ויולד גלעד . רצה לומר , עם שאמו היתה זונה , מכל מקום היה הדבר ברור שגלעד הוליד את יפתח , ולא אחר הולידו :

ויקם ה' וגו' . והנה ספר כי יפתח היה בן אשה זונה ופי' בו שכבר היה בן אשה שהיתה משבט אחר ולפי שלא נשאת לאחד מבני השבט קראה זונה להיותה נוטה ממה שראוי להנשא לאחד ממשפחתה כדי שלא תסוב נחלה ממטה למטה והנה נשא גלעד אשה אחרת משבטו והיו לו בנים ממנה ובני האשה ההיא סבבו על יד זקני גלעד שלא ינחל יפתח עמהם בבית אביהם והיה זה עול כי היה ראוי שירש עמהם :

ותלד . אחרי זה ילדה לו אשתו הנשואה אליו : ויגרשו . בחזקה ובאלימות : בן אשה אחרת . חסו על כבוד אביהם , ולא זכרו שם זונה :

ויתלקטו . ממקומות מחולפות : ויצאו עמו . בכל אשר יצא הוא :

טוב . שם אדון הארץ , וכן מצינו ( רות ג יג ) אם יגאלך טוב :

והנה ברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ איש ששמו טוב ויתלקטו אליו אנשים רקים ויצאו עמו וידמה שיפתח היה מנהיגם והיו הולכים למלחמה תמיד ומשם חפרו אכלם :

וילחמו בני עמון . היא האמורה למעלה ( י ט ) :

ויהי מימים וילחמו וגו' . רצה לומר , מה שלחמו בני עמון עם ישראל , היה מסוף ימים רבים אחר שנתגרש יפתח :

לקחת . להשיבו אל גלעד :

ולפי שכבר נתבאר לזקני גלעד שהיה יפתח מצליח במלחמותיו באו אליו ואמרו לו שיהיה להם לקצין אם יהיה נלחם בעבורם בבני עמון ובזה התנאי קבלו יפתח להלחם בבני עמון ואמרו כל אלו הדברים לפני ה' רוצה לומר שכבר אמרו שה' יהיה שומע בינותם אם לא יקיימו מה שקבלו עליהם :

לקצין . ענין שררה , וכן ( ישעיהו ג ו ) קצין תהיה לנו :

ותגרשוני . עזרתם לאחי לגרש אותי : ומדוע וגו' . רצה לומר , ואם תאמרו שבאמת נחמתם על הרעה , אם כן למה איחרתם עד כה , ומדוע באתם 'עתה כאשר צר לכם' ולא מקודם , ונראה מזה שעדיין האיבה במקומה עומדת , ומפני הדחק באתם :

לכן . רצה לומר , לבל תחשוב כזאת , שבאנו עתה אליך בעצמנו להראות הכנעה גדולה וחיבה יתירה , כי אם היה מפני הדחק , היה די לשלוח אחריך : והלכת . וכאשר תלך עמנו : לכל ישבי גלעד . רצה לומר , לא לנו הבאים לבד , כי אם לכולם :

אם משיבים . רצה לומר , אם יוגמר הדבר ואלך למלחמה 'ונתן ה'' וכו' , אז 'אנכי' , מעצמי 'אהיה לכם לראש' מצד הדין . ורצה לומר , עדיין אין זה הכנעה וחיבה במה שתאמרו להמשיל אותי אחר המלחמה , כי בודאי אם אהיה מנוצח , לא תאבו עוד להמשיל אותי , ואם אנצח אני , הנה מן הדין ראוי לי הממשלה , וכאלו אמר לא כן הוא , כי אם מיד קודם המלחמה תמשילו אותי :

ה' יהיה שמע . ויהיה הוא לעד : כדברך . להמשיל אותך מיד :

את כל דבריו . התנאי שביניהם : לפני ה' במצפה . למקום שנאספו כולם , שהשכינה שורה על רוב צבור :

וישימו וגו' . מיד עשאוהו לראש טרם צאתם למלחמה : את כל דבריו . דברי תפלתו ותחנוניו : לפני ה' . כי שם נקבצו רבים מישראל והשכינה שורה על רוב צבור ( סנהדרין לט א ) . ( ועל שבמצפה נצח יהושע כל המלכים הנאספים עליו ( יהושע יא ד ) , לזה קבעוה למקום קבוץ . כן נקבצו שמה בפילגש בגבעה ( לקמן כ א ) , וכן בימי שמואל ( שמואל א י יז ) , כשהמליך את שאול :

מה לי ולך . רצה לומר , מה האיבה והשנאה אשר בינינו , מה לי עליך ומה לך עלי , ולפי שמנוהו לראש , תלה הדבר בעצמו :

והנה שלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון והראה לו בסוף הענין כי אין לו תרעומת כלל על ישראל מצד הארץ שלקח ישראל בעלותו ממצרים מארנון עד יבוק ועד הירדן וגומר כי לא לקחה ישראל מבני עמון אבל לקחה מסיחון מלך האמורי וידמה ששלח לו בראשי הדברים השניים כה אמר יפתח כי אולי יפתח היה מפורסם ביניהם בגבורה ורצה מפני זה להודיעו כי הוא המושל על ישראל כדי שישמר מלך בני עמון מלהלחם עם ישראל :

בשלום . מבלי מריבה ומלחמה :

את ארץ מואב וגו' . רצה לומר , אם המחוז ( ההיה ) היתה מאז של מואב ועמון , הנה בעת שלקחה ישראל לא היתה עוד ארצם , כאשר יפרש במקראות שלאחריו :

עד ים סוף . בדרומה של ארץ אדום , וארץ אדום בדרומה של ארץ כנען :

אעברה נא בארצך . מדרום לצפון , ליכנס לארץ כנען : וגם אל מלך מואב . שהיתה ארצו בסוף ארץ אדום , במזרחה של אדום ובדרומה של ארץ ישראל : ולא אבה . משה רמזה בתורה ( דברים ב כט ) : כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער , כשם שאדום לא נתנום לעבור , כך מואב לא נתנום לעבור :

אעברה נא . לבוא אל ארץ כנען :

אבה . רצה , כמו ( דברים כה ז ) לא אבה יבמי :

וילך במדבר . מן המערב למזרח , במיצר דרומי של אדום ומואב : ויסב את ארץ אדום . כל דרומה : ואת ארץ מואב . כל דרומה , וכשהגיע למקצוע דרומית מזרחית , פנה אל הצפון לסבוב את מיצר המזרחי : ויבא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון . לסוף מזרחה של ארץ מואב , ושם התחילה ארץ סיחון ועוג , וכבשו עבר הירדן במזרח ארץ כנען ועברו הירדן , ונכנסו לה לארץ כנען דרך המזרח :

ממזרח שמש . במזרחה של מואב : כי ארנון וגו' . ארנון הוא התחלת גבול מואב , והמה חנו בהעבר מזה :

ויחנון . כמו ויחנו , והנו''ן נוספת , כמו ( דברים ו יז ) תשמרון :

עד מקומי . ארץ כנען , מקום אשר נתן לי ה' :

ולא האמין . כי חשב לרמותו באו , ויכבשו ארצו :

ויירש . מלשון ירושה :

ויירשו וגו' מארנון ועד היבק . שאתה אומר שהוא שלך ( פסוק יג ) , הם מסיחון לקחו : ומן המדבר ועד הירדן . מדברות היו שם לפני הירדן :

מארנון וגו' . אם כן , המחוז ההוא לקחו מסיחון , אשר כבש הוא מאז ממואב ומעמון :

מפני עמו ישראל . לשירשו הם , ולא שיוחזר לך , וזה שאמר 'ואתה תירשנו' , בתמיהה :

הוריש . ענין גירושין : תירשנו . מלשון ירושה :

אשר יורישך כמוש . בדרך לעג אמר :

כמוש . שם עבודה זרה : הוריש . גרש : נירש . מלשון ירושה :

ואמר לו על צד הלעג הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש כי לא יכול כמוש אלהיהם להצילם מיד סיחון כאומרו אוי לך מואב אבדת עם כמוש וגו' :

הרוב רב . וכי עשה הוא מריבה עם ישראל בעבור המחוז ההוא , עם כי יש בה גם משל מואב :

הרוב רב . מלשון מריבה :

ואמר לו שאיננו טוב מבלק בן צפור מלך מואב שלא רב עם ישראל על זה ולא נלחם בם עם היותם יושבים בימיו בחשבון ובבנותיה ובערער ובבנותיה ובכל הערים אשר על יד ארנון והנה נמשך זה עד שלש מאות שנה שלא קם אחד מהם להלחם עם ישראל על זה ואם היה דין להם על הארץ הזאת מדוע לא הצילו אותה מידם בכל זה הזמן הארוך :

