כל ימי יהוידע . ובמלכים ( ב' י''ב ) כתיב כל ימיו אשר הורהו הכהן אבל לאחר שמת אז באו שרי המלך להשתחוות לו לעשותו קדש ובמדרש מפורש לפי שנטמן בבית קדש הקדשים ולא הוזק אמרו כדי אתה להיות אלוה :

ויולד בנים ובנות . לפי שנאמר למטה ( כ''ד ) שהרג יואש את בני יהוידע הוצרך לומר שהיו לו בני' :

לחדש . לתקנו ולבנות מה מחדש :

וקבצו מכל ישראל . כלומר קבצו אותו כסף שהיו ישראל נותנים מדי שנה בשנה כדכתיב ( שמות ל' ) כל העובר על הפקודים ובמלכים ( ב' י''ב ) כל כסף הקדשים אשר יובא בית ה' כסף עובר וגו' ששלש כספי' היו כסף עובר שקלים בכל שנה שנאמר ( שמות ל' ) כל העובר על הפקודים עובר על שם העובר , כסף נפשות ערכו , על איש שהתנדב ערך נפשו כמו האומר ערכי עלי , וכל כסף אשר יעלה על לב איש נדבה לבדק הבית : ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים . מפורש בטוב ( במלכים ב' יב ) שאמר המלך יקחו להם הכהנים איש מאת מכרו ויתעצלו בדבר להטריח מכריהם וכשראה המלך כן אמר להם ( שם ) ועתה אל תקחו כסף מאת מכריכם כי לבדק הבית תתנוהו , זהו שאמר כאן ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים :

מדי שנה בשנה . להוצאות התקון הצריך בכל שנה ושנה : תמהרו לדבר . לכו מהרה וקבצו הכסף :

מדי . מתי ר''ל בכל עת שנה ושנה כמו מדי עלותה ( ש''א א ) :

ויקבוץ את הכהנים והלוים וגו' . הנה באר בזה המקום מה שקצר זכרו בספר מלכים והנה הגביל תחלה שיקחו הכהנים הכסף מכל ישראל והוא מחצית השקל שהוגבל בתורה לכל איש ואיש והיא משאת מה עכד ה' לחזק את בית האלהים כי בני עתליה פרצו את בית האלהי' וכל קדשי בית ה' עשו לבעלים ולא השאירו שם דבר . וצוה ואתם שישמרו לדבר לחזק את בדק הבית וצוה שיושם כל הכסף ההוא בארון בשער בית ה' ויתנו חור בדלתו ומשם היו משליכים לארון :

משאת משה עבד ה' . כלומר שקלים שצוה עליהם במדבר : משאת . על שם כי תשא :

מדוע לא דרשת . כאומר היה לך לדרוש עליהם אם ממהרים הם להביא מיהודה וכו' : את משאת משה . במ''ב מפורש שלשה כספים והם מחצית השקל המוטל על כל איש מישראל ומי שהעריך עצמו או זולתו ומי שהקדיש מה לבדק הבית וכולם קרואים משאת משה ר''ל התשורה שצוה משה להביא : והקהל לישראל . ר''ל ומה שהיה מדרך הקהל מישראל להביא מאז לאוהל העדות :

משאת . ענין דורון ותשורה כמו ארוחה ומשאת ( ירמיה מ ) :

כי עתליהו המרשעת בניה פרצו . הוצרך לומר כי מחדש בנאו שלמה בנין חזק כי משבנאו שלמה עד יואש לא היו רק קכ''ה שנה וכבר הי' נפרץ שאם לא שפרצו עתליהו ובניה עדיין היה קיים שהרי מיואש עד יאשיהו יותר ממאתים שנה ולא הוצרכו לחזקו עד יאשיהו ואעפ''כ לא עשאו יואש חדש כבתחילה ומגמר הבית עד יואש קכ''ה כיצד שלמה מלך מ' שנה וד' שנה למלכותו התחיל לבנותו וז' שנה עיכב בבנינו הרי י' שנה ונשאר ל' ורחבעם מלך י''ז הרי מ''ז ואביה ג' הרי נ' ואסא מ''א הרי צ''א ויהושפט כ''ה הרי קי''ו יהורם ח' הרי קכ''ד ואחזיה א' הרי קכ''ה ומיואש עד יאשיהו כיצד אמצי' מלך כ''ט שנים עזיהו נ''ב יותם ט''ז אחז ט''ז חזקיה כ''ט מנשה נ''ה ואמון ב' הרי מאתים חסר אחת ואותן שנים יותר שחיה יואש לאחר חזקת הבית נמצא שלא הוצרכו לחזק את בדק הבית אם לא עתליהו המרשעת ובניה פרצוהו : כי עתליהו וגו' . לכן אין תימה אם צריך מהרה כל כך חיזוק וגם אל תתמה שלא היה כסף וזהב של הקדשות באוצרות בית ה' עד שהוצרכו ליתן קול ביהודה ובירושלים להביא משאת כי גם כל קדשי בית ה' עשו לבעלים :

