כָּל מַרְאֶה אָדֹם, בֵּין אִם הָיָה כֵּהֶה הַרְבֵּה אוֹ עָמֹק, וְכָל מַרְאֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַדְמוּמִית טְמֵאִים, וְכֵן כָּל מַרְאֶה שָׁחוֹר. {במשנה נידה יט. "חמישה דמים טמאים באשה, האדום, והשחור, וכקרן כרכום, וכמימי אדמה וכמזוג, בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי ובית הלל מטהרים. ומבואר בחידושי הרשב"א והריטב"א והר"ן (נידה יט.) שאנו מטמאים כל הנוטה למראה אדום או שחור. וכן הראב"ד בהשגות כתב שכל מראה אדמומית טמא. וכן כתבו רמב"ן, רשב"ץ, הטור, וכן מובא בב"י. ולגבי הצבע השחור שנינו בנידה יט. שחור כחרט, דיהא מכן טהור. וכתב הרשב"א בתורת הבית הקצר (בית ז´ שער א´) "...ועוד טמאו חכמים את השחור מפני שתחילתו אדום היה אלא שלקה" וכן פסקו רש"י ורא"ש ששחור טמא מדרבנן.}

מַרְאֶה חוּם כֵּהֶה הַדּוֹמֶה לְצֶבַע הַקָּפֶה טָהוֹר בֵּין בְּכֶתֶם בֵּין בִּבְדִיקַת עֵד, וְאֵינוֹ טָמֵא אֶלָּא אִם כֵּן בָּא בְּהַרְגָּשָׁה וְחוּם בָּהִיר טָהוֹר אַף אִם בָּא בְּהַרְגָּשָׁה. {כתב היעב"ץ "...מראה ברוין (חום) שאפילו יהיה עמוק הרבה אינו אלא כדיהה דשחור שהוא טהור מן הדין בלי ספק ולכן אין להחמיר בו כלל, וכן פסקו להלכה הסדרי טהרה, ערוך השולחן וציץ אליעזר. לדעת לחם ושמלה ויפה נוף צבע חום טמא, ולדעת הרב יצחק אלחנן בתשובה יהיה החום טמא בבדיקות וטהור בכתמים. לדעת הבית מאיר והבית שלמה יהיה החום טמא רק אם בא בהרגשה, ובספר טהרת ישראל כתב להקל במראה חום בבדיקות וכל שכן בכתמים, וכן פסק במשמרת הטהרה.}

מַרְאֶה לָבָן בְּכָל הַגְּוָנִים שֶׁלּוֹ, כּוֹלֵל מַרְאֶה אָפֹר, כֻּלָּם טְהוֹרִים, וְכֵן מַרְאֶה יָרֹק וְצָהֹב בְּכָל הַגְּוָנִים שֶׁלָּהֶם, רַק שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בָּהֶם אַדְמוּמִית, וְכֵן מַרְאֵה הַזָּהָב, חֶלְבּוֹן הַבֵּיצָה וְהַשַּׁעֲוָה כֻּלָּם טְהוֹרִים אֲפִלּוּ רָאֲתָה אוֹתָם בְּהַרְגָּשָׁה, וְאצ"ל בַּבְּדִיקוֹת אוֹ בִּכְתָמִים שֶׁהֵם טְהוֹרִים בֵּין בִּימֵי שִׁבְעָה נְקִיִּים וּבֵין בִּימֵי טָהֳרָתָהּ.