בית קודם הבא סימניה

דברי הימים א פרק-א

אָדָ֥ם שֵׁ֖ת אֱנֽוֹשׁ׃

אדם שת אנוש . עזרא כתב ספר היחס הזה על ידי חגי זכריה ומלאכי בתוך י''ח שנה שמאותו זמן שבא לירושלים זרובבל ויהושע הכהן בימי כורש הראשון עד שבא כורש בן אסתר והכל משום יחס דוד המלך , והלוים לשוערים ולשומרים ולמשוררים היאך העמידן דוד על מעמדם והכהנים למשמרותם , לפיכך יחסם מאדם ועד אברהם ולפי שהוצרך ליחס את אברהם הזכיר גם שאר העכומ''ז בניו ובני בניו ומשום בניו צריך ליחס שאר עכו''ם בני כנען להודיע היאך ירש אברהם את ארצם ומאחר שהוצרך להזכיר וליחס תולדות כנען הזכיר על גבם ( תולדות ) שאר עכומ''ז ומזכירם מעט מעט ומשליכם עד שהגיע לעיקר כדמפרש בבראשית רבה משל לאדם שהיה עובר ממקום למקום ונפלה לו מרגליות ועמד האדם וכבר בכברה העפר עד שמצא מרגליות כך אמר הקב''ה מה לי ליחס שם וארפכשד וכו' ותרח אלא למצוא לאברהם ומצאת את לבבו נאמן ( לפניך ) ומפני כבודו של יצחק יחס בני עשו וישמעאל ובני קטורה ומשליכן מעט מעט ומניחן ובני שעיר החורי מזכיר על כי בני עשו ירשום וגם ליחס תמנע שנעשית פילגש לבני אברהם להודיע שבחו של אברהם שהיתה בנות נשיאים ואלופים ורצתה להיות פילגש לזרע אברהם דכתיב ואחות לוטן תמנע ( בראשית ל''ז ) וכתיב ותמנע היתה פילגש ( שם ) אלא לפי שאמרה אם איני כדאי להנשא לו לאשה אהיה לו פילגש ועוד לכן יחס בני שעיר שהם היו אלופים ומלכים והר שעיר של שעיר היה ובאהבת יצחק נתנה הקב''ה לעשו דכתיב ובני עשו יירשום וישבו תחתם ( דברי' ב' ) ולהודיע קיום דברי הקב''ה שאמר ליצחק להרבות זרעו ולהשליטו בכל ובשביל כבודו של יצחק כתב כמו כן אלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום וגומר ( לקמן א' ) : אדם שת אנוש . פתרונו כמו בני אדם שת ובני שת אנוש ולפי שאינו עיקר היחס מקצרן ומה שלא הזכיר קין והבל לפי שלא העמידו תולדות אבל משת יצאו תולדות נח ואברהם ומאברהם עד דוד :

אדם שת אנוש . כאלו אמר הראשון אדם יולד והוא הוליד את שת ושת את אנוש וכן עד נח ולא ראה להזכיר שאר התולדות על כי כולם ספו תמו במי המבול ולא נשאר מהם זרע ע''פ האדמה :

אדם שת אנוש וגו' . עד ויקבצו כל ישראל אל דוד חברונה ( סימן י''א א' ) : אדם שת אנוש . הנה כלם עד נח היה אב הראשון לשני . וזה שאדם הוא אבי שת ושת הוא אבי אנוש וכן כלם עד נח והוא אבי שם חם ויפת :

{ב}

קֵינָ֥ן מַהֲלַלְאֵ֖ל יָֽרֶד׃

{ג}

חֲנ֥וֹךְ מְתוּשֶׁ֖לַח לָֽמֶךְ׃

{ד}

נֹ֥חַ שֵׁ֖ם חָ֥ם וָיָֽפֶת׃

נח שם חם . והיה לו לחשוב בני שם מיד למצוא מרגלית אברהם וכו' עד דוד ומשליך הטפל ומקצר היחס שלו ותופש העיקר וכן דרך כל היחס הזה דדברי הימים וכן בסמוך בני אברהם יצחק וישמעאל אלה תולדותם בכור ישמעאל נביות וכו' ויולד אברהם את יצחק בני יצחק עשו וישראל בני עשו אליפז שמזכיר תחלה ליחס הטפל ואח''כ העיקר :

נח שם . כאלו אמר נח הוליד את שם ואת וכו' :

{ה}

בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃

בני יפת . לפי שעיקר הספור הוא בעבור אברהם וזרע ישראל הבאים משם ויאריך בהם הספור לזה הניח מלהזכיר את בני שם עד לאחרונה אבל בני יפת ובני חם הספור בהם מעט לזה הקדימם בראשונה ופסק מהם :

{ו}

וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכֲּנַ֥ז וְדִיפַ֖ת וְתוֹגַרְמָֽה׃

אשכנז ודיפת . ( בדלי''ת ) ובחומש כתיב ( בראשית יז ) וריפת שמתחלה היו רפין ולא היו מתגברים על ישראל ולסוף נתמלאו דופי וריעוע :

ודיפת . ובתורה כתיב וריפת ברי''ש ובשתי השמות היה נקרא והוא כלל גדול בכל שינוי השמות ולא הזכיר כל חלוף השמות כי רבו מאד :

{ז}

וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישָׁה כִּתִּ֖ים וְרוֹדָנִֽים׃

ובני יון אלישה . ומה שלא הזכיר מגוג ומדי לפי שלא הזכיר אלא היחס אבל בני מגוג ובני מדי לא הזכיר לפי שלא יצאו מהם ראשי עובדי כוכבים אלא כל עובדי כוכבים נקראו על שם כתים ודודנים : ורודנים . ולהלן ( שם ) הוא אומר ודודנים כשישראל חוטאים הם באים ורודים בהם וכשיד ישראל תקיפה הם אומרים בני דודינו אתם בתחילה היו נראין כאוהבים בשעת הנאתן לבסוף רודים בהם :

{ח}

בְּנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם פּ֥וּט וּכְנָֽעַן׃

{ט}

וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וַחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥א וְרַעְמָ֖א וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖א שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃

{י}

וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְר֑וֹד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִהְי֥וֹת גִּבּ֖וֹר בָּאָֽרֶץ׃

הוא החל להיות גבור בארץ . הוא החל לעשות מלחמות וגבורות בארץ :

ואת נמרוד . לפי שהיה החשוב מכל בני כוש לזה חשבו לעצמו ולא עם יתר בניו : הוא החל וגו' . כי עד ימיו היו כל בני אדם שוים ולא התגבר מי מהם למשול על חברו ונמרוד התחיל להתגבר ולמשול בארץ :

{יא}

וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־(לודיים) [לוּדִ֧ים] וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים׃

ומצרים ילד את לודים . בב''ר א''ר אבא בר כהנא כל מוניגנא של מצרים אינה אלא בים א''ר יהושע בן קרחה בד''ה לודים לודיים כתיב בשני יודין לומר לך לודיים לודי ים ענמים ענמי ים להבים להבי ים נפתוחים נפתוחי ים :

{יב}

וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים׃

פתרוסים . פתרוסי ים כסלוחים כסלוחי ים פלשתים פלשתי ים כפתורים כפתורי ים לפיכך כתוב בשני יודי''ן לדרוש וכן כולם :

אשר יצאו משם פלשתים . ר''ל מבני כסלוחים באה האומה של פלשתים : ואת כפתורים . חוזר הוא על מצרים שהוא ילד את כפתורים :

{יג}

וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־צִיד֥וֹן בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־חֵֽת׃

וכנען ילד וגו' . י''א הם וכנען עמהם הרי י''ב והיינו דכתיב יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ( דברים ל''ב ) כלומר גבולות עמים העמיד כנגד שבטי ישראל שגם הם י''ב כנגד שבטי ישראל הציב גבולות עמים דוגמת אשר הצבת לבדנה ( ראשית כ''א ) :

{יד}

וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי׃

{טו}

וְאֶת־הַחִוִּ֥י וְאֶת־הַֽעַרְקִ֖י וְאֶת־הַסִּינִֽי׃

{טז}

וְאֶת־הָאַרְוָדִ֥י וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־הַֽחֲמָתִֽי׃

{יז}

בְּנֵ֣י שֵׁ֔ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֔וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֣וּד וַאֲרָ֑ם וְע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמֶֽשֶׁךְ׃

עוץ וחול וכו' . אלו הד' היו בני ארם ולקצר חשבם בבני שם כי בני בנים הם כבנים :

ולוד וארם ועוץ וחול וגתר ומשך . הנה קצר בזה והרצון בו לפי מה שנתבאר בתורה שעוץ וחול וגתר ומשך היו בני ארם ( בראשית י' כ''ג ) והנה אמר בתורה תמורת ומשך ומש . והנה היו לו שני שמות :

{יח}

וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־עֵֽבֶר׃

{יט}

וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן׃

כי בימיו נפלגה הארץ . נתחלקו ונתמעטו ימיהם של בריות שמתחלה היו בני אדם חיים ט' מאות שנה ויותר ונחצו בימי ארפכשד ואילך לד' מאות שנה ויותר ומן פלג ואילך נחצו למאתים מאותן ד' מאות :

נפלגה הארץ . בני הארץ נפרדו זה מזה ע''פ כל האדמה :

נפלגה . ענין חלוקה והפרדה וכן בפלגות ראובן ( שופטים ה ) :

{כ}

וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־אַלְמוֹדָ֖ד וְאֶת־שָׁ֑לֶף וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־יָֽרַח׃

{כא}

וְאֶת־הֲדוֹרָ֥ם וְאֶת־אוּזָ֖ל וְאֶת־דִּקְלָֽה׃

{כב}

וְאֶת־עֵיבָ֥ל וְאֶת־אֲבִימָאֵ֖ל וְאֶת־שְׁבָֽא׃

{כג}

וְאֶת־אוֹפִ֥יר וְאֶת־חֲוִילָ֖ה וְאֶת־יוֹבָ֑ב כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יָקְטָֽן׃

כל אלה בני יקטן . שהיו מקטין עסקיו , נביא גדול היה עבר אבל שמות אחרים לא נתנו לידרש כי לא ע''פ נביא נתן להם שמות :

{כד}

שֵׁ֥ם ׀ אַרְפַּכְשַׁ֖ד שָֽׁלַח׃

שם ארפכשד שלח . למעלה מנה בניו של שם ועתה התחיל שוב פעם אחרת מפני כבודו של אברהם משל לאדם שנפלה לו מרגלית כו' כדלעיל :

שם ארפכשד וכו' . כאומר העולה מזה ששם ילד את ארפכשד והוא ילד את שלח וכו' עד שנולד אברהם :

שם ארפכשד שלח . הנה הראשון אב לשני עד אברם :

{כה}

עֵ֥בֶר פֶּ֖לֶג רְעֽוּ׃

{כו}

שְׂר֥וּג נָח֖וֹר תָּֽרַח׃

{כז}

אַבְרָ֖ם ה֥וּא אַבְרָהָֽם׃

אברם הוא אברהם . עכשיו יחס משם עד אברהם ומי הוא זה אברם שנקרא אברהם :

הוא אברהם . הוא הנקרא אחר זה בשם אברהם ע''ש אב המון גוים כמ''ש בתורה :

{כח}

בְּנֵי֙ אַבְרָהָ֔ם יִצְחָ֖ק וְיִשְׁמָעֵֽאל׃

{כט}

אֵ֖לֶּה תֹּלְדוֹתָ֑ם בְּכ֤וֹר יִשְׁמָעֵאל֙ נְבָי֔וֹת וְקֵדָ֥ר וְאַדְבְּאֵ֖ל וּמִבְשָֽׂם׃

{ל}

מִשְׁמָ֣ע וְדוּמָ֔ה מַשָּׂ֖א חֲדַ֥ד וְתֵימָֽא׃

{לא}

יְט֥וּר נָפִ֖ישׁ וָקֵ֑דְמָה אֵ֥לֶּה הֵ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׁמָעֵֽאל׃

{לב}

וּבְנֵ֨י קְטוּרָ֜ה פִּילֶ֣גֶשׁ אַבְרָהָ֗ם יָלְדָ֞ה אֶת־זִמְרָ֧ן וְיָקְשָׁ֛ן וּמְדָ֥ן וּמִדְיָ֖ן וְיִשְׁבָּ֣ק וְשׁ֑וּחַ וּבְנֵ֥י יָקְשָׁ֖ן שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃

קטורה פילגש אברהם . כל גנאי שיכול לספר בהם , הוא מספר משום כבודו של יצחק שכולם היו בני פלגש אבל הוא היה עיקר ואדון הבית :

ילדה . כמו אשר ילדה :

{לג}

וּבְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עֵיפָ֤ה וָעֵ֙פֶר֙ וַחֲנ֔וֹךְ וַאֲבִידָ֖ע וְאֶלְדָּעָ֑ה כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י קְטוּרָֽה׃

ובני מדין עיפה ועפר וגו' . ה' ראשי עכומ''ז על כן העמידו חמשה מלכים לכל אומה מלכה דכתיב את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור וגו' חמשת מלכי מדין ( מדבר ל''א ) : כל אלה בני קטורה . בשביל כבודו של אברהם :

כל אלה בני קטורה . כי בני בנים הם כבנים :

ובני מדין וגו' . הנה לא מנה בזה המקום בני דדן . וידמה מפני זה שלא יהיה הרצון במה שאמר בתורה אשורים ולעושים ולאומים שמות אנשים ולזה לא מנה אותם בזה הספר :

{לד}

וַיּ֥וֹלֶד אַבְרָהָ֖ם אֶת־יִצְחָ֑ק בְּנֵ֣י יִצְחָ֔ק עֵשָׂ֖ו וְיִשְׂרָאֵֽל׃

בני יצחק עשו וישראל . מפני כבודו של דוד אמר ישראל ולא יעקב :

{לה}

בְּנֵ֖י עֵשָׂ֑ו אֱלִיפַ֛ז רְעוּאֵ֥ל וִיע֖וּשׁ וְיַעְלָ֥ם וְקֹֽרַח׃

בני עשו אליפז . כדי לקצר ולהשליכו והזכירו לכבוד יצחק :

{לו}

בְּנֵ֖י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֤ן וְאוֹמָר֙ צְפִ֣י וְגַעְתָּ֔ם קְנַ֖ז וְתִמְנָ֥ע וַעֲמָלֵֽק׃

ותמנע . כאלו אמר ותמנע היתה לו לפילגש ואת עמלק ילדה לו וכן נאמר בתורה ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק ( בראשית לו ) :

בני אליפז וגו' . הנה הרצון באמרו ותמנע ועמלק הוא שתמנע ילדה לו עמלק לפי מה שנתבאר בתורה ( בראשית ל''ו י''ב ) :

{לז}

בְּנֵ֖י רְעוּאֵ֑ל נַ֥חַת זֶ֖רַח שַׁמָּ֥ה וּמִזָּֽה׃

{לח}

וּבְנֵ֣י שֵׂעִ֔יר לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֣וֹן וַֽעֲנָ֑ה וְדִישֹׁ֥ן וְאֵ֖צֶר וְדִישָֽׁן׃

ובני שעיר . לא היה שעיר מבני עשו והזכירו בעבור תמני בת אשתו שהיתה פילגש לאליפז בן עשו :

{לט}

וּבְנֵ֥י לוֹטָ֖ן חֹרִ֣י וְהוֹמָ֑ם וַאֲח֥וֹת לוֹטָ֖ן תִּמְנָֽע׃

ואחות לוטן תמנע . אחותו מן האם ולא היתה בת שעיר אביו כי אליפז בא על אשת שעיר וילדה לו את תמנע ונעשית פילגשו :

{מ}

בְּנֵ֣י שׁוֹבָ֔ל עַלְיָ֧ן וּמָנַ֛חַת וְעֵיבָ֖ל שְׁפִ֣י וְאוֹנָ֑ם וּבְנֵ֥י צִבְע֖וֹן אַיָּ֥ה וַעֲנָֽה׃

שפי ואונם . בתורה ( שם כ''ג ) קרא אותו שפו והנה היו לו שני שמות :

{מא}

בְּנֵ֥י עֲנָ֖ה דִּישׁ֑וֹן וּבְנֵ֣י דִישׁ֔וֹן חַמְרָ֥ן וְאֶשְׁבָּ֖ן וְיִתְרָ֥ן וּכְרָֽן׃

חמרן ואשבן . ובחומש ( בראשית ל''ו ) כתיב חמדן בתחלה היו חמודים ונחמדין כצדיקים ולבסוף מכוערין כחמור כן דרך החמור בתחילה חמוד ולבסוף נעשה מכוער והסוס מתחלה מכוער ולבסוף יפה :

{מב}

בְּֽנֵי־אֵ֔צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן יַעֲקָ֑ן בְּנֵ֥י דִישׁ֖וֹן ע֥וּץ וַאֲרָֽן׃

{מג}

וְאֵ֣לֶּה הַמְּלָכִ֗ים אֲשֶׁ֤ר מָלְכוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם לִפְנֵ֥י מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בֶּ֚לַע בֶּן־בְּע֔וֹר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ דִּנְהָֽבָה׃

ואלה המלכים . מפרש בב''ר א''ר איבו קודם שלא עמד מלך מישראל ( אבל משמלך מלך לישראל ) נצב מלך באדום רבי יוסי בן חנינא אומר בשעה שזה מעמיד מלכים זה מעמיד שופטים זה מעמיד אלופים זה מעמיד נשיאים אמר רבי יהושע בן לוי זה העמיד ח' וזה העמיד ח' ושמעתי וכי לא היה לאדום אלא אלו ח' מלכים ולישראל ח' והלא יותר היו יורם אחזיה יואש וכו' אלא זה העמיד ח' מלכים פירוש מזמן שהמליכו אותן ח' מלכים של אדום לא המליכו את מלכי ישראל כי קודם דוד היו וראשי בית אבותיו :

לפני מלך מלך וכו' . עד לא עמדו מלכים בישראל : בלע . ר''ל המלך הראשון היה בלע :

{מד}

וַיָּ֖מָת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יוֹבָ֥ב בֶּן־זֶ֖רַח מִבָּצְרָֽה׃

{מה}

וַיָּ֖מָת יוֹבָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חוּשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּימָנִֽי׃

{מו}

וַיָּ֖מָת חוּשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ (עיות) [עֲוִֽית]:

המכה את מדין וכו' . כשבאו להלחם על מואב בא הוא לעזרת מואב והכה את מדין :

{מז}

וַיָּ֖מָת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה׃

{מח}

וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר׃