בית קודם הבא סימניה

דברי הימים ב פרק-כט

דברי הימים ב פרק-כט

{א}
יְחִזְקִיָּ֣הוּ מָלַ֗ךְ בֶּן־עֶשְׂרִ֤ים וְחָמֵשׁ֙ שָׁנָ֔ה וְעֶשְׂרִ֤ים וָתֵ֙שַׁע֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ אֲבִיָּ֖ה בַּת־זְכַרְיָֽהוּ׃

{ב}
וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה דָּוִ֥יד אָבִֽיו׃

{ג}
ה֣וּא בַשָּׁנָה֩ הָרִאשׁוֹנָ֨ה לְמָלְכ֜וֹ בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן פָּתַ֛ח אֶת־דַּלְת֥וֹת בֵּית־יְהוָ֖ה וַֽיְחַזְּקֵֽם׃
ויחזקם . לפי שאחז קצץ את כל כלי בית האלהים :
פתח . כי אחז אביו סגרם כמ''ש למעלה ובא הוא ופתחם : ויחזקם . תקנם בבנין :

{ד}
וַיָּבֵ֥א אֶת־הַכֹּהֲנִ֖ים וְאֶת־הַלְוִיִּ֑ם וַיַּֽאַסְפֵ֖ם לִרְח֥וֹב הַמִּזְרָֽח׃
לרחוב המזרח . העומדת בהר הבית :
ויאספם לרחוב המזרח . הוא עזרת ישראל :

{ה}
וַיֹּ֥אמֶר לָהֶ֖ם שְׁמָע֣וּנִי הַלְוִיִּ֑ם עַתָּ֣ה הִֽתְקַדְּשׁ֗וּ וְקַדְּשׁוּ֙ אֶת־בֵּ֤ית יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיכֶ֔ם וְהוֹצִ֥יאוּ אֶת־הַנִּדָּ֖ה מִן־הַקֹּֽדֶשׁ׃
והוציאו את הנדה . עבודת כוכבים , את המת לא נאמר כאן כי אם נדה ומאוס יותר מן המת המוטל שלם דוגמא כטומאת הנדה כי דם נדה מאוס ומוסרח :
עתה התקדשו . הואיל ופתחתי את הדלתות התקדשו בטבילה למען תוכלו לבא לבית ה' : וקדשו וכו' . והוציאו . קדשו בזה מה שתוציאו ממנו את הנדה היא העבודת כוכבים הראויה להנידה ממקומה להשליכה חוצה כדבר הנמאס ומתועב :
התקדשו . הטהרו : הנדה . מל' נדידה :
והוציאו את הנדה מן הקדש . ר''ל שיוציאו כל הטומא' הנמצאת בו :

{ו}
כִּֽי־מָעֲל֣וּ אֲבֹתֵ֗ינוּ וְעָשׂ֥וּ הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה־אֱלֹהֵ֖ינוּ וַיַּֽעַזְבֻ֑הוּ וַיַּסֵּ֧בּוּ פְנֵיהֶ֛ם מִמִּשְׁכַּ֥ן יְהוָ֖ה וַיִּתְּנוּ־עֹֽרֶף׃
ויסבו פניהם . חזרו פניהם ממנה לבל הפנות אליה :
עורף . הוא אחורי הפנים :

{ז}
גַּ֣ם סָֽגְר֞וּ דַּלְת֣וֹת הָאוּלָ֗ם וַיְכַבּוּ֙ אֶת־הַנֵּר֔וֹת וּקְטֹ֖רֶת לֹ֣א הִקְטִ֑ירוּ וְעֹלָה֙ לֹא־הֶעֱל֣וּ בַקֹּ֔דֶשׁ לֵאלֹהֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃
ויכבו את הנרות וקטרת לא הקטירו ועולה לא העלו בקדש לאלהי ישראל . אבל לאלהים אחרים עשו במות לכל עיר ועיר לקטר להם :
את הנרות . של המנורה :

{ח}
וַיְהִי֙ קֶ֣צֶף יְהוָ֔ה עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָ֑ם וַיִּתְּנֵ֤ם (לזועה) [לְזַֽעֲוָה֙] לְשַׁמָּ֣ה וְלִשְׁרֵקָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר אַתֶּ֥ם רֹאִ֖ים בְּעֵינֵיכֶֽם׃
ויהי קצף . ובעבור זה היה הקצף : ויתנם לזעוה . נתנם לחרדה לכל השומע כי יחרד שלא יקרה לו כמקרם : כאשר אתם רואים . אשר כן הוא :
לזעוה . מל' זיע וחרדה כמו ונתתים לזעוה ( ירמיה טו ) : לשמה . לתמהון : ולשרקה . כן יקרא הקול הנעשה בקבוץ השפתים ודרך בני אדם לעשותם על דבר חשוב שנחרב וכן ושמתי את העיר הזאת לשמה ולשרקה ( שם יט ) :

{ט}
וְהִנֵּ֛ה נָפְל֥וּ אֲבוֹתֵ֖ינוּ בֶּחָ֑רֶב וּבָנֵ֨ינוּ וּבְנוֹתֵ֧ינוּ וְנָשֵׁ֛ינוּ בַּשְּׁבִ֖י עַל־זֹֽאת׃
בשבי . הנה הם בשבי :

{י}
עַתָּה֙ עִם־לְבָבִ֔י לִכְר֣וֹת בְּרִ֔ית לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְיָשֹׁ֥ב מִמֶּ֖נּוּ חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃

{יא}
בָּנַ֕י עַתָּ֖ה אַל־תִּשָּׁל֑וּ כִּֽי־בָכֶ֞ם בָּחַ֣ר יְהוָ֗ה לַעֲמֹ֤ד לְפָנָיו֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וְלִהְי֥וֹת ל֖וֹ מְשָׁרְתִ֥ים וּמַקְטִרִֽים׃
אל תשלו . לשון שגגה :
אל תשלו . לא יהיה לכם שכחה ושגגה בדבר טהרת הבית : כי בכם בחר וכו' . אם כן מהראוי שתהיו זהירים בעבודת המקום :
תשלו . ענין שכחה ושגגה כמו על השל ( ש''ב ו ) :
בני עתה אל תשלו . הוא מענין הסרה כמו ונשל הברזל מן העץ ( דברים י''ט ה' ) ונשל גוים רבים מפניך ( שם ז' א' ) והרצון בו והחזיקו במלאכה אל תהיו מוסרים מהעבודה הנכבדת אשר נתן ה' יתברך לכם למנה כי בכם לבד בחר ה' לעמוד לפניו לשרתו . או יהיה הרצון בזה אל תתעצלו ויהיה מענין שלוה ומנוחה וכאלו זרזם שישתדלו בזריזות ובמהירות במה שצוה אותם כדי שתשוב העבודה על ענינה :

{יב}
וַיָּקֻ֣מוּ הַ֠לְוִיִּם מַ֣חַת בֶּן־עֲמָשַׂ֞י וְיוֹאֵ֣ל בֶּן־עֲזַרְיָהוּ֮ מִן־בְּנֵ֣י הַקְּהָתִי֒ וּמִן־בְּנֵ֣י מְרָרִ֔י קִ֚ישׁ בֶּן־עַבְדִּ֔י וַעֲזַרְיָ֖הוּ בֶּן־יְהַלֶּלְאֵ֑ל וּמִן־הַגֵּ֣רְשֻׁנִּ֔י יוֹאָח֙ בֶּן־זִמָּ֔ה וְעֵ֖דֶן בֶּן־יוֹאָֽח׃

{יג}
וּמִן־בְּנֵי֙ אֱלִ֣יצָפָ֔ן שִׁמְרִ֖י (ויעואל) [וִיעִיאֵ֑ל] וּמִן־בְּנֵ֣י אָסָ֔ף זְכַרְיָ֖הוּ וּמַתַּנְיָֽהוּ׃

{יד}
וּמִן־בְּנֵ֥י הֵימָ֖ן (יחואל) [יְחִיאֵ֣ל] וְשִׁמְעִ֑י וּמִן־בְּנֵ֣י יְדוּת֔וּן שְׁמַֽעְיָ֖ה וְעֻזִּיאֵֽל׃

{טו}
וַיַּֽאַסְפ֤וּ אֶת־אֲחֵיהֶם֙ וַיִּֽתְקַדְּשׁ֔וּ וַיָּבֹ֥אוּ כְמִצְוַת־הַמֶּ֖לֶךְ בְּדִבְרֵ֣י יְהוָ֑ה לְטַהֵ֖ר בֵּ֥ית יְהוָֽה׃
בדברי ה' . בדבר שהיא עבודת ה' :
כמצות המלך בדברי ה' . ר''ל שהם עשו זה כמצות המלך שהיא בדברי ה' . וזה כי דברי ה' בתורה יחיבו אותם לעשות כן כדי שתשלם העבודה באופן שצוה ה' יתברך :

{טז}
וַיָּבֹ֣אוּ הַ֠כֹּהֲנִים לִפְנִ֣ימָה בֵית־יְהוָה֮ לְטַהֵר֒ וַיּוֹצִ֗יאוּ אֵ֤ת כָּל־הַטֻּמְאָה֙ אֲשֶׁ֤ר מָֽצְאוּ֙ בְּהֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה לַחֲצַ֖ר בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וַֽיְקַבְּלוּ֙ הַלְוִיִּ֔ם לְהוֹצִ֥יא לְנַֽחַל־קִדְר֖וֹן חֽוּצָה׃
ויבאו הכהנים לפנימה . כי לא על הלוים ליכנס פנימה : לחצר בית ה' . מקום מעמד הלוים כאומר ויקבלו הלוים וגו' ויחלו באחד לחדש :
לפנימה . הוא ההיכל ולתוספת ביאור אמר בית ה' : הטומאה . העבודת כוכבים : ויקבלו הלוים . בהחצר קבלו מיד הכהנים כי לא היו רשאים ליכנס להיכל : חוצה . שהוא מחוץ לעיר :

{יז}
וַ֠יָּחֵלּוּ בְּאֶחָ֞ד לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁוֹן֮ לְקַדֵּשׁ֒ וּבְי֧וֹם שְׁמוֹנָ֣ה לַחֹ֗דֶשׁ בָּ֚אוּ לְאוּלָ֣ם יְהוָ֔ה וַיְקַדְּשׁ֥וּ אֶת־בֵּית־יְהוָ֖ה לְיָמִ֣ים שְׁמוֹנָ֑ה וּבְי֨וֹם שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן כִּלּֽוּ׃
ויקדשו את בית ה' לימים שמונה . לכך עכבו בטהרה לטהר כל כך לפי שאחז צייר כל הכתלים צלמי משכית כדכתיב ( יחזקאל כ''ג ) צלמי כשדים חקוקים בששר ועכבו ח' ימים עד שהשחיתו דמות הצלמים מן הכתלים וביום י''ו לחדש כלו הכל הבית והעזרה :
לקדש . לטהר את ההיכל : את בית ה' . זה ההיכל : כלו . גמרו לטהר את כל המקדש :
ויחלו . התחילו :

{יח}
וַיָּב֤וֹאוּ פְנִ֙ימָה֙ אֶל־חִזְקִיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֣אמְר֔וּ טִהַ֖רְנוּ אֶת־כָּל־בֵּ֣ית יְהוָ֑ה אֶת־מִזְבַּ֤ח הָעוֹלָה֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־שֻׁלְחַ֥ן הַֽמַּעֲרֶ֖כֶת וְאֶת־כָּל־כֵּלָֽיו׃
פנימה . אל בית הפנימי מקום מושב המלך : המערכת . שעורכין עליו לחם הפנים :

{יט}
וְאֵ֣ת כָּל־הַכֵּלִ֗ים אֲשֶׁ֣ר הִזְנִיחַ֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֧ז בְּמַלְכוּת֛וֹ בְּמַעֲל֖וֹ הֵכַ֣נּוּ וְהִקְדָּ֑שְׁנוּ וְהִנָּ֕ם לִפְנֵ֖י מִזְבַּ֥ח יְהוָֽה׃
הכנו והקדשנו . מפורש בעכו''ם בפרק ר' ישמעאל כלים ששמשו בבית חניו מהו כו' עד איתיביה אשר הזניח אחז הכנו והקדשנו מאי לאו הכנו דאטבלינהו הקדשנהו דאקדשינהו אמר לו ברוך אתה לשמים שהחזרת לי אבדתי הכנו שגנזום והקדשנו שהקדשנו אחרים תחתיהם :
הזניח . שעזב מהם עבודת המקום ושמש בהם לעבודת כוכבים : במלכותו . בימי מלכותו : במעלו . ברוב מעלו : הכנו . טהרנו להיות מוכנים לעבודה הקדשנום לה' כבתחלה , ורז''ל אמרו שגנזום והקדישו אחרים תחתיהם כי נמאסו לגבוה :
הזניח . ענין עזיבה כמו זנח ה' מזבחו ( איכה ב ) :
אשר הזניח המלך אחז . ר''ל אשר הרחיק כי הוא הסיר זאת העבודה ובטלה :

{כ}
וַיַּשְׁכֵּם֙ יְחִזְקִיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ וַיֶּאֱסֹ֕ף אֵ֖ת שָׂרֵ֣י הָעִ֑יר וַיַּ֖עַל בֵּ֥ית יְהוָֽה׃

{כא}
וַיָּבִ֣יאוּ פָרִים־שִׁבְעָה֩ וְאֵילִ֨ים שִׁבְעָ֜ה וּכְבָשִׂ֣ים שִׁבְעָ֗ה וּצְפִירֵ֨י עִזִּ֤ים שִׁבְעָה֙ לְחַטָּ֔את עַל־הַמַּמְלָכָ֥ה וְעַל־הַמִּקְדָּ֖שׁ וְעַל־יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר לִבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים לְהַעֲל֖וֹת עַל־מִזְבַּ֥ח יְהוָֽה׃
וצפירי עזים וגו' . הוראת שעה היתה : על מזבח ה' . ולא על אותן מזבחות שעשה אחז אביו :
על הממלכה . לרצות לה' לכפר להם שיתקיים בהם המלכות : ועל המקדש וכו' . למען יעמדו ויתקיימו :
וצפירי עזים . ושעירי עזים וכן צפירי חטאת ( עזרא ח ) : במצלתים וגו' . שמות מיני כלי זמר :

{כב}
וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ הַבָּקָ֔ר וַיְקַבְּל֤וּ הַכֹּֽהֲנִים֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַֽיִּזְרְק֖וּ הַמִּזְבֵּ֑חָה וַיִּשְׁחֲט֣וּ הָאֵלִ֗ים וַיִּזְרְק֤וּ הַדָּם֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ הַכְּבָשִׂ֔ים וַיִּזְרְק֥וּ הַדָּ֖ם הַמִּזְבֵּֽחָה׃
וישחטו הבקר ויקבלו הכהנים את הדם . למדנו מזה המקום כי קבלת הדם היא מהעבודות ושהיא לא תהיה כי אם על יד כהן בעת היותו בכיהונו . ר''ל עם בגדי כהונה כי אז לבד הם כהנים כמו שנתבאר בתורה :

{כג}
וַיַּגִּ֙ישׁוּ֙ אֶת־שְׂעִירֵ֣י הַֽחַטָּ֔את לִפְנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ וְהַקָּהָ֑ל וַיִּסְמְכ֥וּ יְדֵיהֶ֖ם עֲלֵיהֶֽם׃

{כד}
וַיִּשְׁחָטוּם֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים וַֽיְחַטְּא֤וּ אֶת־דָּמָם֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה לְכַפֵּ֖ר עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י לְכָל־יִשְׂרָאֵל֙ אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ הָעוֹלָ֖ה וְהַחַטָּֽאת׃
לכפר על כל ישראל . שחטאו בעבודת כוכבים כן אמר המלך תהי העולה והחטאת עבור כל ישראל , בפרשת שלח לך ( מדבר ט''ו ) כתיב ועשו כל העדה פר וגו' וכתיב ( ויקרא ד' ) והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת וכאן כתיב ויביאו פרים ואילים וצפירי עזים שבעה אלא הוראת שעה היתה :
ויחטאו . מתן הדם הנתון באצבע קרוי חטוי וכן וחטאת על המזבח ( שמות כ''ט ) : כי לכל ישראל וכו' . בעבור כל ישראל אמר המלך להקריבם : העולה . הפרים והאילים והכבשים הביאו לעולה וצפירי העזים לחטאת :

{כה}
וַיַּֽעֲמֵ֨ד אֶת־הַלְוִיִּ֜ם בֵּ֣ית יְהוָ֗ה בִּמְצִלְתַּ֙יִם֙ בִּנְבָלִ֣ים וּבְכִנֹּר֔וֹת בְּמִצְוַ֥ת דָּוִ֛יד וְגָ֥ד חֹזֵֽה־הַמֶּ֖לֶךְ וְנָתָ֣ן הַנָּבִ֑יא כִּ֧י בְיַד־יְהוָ֛ה הַמִּצְוָ֖ה בְּיַד־נְבִיאָֽיו׃
כי ביד ה' המצוה ביד נביאיו . לשורר הלוים בכלי שיר לא כתוב בתורה שיהא קרבן טעון שירה אלא מצות ה' שצוה ביד נביאיו לשורר על הקרבן ורבותינו פי' במסכת ערכין מניין שהלוים טעונין לשורר בכלי שיר דכתיב עבודת עבודה איזוהי עבודה שצריכה עבודה אחרת עמה הוי אומר זה השיר בכלי שיר , ועבודת משא ( שם ) נכון לפרש על השיר כדכתיב ( לעיל א' ט''ו ) וכנניהו שר הלוים במשא כי מבין הוא שהיה ממונה להרים קול הנגון של שיר :
במצות דוד . כמו שצוה דוד וכו' : כי ביד ה' . מצות השיר אמורה היא מה' ביד נביאיו ועם שלא הוזכר בפירוש בתורת משה :
ויעמד את הלוים בית ה' במצלתים וגו' . באר בזה כי מה שצוה דוד וסדר מענין המשוררים היה מצווה מגד ונתן הנביאים מפי ה' כי ביד ה' היתה המצוה הזאת ביד נביאיו :

{כו}
וַיַּֽעַמְד֤וּ הַלְוִיִּם֙ בִּכְלֵ֣י דָוִ֔יד וְהַכֹּהֲנִ֖ים בַּחֲצֹצְרֽוֹת׃
והכהנים בחצצרות . ככתוב ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות ( במדבר י' ) :

{כז}
וַיֹּ֙אמֶר֙ חִזְקִיָּ֔הוּ לְהַעֲל֥וֹת הָעֹלָ֖ה לְהַמִּזְבֵּ֑חַ וּבְעֵ֞ת הֵחֵ֣ל הָֽעוֹלָ֗ה הֵחֵ֤ל שִׁיר־יְהוָה֙ וְהַחֲצֹ֣צְר֔וֹת וְעַ֨ל־יְדֵ֔י כְּלֵ֖י דָּוִ֥יד מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל׃
החל העולה . העלאת העולה : ועל ידי וכו' . חוזר על השיר לומר שהשיר היה ע''י כלי השיר שעשה דוד :
החל . התחיל :
ובעת החל העולה החל שיר ה' . למדנו כי הלוים היו משוררים בפה ובכלי יחד והכהנים מחצצרים בחצוצרות מעת התחיל העלאת העולה עד שתכלה העולה ותשלם העבודה . ומזה המקום נלמד שלא היו משוררים בעת העלותם מנחתה ונסכיה :

{כח}
וְכָל־הַקָּהָל֙ מִֽשְׁתַּחֲוִ֔ים וְהַשִּׁ֣יר מְשׁוֹרֵ֔ר וְהַחֲצֹצְר֖וֹת (מחצצרים) [מַחְצְרִ֑ים] הַכֹּ֕ל עַ֖ד לִכְל֥וֹת הָעֹלָֽה׃
והשיר משורר . ר''ל השיר היה משורר ע''י בעלי השיר : הכל . לא פסקו המשוררים ותוקעי החצוצרו' עד שגמרו העלאת העולה :

{כט}
וּכְכַלּ֖וֹת לְהַעֲל֑וֹת כָּרְע֗וּ הַמֶּ֛לֶךְ וְכָֽל־הַנִּמְצְאִ֥ים אִתּ֖וֹ וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃
כרעו . נפלו על ברכיהם :

{ל}
וַ֠יֹּאמֶר יְחִזְקִיָּ֨הוּ הַמֶּ֤לֶךְ וְהַשָּׂרִים֙ לַלְוִיִּ֔ם לְהַלֵּל֙ לַֽיהוָ֔ה בְּדִבְרֵ֥י דָוִ֖יד וְאָסָ֣ף הַחֹזֶ֑ה וַֽיְהַלְלוּ֙ עַד־לְשִׂמְחָ֔ה וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃
להלל לה' בדברי דוד . זה הודו לה' קראו בשמו ככתוב למעלה ( א ט''ז ) ביום ההוא אז נתן דוד בראש להודות וגו' :
בדברי דויד . בהלולים שעשה דוד ואסף : עד לשמחה . מרוב הדבקות אל המקום ברוך הוא שהיה להם בעת ההלול באו אל השמחה :
ויקדו . ענין כפיפת הקדקוד :
בדברי דוד ואסף החוזה . ר''ל שאמרו מההודאות שאמר דוד בספר תהלים ומאשר אמר אסף שם שהיה חוזה דוד :

{לא}
וַיַּ֨עַן יְחִזְקִיָּ֜הוּ וַיֹּ֗אמֶר עַתָּ֨ה מִלֵּאתֶ֤ם יֶדְכֶם֙ לַיהוָ֔ה גֹּ֧שׁוּ וְהָבִ֛יאוּ זְבָחִ֥ים וְתוֹד֖וֹת לְבֵ֣ית יְהוָ֑ה וַיָּבִ֤יאוּ הַקָּהָל֙ זְבָחִ֣ים וְתוֹד֔וֹת וְכָל־נְדִ֥יב לֵ֖ב עֹלֽוֹת׃
ויביאו הקהל זבחים ותודות . דבר המותר לבעלי' באכילה : וכל נדיב לב עולות . קצת מהם מי שהתנדב לבו הביאו עולות ולא כולם לפי שאין לבעלים היתר אכילה בהם :
מלאתם ידכם . התחלת הדב' וחנוכו נקרא מלוי ידים כמו ומלאת יד אהרן ( שמות כ''ט ) ור''ל והנה עד עתה חדלתם מעבודת המקום ב''ה ועתה התחלתם לעבדו : זבחים . שלמים : ותודות . שלמי תודה : נדיב לב . לפי שהעולה כולה כליל ואין לבעליהן בהם כלום לכן קורא למביאיהן נדיב לב :
ויען . ענין הרמת הקול כמו וענו הלוים וכו' קול רם ( דברים כז ) :
זבחים ותודות . הם שלמים אלא כי עם התודה היו באים לחמי תודה כמו שנזכר בתורה : וכל נדיב לב עולות . ר''ל שכל איש נדיב לב הביא עולות שהם כולם לה' :

{לב}
וַיְהִ֞י מִסְפַּ֣ר הָעֹלָה֮ אֲשֶׁ֣ר הֵבִ֣יאוּ הַקָּהָל֒ בָּקָ֣ר שִׁבְעִ֔ים אֵילִ֥ים מֵאָ֖ה כְּבָשִׂ֣ים מָאתָ֑יִם לְעֹלָ֥ה לַיהוָ֖ה כָּל־אֵֽלֶּה׃
כל אלה . היו עולות ואמר לתוספת ביאור :

{לג}
וְֽהַקֳּדָשִׁ֑ים בָּקָר֙ שֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת וְצֹ֖אן שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִֽים׃
והקדשים . קדשים קלים זבחי' ושלמים מה שהבעלים נהנים בהם :
והקדשים . שאר הקדשים והם שלמים ותודות :
והקדשים . הם השלמים שהיו קצתם תודות :

{לד}
רַ֤ק הַכֹּֽהֲנִים֙ הָי֣וּ לִמְעָ֔ט וְלֹ֣א יָֽכְל֔וּ לְהַפְשִׁ֖יט אֶת־כָּל־הָעֹל֑וֹת וַֽיְּחַזְּק֞וּם אֲחֵיהֶ֣ם הַלְוִיִּ֗ם עַד־כְּל֤וֹת הַמְּלָאכָה֙ וְעַ֣ד יִתְקַדְּשׁ֣וּ הַכֹּֽהֲנִ֔ים כִּ֤י הַלְוִיִּם֙ יִשְׁרֵ֣י לֵבָ֔ב לְהִתְקַדֵּ֖שׁ מֵֽהַכֹּהֲנִֽים׃
רק הכהנים היו למעט . כלומר אותן שהקדישו היו עדיין למעט ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים , וא''ת היאך יתקדשו הלוים ולא יתקדשו הכהנים ומפרש לפי כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים וישרו לבם הלוים להתקדש יותר מהכהנים והיו הכהנים והלוים וכל יראי השם מתחפשים ומתנכרים ואף מסתתרים כל ימי המלכים הרשעים וכשבא חזקיהו שהיה צדיק לא היו יכולים מיד להתקדש ולטהר שזה בשנה ראשונה היה למלכו והיו באים ומתקדשים על יד כדכתיב ( משלי כ''ח ) בעלוץ צדיקינ רבה תפארת ובקום רשעים יחופש אדם וכתיב ( שם ) בקום רשעים יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים כלומר בקום רשע אחז יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים חזקיה וסיעתו :
ויחזקום . רצה לומר היו מסייעין להם : המלאכה . מלאכת ההפשט : ועד יתקדשו הכהנים . ר''ל וכן בכל פעם היו מסייעין להם עד אשר נתקדשו הכהנים להיות די בהם לכלות המלאכה : כי הלוים ישרי לבב . המה היו ישרי לבב למהר לקדש עצמן יותר מן הכהנים אשר נתעצלו בדבר :
להפשיט . להסיר העור :
ולא יכלו להפשיע את כל העולות . למדנו מזה שהפשטת העולות לא תחויב היותה בכהן : כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים . ידמה שרבים מהכהנים מעלו בע''ז בעת שחטאו מלכי יהודה ולזה אמר כי הלוים היו יותר ישרי לב מהכהנים להתקדש בזאת העבודה ולזה הוכרחו הלוים לעזור אל הכהנים בזה עד כלות המלאכה ועד שימצאו כהנים מתקדשים לזה מה שיספיק לעבוד עבודתם ואפשר כי קצת הכהנים לא היו יכולים להתקדש כי היו בעלי קרי . אך הלוים היו יותר ישרי לב והיו יכולים לשמור עצמם מזה שהרי הטומאה הזאת באה מפני הרהור עבירה כמו שאמרו שהרי אדם מהרהר ביום ובא לידי טומאה בלילה ( כתובות מ''ו ) :

{לה}
וְגַם־עֹלָ֨ה לָרֹ֜ב בְּחֶלְבֵ֧י הַשְּׁלָמִ֛ים וּבַנְּסָכִ֖ים לָעֹלָ֑ה וַתִּכּ֖וֹן עֲבוֹדַ֥ת בֵּית־יְהוָֽה׃
וגם עולה לרוב . ר''ל לזה היו צריכים הלוים לסייע את הכהנים כי המלאכה היתה מרובה כי הקריבו גם עולות מרובות עם חלבי השלמים ועם הנסכים לעולה ולא יכלו הכהנים להקריב כל אלה ולהפשיט : ותכון . כי הלוים סייעו בעבודת ההפשט :
בחלבי . עם חלבי כמו הרק אך במשה ( במדבר יב ) ומשפטו עם משה : ותכין . מל' הכנה :
וגם עולה לרב וגו' . ועוד שהרי היתה שם עולה לרב שהיה מחויב שיעלוה הכהנים והיו צריכים בזה כהנים רבים והיו גם כן צריכים להעלות שם חלבי השלמים שהיו רבים והנסכים לעולה שהיו גם כן רבים . ואפשר שקרא עולה חלבי השלמים והנסכים לפי שהיו עולים על המזבח :

{לו}
וַיִּשְׂמַ֤ח יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ וְכָל־הָעָ֔ם עַ֛ל הַהֵכִ֥ין הָאֱלֹהִ֖ים לָעָ֑ם כִּ֥י בְּפִתְאֹ֖ם הָיָ֥ה הַדָּבָֽר׃
על ההכין האלהים לעם . לעבדו ולעשות רצונו דוגמא דלמטה ( ל פסוק יט ) כל לבבו הכין לדרוש וגו' וגם שמחו כי בפתאום היה הדבר עליהם בשנה ראשונה למלכו לשוב אל ה' ושבו מיד :
על ההכין . על אשר הכין אלהים להעם להיות הכל בסדור נפלא ועם כי נעשה הדבר בפתאום :

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור