פרק ב´- דיני מראות הדם וכללי ההוראה בהם-מתי נאמנת אשה לומר שמראה כגון זה טיהר לי חכם(ובפרק ג´ יח´)
יב
אִשָּׁה שֶׁרָאֲתָה מַרְאֶה, בֵּין בְּהַרְגָּשָׁה בֵּין שֶׁלֹּא בְּהַרְגָּשָׁה, וְאִבְּדָה אוֹתוֹ, נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר שֶׁמַּרְאֶה טָהוֹר הָיָה. שֶׁהֲרֵי דִּין שֶׁל עֵד אֶחָד נֶאֱמָן בְּאִסּוּרִים נִלְמַד מֵאִשָּׁה שֶׁכָּתוּב בָּהּ "וְסָפְרָה לָהּ" וְלָמְדוּ חֲזַ"ל לָהּ - לְעַצְמָהּ, שֶׁנֶּאֱמֶנֶת לִסְפֹּר לְעַצְמָהּ.
יג
אִם אָבַד הַמַּרְאֶה לִפְנֵי שֶׁרָאָה אוֹתוֹ הֶחָכָם, נֶאֱמֶנֶת הָאִשָּׁה לוֹמַר עַל מַרְאֶה אַחֵר שֶׁהָרִאשׁוֹן הָיָה כְּמוֹתוֹ. וְאִם רוֹאֶה הֶחָכָם שֶׁהוּא טָהוֹר מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ.
יד
נֶאֱמֶנֶת הָאִשָּׁה לְהָעִיד עַל עֵד בְּדִיקָה אוֹ כֶּתֶם שֶׁחָכָם פְּלוֹנִי טִהֵר לָהּ עֵד בְּצֶבַע כָּזֶה, וַאֲפִלּוּ אִם מִסְתַּפֵּק הֶחָכָם בְּאוֹתוֹ צֶבַע אִם טָמֵא הוּא אוֹ טָהוֹר יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל עֵדוּתָהּ וּלְהַתִּירָהּ לְבַעֲלָהּ, וְאִם הָיָה הַמַּרְאֶה בְּהַרְגָּשָׁה וְהֶחָכָם מִסְתַּפֵּק בּוֹ אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת וְחוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא טוֹעָה בְּדִמְיוֹנָהּ.