גַּם זְקֵנָה שֶׁנִּתְפַּיְּסָה לְהִנָּשֵׂא, אַף עַל פִּי שֶׁחָדַל לִהְיוֹת לָהּ אֹרַח כְּנָשִׁים, צְרִיכָה שִׁבְעָה נְקִיִּים וּבְדִיקוֹת, וּבְדִיעֲבַד בְּדִיקָה אַחַת מַסְפִּיקָה, שֶׁהֲרֵי הִיא טְהוֹרָה מִטֻּמְאַת נִדָּה וְזִיבָה, וַהֲרֵי הִיא חוֹשֶׁשֶׁת לְדַם חִמּוּד בִּלְבַד, וְטוֹבֶלֶת בִּבְרָכָה. {כך כתב בשו"ת גבעת שאול (סימן סה) ובשו"ת בית יהודה עייאש (חלק ב´ סימן סג´), הרשב"ץ, והחיד"א בשו"ת חיים שאל (חלק ב´ סימן כו).}