבְדְּקָה עַל יְדֵי רוֹפְאָה אוֹ אָחוֹת, וְהֶחְדִּירָה אֶצְבָּעָהּ אוֹ מַכְשִׁיר אֶל תּוֹךְ הַפְּרוֹזְדוֹר, וְלֹא נִכְנַס הַמַּכְשִׁיר אֶל תּוֹךְ הָרֶחֶם עַצְמוֹ, אֵין אָנוּ חוֹשְׁשִׁים לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר וּמֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ, וַאֲפִלּוּ בִּבְדִיקָה שֶׁבָּהּ מַחְדִּירָה הַמְיַלֶּדֶת אֶצְבְּעוֹת יָדָהּ לִפְרוֹזְדוֹר הַיּוֹלֶדֶת לִבְדֹּק רָמַת הַפְּתִיחָה אֵין בָּזֶה חֲשָׁשׁ לְדִמּוּם וְאִם פָּסְקוּ הַצִּירִים בְּלֹא שֶׁיָּלְדָה וְלֹא רָאֲתָה דָּם, וְשָׁבָה לְבֵיתָהּ, מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ.
טז
אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם, וְנֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים בַּדָּבָר, אִם כְּלָל זֶה נָכוֹן בְּכָל עִנְיָן אוֹ בְּדַוְקָא אִם הָיְתָה הַפְּתִיחָה מִתּוֹךְ הָרֶחֶם כְּלַפֵּי חוּץ בְּהוֹלָדָה אוֹ הַפָּלָה, אוֹ שֶׁאֵינוֹ מֻכְרָח כְּלָל, וְלַהֲלָכָה אָנוּ תּוֹפְסִים שֶׁאִם נִפְתָּח הָרֶחֶם לְהוֹצִיא וָלָד אוֹ חֲתִיכַת בָּשָׂר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֶצֶם וְכַדּוֹמֶה, אִי אֶפְשָׁר לִפְתִיחָה זוֹ בְּלֹא דָּם, אֲבָל אִם הָיְתָה הַפְּתִיחָה מֵהַחוּץ כְּלַפֵּי תּוֹךְ הָרֶחֶם בְּאֹפֶן מְלָאכוּתִי עַל יְדֵי הַחְדָּרַת מַכְשִׁיר, אֵין זֶה מְחַיֵּב שֶׁנִּטְמְאָה הָאִשָּׁה, וּצְרִיכָה לִבְדֹּק עַצְמָהּ, וְאִם לֹא רָאֲתָה דָּם מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ, וַאֲפִלּוּ אִם הָיְתָה בְּדִיקָה זוֹ בִּזְמַן שֶׁהָיְתָה סוֹפֶרֶת שִׁבְעָה נְקִיִּים.
{לדעת הבית יוסף והגר"א גם אם פתיחת הקבר באה מבחוץ אי אפשר לפתיחתו בלא דם וכ"כ הנו"ב, והשיג על הנו"ב המהרי"ל דיסקין וכ"כ החזון איש שפתיחת הקבר המוזכרת בגמרא היא התעוררות הלידה ואם כן מנין לנו לחדש כן בפתיחה מבחוץ.
ואע"פ שדעת מרן הבית יוסף להחמיר, מכל מקום יש כאן ספק ספיקא ספק ראשון שמא הלכה כרמב"ם ואור זרוע ורבנו עובדיה מברטנורא שהלכה כמ"ד שאפשר לפתיחת הקבר בלא דם, ואם תמצי לומר שהלכה כראב"ד, האשכול, הרמב"ן, רשב"א, רא"ש והמאירי שפסקו שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם שמא לא אמרו כך אלא כשהיתה הפתיחה מבפנים כלפי חוץ דוקא ואע"פ שהוא ספק ספיקא שאינו מתהפך קיימ"ל כדעת מרן השו"ע והרמ"א שאין צריך שיהיה הספק ספיקא מתהפך וכך כתבו גם זרע אמת, פר"ח, מהרי"ט אלגאזי, כנה"ג, חיד"א ועוד הרבה אחרונים.
ופשוט הוא בכל ספרי הפוסקים האחרונים שמועיל לעשות ספק ספיקא בדברי הפוסקים כדי להתיר לכתחילה.
משא"כ ספק ספיקא במציאות שיהיה מותר בדעבד. כדרך שאמרנו בבדיקת הפסק בטהרה בבין השמשות שמותר בדעבד שהוא ספק במציאות, שמא עכשיו הוא עוד יום ואת"ל לילה שמא לא ראתה מתחילתו שהוא ספק במציאות ומותר בדיעבד בלבד.}