בניה . שהיו לה מאיש אחר הם פרצו את בית האלהים אם כן מהצורך לתקן וגם כסף הקדשים שהיה בבית ה' עשו לבעלים ואפס א''כ הכסף ולכן מהצורך לקבץ כסף מאת הקהל על צורך התקון :

פרצו . שברו :

ויעשו ארון אחד . ובמלכים ( ב' יב ) כתיב ויקוב חור בדלתו ע''י אותו חור היו זורקין בארון ההקדשות ולא לפתוח הדלת פן יבא רמאי ויגנוב ממנו : ויתנהו בשער בית ה' חוצה . כדי שיוכלו לבא אליו כל נדיב לב לתת בו את תרומת ה' :

חוצה . בהעבר שכלפי החוץ :

ארון . ארגז :

ויתנו קול . ר''ל הכריזו ברבים : על ישראל . מה שצוה על ישראל בהיותם במדבר והם הכספים האמורים למעלה :

וישמחו . ר''ל הביאו הכסף בשמחה : עד לכלה . ר''ל הביאו יום יום עד שכלו כולם להביא איש לא נעדר :

וכראותם כי רב הכסף . אז בא סופר המלך ופקיד כהן ראש משרת הממונה תחת כהן הראש והוא סגן כהונה עם סופר המלך ובמלכים ( שם ) כתיב ויעל סופר המלך וכהן גדול פתרון ויעל סופר המלך ואף כהן גדול שלח פקידו הוא הסופר הכותב מה שכ''ג מצוה לו כי אין הגון וכבוד לכ''ג לילך עם עבדי המלך : ויערו את הארון . דוגמא ותער כדה ( בראשית כ''ד ) : וישאהו . בכל יום ויום כשרואין כי רב הכסף שבו מביאין אותו לפקיד המלך בתוך העזרה מערין אותו ונושאין אותו ומחזירין אל מקומו בשער ה' חוצה :

ויהי בעת יביא וכו' . בעת שהביאו את הארון אל תוך הבית בפקודת המלך אשר ביד הלוים וכאשר ראו את הכסף רב בו כי משקלו כבד אז בא סופר המלך וכו' : ויערו . שפכו הכסף מן הארון : ליום ביום . כי מצות המלך היה להביאו בכל לילה מן החוץ אל תוך הבית וכאשר ראו שרב הכסף אז שפכו הכסף ממנו :

אל פקדת . כמו בפקדת וכן ואל הארון ( שמות כה ) ומשפטו ובהארון ופקדת הוא ענין צואה כמו והוא פקד עלי ( לקמן לז ) : ויערו . ענין שפיכה והרקה כמו ותער כדה ( בראשית כד ) :

אל עושה מלאכת וכו' . הם האומנים הגדולים הממונים בבית ה' ומתחת ידם בונים האומנים הפועלים כפי אשר יורו אותם ובדרז''ל נקראים אדרכלין : ויהי שוכרים . והם יהיו שוכרים חוצבי אבן וחרשי עץ : לחרשי ברזל . גם יהיו שוכרים את חרשי הברזל ונחשת :

ותעל ארוכה למלאכה . דוגמא היחיו האבנים דעזרא וגם לעיל ( ד''ה א' ) יואב יחיה את שאר העיר : על מתכונתו . על מכונו :

ויעשו וכו' . עשו מה שעליהם לעשות : ותעל וכו' . בידם . על ידם עלתה חזוק למלאכת התקון : על מתכנתו . על כנו ובסיסו ור''ל שתקנו את כל הצריך לתקן :

ארוכה . הוא ענין רפואה ובא בדרך השאלה על חיזוק הבנין וכן כי עלתה ארוכה לחומת ירושלים ( נחמיה ד ) : ויאמצהו . מל' אמוץ וחוזק :

ותעל ארוכה למלאכה בידם . ר''ל רפואה וחוזק :

כלי שרת והעלות . שטושיל בל' אשכנז הוא שכותשין את הבשמים במכתשת דוגמא ( משלי כז ) אם תכתוש אויל במכתש כן אמר לי ר' יצחק בר שמואל מנרבונ''א , ויש אומרים והעלות אלו הנסרים שחותכין עליהם בשר ודוגמא בביצה אין מטלטלין את העלי לקצב עליו בשר . וכפות וכלי זהב וכסף . ובמלכים ( ב' יב ) כתיב אך לא יעשה בית ה' ספות כסף , הא כיצד מפורש בכתובו' בפרק קמא בעא מיניה רב הונא מרב כלי שרת מהו שיעשו מקדשי בדק הבית וכו' :

וככלותם . לחזק את כל בית ה' : וכלי זהב . ושאר כלי זהב וכסף : תמיד . הם התמידין שבכל יום בבוקר ובערב :

וככלותם . כהשלימם : והעלות . היא יד המכתשת וקרויה כן ע''ש שמעלין ומורידין אותה בעת הכתישה וכן בתוך הריפות בעלי ( משלי כז ) :

כלי שרת והעלות . ר''ל כלי השירות וההעלאה . והנה ספר בזה המקום חטא יהואש אחר מות יהוידע אשר היה סבה אל הרע אשר הביא ה' יתברך עליו :

בישראל . במה שהעמיד להם מלך מזרע דוד : ועם האלהים . במה שקרב את ישראל לעבודת המקום : וביתו . במה שהעמיד בה הממונים :

וישתחוו למלך . ארז''ל שעשאוהו אלוה באמרם אליו הנה נאמר והזר הקרב יומת ( במדבר י''ח ) ואתה היית בבה''מ ששה שנים ועודך חי ומהראוי לעבוד אותך עבודת אלהות : אז שמע המלך . קבל דבריהם :

ויעזבו וכו' . ונמשך מזה שעזבו את בית ה' ועבדו האשרים : באשמתם זאת . בעבור אשמתם זאת :

ויעידו בם . התרו בם ע''ש שדרך המתרה להתרות בעדים למען לא יכחש בדבר : ולא האזינו . לא הטו אוזן לשמוע :

ויעידו בם ולא האזינו . ר''ל שהעידו בם הרעות שיבואום אם לא ישובו אל ה' . והנה זכר כי :

מעל לעם . גבוה מכל העם כדי להשמיע קולו , ובאיכה רבתי דורש סמך על עצמו שהיה שר גבוה מכל העם נביא וכהן וביום הכפורים וחתן המלך ולא נתיירא מלומר נבואה ועל זה נאמר ( איכה ב' ) אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא ובמותו אמר ירא ה' וידרוש כי לא הרגוני אלא שאמרתי שליחותו של מקום ומאחר שנהרגתי עליו מן הדין והגון וכדי הוא שידרוש דמי וכן היה כי מיד נדרש דמו כי לתקופת השנה וגו' :

מעל לעם . במקום גבוה מכל העם למען ישמעו כולם :

במצות המלך . הוא צוה לרגמו באבן :

במצות המלך המיתו בחצר בית ה' זכריה הנביא בן יהוידע על שהיה מוכיח אותם ולא אחר ה' יתברך נקמתו . כי ( כג ) לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם והשחיתו את כל שרי העם מעם . ר''ל שלא השאירו מהם עם ונתן בידם ה' יתברך חיל לרוב מאד עם היות חיל ארם מעטי המספד ויואש הכו מכות רבות ונפלאות ובלכתם ממנו ( כה ) קשרו עליו עבדיו בעון דמי בני יהוידע הכהן והרגו אותו על מטתו . והנה אמר דמי בני יהוידע הכהן בעבור הבנים שעתידים לצאת ממנו כמו שאמר את דמי נבות ואת דמי בניו ( מלכים ב' ט' כ''ו ) . או אולי צוה להמית בנים אחרים ליהוידע על שהיו מגנים אותו על הרגו אחיהם . והנה זאת המלחמה שזכר בזה המקום היא זולת המלחמה הנזכרת בספר מלכים בזה המקום :

החסד אשר עשה . אשר הצילו מן המיתה והמליכו על ישראל : ירא ה' . שעל חנם הורגים אותי וידרוש מהם את דמי לקחת נקמתי :

ויהי לתקופת השנה . לפי שבני יהוד' חטאו יותר משאר שבטים כמו שאמר לעיל ויעזבו את בית ה' אלהי אבותיהם : וישחיתו את כל שרי העם . מוסב למעלה ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך והחטיאו את יואש אחריהם על זה נפרע להם גמולם שבאו חיל ארם והשחיתו את כל שרי העם : מעם . מהיות עם :

לתקופת השנה . ר''ל כאשר הקיפה החמה לבא אל הנקודה ההיא בעצמה שעמדה בעת שנהרג : מעם . ר''ל מן העם כי עזבו את העם והשחיתו את השרים לבד להראותם שבא בעונש על אשר השתחוו למלך :

כי במצער . ר''ל נראה הדבר שבא בעונש ובהשגחה כי בא ארם באנשים מעטים ובני יהודה היו חיל רב ועכ''ז נפלו בידם : עשו שפטים . עשו בו דין משפט יסורין :

במצער . במעט כמו והיא מצער ( בראשית יט ) :

בדמי בני יהוידע . בשביל דמי זכריה שהיה בן יהוידע כי היה לו לזכור טובה וחסד שגמל עמו יהוידע ובשביל אותו עון נתקשרו עליו עבדיו והרגוהו על מטתו מדדו לו מדה כנגד מדה על שנהרג זכריה שקט ושליו ובוטח שאין לו לדאג כי בן יהוידע הוא ולכבודו ינהגו בו כבוד ושפכו דמיו לארץ וע''כ נהרג גם הוא בשלום והשקט על מטתו :

ובלכתם . ובעת שהלכו הארמים ממנו ולא על שחמלו עליו רק כי עזבוהו חולה בחלים רבים כי עשו בו מה שמצאה ידם : התקשרו . בעת ההיא התקשרו עליו עבדיו בעבור נקמת דמי בני יהוידע ועם שרק זכריהו נהרג אמר בני וכן ובני דן חושים ( בראשית מו ) :

התקשרו . עשו קשר אגודת מרידה :

המואבית . מה לי מי היו וממי יצאו אם מבני ישראל או ממואבים אלא יבאו כפויי טובה שכפו טובתו של אברהם אבינו ללוט אביהם שנלחם עם המלכים כששמע שנשבה לוט והם שכרו את בלעם לקלל בניו ויפרעו מיואש שכפה טובתו של יהוידע והרג את זכריה בנו כן מפורש במכילת' :

זבד . ובמ''ב נאמר יתבד ובשתי השמות היה נקרא וכן כאן שמרית ושם שומר :

ובניו . זכרון ספור בניו : ירב המשא עליו . ומה שרבה עליו המשא רוצה לומר מרבית הנבואות שנבאו עליו הנביאים : ויסוד . ספור יסוד בית האלהים אשר חיזק ותיקן : על מדרש . הספר של דברי הימים מהמלכים נקרא מדרש כי בו נדרש ספורי עניני המלכים והקורות :

ירב . מל' רבוי :

ובניו ירב המשא עליו ויסוד בית האלהים . ר''ל ובניו של יהוידע שהרג ואשר ירב מהם משא הנבואה על יואש והיה מיסר אותו והוא זכריה שהרג בבית האלהים . ויסוד בית האלהים אשר בנה וחזק אותו הנה כל זה היה כתוב על ספר מדרש המלכים . ואחשוב שהוא הספר אשר דרשו בו קורות כל מלך ומלך ודברי הימים שלו וקבצו זה כלו בזה הספר . או הוא ספר אחר בלתי נמצא אצלנו והוא היותר נכון :