על ידי ארנון . אצל ארנון , שהיו ממואב , וידעו שלא היה להם לעבור עליהם , שהרי מסיחון כבשום ( במדבר כא כד ) , שלקחם ממלך מואב ( שם שם כו ) : שלש מאות שנה . משכבשו את הארץ בימי יהושע עד יפתח . מכאן יש ללמוד שנות השופטים הנזכרים עד הנה , אם שני השעבוד של כל אומה נמנים בתוך ימי השופט אם לאו . שנינו בסדר עולם ( פרק יב ) : יהושע פרנס את ישראל עשרים ושמונה שנה , ואין לו מקרא ממי ללמוד . עתניאל ( לעיל ג יא ) , ארבעים שנה , ושני שעבוד של כושן רשעתים ( שם שם ח ) , בכללם . אחריו אהוד ( שם שם ל ) , שמונים שנה , שמונה עשרה שנים , שעבוד של עגלון ( שם שם יד ) בתוכם , הרי מאה ארבעים ושמונה שנה . דבורה ( שם ה לא ) ארבעים שנה , ושני שעבוד יבין ( שם ד ג ) בתוכם , הרי מאה שמונים ושמונה . אחריו , שבע שנים של שעבוד מדין ( שם ו א ) , וארבעים של גדעון ( שם ח כח ) , ושלש של אבימלך ( שם ט כב ) , הרי מאתים שלשים ושמונה שנים . אחריו , עשרים ושלש של תולע ( שם י ב ) , ועשרים ושתים של יאיר ( שם י ג ) , אלא שעלתה שנה אחת לשניהם , ושמונה עשרה של בני עמון ( שם שם ח ) עד שלא בא יפתח , הרי שלש מאות :

בשבת ישראל . רצה לומר , בהיות ישראל יושבין בחשבון וכו' : שלש מאות שנה ( רצה לומר , קרוב לשלש מאות שנה , ועיין בחשבון שנות הדורות ''סדר עולם'' פרק יב ) : ומדוע לא הצלתם . מיד ישראל : בעת ההיא . במשך הזמן הזה :

ובבנותיה . הכפרים הסמוכים לה : על ידי . אצל מקומות :

לא חטאתי לך . לחרחר ריב עמדי להתנקם בי , כי לא עשיתי לך מאומה רע : ישפט ה' השפט . רצה לומר , ה' שהוא שופט כל הארץ , ישפוט היום בין וכו' , וסרס המקרא :

והנה לא שמע מלך בני עמון אל דברי יפתח ורצה על כל פנים להלחם בישראל אז נתחדשה ביפתח רוח גבורה מאת ה' ועבר על בני עמון במקום שהיו נאספים ונלחם בם והכה אותם מכה גדולה מאד כמו שזכר באופן שכבר נכנעו בני עמון מפני בני ישראל :

עבר בני עמון . אל בני עמון :

רוח ה' . רוח גבורה מה' ואומץ הלב : עבר בני עמון . להלחם בהם בארצם :

וספר שכבר נדר יפתח נדר לה' שאם יתן בידו את בני עמון יהיה לה' אשר יצא מביתו בשובו בשלום מבני עמון ויעלנו עולה אם היה ראוי לזה :

והיה לה' . רצה לומר , אם יהיה דבר שאין ראוי להעלות לעולה , יהיה קדש לה' , שיתמיד בקדושה ולא ישתמש לחולין : והעליתהו . אז אקריבו עולה , אם יהיה דבר הראוי לעולה :

והנה היוצא מדלתי ביתו יהיה בהכרח בעל החיים ואם היה ממין האדם יהיה לה' ויהיה מיוחד לעבודת הש''י לבד ואם יהיה זכר לא יצטרך שיהיה פרוש מן האשה כי כבר יהיה מיוחד לעבודת הש''י בזולת זה האופן כמו שנמצא בכהנים ובלוים ומצאנו ג''כ זה הלשון בשמואל עם לקחו אשה והולידו בנים ממנה ואמנם אם היתה אשה יחוייב שתהיה פרושה מאיש שאם היה לה בעל לא תהיה מיוחדת לעבודת הש''י אבל תעבוד על זה בעלה כמשפט הנשים הנשואות ולזה קרע יפתח את בגדיו בראותו בתו יוצאה לקראתו כי זה הנדר יחייב שלא תהיה לאיש ידמה שעשה לה יפתח בית מחוץ לא ראתה אדם בו ולא אשה וישבה שם אך המתין לה שנים חדשים תלך בהם עם רעותיה לבכות על בתוליה על ההרים ובזה הזמן הסגירה בבית הוא ולא היתה רואה אפילו אשה שם זולתי ארבעה ימים בשנה שהיה חק לישראל שתלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח על בתוליה והיא היתה פרושה מאיש כל ימיה . וראוי שנעיין במה שאמר יפתח זה שלש מאות שנה עברו מעת שכבשו הארץ ההיא עד התחלת שנות יפתח ונעיין עם זה במה שנאמר בבנין הבית שהיה בת''פ שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים וזה ממה שיחייב שלא היה מעת צמיחת יפתח עד בנין הבית כי אם ק''מ שנה ואם חקרנו בזה נמצא בו יותר וזה שכשנקבץ שנות יפתח ואבצן ואילון ועבדון יהיו ל''ח ואם נקבץ עם זה שנות השעבוד ביד פלשתים שהיו מ' שנה עם שנות שמשון שהם כ' שנה ושנות עלי ושנות שמואל ושאול שהם י''ג שנה ושנות דוד ושלמה עד בנין הבית שהם מ''ג שנה יהיו קפ''ו שנים ואם אמרנו ששנות השעבוד ביד פלשתים נכללו בשנות שמשון ועלי עדיין יהיו נוספים ז' שנה ועוד כי יתכן שכבר התחילה השעבוד קודם הריון שמשון אחר שכבר נראה המלאך אל האשה ואמר לה והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים , וידמה שנאמר בהיתר זה כי ישראל היו ביד פלשתים גם בימי יפתח ובימי השופטים הבאים אחריו אלא שלא היו פלשתים עדיין מושלים בישראל אך היו מתגברין עליהם במלחמותיהם ולזה ספר קודם צמיחת יפתח שכבר מכרם הש''י ביד פלשתים ובימיהם היה הריון שמשון והתחיל השעבוד להיות פלשתים מושלים בישראל סביב צמיחת ממשלת שמשון ולזה אמרו ישראל לשמשון הלא ידעת כי מושלים בנו פלשתים ועכ''ז הנה יהיו שם ז' שנים נוספות ואפשר שנאמר כי אלו הז' שנים היו חסרים מהג' מאות שנה שאמר יפתח והנה אמר על דרך הקירוב ג' מאות שנה כי לא חשש לז' שנים החסרות מזה והנה ימצא זה מסכים על האופן שפירשנו בשנניח שיהושע והזקנים פרנסו ישראל כ''ז שנה ואחר פרנס עתניאל בן קנז ישראל מ' שנה עד שנות השעבוד ופרנס אהוד את ישראל עד פ' שנה עד שנות השעבוד ופרנסו דבורה וברק את ישראל מ' שנה עד שנות השעבוד ופרנס ירובעל את ישראל עד מ' שנה עד שנות השעבוד ופרנס אבימלך את ישראל ג' שנים ותולע אחריו כ''ג שנה ויאיר כ''ב שנה וי''ח שנות השעבוד הרי רצ''ג שנים וכשנחבר אליהם מ' שנה מעת יציאת מצרים עד כבישת הארץ ההיא וקמ''ז שנה מצמיחת יפתח עד בנין הבית יהיה הכל ת''פ שנה ואם נפל ספק מתי היה פסל מיכה וענין פילגש בגבעה שסיפר שם שהיו בעת שלא היה מושל בישראל איש הישר בעיניו יעשה ולזה יחשב שיהיה בין שמשון ובין עלי זמן בלתי קצר עמדו בו ישראל בזולת שופט הנה נתיר זה הספק בשנאמר שזה היה בשנות השעבוד שזכרנו שלא היה שופט אם קודם צמיחת עתניאל בן קנז או קודם צמיחת אהוד או קודם צמיחת זולתם מן השופטים בשנות השעבוד שלא היה בישראל מושל וכבר נאמר בזה עוד בע''ה בהגיענו לשם ואפשר שנאמר שמה שאמר יפתח שלש מאות שנה היה אמת בלא שום קירוב אך נבלעו קצת משנות שמשון בשנות עלי שהרי בסוף היה יושב שמשון בארץ פלשתים ויתכן שאז היה שופט עלי ונחשבו אותם השנים בשנות שמשון כי הוא היה שופט אותם אם היה עומד אצלם והנה נבאר עוד זה בהגיענו שם בע''ה ונשוב למה שהיינו בו מביאור אלו הדברים :

אבל כרמים . ( תרגום : ) מישר כרמיא :

ועד באך . עד המקום אשר תבוא בה אל מנית , וכאלו ידבר מול האדם היודע המקום : עשרים עיר . במרחק המקום ההוא היו עשרים עיר , והכה כולם :

ויכנעו . מלשון הכנעה :

אין לו ממנו . יתכן שאשת יפתח היו לה בנים מבעלה הראשון , ויפתח גדלם ולבנים יחשבו לו , ולזה אמר 'אין לו ממנו' רצה לומר , מעצמו , מפרי בטנו , לא היה לו בן וכו' :

בתפים ובמחלות . שמות כלי ניגון :

הכרע הכרעתני . לשון נקבה , ודומה לו ( שיר השירים ד ט ) : לבבתני אחותי כלה : היית בעוכרי . כל דמי נעכר , קפחת את רגלי :

ואת היית בעכרי . רצה לומר , מהראוי לחשוב אותך בין שאר העוכרים אותי , כי לא נופלת את מהם : פציתי פי . להקדיש לה' היוצא לקראתי :

אהה . ענין צעקת יללה : הכרע הכרעתני . מלשון כריעה ונפילה : בעוכרי . ענין השחתה ובלבול , כמו ( יהושע ז כה ) מה עכרתנו : פציתי . פתחתי , כמו ( ישעיהו י יד ) ופוצה פה :

אחרי וגו' . רצה לומר , הואיל ונתקיים התנאי שאמרת ( פסוק ל ) , אם נתון תתן וכו' , אם כן , חל הנדר :

אחרי . ענינו כמו הואיל , וכן ( יחזקאל כ לט ) ואחר אם אינכם שמעים :

וירדתי על ההרים . לשון יללה הוא , ודוגמתו ( ישעיהו טו ג ) : על גגותיה וברחובותיה כולה ייליל ירד בבכי , המתעצב בבכי עד שגופו משתבר . ובמדרש אגדה דורש רבי תנחומא ( בחוקותי ה ) : על ההרים . לפני סנהדרין , שמא ימצאו פתח לנדרך :

יעשה לי הדבר הזה . והוא שירף ידו ממנה שני חדשים , לבל עשות עמה מה שנדר , עד כלותם : וירדתי . כי מקום יפתח היה בהר הגבוה שבהרים אשר סביב , ולזה אמרה 'וירדתי על ההרים' , ולפי שהנדר היה להפרישה מבני אדם , ושתתבודד בעבודת ה' וכאשר עשה לה , לזה שאלה שעוד שני חדשים תלך לנפשה להשביע עינה , עד לא תתבודד : ואבכה על בתולי . רצה לומר , על שלא תנשא לאיש ותשאר בתולה ( כי הבכיה מועלת להפיג הצער ) : אנכי ורעותי . אלך אני ורעותי עמי :

הרפה . מלשון רפיון :

ותבך על בתוליה . מדלא כתיב על בתולותיה , משמע בתולים ממש :

וישלח אותה . נתן לה רשות ללכת לנפשה :

ותהי חק . גזרו שלא יעשה אדם עוד כן , שאלו הלך אצל פנחס , או הוא בא אצלו , היה מתיר לו נדרו , עמדו בגדולתן , ומבין שניהם אבדה , ונפרע מהם , פנחס נסתלקה שכינה הימנו , שנאמר בדברי הימים ( א ט כ ) : לפנים ה' עמו , למדנו שבסופו אינו עמו , ויפתח הוכה בשחין וניפול אברים , שנאמר ( לקמן יב ז ) : ויקבר בערי גלעד . ויש עוד לפתור : ותהי חק בישראל . מחובר למקרא שלאחריו :

ויעש לה וגו' . הפרישה מבני אדם לשבת בדודה עוסקת בעבודת ה' , ורבותינו זכרונם לברכה אמרו ( תענית ד א ) שנדר להקריב עולה את כל היוצא וכו' , וכן עשה נדרו : והיא לא ידעה איש . רצה לומר , כאשר נדר , כן עשה , והיתה פרושה מאיש : ותהי חק בישראל . הוא מה שיאמר במקרא שלאחריו :

מקץ . מסוף : ידעה . הוא כינוי לשכיבה וביאה , וכן ( במדבר לא יז ) ידעת איש : חק . דבר קבוע :

מימים ימימה תלכנה וגו' . הדבר הזה קבעו עליהם לחוק : לתנות . לקונן :

מימים ימימה . בכל שנה ושנה כל ימי חייה : לתנות . לדבר על לבה , להפיג צערה ולשמחה : ארבעת ימים בשנה . בכל שנה נתעכבו אצלה ארבעה ימים :

מימים ימימה . משנה לשנה , כמו ( שמות יג י ) ושמרת וכו' מימים ימימה : לתנות . ענין שיחה ודבור , כמו ( לעיל ה יא ) שם יתנו צדקות ה' :