וכל ישראל התיחשו . אמרתי לך קצת מן יחוסן מה שמצאתי אבל עיקר יחוסן על ספר מלכי ישראל ויהודה שהגלו לבבל במעלם ועמהם הייתי אני עזרא ויחוסם מצאתי כתוב וכתבתיו :

וכל ישראל התיחשו וכו' . כאומר אף שלא הזכרתי אני יחוס כל ישראל הנה כולם נחקר יחוסם והנה כתובים על ספר מלכי ישראל והספר הזה גלה עמהם ואינו בידי להעתיק ממנו כל יחוסם : ויהודה . אבל יהודה הגלו לבבל בעבור מעלם וספר יחוסן עמהם ומה שמצאתי בה העתקתי כי עמהם נמצאתי :

והנם . הנה הם :

וכל ישראל התיחשו וגו' . ידמה שזה היה בימי ירבעם בן יואש או בימי ירבעם בן נבט כי כבר זכר תחלה שהם התיחשו בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישראל ולא זכר אם היה בן נבט או בן יואש : ויהודה הגלו לבבל במעלם . זה היה רבו בימי צדקים והיה קצתו בימי יהויקים ובימי יכניה בנו :

והיושבים הראשונים . בני הגולה שעלו בראשונה עם זרובבל אשר עלו קודם שעלה עזרא ואנשיו אשר נתיישבו ראשונים בעריהם שאחזו ולא בירושלים המה היו מכל שבטי ישראל אשר חזרו מבבל ( כי אף שבני עשרת השבטים הגלו לאשור מכל מקום רבים נשארו בארצם וגלו לבבל עם בני יהודה ובנימין וחזרו עמהם ) : הכהנים . גם מהם ישבו בערי אחוזתם ובנחמיה חשב גם בני עבדי שלמה :

והנתינים . הם הגבעונים ונקראים כן ע''ש שנאמר בהם ויתנם יהושע וכו' חוטבי עצים וכו' ( יהושע ט ) : והשוערים . הממונים על שערי בה''מ לשמור ולפתוח ולנעול : ואחיהם . וחבריהם וכן בכל הספר :

והיושבים הראשונים אשר באחזתם בעריהם . ד''ל אחר גלות בבל . והנה זכר שהיו שם מן בני אפרים ומנשה כי הוא ידוע כי בעת מלכי יהודה אחר גלות שומרון וקודם זה גם כן נתחברו עם יהודה ובנימין קצת מבני שאר השבטים והמה הגלו בבבל ומשה שבו לירושלים בימי זרובבל ועזרא ונחמיה התרשתא :

ובירושלים . אבל בירושלים לא נתיישבו מכל שבטי ישראל כ''א מבני יהודה וכו' ובנחמיה לא נזכר בני אפרים ומנשה כי מעט היו אשר ישבו בירושלים :

עותי . ובנחמיה נאמר עתיה והוא הוא כי קרובים המה בלשון אולם השינוי בשמות האבות ובמספרם הוא לפי שגם כאן גם בנחמיה לא חשב כל האבות כסדר עד האב הראשון כ''א חשבם בדלוג וחשב כאן אחרים ממה שחשב בנחמיה :

עותי בן עמיהוד וגו' . ר''ל שהוא היה מבני פרץ בן יהודה . והנה זכר בספר עזרא ( נחמי' י''א ד' ) ששמו היה עתיה בן עזיה בן זכריה בן אמריה :

ומן השילוני . מבני שילה בן יהודה : עשיה . הוא מעשיה האמור בנחמיה . הבכור . שהיה הבכור מאחיו :

עשיה . בספר עזרא ( שם ה' ) קרא שמו מעשיה :

ואחיהם . של יעואל ועשיה : שש מאות ותשעים . מוסב על בני שלה ועל בני זרח ומספר בני פרץ נאמר בנחמיה :

ומן בני זרח וגו' . זה לא נזכר בספר עזרא :

סלוא בן משלם . כבר נזכר בספר עזרא אך אבות משלם נזכרו ( שם ז' ) בשמות אחרים או היו הנקראים בשמות ההם זולת אלו אזכר פה כי בזה הספר ייחס הבן לפעמים אל הדורות הרחוקים לו מאד . והנה זכר בזה המקום :

יבניה ואלה ומשלם . וזכר תמורת אלו בספר עזרא ( שם ח' ) גבי סלי :

לתולדותם . מתולדות של אבותם הנזכרים : תשע מאות וכו' . ובנחמיה נאמר מספר פחות ויתכן אשר שם חשב אנשי גבי סלי הנזכר שם וכאן חשב אנשי סלוא וחביריו : אנשים . ר''ל חשובים ככל אנשים שבמקרא : לבית אבותיהם . הוא כפל ענין לתוספת ביאור כי כבר אמר ראשי אבות והיא היא :

ומן הכהנים . ישבו בירושלים ידעיה ויהויריב , ובנחמיה נאמר ידעיה בן יויריב ויתכן שהוא הוא והיה נמשך אחר הבן וטפל לו :

ידעיה ויהויריב . הנה אמר בספר עזרא ( שם י''א ) כי ידעיה היה בן יויריב וידמה ששניהם עלו שם מבבל :

ועזריה . הוא שריה הנאמר בנחמיה : נגד וכו' . ממונה על בית אלהים :

ועזריה בן חלקיה . הוא שריה בן חלקיה בספר עזרא ( שם י''א ) :

ומעשי . הוא עמשתי האמור בנחמיה :

ועדיה בן ירחם וגו' . הנה בספר עזרא זכר דורות אחרים בין ירוחם ובין פשחור . אך קצר בזה המקום ומעשי בן עדיאל קראו בספר עזרא ( שם י''א ) עמשסי בן עזראל :

ואחיהם ראשים . ואחיהם אשר היו ראשים לבית אבותם שהיו במספר אלף וכו' גם הם ואנשיהם ישבו בירושלם ובנחמיה נאמר מספר פחות ויתכן אשר שם חשב רק אותם שהיו תחת ממשלת השרים הנזכרים שם וכאן כלל את כל הכהנים כולם : מלאכת . לעשות מלאכת עבודת וכו' :

ואחיהם ראשים לבית אבותם וגו' . הנה בספר עזרא זכר מספרם ולא עלה כי אם אלף ותשעים ושנים ( צ''ל אלף ומאה ותשעים ושנים ) . וידמה שבזה המקום כלל בזה המספר הלוים כי הם גם כן היו גבורי חיל לעשות מלאכת עבודת בית האלהים כי הלוים הם גם כן משתתפים בזאת העבודה ( אלא שיש להעיד כי גם כשנוסיף מספד הלוים המובא בספר נחמיה סך כלם לא יעלה כי אם לאלף שש מאות וארבעים ושמונה ) :

ומן הלוים . ומספר אנשיהם נאמר בנחמיה :

ומן הלוים וגו' . כבד נזכר זה בספר עזרא :

ובקבקר חרש וגלל . הנה תמורת בקבקר זכר בקבקיה בספר עזרא ולא נזכרו חרש וגלל שם ( י''א י''ז ) :

היושב בחצרי נטופתי . על אלקנה יאמר כי ברכיה ישב בירושלים :

ועובדיה בן שמעיה . בספר עזרא עבדא בן שמוע . ברכיה לא נזכר בספר עזרא :

שלום הראש . על שלום הנזכר ראשון יאמר שהוא היה הראש לכולם :

שלום . בספר עזרא לא נזכר כן ולא אחימן :

ועד הנה בשער המלך מזרחה . פתרון עד מהלאה עד שער ששמו שער המלך המזרחה : המה השוערים . שלום ואחיו ממחנות בני לוי :

ועי הנה . ר''ל כמו שיסד דוד ושמואל את השוערים כן היה כל ימי עמידת הבית ועד הנה בבית השני : בשער . לעמוד לשמור בשער אשר המלך בא בו הפונה מזרחה המה שלום וחביריו היו שוערים בשערי הר הבית שהיא מחנה לויה :

ועד הנה בשער המלך מזרחה וגו' . ר''ל שעד זה הזמן היו אלו השוערים בשער המזרחי שבו היה נכנס המלך מביתו לבית המקדש והיו למחנות ולמשמרות לפי מחצרותם :

שומרי הספים לאהל . שלום בן קורא ואחיו לבית אביו הקרחים שומרי הספים של אוהל מועד שלא היו מניחים שום אדם לבא אל אהל מועד כי אם הכהנים בעבודתן :

לבית אביו . משפחות בית אביו : על מלאכת . המה היו ממונים על מלאכת העבודה וחוזר ומפרש שהיו שומרי מזוזות פתחי האוהל רצה לומר העזרה : ואבותיהם וכו' . רצה לומר וכמו שהיו אבותיהם ממונים על מחנה ה' והיו שומרים לבל יבוא מי בפתחי העזרה שהיא מחנה שכינה :

הספים . מזוזות השערים כמו וסף השער ( יחזקאל מ ) : המבוא . הפתחים שבאים דרך בם :

שומרי הספים לאהל . ר''ל שומר מזונות האהל : ואבותיהם על מחנה ה' שומרי המבוא . ר''ל כי אבותיהם של אלו היו שומרי המבוא על מחנה ה' שלא יכנס שם איש בלתי ראוי להכנס והיה ( כ ) פינחס בן אלעזר נגיד וממונה על אלו המשמרות בימים הקדומים והיה ה' עמו . והנה נזכר בתורה כי הכהנים היו ממונים על משפחות הלוי להשים איש על עבודתו ועל משאו . ואחשוב כי פנחס האריך ימים מאד כי ברית ה' יתברך היתה אתו החיים והשלום בקנאו קנאת ה' יתברך על דבר פעור . והנה היה נגיד זמן מה על זה המנוי והיה זה בימי דוד שנבררו אז המשמרות . והנה היה פינחס כהן גדול בימי פילגש בגבעה . וכבר זכרנו בספר שופטים ובספר מלכים מה שיעיד על אורך חייו . ולזה אמר לפנים ה' עמו לפי שהוא היה מזמן קדום מאד כי בצאת ישראל ממצרים היה נולד פינחס לפי הנראה בפרשת וארא :

ופינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים ה' עמו . שנתנבא לפנים ורבותינו אמרו הוא פנחס הכהן ועל שלא התיר ליפתח נדרו נסתלקה השכינה ממנו :

נגיד היה וכו' . היה ממונה על אבותיהם הקרחים בימים הקדמונים כי ה' היה עמו ולזה נבחר לנגיד :

שער פתח . גם הוא היה שומר שער פתח האוהל :

המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם . בקיומם :

כולם הברורים . ר''ל מספר כולם של הנבררים להיות שוערים לשמור בספים היו מאתים וי''ב ובנחמיה נאמר מספר פחות כי לא חשב שם רק השומרים במחנה לויה הוא הר הבית וכאן כלל כולם : המה בחצריהם . המה מן היושבים בחצריהם סביבות ירושלים להיות קרובים לבוא לבה''מ : התיחשם . והיה להם ספר יחוסם : המה יסד . ר''ל במספר הזה יסד דוד ושמואל הנביא להיות מתקיים בתקנת קיומם לבל יפחתו מרי''ב שוערים :

הברורים . ענין בחירה : יסד . כמו תקן כי התקנה אל קיומה היא כמו היסוד אל הבנין : הרואה . הנביא על כי רואה במראה הנבואה : באמונתם . ענין קיום וכן והיה אמונת עתך ( ישעיה ל''ג ) :

כלם הברורים לשוערים וגו' . כל הלוים שהיו ברורים ונבחרים להיות שוערים במזוזות הבית היו מאתים ושנים עשר . והנה בס' עזרא זכר כי מספרם היה מאה ושבעים ושנים . ואמר המה בחצריה' התיחשם . לפי שכבר בנו להם חצרים סביבות ירושלים כדי שיהיו קרובים : המה יסד דוד וגו' . ר''ל שיסוד אלו המשמרות להיות בזה האופן יסדו דוד ושמואל מפני היותם נאמנים לה' יתברך ראו לסדר זאת העבודה באופן שלם . וידמה ששמואל בהיות דוד עמו בהיותו בורח מפני שאול התעוררו הוא ודוד לסדר זה הענין בזה האופן . וכאשר מלך דוד הוציא זאת המחשבה לפעל . ואז יסדו :

והם ובניהם . הנזכרים למעלה עם בניהם היו ממונים על השערים לשמור בהם . לבית ה' , לבית האהל . הוא כפל ענין במ''ש לתוספת ביאור : למשמרות . לא שהיו כולם שומרים בכל עת אלא היו חלוקים למשמרות וכ''א שמר בזמנו בחוזר חלילה :

למשמרות . דבר המוטל על הרבה בני אדם על כל אחד בזמן הקבוע לו קרוי משמר כי עליהם לשמור לבל יעברו את הזמן :

והם ובניהם . שאשר בחרו בכל משמר ומשמר יהיו הם ובניהם ממונים על השוערים אצל האהל למשמרות . ר''ל אצל בית ה' . והנה סדרו :

לארבע רוחות . בכל ארבע הרוחות יעמדו השוערים לשמור וגדולה וכבוד הוא לבית שיעמדו בה שומרים :

לארבע רוחות . שיהיו השוערים סביב הבית לארבע רוחות :

לשבעת הימים . לסוף ז' הימים : מעת אל עת . משבעה לשבעה כל משמרת בשבתם :

ואחיהם . חבריהם של הנזכרים למעלה היושבים בחצריהם עליהם לבוא לשמור על שבעת הימים : מעת אל עת . בעת שבאו אז ילכו בכלות שבעת הימים ויבואו אחרים במקומם : עם אלה . ר''ל גם אלה הנזכרים בשמם יבואו בבוא עתם ויתעכבו שבעת ימים :

ואחיהם שהיו בחצריהם יבאו לשבעת הימים מעת אל עת עם אלה . ר''ל שהמשמר האחד יעבוד עבודתו שבעת ימים ולשבעת הימים יבא המשמר הבא אחריו . וכן בזה הדרך על סוף כל המשמרות ואחר ישובו בסבוב :

כי באמונה . כי הדבר הזה היה בתקון המתקיים לבל יבטל מי משמרו : המה . ר''ל גם המה ארבעת גבורי השוערים והם שלום וכו' שזכר למעלה גם יתר הלוים אין מי בהם שיבטל משמרו : והיו . השוערים היו גם ממונים על הלשכות ועל האוצרות של בית האלהים :

כי באמונה המה ארבעת גבורי השוערים . אשר בכל רוח ורוח והם היו ממונים לשמור הלשכות ואוצרות בית האלהים . ובלילה :

והם על המפתח . על מפתח העזרה : ולבקר לבקר . לפתוח :

וסביבות וכו' . כ''א בבוא עת משמרתו : כי עליהם משמרת . עליהם מוטל לשמור את הבית : על המפתח . על פתיחת השערים : ולבוקר לבוקר . ר''ל יפתחו בכל בוקר :

ילינו . ילינו סביבות בית האלהים לשמרו כי עליהם המשמרת כמו שזכרה התורה בפרשת מדבר סיני ובפרשת נשא והם על מפתח השערים בבקר בבקר :

ומהם על כלי . כלי שרת במספר יוציאום ובמספר יביאום :

ומהם . מן השוערים היו ממונים על כלי העבודה כמזרקים ומחתות והדומים . יביאום . מלשכת הכלים אל מקום המזבח : יוציאום . משם אל הלשכות והכל נעשית על ידיהם :

ומהם . ומהלוים היו קצתם ממונים על כלי העבודה כמו המזרקים והמחתות והיעים ומה שדומה להם והם יביאום אחר העבודה ללשכה המיוחדת להם במספר . ובמספר יוציאום משם בבקר לעבוד העבודה כמנהג הפקיד על שמירת דבר מה . ומהם היו ממונים על הכלים כולם שהיו המקדישים לבית ה' ועל כל כלי הקדש , כמו :

על הכלים . יתר הכלים שאינם כלי העבוד' והם כלי בשול וכדומה : כלי הקדש . שולחנות ומנורות והדומי' : ועל הסולת וכו' . הסולת והשמן למנחות והיין לנסכים והלבונה לתת בבזיכין על מערכת לחם הפנים והבשמים לקטורת :

ומהם . קשות הנסך ומה שידמה להם ועל הסלת והיין והשמן אשר קנו אותם למנחות לקרבנות צבור ועל הלבונה שהיתה לצורך לחם הפנים ולמנחת העומר ועל הבשמים שהיו לצורך מעשה הקטרת :

רוקחי וכו' . הם היו מערבבים וכותשים את הבשמים של הקטורת :

רקחי המרקחת . ענין ערבוב הבשמים כמו מעשה רוקח ( שמות ל ) :

רקחי המרקחת לבשמים . ר''ל לעשות רקוח קטרת הסמים באופן שזכרה התורה :

באמונה . בקיום חזק היה ממונה על מעשה החבתים והם המנחות מעשה מחבת מעשירית האיפה הקרב בכל יום מחציתה בבוקר ומחציתה בערב והיה הוא ממונה עליו להזכיר ולזרז להיות קרב בזמנו :

החביתים . מל' מחבת והוא שם כלי מה :

באמונה על מעשה החבתים . הנה מנחת כהן גדול היתה נקראת מנחת חבתים לפי שהיתה נעשית על מחבת בשמן כמו שנזכר בפרשת צו את אהרן :

מן אחיהם . של בני קרח הנזכרים למעלה שגם המה מבני קהת : על לחם וכו' . היו ממונים על לחם הפנים הערוך על השלחן להכין אותה בכל שבת ושבת :

המערכת . מלשון עריכה וסדור :

ומן בני הקהתי . מן אחי הממונים על מעשה החבתים היו ממונים על לחם המערכה והוא לחם הפנים להכין אותו בכל שבת ושבת . והנה הוא נאפה קודם השבת וביום השבת היה עורך אותו הכהן על שלחן הזהב ומסיר אז את לחם בפנים אשר היה בו :

ואלה המשוררים וגו' . פטורים מכל דבר המלאכה כי אם לשיר שירה :

ואלה המשוררים . רצה לומר אבל אלה המשוררים הנזכרים למעלה שהם ראשי האבות הלוים והם שמעיה וחביריו המה ישבו בתמידות בלשכות ללמד מעשה השיר ופטורים הם משאר עבודת בית ה' כי יומם ולילה מוטל עליהם לעסוק במלאכת השיר ואינם פנוים כמו השוערים לעסוק עוד בעבודה אחרת :

פטורים . הוא הפוך מן החיוב ודוגמתו כי לא פטר יהוידע ( דה''ב כג ) :

ואלה המשוררים וגו' . בלשכות אשר בבית המקדש היו משולחים ואינם סוגרים דלתות הלשכות . אבל היו פתוחות כי יומם ולילה עליהם במלאכה וכבר זכר תחלה קצת ראשי אבות המשוררים והם מתניה בן מיכה ובקבקר ועובדיה בן שמעיה וברכיה בן אסף :

אלה . הנזכרים למעלה : לתולדותם ראשים . על בני תולדות אבותם היו ראשים וכפל הדבר לתוספת ביאור :

אלה ישבו בירושלים . ר''ל בימי נחמיה בתחלת עת בית שני :

ובגבעון ישבו . כל הפרשה ההיא כתובה למעלה בהזכירו מי מבנימין ישב בירושלים ומי בגבעון והולך ומספר הכהנים והלוים היושבים בירושלים ועתה על כי בא לספר ממלכות דוד הבאה אחרי מות שאול לזה התחיל לספר שוב מהתחלת יחוס שאול . אבי גבעון . שר של גבעון ושמו יעיאל :

ובגבעון שבו וגו' . ידמה שגם זה היה בימי נחמיה . ולזה אמר בסוף ואף הם נגד אחיהם ישבו בירושלים עם אחיהם . ר''ל שכנגד מה שעשו אחיהם שעשירית העם ישבו בירושלים ( נחמיה ז' ) כן עשו יושבי גבעון שהבדילו מהם העשירית להתנדב לשבת בירושלים :

וצור וכו' . גם המה היו בני אבי גבעון ועמו ישבו בגבעון :

ואף הם . ר''ל אף כי ישבו בגבעון מ''מ לפעמים ישבו בירושלים נגד אחיהם הנזכרים למעלה ושוה להם : עם אחיהם . הוא כפל ענין לתוספות ביאור כי עם הוא כמו נגד :

אשבעל . הוא איש בושת ולכך כינהו בושת לפי שבעל לשון אדני הוא וכינהו בושת ל' גנאי : מריב בעל . זה מפיבושת א''ר יצחק בר שמואל מנרבונא משעה שעבדו ישראל את הבעל נקרא הבעל שם בושת דכתיב לקטר לבושת לקטר לבעל ( ירמיה י''א ) כי הבעל הוא בושת וגדעון נקרא ירובעל על שסירב לו בעל ( שופטים ו' ) ונקרא ירובשת דכתיב על אבימלך מי הכה אבימלך בן ירובשת וגו' בס' שמואל ( ב' י''א ) ונקרא ירובשת וירובעל , כי בעל ובשת אחד הוא :

אשבעל . הוא איש בושת שמלך תחת שאול והוא ישוי האמור בשמואל א' :

ונר הוליד את קיש וגו' . שב להזכיר כל זה היחש כדי להגיע לדבר מלכות דוד לפי שזה הספר הוא דברי הימים למלכי יהודה . ולזה הוצרך להזכיר מיתת שאול ובניו ומפני שהיה מזכיר מיתתם רצה להזכיר תולדות הנשאר מזרעו עד שיכלה אל אצל שברך אותו ה' יתבר הוא ואחיו ברבוי הבנים כמו שקדם :

מריב בעל . הוא מפיבושת :

ואחז . גם הוא בן מיכה וכן נאמר למעלה :

ורפיה בנו . של בנעא וכן חושב אחד בן אחד :

בכרו . כן שמו :