אִשָּׁה שֶׁרְגִילָה לִרְאוֹת כְּתָמִים בְּלֹא הַרְגָּשָׁה אוֹ שֶׁחוֹשֶׁשֶׁת שֶׁתִּרְאֶה כְּתָמִים עֵקֶב טִפּוּל רְפוּאִי שֶׁעָשְׂתָה וְכַדוֹמֶה, יְכוֹלָה שֶׁתִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי צִבְעוֹנִים וְתַצִּיעַ מִטָּתָהּ בִּסְדִינִים צִבְעוֹנִיִּים וַאֲפִלּוּ בִּזְמַן סְפִירַת שִׁבְעָה נְקִיִּים. {ואין בזה מעלים עיניו מן האיסור או מבטל איסור לכתחילה מטעם שלא התהווה כאן איסור כלל, שלא גזרו חכמים גזירת כתמים בבגד צבעוני, וכתם בלא הרגשה על בגד צבעוני נשאר דינו כדין תורה שהוא טהור. ובענין לבישת צבעונים בשבעת הימים הנקיים אפילו לדעת הרמ"א (קצ"ו ו´) שהחמיר שלא לתלות בכתמים בשלושה הימים הראשונים, מכל מקום בנידון דידן שראתה כתם על בגד צבעוני יש לומר שלדעת הרמ"א גם כן תהיה טהורה מהטעם הנ"ל שלא התהווה כאן איסור מתחילה, ויש כאן מעין ספק ספיקה, ספק הלכה כמרן שיכולה ללבוש בגדים צבעונים מתחילת השבעה נקיים ותולה בכתמים ואם תאמר שמא הלכה כרמ"א שאינה תולה בכתמים הגדולים מכגריס בשלושה ימים ראשונים שמא בבגדי צבעונים יודה להקל. וכן כתבו להלכה הרב משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (יו"ד סימן צ"ה) ובדי השולחן (סימן קצ"ו אות קמ"ג).}