שבתות וימים טובים אינן זמן תפילין שנאמר והיה לך לאות וגו' יצא שבתות וי"ט שהן עצמן אות בין הקב"ה לישראל שנאמר כי אות היא ביני וגו' ואם מניחן בהם לשם מצוה עובר על בל תוסיף וגם מזלזל לאות של שבתות וימים טובים במה שמניח עליו בהן אות אחר וחייב מיתה אבל אם אין מניחן לשם מצותן אלא לצורך אחר מותר כגון המוצא תפילין בשבת מונחין בשדה מותר ללבשם ולהכניסן לעיר דרך מלבוש כמו שיתבאר בסי' ש"א:

יש אומרים שהאות של שבתות וימים טובים הוא חיוב המצות התלויות בהן ולפיכך גם חול המועד אינו זמן תפילין שהרי מצות תלויות בו בפסח מניעת אכילת חמץ ובחג מצות ישיבה בסוכה ויש אומרים שהאות הוא איסור עשיית מלאכה בלבד לפיכך חול המועד שמותר במלאכה מן התורה חייב בתפילין וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחן במועד ולברך עליהן אלא שאין מברכין עליהם בבית הכנסת בקול רם כמו בשאר ימות השנה להורות שיש בהן קצת קדושת האות ועוד לפי שי"א שאין לברך על תפילין בחול המועד לכן אותן שנהגו לברך נהגו לברך בחשאי כדי שלא יבא הדבר למחלוקת זהו טעם מנהגינו אבל מי שמניחן בלא ברכה יפה הוא עושה כי ספק ברכות להקל וברכות אינן מעכבות ואין לחוש בהנחתן לבל תוסיף אף להאומרים שחול המועד אינו זמן תפילין לפי שאינו מכוין בהנחתו לשם מצוה ודאי אלא מספק הוא מניחן ומטעם זה אין בשמירת יום טוב ב' של גליות משום בל תוסיף וכ"ש שאין לחוש מטעם זה לאיסור זלזול האות של חול המועד שאיסור זה ג"כ אינו אלא במתכוין לשם מצוה: