ויהי אחרי מות משה . מחובר על סדר התורה המסיימת בפטירת משה , וזה מחובר לה :

ויהי . באה הוי''ו להוסיף ולחבר למה שהשלימה התורה בספור מיתת משה , ואמר שאחרי זה אמר ה' אל יהושע וכו' :

בן נון . בחיר''ק , כמו בן בסגו''ל , ולפי שהן מלות זעירות ודבוקות , תקל הקריאה בחיר''ק מבסגו''ל :

ויהי אחרי מות משה . ראוי שנקדים כי הגעת הנבואה לנביא במה שתיישר בו העם אם אל טוב נפשיי אם אל טוב גופיי הוא לתועלת העם ההוא ומצד ההשגחה אל העם ההוא תגיע לנביא זאת הנבואה ואולם הנבואה שתגיע לנביא לעניניו בעצמו הנה הוא מצד ההשגחה עליו וזה כלו מבואר למי שעיין בזה בטבעיות , ובדברינו בשני מספר מלחמות ה' , ובביאורינו לספר איוב , ולזה אמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל וגו' , רצה בזה שהם בלתי צריכים למנחשים ולקוסמים להודיעם הענינים העתידים כי השם יתברך להשגחתו על העם הזה יודיעם אלו הענינים באופן שלם על פי נביא ולזה לא ילכו לקראת נחשים וקסמים אשר פיהם דבר שוא ולזאת הסבה אמר יפקוד ה' אלהי הרוחות וגו' אשר יוציאם ואשר יביאם ולזה בחר השם אז ביהושע להיות לנביא לישראל אחרי מות משה עם מה שהשפיע לו משה מהשלימות להכינו אל זה כמו שהתבאר שם ולזה הוא מבואר כי בימי משה לא נצטרכו ישראל לנביאות יהושע ולזה ביאר הכתוב כי אחרי מות משה עבד ה' אז דבר השם אל יהושע אלו הדברים לא קודם זה והנה קרא יהושע בן נון משרת משה להעיר שהסבה היתה בהגעתו למדרגת הנבואה היותו משרת משה כי מפני זה היה תמיד עמו ולמד מחכמתו ומהנהגתו בכל פעולותיו מה שלא היה דרך לתלמיד שאינו משרת ללומדו ולזה אמר פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו וזה ממה שיורה כי גדולה שמושה יותר מלמודה כמו שביארו רבותינו ז''ל :

משה עבדי מת . ואילו היה קיים , בו הייתי חפץ , ורבותינו דרשוהו ( תמורה טז א ) על שלשת אלפים הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה , בא יהושע ושאל , אמר לו הקב''ה : משה עבדי מת , והתורה על שמו נקראת , לומר לך אי אפשר , צא וטורדן במלחמה :

משה עבדי מת . רצה לומר , אילו היה עדיין חי , לא יכולתם לעבור את הירדן כי עליו נגזר לבל יעבור : ועתה . הואיל והוא מת , קום עבור וכו' :

קום . הוא ענין זרוז , כמו ( דברים י יא ) קום לך למסע :

משה עבדי מת . ראוי שיובן מזה כי עבור ישר' את הירדן הזה לא הסכים השם ית' שיהיה בחיי משה כי הוא ית' גזר עליו שלא יעבור את הירדן לסבה התבאר' בתורה ולזה נתאחר זה עד מות משה כי אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא ואולי נתחברה לזה סבה אחרת וזה כי כבר נתבאר בספר שופטים כי עזב יהושע מהגוים ההם אומות למען נסות בם את ישראל השומרים הם את דרך ה' ללכת בם כאשר שמרו אבותם אם לא והנה אפשר כי ישראל לא היו ראויים שתגיע להם זאת ההצלחה על ידי משה כמו שכיון משה מתחלת הענין בצאתם מארץ מצרים וזה שאם היו אלו המלחמות נעשות על ידי משה היה משיג אל אלו האומות בכללן כליון חרוץ לעוצם מעלתו ותוקף הנפלאות הנעשית על ידו ולזה תמצא בסיחון ועוג שנלחם בהם משה שלא נשאר בהם שריד ופליט ולהיות ישראל בלתי ראויים לכמו זאת ההצלחה כמו שהתפרסם מדבר המרגלים לא זכו אל שתהיה זאת המלחמה על ידי משה והיתה על ידי יהושע ולא היה כחו כל כך גדול ולזה נתעצל באלו המלחמות כמו שהתבאר במה שיבוא עד שהפריד המות בינו ובין השלמת המלחמות ההם וממה שיעיד על שזה העונש השיג משה בעון ישראל מה שאמר במשנה תורה גם בי התאנף ה' בגללכם והנה הזהירו השם ית' לבלתי נטות מדרכי התורה ימין ושמאל ר''ל שלא יוסיף לדבריה' ולא יגרע מהן והנה נראה כי הנטיה לימין הוא כשיוסיף על דבריה והנטיה לשמאל כשיגרע מדבריה והזהירו גם כן שלא יתרשל מהעיון בה כי התלמוד מביא לידי מעשה בחלק המעשיי ממנה ולזה אין ראוי שיקצר האדם מלעיין בדברי' המעשיים ממנה ויחשב כי די לו שיעשה המצות המעשיות ההם כי העיון בדברי תורה בזה יתיישר בשלמות אל המעשה עם שזה יעמידהו על סוד זאת המצוה והתכלית המכוון כה ואולם העיון בחלק העיוני מהתורה שלא יישיר למעשה הוא ממה שאין ספק בו שאין ראוי שיקצר האדם בו כי הוא השלם שבפנים להיישיר המעיין בו אל השלימות האנושי כמו שביארנו בביאורנו לדברי תורה , כי ההולך בדרכי התורה ומעיין בה לפי מה שאפשר הוא מושגח מאתו ית' ויחילו דרכיו בכל עת , וצוהו שלא יירא מהלחם בגוים ההם ואם היו חזקים מאד אבל יהיה לבו בטוח בה' אשר יעדו שכבר ינצח אותם :

כל מקום אשר תדרך כף רגלכם . כיוצא בו נאמר למשה ושנינו בספרי ( פ' עקב ) אם ללמד על תחומי ארץ ישראל , הרי הוא אומר מהמדבר והלבנון הזה , אם כן למה נאמר אשר תדרך כף , אף חוצה לארץ , משתכבשו את הארץ , כל מה שתכבשו מחוצה לארץ יהיה קדוש ויהיה שלכם :

בו . מוסב על תחלת המקרא , על כל מקום :

תדרך . מלשון דרך , וענינו הליכה וצעידה :

מהמדבר והלבנון הזה . הוא מדבר קדש , מדבר צין שעל ידי אדום , שהיה במקצוע דרומית מזרחית ודרך שם נכנסו לארץ , שנאמר ( במדבר כ טז ) : והנה אנחנו בקדש וגו' , ומנין שהיא בדרומית מזרחית , שנאמר ( שם לד ג ) : והיה לכם פאת נגב ממדבר צין על ידי אדום : ועד הנהר הגדול נהר פרת . זה רחבה מדרום לצפון : כל ארץ החתים . בכלל הזה : ועד הים הגדול מבא השמש . לארכה , מן המזרח למערב :

מבוא השמש . שהוא ברוח מבוא השמש :

והלבנון . כן שם היער , ואולי גדלו בו אילני לבנה : מבוא ענין שקיעה , כמו ( בראשית כח יא ) כי בא השמש :

לא יתיצב . רצה לומר לא יתגבר להיות נצב הקומה : לא ארפך . לא אתן לך רפיון ממני :

חזק ואמץ . בדרך ארץ , כמה שהוא אומר : כי אתה תנחיל :

חזק ואמץ . בהנהגת העם כראוי :

ואמץ . אף הוא ענין חוזק , כמו ( משלי כד ה ) מאמץ כח :

רק חזק ואמץ מאד . בתורה , כמו שהוא אומר : לשמור ולעשות ככל התורה : תשכיל . תצליח :

רק וגו' . כי לולא זאת , לא תועיל כלום בהנהגת העם כראוי : למען . בעבור שמירת התורה תשכיל :

תשכיל . ענינו הצלחה , וכן ( שמואל א יח יד ) ויהי דוד לכל דרכיו משכיל , כי המצליח נראה להבריות שעשה מעשיו בהשכל :

ספר התורה הזה . ספר משנה תורה היה לפניו : והגית בו . והתבוננת בו , כל הגיון שבתורה בלב , כמה דאת אמר ( תהלים יט טו ) : והגיון לבי לפניך ; ( ישעיהו לג יח ) : לבך יהגה אימה :

הזה . האמור במקרא שלפניו ( פסוק ז ) אשר צוך משה : למען תשמור . כי כשימוש מפיך , פן תשכח מה : כי אז . כשתשמור לעשות וגו' , אז תצליח :

ימוש . יסור , כמו ( ישעיהו נט כא ) לא ימושו מפיך : והגית . פעם תשמש לדבור , כמו ( תהלים לה כח ) ולשוני תהגה , ופעם תשמש למחשבה , כמו ( שם מט ד ) והגות לבי :

הלוא צויתיך חזק ואמץ . במלחמה , כמו שנאמר : אל תערוץ ואל תחת , והיכן צוהו , בימי משה שנאמר ( דברים לא כג ) : ויצו את יהושע בן נון וגו' :

צויתיך . אני מצוה לך חזק במלחמה מול האויב ואל תירא : כי עמך ה' וגו' . ולא אמר 'כי עמך אני' , אף שה' היה המדבר , ודוגמתו ( שמואל א יב יא ) וישלח כו' ואת שמואל , והמדבר היה שמואל :

הלוא . המלה ההיא תורה לזרז ולחזק , כמו ( שופטים ו יד ) הלוא שלחתיך : תערוץ ותחת . שתיהם ענין פחד , כמו ( דברים ז כא ) לא תערוץ מפניהם וכו' ; ( שם א כא ) ואל תחת :

ויצו יהושע . ביום שתמו ימי בכי אבל משה :

שוטרי . הם הממונים להשמיע להעם דברי המושל ולהכריח על קיומם , כמו ( שם טז יח ) שופטים ושוטרים :

ויצו יהושע את שוטרי וגו' . אחשוב שזה הענין היה אחר ששלח יהושע המרגלים והעד על זה שכבר נתחבאו המרגלים ג' ימים ובאו לפי פשטי הכתובים כי ביום הד' ולמחרת היום הרביעי השכים יהושע וכל ישראל ובאו עד הירדן ולנו שם טרם יעבורו , ויתכן עוד כי ביום ההוא בעינו שצוה יהושע שוטרי העם הזה שלח המרגלים , והנה לא היה היום ההוא ממנין שלשת ימים שזכר כי הוא אמר בעוד שלשת ימים ר''ל אחר היום ההוא , והנה בתחלת היום החמישי ליום ההוא נשלמו אלו השלשת ימים והנה בעצם היום ההוא באו המרגלים לבית רחב ולנו שם הלילה ומה שאמרה ונחבתם שמה שלשת ימים רוצה לומר עד היום השלישי לנסיעתן וכן מאמר ויבואו ההרה וישבו שם שלשת ימים עד שבו הרודפים רוצה לומר עד היום השלישי ויהיה חסר מלת עד וכמוהו ימצאו רבים כמו שבארנו בביאורנו לדברי תורה באמרו ארבעים יכנו שהרצון בו עד ארבעים , וכן מ''ש ומושב בני ישראל וגו' שהרצון בו עד ארבע מאות ושלשים שנה וכן מה שאמר תספרו חמשים יום הרצון בו עד חמשים יום :

הכינו לכם צדה . כל דבר הצריך לדרך וכלי זיינם למלחמה אמר להם לתקן , שאם אתה אומר במאכל ובמשתה , הרי היו מסתפקים במן שבכליהם עד ט''ז בניסן , וכן הוא אומר ( לקמן ה' י''ב ) : וישבות המן ממחרת ( מפי רבי ) : בעוד שלשת ימים . בסוף שלשת ימים , בעוד שתהיו כאן שלשת ימים ואחר תעברו :

וצוו וכו' . אף כי נאמר קודם שילוח המרגלים , מכל מקום על כרחך הצווי היה אחרי זה , כי ביום שהלכו המרגלים לנו ביריחו , ובהר התעכבו ג' ימים ובחזירתם לנו במקומם , וביום שאחריו לנו אצל הירדן , וממחרת עברו הירדן : הכינו . עם כי עדיין אכלו את המן , מכל מקום היה בידם מפרי האדמה , ממה שהביאו להם תגרי הגוים , ואת זה צום להכין :

צדה . מזון , כמו ( יהושע ט ה ) לחם צידם : בעוד . תרגומו : בסוף :

בעוד שלשת ימים וגו' . הרצון בו זולת היום שהוא בו ואחר שיעברו אחריו שלשה ימים שלמים יהיה להם כן ולזה אמר אחר זה ויהי מקצה שלשת ימים וגו' להורות כי הרצון בזה אחר עבור שלשה ימים והנה נתאחד הענין עד הבקר כדי שיתפרסם לישראל עוצם המופת הזה ויראו זה בעיניהם והנה צוה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה שיקיימו התנאי שהתנה להם משה בתתו להם הארץ אשר מעבר הירדן לפאת מזרח וזכר שכבר הסכימו לשמוע אל דבריו באופן שהיו שומעין לדברי משה ושמי שיעבור על מצותו יומת כי כן יעדה התורה בהעובר על דברי הנביא וכ''ש יהושע שהיה מלך ונביא :

זכור . עליכם לזכור : מניח . נותן לכם מקום מנוחה , בתת לכם הארץ הזאת שבעבר הזה :

כל גבורי החיל . שבכם יעברו חלוצים :

חמושים . מזויינים , כמו ( שמות יג יח ) וחמשים עלו :

מזרח השמש . עבר מזרחי של ירדן :

עד אשר יניח . עד אשר יתן ה' מקום מנוחה גם להם : וירשתם . רצה לומר , אז תאחזו בה מבלי מערער הואיל ותקיימו התנאי : מזרח השמש . בעבר המזרחי :

רק וכו' . רצה לומר , לא נשמע אליך רק כשיהיה ה' עמך וכו' , אבל לא בזולת זה :

ימרה . יקניט את דבריך :

רק חזק . לענוש המורדים ולא למחול על כבודך :

ימרה . מלשון מרי ומרד , כמו ( דברים כא יח ) סורר ומורה :

והתרו לו רק חזק ואמץ רוצה לומר שיתחזק להתנהג ככל דברי התורה כי אם יצום לעבור על דבריה לא ישמעו אליו אלא אם היה זה לפי שעה וזה שהוא והם מחוייבים לחזוק התורה , או ירצה באמרו חזק ואמץ מאוד שיתחזק ויתאמץ על הנהגת העם בחריצות ולא יעזוב הנהגתם כי העם לא יתכן שיהיו זולת רועה כמ''ש משה ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה :