פרק ב´- דיני מראות הדם וכללי ההוראה בהם-הראתה לחכם ואח'כ רוצה להראות את המראה לחכם שני אם מותר, ומתי יכול חכם לסתור דברי חברוטו
אִשָּׁה שֶׁשָּׁאֲלָה חָכָם וְטִמֵּא מַרְאֶה שֶׁהֶרְאֲתָה לוֹ וְרוֹצָה לְהַרְאוֹתוֹ לְחָכָם אַחֵר צְרִיכָה לְהוֹדִיעַ לַשֵּׁנִי שֶׁכְּבָר שָׁאֲלָה לָרִאשׁוֹן וְהוֹרָה בּוֹ אִסּוּר, וְאָז יִרְאֶה הַשֵּׁנִי, אִם טָעָה הָרִאשׁוֹן בְּדָבָר הַמְפֹרָשׁ בַּפּוֹסְקִים לְהַתִּיר, יָכוֹל לְהַתִּיר, וְאִם לָאו אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַתִּיר, וְחָכָם שֶׁמַּחֲמִיר נֶגֶד דַּעַת מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ לִסְפָרַדִּי נֶחְשָׁב כְּטוֹעֶה בְּדָבָר הַמְפֹרָשׁ בַּפּוֹסְקִים. אֲבָל לְהַחֲמִיר וְלֶאֱסֹר יָכוֹל הַשֵּׁנִי אִם יֵשׁ לוֹ רְאָיוֹת מֵהַפּוֹסְקִים אוֹ אֲפִלּוּ אִם הוּא דָּבָר הַתָּלוּי בְּשִׁקּוּל הַדַּעַת.
טז
אִם הֶרְאֲתָה הָאִשָּׁה מַרְאֶה לְחָכָם וְטִמֵּא לָהּ יְכוֹלָה לְהַרְאוֹת מַרְאֶה אַחֵר כַּיּוֹצֵא בָּזֶה לְחָכָם אַחֵר וִיטַהֵר לָהּ.
יז
אִם חָכָם רִאשׁוֹן טִמֵּא וּלְחָכָם שֵׁנִי יֵשׁ קַבָּלָה מֵרַבּוֹתָיו לְטַהֵר מַרְאֶה כָּזֶה, יָכוֹל הַשֵּׁנִי לְטַהֵר. וְכֵן אִם רִאשׁוֹן טִמֵּא עַל סְמַךְ שִׁקּוּל הַדַּעַת וְלַשֵּׁנִי יֵשׁ רְאָיוֹת מִדִּבְרֵי רֹב הָאַחֲרוֹנִים, יָכוֹל הַשֵּׁנִי לְטַהֵר.