בית קודם הבא סימניה

דברי הימים ב פרק-ט

דברי הימים ב פרק-ט

{א}
וּמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א שָֽׁמְעָה֮ אֶת־שֵׁ֣מַע שְׁלֹמֹה֒ וַתָּב֣וֹא לְנַסּוֹת֩ אֶת־שְׁלֹמֹ֨ה בְחִיד֜וֹת בִּירֽוּשָׁלִַ֗ם בְּחַ֣יִל כָּבֵ֣ד מְאֹ֡ד וּ֠גְמַלִּים נֹשְׂאִ֨ים בְּשָׂמִ֧ים וְזָהָ֛ב לָרֹ֖ב וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וַתָּבוֹא֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֔ה וַתְּדַבֵּ֣ר עִמּ֔וֹ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־לְבָבָֽהּ׃
לנסות את שלמה . אם אמת מה ששמעה מחכמתו ובאה לנסותו : בחידות . כמו ( שופטים יד ) אחודה נא לכם חידה דשמשון :
לנסות . לשאלו דברים סתומים קשה הידיעה לבחון חכמתו אם יוכל להגידם : עם לבבה . אשר הסתירה מכל אדם ושמרה בלבבה ולא גלתה מאז לחשוש שיהיה הדבר נשמע לשלמה :
לנסות . מלשון נסיון : בחידות . דברים סתומים קשה ההבנה : ובחיל . ענין עושר ורכוש כמו חילך וכל אוצרותיך ( ירמיה יז ) : כבד . ענין רבוי : יקרה . תשובה :
ומלכת שבא וגו' . כבר בארנו כל זה בס' מלכים :

{ב}
וַיַּגֶּד־לָ֥הּ שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־כָּל־דְּבָרֶ֑יהָ וְלֹֽא־נֶעְלַ֤ם דָּבָר֙ מִשְּׁלֹמֹ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ׃
ולא נעלם דבר . כיון שראתה שהגיד לה הכל לא נעלם דבר ממה ששאלה אשר הגיד לה אז הודתה על השמועה כי אמת שמעה ובתרגום מגלת אסתר שם כתובים קצת מן החידות אשר שאלתו :
את כל דבריה . אשר שאלה אותו : אשר לא הגיד לה . אשר לא יוכל להגיד לה :

{ג}
וַתֵּ֙רֶא֙ מַֽלְכַּת־שְׁבָ֔א אֵ֖ת חָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֥ר בָּנָֽה׃

{ד}
וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד מְשָׁרְתָ֜יו וּמַלְבּֽוּשֵׁיהֶ֗ם וּמַשְׁקָיו֙ וּמַלְבּ֣וּשֵׁיהֶ֔ם וַעֲלִיָּת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וְלֹא־הָ֥יָה ע֛וֹד בָּ֖הּ רֽוּחַ׃
ומאכל שלחנו . ברבורים ומיני מעדנים העולים על שלחנו לרוב : ומושב עבדיו . שכל אחד ואחד היה מכיר את מקומו כשהיו יושבים על השולחן ורואי פני המלך תדיר לא היה א' רשאי לישב במקום חבירו כל ימי חייו : ומעמד משרתיו . כל אחד ואחד היה מחזיק במעמד שלו ובשירות שלו ולא היה משנה למחר : ומלבושיהם . לא כמלבושיהם שהם לבושים היום לובשים למחר : ומשקיו . רוב משקיו : ועליתו . מסלות עליותיו אשר יעלה עליהם מביתו לבית ה' : ולא היה עוד בה רוח . שהיתה סבורה שאין חכמה בכל המלכיות כי אם בארצה וכמו חכמיה כי ארצה במזרח ולפיכך הם חכמים ביותר לפי שמסתכלין במזלות כדאיתא בפרק קמא דראש השנה לדידן מכסי סיהרא י''ח שעו' דארץ ישראל במערב בבל וזהו שכתוב ותרב חכמת שלמה מכל חכמת בני קדם שהם היו במזרח כדכתיב ויהי בנסע' מקדם ( בראשית י''א ) ומכל חכמת מצרים שהיו מכשפים חרטומים ואשפים וחכם היה בטיי''ר כך כתיב בפסיקתא טייר הוא ל' ערבי ובויקרא רבה בפ' בן המצרי כי עוף השמים יוליך את הקול ( קהלת ) זה עורב וחכמת טויארי :
ומושב עבדיו . כל אחד במקום הראוי לו וכן היה מעמד משרתיו כ''א במקום הראוי לשירותו : ומלבושיהם . הראוי לכל אחד לפי מה שהוא : ומשקיו . המשרתים להשקות המסובין : ועליתו . דרך עליתו לבית ה' : ולא היה וכו' . אמרה בלשון גוזמא לרוב התמהון :

{ה}
וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֱמֶת֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתִּי בְּאַרְצִ֑י עַל־דְּבָרֶ֖יךָ וְעַל־חָכְמָתֶֽךָ׃

{ו}
וְלֹֽא־הֶאֱמַ֣נְתִּי לְדִבְרֵיהֶ֗ם עַ֤ד אֲשֶׁר־בָּ֙אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּה֙ לֹ֣א הֻגַּד־לִ֔י חֲצִ֖י מַרְבִּ֣ית חָכְמָתֶ֑ךָ יָסַ֕פְתָּ עַל־הַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּי׃
חצי מרבית . רבוי חכמות :
יספת . החכמה הנמצא בך מרובה יותר מאשר הוגד לי :
מרבית . מל' רבוי :

{ז}
אַשְׁרֵ֣י אֲנָשֶׁ֔יךָ וְאַשְׁרֵ֖י עֲבָדֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה הָעֹמְדִ֤ים לְפָנֶ֙יךָ֙ תָּמִ֔יד וְשֹׁמְעִ֖ים אֶת־חָכְמָתֶֽךָ׃

{ח}
יְהִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁ֣ר ׀ חָפֵ֣ץ בְּךָ֗ לְתִתְּךָ֤ עַל־כִּסְאוֹ֙ לְמֶ֔לֶךְ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּאַהֲבַ֨ת אֱלֹהֶ֤יךָ אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְהַעֲמִיד֣וֹ לְעוֹלָ֔ם וַיִּתֶּנְךָ֤ עֲלֵיהֶם֙ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֖וֹת מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָֽה׃
באהבת . בעבור שה' אוהב את ישראל שיתקיימו לעולם לזה העמידך למלוך בם להנהיגם במישור לפי רוב החכמה :

{ט}
וַתִּתֵּ֨ן לַמֶּ֜לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֣ים ׀ כִּכַּ֣ר זָהָ֗ב וּבְשָׂמִ֛ים לָרֹ֥ב מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וְלֹ֤א הָיָה֙ כַּבֹּ֣שֶׂם הַה֔וּא אֲשֶׁר־נָתְנָ֥ה מַֽלְכַּת־שְׁבָ֖א לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃
ולא היה כבושם ההוא . בכמות רב מאד :

{י}
וְגַם־עַבְדֵ֤י (חירם) [חוּרָם֙] וְעַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֔ה אֲשֶׁר־הֵבִ֥יאוּ זָהָ֖ב מֵאוֹפִ֑יר הֵבִ֛יאוּ עֲצֵ֥י אַלְגּוּמִּ֖ים וְאֶ֥בֶן יְקָרָֽה׃
עצי אלגומים . מפרש בפסיקת' כתוב אחד אומר אלמוגים וכתוב אחד אומר אלגומים אלא אלגומים שמם ונקרא אלמוגים לפי שהיה מתמוגג ונכפף מתוך רכיכתו כמו כוסות שהוא נכפף מתוך חשיבתו :
אלגומים . הוא הפוך מן אלמוגים והוא מין עץ יקר :

{יא}
וַיַּ֣עַשׂ הַ֠מֶּלֶךְ אֶת־עֲצֵ֨י הָֽאַלְגּוּמִּ֜ים מְסִלּ֤וֹת לְבֵית־יְהוָה֙ וּלְבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְכִנֹּר֥וֹת וּנְבָלִ֖ים לַשָּׁרִ֑ים וְלֹא־נִרְא֥וּ כָהֵ֛ם לְפָנִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃
מסלות . מדרגות ( ובמלכים א' י' ) כתיב מסעד כדרך שעושין לעולין בדרך מעלות ומדרגות וי''א מסעד ומסילה אחד הם : וכנרות ונבלים לשרים . י''א לבני לוי המשוררים בכלי שיר ור' אליעזר זצ''ל פי' לשרים המשוררים לטייל לפני המלך דוגמא ( שם ד' ) ויהי שירו חמשה ואלף הם שירות של חול שעשה לשורר לפניו לטייל והוא שכתוב ( לקמן ל''ה ) ויקונן ירמיה על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות וגו' :
מסלות . הוא העלייה שזכר למעלה שהיתה כעין מסלה : לבית ה' ולבית המלך . ר''ל מזה לזה : לשרים . למשוררים : כהם . ברוב הגודל : לפנים . קודם הזמן הזה :
מסלות . מל' מסילה ודרך :

{יב}
וְהַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה נָתַ֣ן לְמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א אֶת־כָּל־חֶפְצָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔לָה מִלְּבַ֖ד אֲשֶׁר־הֵבִ֣יאָה אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וַֽתַּהֲפֹ֛ךְ וַתֵּ֥לֶךְ לְאַרְצָ֖הּ הִ֥יא וַעֲבָדֶֽיהָ׃
מלבד אשר הביאה . משום כבוד מלכי יהודה כתיב כאן דמשמע שהיא נתנה לו יותר ממה שנתן לה ובמלכים ( שם י ) כתיב מלבד אשר נתן לה כיד המלך דברים המצויין בא''י ואינם מצויין במקומ' :
כל חפצה . מהדברים היקרים שראתה בבית שלמה : מלבד אשר הביאה . ר''ל מלבד אשר נתן לה מעצמו זולת שאלתה מול התשורה אשר הביאה היא לשלמה : ותהפוך . הפכה פניה והלכה לה :

{יג}
וַיְהִי֙ מִשְׁקַ֣ל הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר־בָּ֥א לִשְׁלֹמֹ֖ה בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת שֵׁ֥שׁ מֵא֛וֹת וְשִׁשִּׁ֥ים וָשֵׁ֖שׁ כִּכְּרֵ֥י זָהָֽב׃
אשר בא . מן אופיר :

{יד}
לְבַ֞ד מֵאַנְשֵׁ֧י הַתָּרִ֛ים וְהַסֹּחֲרִ֖ים מְבִיאִ֑ים וְכָל־מַלְכֵ֤י עֲרַב֙ וּפַח֣וֹת הָאָ֔רֶץ מְבִיאִ֛ים זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף לִשְׁלֹמֹֽה׃
לבד מאנשי התרים . שהיו דואגים לעבור ממדינה למדינה וממלכו' למלכות בלא תייר והיו נותנים לו שכר תייר : והסוחרים מביאים . שהיו מביאי' לו ע''י עלילה כדי לראות חכמתו :
לבד . חוץ הזהב הבא לו מאנשי התרים והסוחרים שהיו מביאים :
התרים . הוא מל' לתור את הארץ ( במדבר יג ) והם הסוחרים הקטנים המחפשים ומרגלים אחר סחורה לקנותה במקום הזול : ופחות . שלטונים כמו פחת יהודה ( חגי א ) :

{טו}
וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מָאתַ֥יִם צִנָּ֖ה זָהָ֣ב שָׁח֑וּט שֵׁ֤שׁ מֵאוֹת֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט יַעֲלֶ֖ה עַל־הַצִּנָּ֥ה הָאֶחָֽת׃
מאתים צנה . צנה מקפת את האדם משלש רוחותיו הוא שכת' ( תהלים ה ) כצנה רצון תעטרנו : זהב שחוט . זהב רך ונוח להרקע מרוב חשיבותו שנטוה כחוט : שש מאות זהב . שש מאות זהובים והוא שש מנים שהזהב הוא הדינר :
שש מאות זהב . רצה לומר דינרי זהב : יעלה . היה נכנס בו :
צנה . הוא כעין מלבוש מקיף את הגוף להציל ממכת חרב כמו כצנה רצון תעטרנו ( תהלים ט ) : שחוט . נמשך כמו חץ שחוט ( ירמיה ט ) ור''ל זהב טוב הנמשך כשעוה :

{טז}
וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בְּבֵ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן׃
יער הלבנון . בית גדול בנה שלמה בירושלים כדמוכח לקמן וכל אותם מגיני' לקח שישק ומריבוי עצי הלבנון הגדולים עשאן כדכתיב במלכים ( א' ז' ) ויבן את בית יער הלבנון על ארבע טורי ארזים ושם נתן אותם מגינים והוא שכתוב ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער ( ישעיה כ''ב ) :
בבית יער הלבנון . בית גדול עשה ביער הלבנון כמ''ש במלכים א :
מגנים . כלים עשוים לאחזם במלחמה להגן :
שלש מאות זהב . יעלה על המגן האח' . במלכים כתוב שלשת מנים זהב וזה לאות כי המנה היא מאה זהב :

{יז}
וַיַּ֧עַשׂ הַמֶּ֛לֶךְ כִּסֵּא־שֵׁ֖ן גָּד֑וֹל וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃
כסא שן . שן של פיל :
שן . שן הפיל :

{יח}
וְשֵׁ֣שׁ מַעֲל֣וֹת לַ֠כִּסֵּא וְכֶ֨בֶשׁ בַּזָּהָ֤ב לַכִּסֵּא֙ מָאֳחָזִ֔ים וְיָד֛וֹת מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה עַל־מְק֣וֹם הַשָּׁ֑בֶת וּשְׁנַ֣יִם אֲרָי֔וֹת עֹמְדִ֖ים אֵ֥צֶל הַיָּדֽוֹת׃
ושש מעלות לכסא . מדרגות לעלות בו : וידות מזה ומזה על מקום השבת . כמין מקלות מפאה לפאה מימין ומשמאל ולסמוך זרועותיו עליהם :
וכבש בזהב . קודם שעשו על המעלות היה עשוי כבש מזהב ודרך בו עלה המעלות לשבת על הכסא : לכסא מאחזים . חוזר הוא על המעלות לומר שהם היו מאחזים לכסא . וידות . כעין זרועות יצאו אצל מקום הישיבה להשען בהם : אריות . עשוים מזהב :
מעלות . מדרגות : וכבש . עשוי כעין גשר משופע ובמשנה רצין ועולין בכבש ( יומא כב ) :
וכבש בזהב לכסא מאחזים . ר''ל שכל מדרגה ומדרגה ממעלות הכסא היו נאחזות לכסא בזהב שהם מצופות בו באופן שאחר שהיו מצופות זהב ידומה היותם עם הכסא מחתיכה אחת מזהב :

{יט}
וּשְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר אֲרָי֗וֹת עֹמְדִ֥ים שָׁ֛ם עַל־שֵׁ֥שׁ הַֽמַּעֲל֖וֹת מִזֶּ֣ה וּמִזֶּ֑ה לֹא־נַעֲשָׂ֥ה כֵ֖ן לְכָל־מַמְלָכָֽה׃
ושנים אריות עומדים אצל הידות . של זהב וכל צורת הכסא וצורת החיות שבכסא מפורש בתרגום של מגילת אסתר :
מזה ומזה . ששה מזה וששה מזה :

{כ}
וְ֠כֹל כְּלֵ֞י מַשְׁקֵ֨ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ זָהָ֔ב וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י בֵּֽית־יַ֥עַר הַלְּבָנ֖וֹן זָהָ֣ב סָג֑וּר אֵ֣ין כֶּ֗סֶף נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה לִמְאֽוּמָה׃
למאומה . לכלום :
סגור . הנסגר בכור הצורף להסיר הסיג :
וכל כלי בית יער הלבנון . הוא בית שלמה וכבר נתבאר צורתו בס' מלכים :

{כא}
כִּֽי־אֳנִיּ֤וֹת לַמֶּ֙לֶךְ֙ הֹלְכ֣וֹת תַּרְשִׁ֔ישׁ עִ֖ם עַבְדֵ֣י חוּרָ֑ם אַחַת֩ לְשָׁל֨וֹשׁ שָׁנִ֜ים תָּב֣וֹאנָה ׀ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֗ישׁ נֹֽשְׂאוֹת֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף שֶׁנְהַבִּ֥ים וְקוֹפִ֖ים וְתוּכִּיִּֽים׃
שנהבים . שן פיל ופיל עצמו : וקופים . מע''ר קאצ''ן : ותוכיים . טווסין :
הולכות תרשיש . אשר היו הולכות אל תרשיש ואחת לשלש שנים תבאנה מתרשיש ונושאות זהב וכו' ( ויתכן שאין זה אופיר האמור למעלה ולשתי המקומות שלח אניות ) :
שנהבים . שן הפיל : וקופים . שם חיה קוף ונזכר בדרז''ל ( יומא כט ) : ותוכים . הם העופות יפות הנוצות בחלוף הגוונים וקרויים טווס :

{כב}
וַיִּגְדַּל֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מִכֹּ֖ל מַלְכֵ֣י הָאָ֑רֶץ לְעֹ֖שֶׁר וְחָכְמָֽה׃
ויגדל המלך שלמה וגו' . לקיים מה שאמר לו וגם אשר לא שאלת אתן לך גם כבוד ( מלכים א' ג' ) :

{כג}
וְכֹל֙ מַלְכֵ֣י הָאָ֔רֶץ מְבַקְשִׁ֖ים אֶת־פְּנֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־חָכְמָת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן הָאֱלֹהִ֖ים בְּלִבּֽוֹ׃
וכל מלכי הארץ וגו' . לקיים מה שאמר לו הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא יהיה ( שם ) :
מבקשים . וכו' היו חפצים לראות את פני שלמה :

{כד}
וְהֵ֣ם מְבִיאִ֣ים אִ֣ישׁ מִנְחָת֡וֹ כְּלֵ֣י כֶסֶף֩ וּכְלֵ֨י זָהָ֤ב וּשְׂלָמוֹת֙ נֵ֣שֶׁק וּבְשָׂמִ֔ים סוּסִ֖ים וּפְרָדִ֑ים דְּבַר־שָׁנָ֖ה בְּשָׁנָֽה׃
והם מביאים איש מנחתו . על ידי עלילה שבאים לשמוע חכמתו כי אין כבוד לבוא לפני המלך ריקם , דוגמת ולא יראה את פני ה' ריקם ( דברים ט''ז ) : נשק . כלי זיין :
דבר שנה בשנה . מנהג שנה בשנה כי כן היה עת בואם פעם בשנה :
ושלמות . מלבושים : נשק . כלי זיין :

{כה}
וַיְהִ֨י לִשְׁלֹמֹ֜ה אַרְבַּעַת֩ אֲלָפִ֨ים אֻֽרְי֤וֹת סוּסִים֙ וּמַרְכָּב֔וֹת וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וַיַּנִּיחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃
ויניחם בערי הרכב ועם המלך בירושלים . מקצתם ועבר על לא ירבה לו סוסים :
ארבעת אלפים אוריות . ובכ''א עמדו עשרה סוסים וז''ש במ''א ארבעים אלף אורות ור''ל ארבעים אלף סוסים עמדו באורות : ויניחם . מקצתם הניח בערי הרכב ומקצתם נשארו עם המלך בירושלים :
אוריות . אבוסים כי אבוס בעליו ( ישעיה א ) תרגומו אוריא והוא מקום מאכל הבהמות :
ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים ומרכבות . הנה בס' מלכים כתוב ויהי לשלמה ארבעים אלף אורות סוסים למרכבו . וכבר התרנו הספק בזאת הסתירה בס' מלכים :

{כו}
וַיְהִ֥י מוֹשֵׁ֖ל בְּכָל־הַמְּלָכִ֑ים מִן־הַנָּהָר֙ וְעַד־אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַ֖ד גְּב֥וּל מִצְרָֽיִם׃
מן הנהר . היוצא מן העדן והוא תחלת המזרח :

{כז}
וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת־הַכֶּ֛סֶף בִּירוּשָׁלִַ֖ם כָּאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃
ויתן וכו' . כאבנים . הניחם ברחוב העיר כאבנים ובעבור כי היו רבי המשקל לא היה מהאפשר לשאתם ולגנבם : אשר בשפלה . הגדלים בשפלה הרבה מאוד :
כשקמים . מין אילן תאנים : בשפלה . בעמק :

{כח}
וּמוֹצִיאִ֨ים סוּסִ֧ים מִמִּצְרַ֛יִם לִשְׁלֹמֹ֖ה וּמִכָּל־הָאֲרָצֽוֹת׃
ומוציאים . אנשי מצרים היו מוציאים סוסים מארצם להביא לשלמה וכן מכל הארצות :
ומוציאים סוסים ממצרים לשלמה ומכל הארצות . ר''ל שמס אשר היו נותנים מוציאים הסוסים ממצרים היה לשלמה וכן היה הענין במוצא הסוסים מכל הממלכות שהמס היה לשלמה . או ירצה בזה כי מכל הארצות שהיו מוציאים הסוסים ממשרים היה המס לשלמה . או ירצה בזה כי מכל הארצות שהיו מוציאים הסוסים ממצרים היה המס לשלמה :

{כט}
וּשְׁאָר֙ דִּבְרֵ֣י שְׁלֹמֹ֔ה הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאֲחֲרוֹנִ֑ים הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־דִּבְרֵי֙ נָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וְעַל־נְבוּאַ֞ת אֲחִיָּ֣ה הַשִּֽׁילוֹנִ֗י וּבַחֲזוֹת֙ (יעדי) [יֶעְדּ֣וֹ] הַחֹזֶ֔ה עַל־יָרָבְעָ֖ם בֶּן־נְבָֽט׃
על דברי נתן . ויהי בלילה ההוא ויהי דבר ה' אל נתן וגומר ( שמואל ב' י''ב ) עד ויקרא שמו ידידיה : ועל נבואת אחיה השילוני . ( מלכים א' י''א ) שקרע ממנו המלכות ונתנה לירבעם :
הראשונים . בראשית ימיו ובאחרית ימיו : על דברי נתן . על הספר אשר כתב נתן הנביא ובס' נבואת אחיה ובס' חזות יעדו החוזה בספור הנבואה שנבא על ירבעם ( וכל הספרים האלה אינם נמצאים אצלינו ) :
ובחזות . ענין מראות נבואה ור''ל בספר נבואות יעדו הוא עדו החוזה :

{ל}
וַיִּמְלֹ֨ךְ שְׁלֹמֹ֧ה בִֽירוּשָׁלִַ֛ם עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃
על כל ישראל ארבעים שנה . מה שאין כן בדוד שבחברון מלך ז' שנים ובירושלים שלשים ושלש :
על כל ישראל . לפי שגם דוד מלך ארבעים שנה ולא היו כולם על ישראל כי בחברון מלך שבע שנים וששה חדשים על יהודה לבד לכן אמר כי שלמה מלך על כל ישראל כל ארבעים שנה :

{לא}
וַיִּשְׁכַּ֤ב שְׁלֹמֹה֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַֽיִּקְבְּרֻ֔הוּ בְּעִ֖יר דָּוִ֣יד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ רְחַבְעָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור