בית קודם הבא סימניה

יהושע פרק-כ

יהושע פרק-כ

{א}
וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃

{ב}
דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר תְּנ֤וּ לָכֶם֙ אֶת־עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃
לכם . להנאתכם :
המקלט . על שם שקולטת את הרוצחים , שאין מדרך עיר אחרת להניח להרוצחים לדור בה :
ואחר זכר שכבר נתנו ערי מקלט מעבר לירדן כמו שבאה המצוה בזה בתורה ולא נצטרכנו לפר' בזה המקום דבר זו המצוה לפי שכבר פירשנו זה בבאורינו לדברי תורה ונתנו גם כן ללוים ערים לשבת ומגרשיהם לבהמתם כמו שנזכר בתורה וזה גם כן היה על פי השם יתברך ובזה נשלם ללוים מה שאמר אחלקם ביעקב וגומר כי היו מפוזרים בכל השבטים :

{ג}
לָנ֥וּס שָׁ֙מָּה֙ רוֹצֵ֔חַ מַכֵּה־נֶ֥פֶשׁ בִּשְׁגָגָ֖ה בִּבְלִי־דָ֑עַת וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְמִקְלָ֔ט מִגֹּאֵ֖ל הַדָּֽם׃
למקלט . לקלוט את הרוצח מיד גואל הדם , לבל יהרגנו כאשר יחם לבבו :
לנוס . ענין בריחה : בבלי דעת . בלא כוונה : מגואל . מלשון גאולה , כי בהנקם נקמת הנרצח , לגאולה תחשב לו :

{ד}
וְנָ֞ס אֶל־אַחַ֣ת ׀ מֵהֶעָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה וְעָמַד֙ פֶּ֚תַח שַׁ֣עַר הָעִ֔יר וְדִבֶּ֛ר בְּאָזְנֵ֛י זִקְנֵ֥י־הָעִֽיר הַהִ֖יא אֶת־דְּבָרָ֑יו וְאָסְפ֨וּ אֹת֤וֹ הָעִ֙ירָה֙ אֲלֵיהֶ֔ם וְנָתְנוּ־ל֥וֹ מָק֖וֹם וְיָשַׁ֥ב עִמָּֽם׃
את דבריו . איך שגג בהרציחה : ואספו אותו . עם שלא ידעו שהאמת אתו :
ואספו . ענין הכנסה , כמו ( שופטים יט טו ) מאסף אותם :

{ה}
וְכִ֨י יִרְדֹּ֜ף גֹּאֵ֤ל הַדָּם֙ אַֽחֲרָ֔יו וְלֹֽא־יַסְגִּ֥רוּ אֶת־הָרֹצֵ֖חַ בְּיָד֑וֹ כִּ֤י בִבְלִי־דַ֙עַת֙ הִכָּ֣ה אֶת־רֵעֵ֔הוּ וְלֹֽא־שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ מִתְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃
גואל הדם . קרוב הנרצח , הרוצה לנקום נקמתו : אחריו . אל עיר מקלטו : ולא יסגירו . רצה לומר , אנשי העיר יעזרו להרוצח ולא ימסרו אותו ביד גואל הדם : כי בבלי דעת . אם הרג בבלי דעת : ולא שנא . לומר שהיה מערים בדבר :
יסגירו . ענין מסירה , כמו ( עמוס א ו ) להסגיר לאדום : שלשום . יום השלישי מהיום הזה :

{ו}
וְיָשַׁ֣ב ׀ בָּעִ֣יר הַהִ֗יא עַד־עָמְד֞וֹ לִפְנֵ֤י הָֽעֵדָה֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט עַד־מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם אָ֣ז ׀ יָשׁ֣וּב הָרוֹצֵ֗חַ וּבָ֤א אֶל־עִירוֹ֙ וְאֶל־בֵּית֔וֹ אֶל־הָעִ֖יר אֲשֶׁר־נָ֥ס מִשָּֽׁם׃
עד עמדו וגו' למשפט . אם יפטר מגלות יפטר , ואם יתחייב גלות יחזור לעיר מקלטו ( במדבר לה כה ) : וישב שם עד מות הכהן הגדול :
למשפט . לדונו אם הוא חייב גלות , וכאשר יצא חייב , יחזור לעיר מקלטו וישב בה עד ימות הכהן הגדול : אז . אחרי מות הכהן הגדול :

{ז}
וַיַּקְדִּ֜שׁוּ אֶת־קֶ֤דֶשׁ בַּגָּלִיל֙ בְּהַ֣ר נַפְתָּלִ֔י וְאֶת־שְׁכֶ֖ם בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וְאֶת־קִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥יא חֶבְר֖וֹן בְּהַ֥ר יְהוּדָֽה׃
ויקדישו . ויזמינו , כמו ( יואל ב טז ) קדשו קהל : בגליל . בארץ הגליל , והוא שם מדינה בארץ ישראל :

{ח}
וּמֵעֵ֜בֶר לְיַרְדֵּ֤ן יְרִיחוֹ֙ מִזְרָ֔חָה נָתְנ֞וּ אֶת־בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בַּמִּישֹׁ֖ר מִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֑ן וְאֶת־רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ מִמַּטֵּה־גָ֔ד וְאֶת־(גלון) [גּוֹלָ֥ן] בַּבָּשָׁ֖ן מִמַּטֵּ֥ה מְנַשֶּֽׁה׃
ומעבר לירדן יריחו מזרחה נתנו . בימי משה , שנאמר ( דברים ד מג ) : את בצר במדבר וגו' :

{ט}
אֵ֣לֶּה הָיוּ֩ עָרֵ֨י הַמּֽוּעָדָ֜ה לְכֹ֣ל ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם לָנ֣וּס שָׁ֔מָּה כָּל־מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָ֑ה וְלֹ֣א יָמ֗וּת בְּיַד֙ גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם עַד־עָמְד֖וֹ לִפְנֵ֥י הָעֵדָֽה׃
המועדה . ההזמנה , היעודות לכך :
עד עמדו . עד יעמוד למשפט לדונו אם הוא חייב מיתה , וכאשר יצא חייב , אז ביד גואל הדם להמיתו :
המועדה . מלשון ועד וקבוץ להתאסף בהן הרוצחים , כמו ( ישעיהו יד יג ) בהר מועה ( ד ) הניח . מלשון מנוחה :

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור