וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה וגו' . כי עדיין לא גלו כי זה היה בשנה ראשונה למלכו והם לא גלו כי אם בשש למלכו כדכתיב ( במלכים ב' י''ח ) וילכדה בקצה שלש שנים בשנת שש לחזקיה והיא שנת ט' להושע מלך ישראל כאשר תמצא כתוב בסוף הספר :

בחדש השני . באייר ור''ל לעבר השנה לשיקרא ניסן :

כי לא יכלו לעשותו בעת ההיא . בחדש הראשון בניסן : כי הכהנים לא התקדשו למדי . התקדשו להיות די לישראל בהם להקריב פסחיהם ואין צריך לומר שלא היו יכולים לעשותו בניסן שהרי לא כלו לקדש את הבית עד י''ו בניסן וכן פתרון כי לא יכלו לעשותו בעת ההיא כלומר אפי' אם לא עכבו טהר' הבי' שלא כלו עד י''ו בניסן לא היינו יכולין לעשותו עתה לפי כי הכהנים לא התקדשו למדי : והעם לא נאספו . עדיין כולם לירושלים :

בעת ההיא . ר''ל בעת הראוי בחדש הראשון : למדי . למן די ר''ל שיהיה די בהם להקריב כל ישראל :

כי הכהנים לא התקדשו למדי . ר''ל למה שיספיק לקרבנות הפסחים כי שם יצטרכו כהנים רבים ולזה הצטרך לדחות אותו לחדש השני ועוד כי העם והם העולי' לרגל לא נאספו לירושלי' . והנה מזה המקום למדנו שכבר אפשר שיעברו השנה בעבור שלא נאספו העם לירושלים או בעבור שהכהנים אינם מקודשים לפי מה שיספיק . וראוי שיתבאר מזה שאם היו הכהנים טמאים לא ידחה לפסח שני אבל יעשוהו בטומא' כי השרש בידנו אנשים נדחים לפסח שני לא הקהל וכבר למדנו זה גם כן מאמרו לא התקדשו למדי למדנו מזה שהיו רבים טהורים אלא שלא יספיקו ויצטרכו שיהיו יותר ולזה הוצרכו לעבר השנה אך אם לא התקדשו כלל היו יכולין לעשות אותו בטומאה :

וישר הדבר . למעלה אמר שהיו מתיעצים בדבר וכאן אמר שהיה הדבר ישר בעיני כולם והסכימו לעבר השנה :

מבאר שבע ועד דן . זהו תחום עשרת השבטים : כי לא לרוב . פתרון כי רוב שנים עברו שלא עשהו כהלכתו :

ויעמידו דבר . גזרו אומר להכריז בכל מקומות ישראל וכו' : כי לא לרוב . כי לזמן מרובה לא עשו פסח ככתו' בתורה ולזה היה מהצורך להזכיר' ולזרזם :

כי לא לרב עשו ככתוב . ר''ל כי לא עשו ישראל פעמים רבות הפסח ככתוב :

וישוב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור . אע''פ שלא הגלו עדיין קורא להם פליט' כי הי' נחשב בעיניה' כאשר גלו כבר ועוד כי מלכי אשור תפשו הכל בימי אחז ומה שהיה בעיניה' כאילו גלו לפי כי ו' שנים היו ישראל למלך אשור עבדים נושאי מנחה והיה מושל בהם ומוליכן בגולה ועושה בהם כרצונו וזה היה בתוך אותן שש שנים וכבר גלו כמה פעמים בימי מלכי ישראל ואחז והם יודעים מיד כשימרדו ישראל במלך אשור יוליכם בגולה ולהם קורא פליטת אשור לפי שלא משל בהם ולא בכל ארץ יהודה :

וכמצות המלך לאמר . לומר להם כמצות המלך אתם בני ישראל שובו וכו' : וישוב . ואז ישוב גם הוא אל הפליטה הנשארת לעזור לכם : מכף מלכי אשור . כי אותם שבעבר הירדן כבר גלו מארצם ע''י אשור :

הרצים . ההולכים במרוצה ורדיפה : באגרות . בספרים : הפליטה . ענין הצלה :

ואל תהיו כאבותיכם וכאחיכם . פתרון וא''ת עדיין בוטחים אנו שיעלה מעלינו מלך אשור אל תהיו כאבותיכם כל דור ודור שהיה לפניכם , ומה אירע להם כשעזבו את ה' וימעלו בו מעל ויתנם לשמה כאשר אתם רואים :

לשמה . לתמהון :

עתה אל תקשו ערפכם וגו' . בשובכם על ה' אחיכם ובניכם יהיו לרחמים לפני שוביה' ולשוב לארץ הזאת , אפילו אותן קצת שגלו כבר שהיו נלחמים עם ישראל ויכלו להם ומוליכין את בניה' ואת בנותיהם בשביה ואם תשובו אליו יתנם לרחמים לפני שוביהם לשובם לארץ הזאת כי חנון ורחום ה' אלהיכם :

תנו יד . ר''ל תקעו כף דרך התחייבות :

אל תקשו . הוא ענין מליצה כאלו נתקשה העורף עד שא''א להחזיר הפנים מול ה' ואמר מעתה אל תקשו והחזירו פניכם אל ה' :

אחיכם ובניכם . אשר הם בגולה יתן אות' המקום לרחמים לפני שוביהם לתת להם רשות לשוב להארץ הזאת :

ומנשה ומזבלון . אף ששחקו על הרצים מ''מ אנשים מהם נכנעו ובאו :

לב אחד . ר''ל הסכמה אחת : בדבר ה' . בדבר שהוא מצות ה' :

יד האלהים . כח האלהים :

גם ביהודה היתה יד האלהים . ר''ל שהוא עזרם בזה להטות לבם אל מה שרצהו המלך :

המקטרות . מקום שהיו בו כהנים ולוים :

המקטרות . המזבחות העשויות להקטיר בהם לע''ג את הקטורת :

ואת כל המקטרות הסירו . ר''ל הכלי' שהיו מקטרים בהם לע''ז :

והכהנים והלוים נכלמו . שעיכבו להתקדש ולפיכך עכבו כל כך מלבוא עד עתה כי לא יוכלו להאמין בדבר הזה קודם לכן לפי שהזניחן אחז מכהן וכך היו אומרים אפשר אתמול עבד אחז עבודת כוכבים ובנו יחזקיהו לאלתר בשנה ראשונה מיד בחדש הראשון ויאמר לכהנים וללוים לעבוד לאל אחד לבדו ויצטרך לנו ולכך נתעצלו ונתרשלו מלבא וגם שאר יהודה שלפניו הזניח אחז וכשחקרו והבינו בדבר שהכל היה לשם שמים באו ויתקדשו כלם :

נכלמו . על מה שאחרו להתקדש עד הנה ובעבורם עברו השנה : ויביאו עלות . לרצות לה' על מה שאחרו להתקדש :

נכלמו . ענין בושה :

והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו . ר''ל שהם נכלמו במה שהוצרכו לדחות הפסח חדש אחד על אשר לא התקדשו למדי כי כבר השיגם על זה בשת וכלימה ולזה נתקדשו עתה כולם והביאו עולות הבוקר לבית ה' קודם שחיטת הפסחים כי כן ראוי כי עולת הבוקר קודמת לכל קרבן :

הכהנים זורקים . כי מקבלה ואילך מצות כהונה , ואל תתמה למה לא שחטו בעלים עצמם לפי שכתוב בסמוך כי רבת בקהל אשר לא התקדשו והלוים היו על שחיטת פסחיהם :

ויעמדו על עמדם . חוזר הוא על הלוים ולפי שאמר שהכהנים היו זורקים את הדם מיד הלוים לזה אמר שהלוים עמדו על מקום מעמדם ולא הוליכו את הדם כי ההולכה לעבודה יחשבו המה זרים לעבודה וז''ש כמשפטם בתורת משה שאסר עליהם העבודה : מיד הלוים . כי הכהנים קבלו את הדם והוליכו אל המזבח והושיבו המזרקות על ידי הלוים להיות מוכן לזריקה :

הכהנים זורקים את הדם מיד הלוים . הנה באר כי מפני שהיו בעלי הפסחים טמאים הוצרכו הלוים לעמוד על שחיטת פסחיהם וזכר כי רבים מהעם שבאו מאפרים ומנשה יששכר וזבולון לא הטהרו ואכלו את הפסח בלא ככתוב כי היו ראוים להדחות לפסח שני ועוד כי כבר אכלוהו בטומאה ולא אכלוהו בטהרת הקדש כי הם היו טמאים באכלם אותו . והנה התפלל עליהם חזקיהו לה' יתברך שיכפר על עונם ושמע ה' לקול חזקיהו וירפא העם מהחלי שהביא ה' עליהם על עונם זה . ומזה המקום למדנו שכבר עברו השנה שאם לא היה הענין כן הנה לא יתכן לומר שאכלוהו בלא ככתוב כי לא היה שם עת אחר אחריו יהיה ראוי לאכלו בו ועוד כי לא יתכן שיהיו כל הקהל נדחים לפסח שני . ואמנם קרא אותו החדש השני כי כבר קדשו ניסן להיות ראשון קודם שעברו השנה כמו שאמרו ז''ל ( פסחים נ''ו ) :

לכל לא טהור . שהי' לוי במקומו להקדיש לה' :

כי רבת בקהל . בא ליתן טעם מדוע לא שחטו הבעלים עצמן את פסחיהם ואמר כי רבים היו נמצאים בהם אשר לא התקדשו ולא הותרו לבוא לעזרה ולזה היו הלוים ממונים על שחיטת הפסחים לשחוט בעבור מי שלא היה טהור : להקדיש לה' . ר''ל לעשות בעצמו את ההקדש והוא שחיטת הפסח :

כי אכלו את הפסח בלא ככתוב . שלא כהלכה שאכלוהו בטומאה כי התפלל יחזקיהו עליהם וגו' :

רבת מאפרים . בא לפרש מי היו מרבית העם ואמר שהיו מאפרים וכו' : כי אכלו . בא לפרש אם לא הטהרו איך אכלו הפסח ואמר כי באמת אכלו את הפסח בדרך אשר לא כן כאשר כתוב בתורה : כי התפלל . כי בעבור העון הזה התפלל יחזקיה עליהם ואמר ה' הטוב לכל יכפר בעד העון הזה והוא מקרא קצר ומובן מאליו בע''כ עשו שלא כהוגן כי לא היה מאפשר להעמיד אחרים במקומם כי אין הפסח נאכל אלא למנוייו אבל בדבר ביאת העזרה לשחוט הפסחים הואיל והיה אפשר בלוים לא באו בטומאה לעזרו :

מרבית . מל' רבוי :

כל לבבו הכין . כך מפורש בברייתא דר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי המתחלת בכל מקום שאתה מוצא דברי ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי באגדה עשה אזנך כאפרכסת שנאמר ( משלי כ' ) להקשיב אזנך לתבונה משלשים ושתים מדות האגדה נדרש וזה אחד מהם נחלק הסדר כגון זה ה' הטוב יכפר בעד כל מי שכל לבבו הכין לדרוש האלהים לעשות פסחו להקריב קרבנו אף על פי שלא עשו בטהרת הקדש כי לא טהרו ויהודה כולם נטהרו לפי שהיו קרובים לירושלים והיו יכולים לטהר ולהתקדש ולשוב לירושלים אבל רבת מאפרים ומנשה יששכר זבולן אין להם כל כך פשע בדבר לפי שהי' להם הדבר רחוק על ידי אגרות לא היה להם להמתין ולאחר מלבוא עד שיתקדשו לפיכך באו ולא נטהרו ולפי שלא היתה פשיעתם לפיכך תכפר בעדם וכן ( ישעיה ל''ה ) ישושו' מדבר וציה וגומר הוא נחלק הסידור :

כל לבבו הכין . על יחזקיהו חוזר : ולא כטהרת הקדש . ועם שע''י נאכלו הפסחים בלא טהרה הראוי לקודש מ''מ הכנת לבבו היתה לה' והוראת שעה היתה :

וישמע ה' . ולזה שמע ה' אל תפלתו וכפר על העון הזה :

וירפא . ענין כפרה כי החטא הוא חולי הנפש ותחשב הכפרה לרפואה וכן רפאה נפשי כי חטאתי לך ( תהלים מא ) :

והכהנים בכלי עוז . בחצוצרות :

ויעשו וכו' . ר''ל בדבר הקרבנות הקבועים : בכלי עוז . בכלים חזקים בחשיבות :

המשכילים שכל טוב לה' . לענין שירה נופל לומר לשון שכל כמו שנאמר ( לעיל א' כ''ו ) ויפל הגורל מזרחה לשלמיהו וזכריהו בנו יועץ בשכל וגומר ודבר חזקיהו על לבם תנחומים ודברים טובים לחזקם ולעזור להם כדי שיחזקו אף הם בשיר שכל טוב לה' : מתודים לה' . על זבח תודה ומודים לה' על הנס שעשה להם שזבח תודה על נס הוא בא :

על לב . ר''ל דברים המקובלים להכניס בלבם אהבת המקום : לה' . בדבר עבודת ה' : את המועד . זבחי המועד והוא מקרא קצר : מזבחים . היו מזבחים : ומתודים . על שלמי התודה הבא להודות עליו על הנסים :

וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים וגו' . הנה הדיבור על לבם היה לי מה שאחשוב למשוך לבבם להישיר העם אל הטוב כדי שיכופר להם עונם ולעבוד כולם עבודתם יום ביום בימי החג בשיר בכלי ובפה . והנה אכלו ישראל בכל ימי הפסח זבחי שלמים והיו מתודים לה' אלהיהם על השלמים בסמכם ידיהם עליהם כדי שיכופר להם העון ובזה גם כן היה תועלת ללוים כי ישמחום ישראל בשלמים אשר הם זובחים להאכילם מהם כמו שנזכר בתורה ואולי בזה גם כן דבר חזקיה על לב כל הלוים :

שבעת ימים אחרים . כמו שמפורש ויעשו שבעת ימים שמחה :

שבעת וכו' . לשמוח בהם ולזבח לה' מלבד שבעת ימי חג המצות :

ויועצו כל הקהל לעשות שבעת ימים אחרים . ידמה שזה הקהל היו הלוים ועשו זה לפי שמה שחטאו בראשונה ערבב שמחתם ועתה רבה שמחתם על אשר כופר להם עם שבזאת העבודה נסכמו הכהנים והלוים להתפלל לה' יתברך על ישראל ותבא תפלתם למעון קדשו השמים כמו שזכר אחר זה :

הרים לקהל . מצאנו ומבקרו : לקהל אלף פרים וגו' . והיו אוכלים ביחד מלך ושרים והעם שמחים :

כי חזקיהו . בא לומר מהיכן ומאין היה להם בשר לכל העם הזה לאכול ולשמוח בכל הימים הללו ואמר כי המלך והשרים הרימו לקהל פרים וכבשים הרבה והכהנים מרובים הטהרו והקריבום שלמים ואכלו הקהל את הבשר :

הרים . הפריש כמו ויקחו לי תרומה ( שמות כה ) :

והגרים . אשר נתגיירו מן האומות :

כי מימי שלמה בן דוד מלך ישראל לא . היתה כזאת בירושלים . שמא עם רב יותר היו באין לרגל לירושלים בימי שלמה אבל שמחה גדולה לא היתה בירושלים כזאת מימות שלמה כי ביותר שמחו על מה שאם היו כל רגל ורגל מקובצים בירושלים לפי שלא היה להם חדוש אין להם שמחה אבל עתה שכל ימי אחז ומלכי יהודה הרשעים לא עלו לרגל לירושלים ועתה הורשו לעלות לירושלים שמחו שמחה גדולה ולפי שהיה כמה שנים שלא עלו לירושלים עד עתה הוקטן בעיניהם ז' ימים דחג המצות והוסיפו עוד ז' ימים כדי לשמוח בהם ושמחו שמחה גדולה :

לא כזאת . לא היתה שמחה כזאת בירושלים כי היתה דוגמת חנוכת הבית שעשה שלמה :

כי מימי שלמה בן דוד מלך ישראל לא היתה כזאת בירושלים . ר''ל להיות ארבעה עשר יום ימי שמחה והם ימי חנוכת הבית ושבעת ימי החג כמו שנזכר שם :

ויברכו את העם . אם תרצה לומר בירכם בזה שבקשו לשוב מארץ שוביהם וישמע ה' בקולם וישיבום אז ד''א וישמע בקולם וכן כתוב למעלה ( ב' ל' ) וישמע ה' אל יחזקיהו וירפא את העם :

וישמע בקולם . ה' שמע בקולם והסכים על ידיהם :

למעון . ענין מדור כמו השקיפה ממעון קדשך ( דברים כו ) :

ויקומו הכהנים הלוים ויברכו את העם וגו' . ידמה שהיה הרצון בזה דבר אחר זולת ברכת כהנים אך היתה תפלה וברכה שברכו בה ישראל הכהנים והלוים יחד והיה הרצון באמרו הכהנים הלוים . הכהנים והלוים . שאם היה הרצון בזה ברכת כהנים לא היה צריך לומר הלוים ועוד מה חדוש היה בזה הלא בכל יום היו נושאים כפיהם לברכם . ואפשר שנאמר שהברכה שברכו אותם עתה היתה יותר נשמעת מפני העבודה הנפלאה שקדמה לה :