בית קודם הבא סימניה

קונטרס אחרון-סימן תקטו

קונטרס אחרון-סימן תקטו

(א)
צריך לו לכבוד השבת כו'. הנה הט"ז מיקל בכל ענין, לפיכך כשהוא צריך להם לכבוד השבת יש לסמוך על הט"ז, כמו שסמך בתרומת הדשן ורמ"א על רש"י או על הרא"ש לכבוד אורחין עיין מג"א סק"ו. אבל בלאו הכי פשיטא דאין להקל כלל נגד רמ"א ומג"א בדבר שאין בו הפסד כלל ולא ביטול מצוה אם נחוש לדבריהם ז"ל:

(ב)
(ב) נמלך והביאן לישראל צריך כו'. הנה בסי' שכ"ה הביא בטור ושו"ע ב' דעות בזה ולא הכריע, אבל כאן הכריע ט"ז בסק"ד כהמחמירין. וכן הוא דעת השו"ע בסעיף ז' שפסק להחמיר אפילו בספק תחומין, והמקילין בסי' שכ"ה טעמם הוא משום דפוסקים כרש"י המיקל בספק תחומין. וכן כתב בהדיא במג"א בסי' שכ"ה ס"ק י"ד. ומה שכתב שם דבמת החמיר טפי, היינו בהלכות שבת, אבל כאן בהלכות יו"ט פסק להחמיר בכל ענין בספק תחומין, וכל שכן בשאר ספק, כמבואר בר"ן סוף פרק כ"ג דשבת ובט"ז ס"ק י"ג. וכן משמע דעת השו"ע סי' שכ"ה סעיף ז' שהביא דעת המחמירין בסתם ודעת המקילין בלשון יש אומרים, משמע שדעתו לפסוק כהמחמירין:

(ג)
סייג כו'. המרדכי כתב כן לפי שיטתו שפוסק כרש"י בספק תחומין, ואנן דקיי"ל כהגאונים צריכים אנו לטעם זה לענין יו"ט ב' של גליות, דבספק מוכן אסור כמו שכתב המג"א סי' תצ"ז סק"ד, ובספק תחומין מותר כמו שכתב המג"א סי' תצ"ח סק"ז וסי' זה סקכ"ד:

(ד)
שנס ליחן כו'. הנה ברש"י איתא דאף אם לא נס ליחן ואדמומיתן שרי, דהיינו כוורי דאדימי דמקילינן בהו, אבל התוס' חלקו על זה וסוברים דכוורי דאדימי נקרא ספק מוכן שאסור לדידן דלא קיי"ל כרבן גמליאל, אבל אם נס ליחן ואדמומיתן גם התוס' מודים דתו אין להסתפק שמא ניצודו היום:

(ה)
ספק אם נתלש כו'. וכן ספק שנתלש כו'. כל זה פשוט כיון שהוא דבר שיש לו מתירין, וכך מבואר בהדיא בסי' תקי"ג סעיף ו' בהג"ה דנכרי מסיח לפי תומו נאמן בכל זה, מכלל דספק אסור:

(ו)
העיר שחציה כו' לצורך שניהם כו'. עיין ברש"י שבת דף קנ"[א] ע"א שדעת רש"י ורבותיו דמחצה על מחצה אינו כספק. וכן כתב הרא"ש שם, וכן כתבו סמ"ג וספר התרומה. וכן הוא מוכרח לכל העומדים בשיטת רש"י שמיקל בספק תחומין, וכן פסק רש"ל. ועל כרחך צריך לומר שמה שכתב רש"י בסוף פרק י"ו דשבת דמחצה על מחצה הוא ספק, היינו לפי גירסא ראשונה שברש"י סוף פרק שואל. ואף הגאונים ורי"ף ורמב"ם הפוסקים לחומרא בספק תחומין סבירא להו דמחצה על מחצה אינו ספק. ותניא כוותיה הוא מדפליג תנא קמא על רבי יהודה, כמו שכתבו הרמב"ן במלחמות והרשב"א בחידושיו והר"ן שם. עיין שם היטב ותמצא שכן הוא:

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור