ויהי לעת תשובת השנה . כשהעשבים בשדה להאכיל הסוסים : ובה אבן יקרה . בעטרה : ותהי על ראש דויד . יש מפרשים על ראש דוד ממש ויש לתמוה היאך ראשו סובלת ורבותינו פירשו אבן שואבת היתה בה ושמעתי בנרבונא כי מנהג בארץ ישמעאל שתולין כתר של מלך מלמעלה על ראשו והוא יושב כנגדה מלמטה תחתיה על כסא ומה שכתוב ותהי על ראש דוד שנראית כמו על ראשו :

תשובת השנה . ר''ל בעת תשובת השמש אל הנקודה ההיא בעצמה שהיתה בה בעת צאת המלכים בשנה העברה להלחם בישראל ולעזור לבני עמון כמ''ש למעלה :

ויצר . מלשון מצור :

ויך יואב את רבה ויהרסה . כבר נתבאר ( בספר שמואל ב' י''ב כ''ז ) שכבר שלח יואב לדוד שהוא לכד את עיר המים שיבא דוד עם יתר העם ללכוד העיר כדי שלא יהיה נקרא שם יואב בכבוש העיר הזאת :

ותהי על ראש דויד . למעלה מראשו היתה תלויה כשהוא יושב על הכסא כי איך יסבול על ראשו משא של ככר :

מלכם . העבודת כוכבים הקרויה מלכום או כפשוטו : יקרה . חשובה :

וישר . כלי המלא פגימות אשר יכרתו בו העצים קרוי משור כמו אם יתגדל המשור ( ישעיה י ) וע''ש שכורתים בו העצים ע''י גרירה קרוי ג''כ מגרה כמו מגררות במגרה ( מלכים א ז ) והיה די לומר וישר שפירש חתך במשור אבל לתוספות ביאור אמר במגרה וכן רתקו בזיקים ( נחום ג ) : ובחריצי הברזל . כלי ברזל עשוי חריצים כמו כי לא בחרוץ יודש קצח ( ישעיה כח ) : ובמגרות . גם הם כלים מלאים פגימות אבל קטנים הם מן המשור :

וישר במגרה . אחשוב שהרצון בו שכבד גרר אותם במגרה לחתוך אותם באכזריות ויהיה וישר מענין משר ( ישעיה י' ט''ו ) שהוא מגרה ואף על פי שהם שני שרשים הנה ענינם אחד : ובמגרות . הנה כתוב תמורת זה בספר שמואל ובמגזרות הברזל וידמה שתהיה הכונה אחת ולולא זה כבר יהיה אמרו ובמגרות מותר כי כבר אמר וישר במגרה :

ויהי אחרי כן ותעמוד מלחמה בגזר . מה שמחוסר כאן בזו הפרשה כתוב בשמואל ( ב' כ''א ) ותהי עוד מלחמה לפלשתים את ישראל וירד דוד ועבדיו עמו וילחמו את הפלשתים ואף זה משום כבודו של דוד לא נכתבה כאן שהרי כתיב שם ויעף דוד וכתיב ( שם ) וישבי בנוב אשר בילידי הרפא עד והוא חגור חדשה ויאמר להכות את דוד ולולי שעזרו אבישי בן צרויה היה נופל בידו של ישבי ולפי אותו גנאי לא כתבו כאן : אז הכה סבכי החשתי את ספי מילידי הרפא . ובשמואל ( שם ) כתיב את סף אשר בילידי הרפא שהיה אחיו של גלית הפלשתי ואחי ישבי בנוב :

הרפא . הענקים כמו מיתר הרפאים ( דברים ג ) :

ותעמד מלחמה בגזר . ובספר ( שמואל ב' כ''א י''ח ) כתוב בנוב וידמה שיהיה לעיר ההיא שני שמות או היו נוב וגזר סמוכים לזה לזה : את ספי מילידי הרפא . ובספר שמואל כתוב את סף והנה היו לו שני שמות :

ויך אלחנן בן יעיר . אחד מגבורי דוד היה : את לחמי אחי גלית הגתי ועץ חניתו כמנור אורגים . כאותו עץ עגול שכורכין בו הבגד בשעת האריגה ויונתן תרגם אותו פסוק בשמואל וקטל דוד בן ישי מחי פרוכת בית מקדשא דמבית לחם , ופתרון יעיר כמו יער הלבנון מדה כנגד מדה יבא דוד שאמו אורגת פרוכת לבית המקדש במנור אורגים ויהרוג את גלית שעץ חניתו כמנור אורגי' ולמה קראו אלחנן שחננו ה' ונראה שגלית הגתי אינו גלית הפלשתי אחת ששם קוראו גלית הפלשתי ואחת שהרי למעלה כתיב אז הכה סבכי החשתי את ספי מילידי הרפאים וגם למטה כתוב כן וגם הוא יולד להרפה מכלל שלא מזכיר אף באחי גלית הגתי מילידי הרפה שאינו בנה :

ועץ חניתו . הוא בית יד החנית :

כמנור אורגים . הוא העץ העגול אשר האורג כורך בו חוטי השתי ובמשנה נקרא כובד ( שבת קג ) :

ויהי איש מדה . דוגמא אנשי מדות ( במדבר י''ג ) כלומר איש גדול ולפי שהוא גדול כל כך שצריך למדדו קורהו איש מדה : ואצבעותיו שש ושש עשרים וארבע . י''ב בידים וי''ב ברגלים ( ובשמואל ב' כ''א ) אומר עשרים וארבע מספר כלומר זה בצד זה שיכול למנות וגם זה היה כחו שיכול לאחוז החרב בכח גדול בידו ובמסכת ברכות מפרש ל''ל דכתיב שש ושש עשרים וארבע צריכא אי כתב רחמנא שש ושש הוה אמרינן שית דידיה ושית דכרעיה לכך כתיב כ''ד ואי כתיב כ''ד הוה אמרינן שבע בהא וחמש בהא לכך כתב רחמנא שש ושש עשרים וארבע :

איש מדה . בעל מדה גדולה וכן אנשי מדות ( במדבר י''ג ) : שש ושש . לכ''א היו שש ולשלא נחשוב שבשתי ידיו וכן בשתי רגליו היו שש ג' לכ''א לזה אמר עשרים וארבע :

להרפא . להענקה :

ויחרף . חרפם בדברים :

אל נולדו . כמו אלה נולדו וכן כל התועבות האל ( ויקרא י''ח ) :

אל נולדו . הוא מורכב מבנין פועל ונפעל והרצון בו יולדו או נולדו :