הלכות תענית-סימן תקעב - באיזה ימים אין גוזרים תענית ציבור, ובו ג' סעיפיםא.
אין גוזרין תענית על הצבור בתחלה ביום חמישי שלא להפקיע (פירוש שלא לייקר השער) שערים ואפילו במקום שאין לחוש לכך:
ב.
אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים או בחנוכה ופורים או בחולו של מועד ואם התחילו להתענות על הצרה אפילו יום אחד ופגע בהם יום מאלו מתענין ומשלימין היום בתענית:
ג.
צבור שבקשו לגזור תענית שני וחמישי ושני ופגע בתענית ט''ו בשבט התענית נדחה לשבת הבאה כדי שלא יגזרו תענית בט''ו בשבט שהוא ראש השנה לאילנות. מיהו אם התחילו להתענות אין מפסיקין כמו בראש חדש וחול המועד (בית יוסף):
{א} בתחלה - לאפוקי אם הוא באמצע כגון שגוזרין בה"ב מותר:
{ב} שלא להפקיע שערים - כשיראו שיקנו ב' סעודות גדולות לצורך הלילה ולצורך סעודת שבת יסברו שרעב בא לעולם ויפקיעו השערים:
{ג} ואפילו במקום וכו' - כגון בעיר שרובה עו"ג. ואפשר דבמדינות אלו דלא שכיחי מפקיעי שערים מותר לגזור תענית ביום ה' וכן נוהגין [מ"א וש"א]:
{ד} ואם התחילו - י"א שאם לא עלה על דעתם שבהמשך הימים יפגע בהם אחד מאלו הימים אף אם התחילו מפסיקין:
{ה} מתענין ומשלימין - אע"ג דר"ח אקרי מועד מ"מ לא מקרי יום משתה ושמחה:
{ו} צבור - פעם אחד גזר מהרי"ל שלא לאכול בשר בכל יום ב' עד ר"ה וחל ט"ו באב ביום ב' ולא רצה לאכול בשר אבל בעיוה"כ ובסעודת מצוה כגון פדיון הבן מותר בבשר ויין ומסיק המ"א דדוקא התם שהוא גזר וכולם היו סומכין עליו בכונתו תליא מילתא שלא נתכוין לאסור בעיו"כ ולא בסעודת מצוה אבל יחיד שקבל עליו חל עליו דאין מחוייב לאכול בשר אפילו בשבת ויו"ט עי"ש:
אין גוזרין תענית וכו' - מדסתם משמע דבכל תענית דינא הכי ל"ש עבור גשמים או עבור ענין אחר ועיין בב"י: