( מענה איוב ) :

ביאור מלות המענה. ויען איוב ויאמר :

אמנם וגו' . בא להשיב על דברי בלדד ואמר מה שאמרת האל יעות משפט וגו' הנה באמת ידעתי גם אני כי כן הוא בעבור זה שפטתי שהכל בא מצד המערכה אבל כל תלונתי מהו הגמול כאשר יצדק אנוש עם אל ללכת בדרכיו הלא גם הוא נעזב להנהגת המערכה והיה כצדיק כרשע ומקרה אחד להם :

לריב עמו . להתווכח עמו :

אם יחפוץ . אם הצדיק ירצה להתווכח עם המקום על קפחון שכרו הלא לא ישיב לו אף תשובה אחת מן אלף שאלותיו :

חכם לבב . הוא לריב : ואמיץ כח . להיפרע : מי הקשה . לבו והלך שלם פרעה הקשה ונחסר וכן כל המקשים :

חכם לבב . ועוד הלא הוא חכם לבב ואמיץ כח בתכלית השלימות ומי הוא אשר דבר קשות למולו ונשאר בשלוה כי הלא גבר עליו אם בחכמה אם בכח ובעבור זה מי הוא אשר לא ירעד להתווכח עמו ( ועם כי היה מסתפק בהשגחה הנה על הרוב ידבר אבל יודע היה אשר בידו הכח לשדד המערכה כאשר ירצה ) :

וישלם . ויעמוד עמו בשלום :

המעתיק הרים . המסלקם כהופכו סדום : ולא ידעו . עד שנהפכו :

המעתיק . הלא הוא המעתיק את ההרים ממקומם והמון האנשים לא ידעו מי הוא אשר הפכם באפו כי נעלמה מכל סיבות הפיכתם :

המעתיק הרים . עוקר הרים ממקומם וזה יעשהו השם יתברך באמצעות הרוח הנעצר בתוכו כמו שהתבאר בספר האותות : ולא ידעו . חסר ועניינו ולא ידעו האנשים מי הוא אשר הפכ' באפו ר''ל שסבת העתקם ממקומ' נעלמת מההמון :

המרגיז ארץ . בהביטו אליה ותרעד :

המרגיז . הוא המרעיד את הארץ לנוד ממקומה ועמודי הארץ יחרדון כי כאשר תעצר הרוח בבטן הארץ תרעד עמודיה הם תחתיות הארץ ואף פני האדמה ממעל :

יתפלצון . יחרדון כמו ותכסני פלצות ( שם נה ) :

המרגיז . מניד ומניע : יתפלצון . יתנודדו ויתנועעו :

האומר לחרס . לשמש דום והוא שמר אמרת מלך ולא יזרח : ובעד . וכנגד הכוכבים יסגור מחיצה ולא יאירו :

האומר . הוא הגוזר על השמש שלא יזרח ואינו זורח וסוגר מול הכוכבים לבל יאירו בעולם ועל ימי המבול יאמר כי לא שמשו אז המזלות :

לחרס . לשמש כמו מלמעלה החרס ( שופטי' ח ) : יחתום . יסגיר כמו כי חתום הוא ( ישעיה כט ) :

לחרס . הוא השמש : יחתום . יסגור עד שלא יראו הם הככבים ההם וזה בעמו' קצתם תחת קצת ויהיה שב אל כוכבי לכת לבד או שיסתרו באור השמש ויהיה שב אל כל הכוכבים או יהיה הרצון באמרו ובעד ככבים יחתו' ר''ל כל כך יעדר אור השמש בעת הלקי' עד שיראו הככבים :

נוטה שמים לבדו . ומלאכים נבראו ביום שני שלא תאמר מיכאל מתח בצפון וגבריאל בדרום : על במתי ים . על גובהי ים ועל מעשה בראשית נאמר שגבהו המים התחתונים לרום למעלה ודרכם :

נוטה שמים . עם כי הוא מקיף כל העולם פרשו הוא לבדו : ודורך . בועט על גבהי הים לבל ישפכו לכסות הארץ כי מי אוקיינוס גבהו מן הארץ כן ארז''ל :

ודורך על במתי ים . עניינו שהוא נוטה הגשם שידרוך על במתי ים והוא השמים וככביו ההולכים באיזור גלגל המזלות או נוטין ממנו מעט לצפון ולדרום :

כסיל וכימה . מזלות הם : וחדרי תימן . להכניס שם סופה כמו שאמר מן החדר תבוא סופה ( לקמן לז ) :

עש כסיל וכימה . שמות מזלות הן : וחדרי תימן . יש בפאת הדרום חדרים אצור בהם רוח סופה כמ''ש מן החדר תבוא סופה ( לקמן לז ) :

עש כסיל וכימה . הם צורות בגלגלי הככבים הקיימי' : וחדרי תימן . הם צורות הדרומיות :

עד אין חקר . עד שא''א לחקור אחריהם להבינם : עד אין מספר . לגודל רבוים :

הן יעבור וגו' . ידעתי כי כל אשר יחפוץ יעשה : יעבור עלי . לפני ולא אראנו :

הן יעבור . אף כי בכל עת יעבור אצלי כי מלא כל הארץ כבודו אבל לא אראהו : ויחלוף . עם כי יחלוף לפני לא אתבונן תמונתו :

ויחלוף . ענין העברה כמו חלף הלך לו ( ש''ה ב ) :

ויחלוף . ויעבור :

יחתוף . יכה פתאום כמו ( משלי כג ) היא כחתף תארוב לשון פתאום הוא :

הן יחתוף . הוא חוטף את האדם בכח ובמהירות ומי ישיבנו ממעשיו מי יאמר אליו למה תעשה כזאת :

יחתוף . כמו יחטוף בטי''ת וענינו מהירות הלקיחה וכן כחתף תארב ( משלי כג ) :

הן יחתוף . חסר ועניינו הן יחתוף האדם אם ירצה ולא ימצא מי שישיבנו ממעשיו :

לא ישיב אפו . מפני יראת ( וצדקת ס''א ) איש : תחתיו שחחו . צבא מרום שבאו לעזור את מצרים , מצרים נקרא רהב שנאמר לכן קראתי לזאת רהב הם שבת ( ישעיה ל ) על שם גאותם אשר אמרו מי ה' וגו' ( שמות ג ) :

אלוה לא ישיב אפו . ר''ל לא ימצא מוחה בידו אשר בעבור זה ישיב אפו ממי שכעס עליו כי תחת רגליו כפפו קומתם כל העוזרים בהתחזקות ובגאוה ולא יעמדו נגדו למחות בידו :

שחחו . כפפו כמו וישח אדם ( ישעיה ב ) : רהב . ענין גאוה והתחזקות כמו ורהבם עמל ( תהלים צ ) :

שחחו . שפלו : עזרי רהב . הם העוזרים בגאוה ובתוקף :

אף . כ''ש :

אף כי אנכי . ומכ''ש חלש כמוני איך אשיב אמרי לו איך אבחרה לברר דברי עמו ( ואף כי רבת פעמים אמר שרצונו להתווכח עמו הנה מכאב לב יתהפך במליו פעם יאמר כך ופעם כך וכדרך בני אדם ) :

לא אענה . אירא להרים קול לפניו : למשופטי . כמו לשופטי :

אשר אם צדקתי . עם כי צדקתי לא אדע איך לדבר עמו להשיב אמרי לו כי הן קלותי מאד למולו : למשופטי אתחנן . וכי אתחנן להשופט אותי הלא מערכת השמים הם שפטו עלי היסורים ומה יועיל א''כ תחנון :

למשופטי . כמו לשופטי :

למשופטי אתחנן . בתמיה והרצון בו ואיך אתחנן אל השם יתברך הנה אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי להיותי פחות מאד ביחס אליו :

לא אאמין . לא אוכל להאמין מיראתי אותו כי איך לא איראנו :

אם קראתי . אם כשאקרא אל ה' וישיב לי עכ''ז לא אאמין בעצמי אשר ישמע קולי והוא מדרך הפלגה לומר כ''כ הדבר נמנע בעיני עד שאכחיש גם את עצמי :

אשר בשערה . נתחלפה צורתי ( ס''א שורתי ) לפניו : ישופני . יכתתני ואכות אותו טחון ( דברים ט ) מתרגמינן ושפית יתיה : פצעי . מכה המוציאה דם וליחה :

אשר בשערה . הלא הוא אשר כתת אותי ברוח סערה והרבה פצעי בחנם על לא חמס בכפי ואם הייתי נחשב בעיניו היה משדד המערכ' בעבורי ( ואף כי תלה היסורים במשפט המערכה עכ''ז יחשב כאלו המקום כתת אותו כי הוא נתן הממשלה ביד המערכה ) :

בשערה . כמו בסערה בסמ''ך : ישופני . יכתת אותי כמו הוא ישופך ראש ( בראשית ג ) : פצעי . הוא מכה המוציאה דם :

ישופני . יכתתני : חנם . בלא עון :

לא יתנני . אינו מניחני להשיב רוחי אלי :

לא יתנני . אינו מניח אותי להשיב נשימתי אלי כי כל היום ימר לנפשי עד ישביעני מן המרירות :

יתנני . ענין עזיבה וכן ולא נתן סיחון ( במדבר כא ) : רוחי . על הנשימה יאמר :

אם לכח . איך אריב עמו אם לכח הוא בא אמיץ הנה הוא : ואם למשפט מי יוכל להועידני לפניו ולהחזיק דבר משפטי :

אם לכח . ר''ל הנה הרעות שהביא עלי אם המה מצד הכח והתוקף שיש לו בזולת שמירת המשפט הן ידעתי כי אמיץ הוא וכל יוכל ולא יבצר ממנו אבל אם המה מצד המשפט כאשר יאמרו חברי מי הוא אשר יקבע לי יום מיועד ונקרבה יחד למשפט לברר הדין עם מי :

יועידני . ענינו עת קבוע וכן מי כמוני ומי יועידני ( ירמיה מט ) :

הלא אם אצדק פי ירשיעני . כי יסתמו דברי מיראה ויעקשני פי :

אם אצדק . היתכן אם אמנם אני צדיק במעשי ופי יעשה אותי לרשע בתמיה וכי בעבור אמרי פי אחשב לרשע הלא מעצמי אני תם וישר והוא עשה אותי לעקש בהבאת היסורים על לא חמס ועי''ז הנה נעשיתי עקש להרהר ולהתרעם :

תם אני . יודע אני בעצמי שאני תם ואעפ''כ לא אדע נפשי במה אמצא נופש :

תם אני . עם כי אני תם וישר ולא ימצא בי עון עכ''ז לא אכיר בי נפשי החיונית כי הריני כמת ובעבור זה אמאס חיי כי טוב לי המיתה :

תם אני לא אדע נפשי . ר''ל הנני אפס ותם עד שלא אדע בעצמי נפשי ר''ל שאין נכרים כחתיה באיברי :

אחת היא . בעולם ועליה אמרתי שתם ורשע הוא מכלה בעבורה , ומה היא :

אחת היא . בזה ישיב על מה שאמר בלדד שרעות הצדיקים המה לטובה ולא כן רעות הרשעים וע''ז אמר הלא מין אחת הם ודרך אחת להם ואיך א''כ ישתנו בפעולתם ע''כ אמרתי שהרעה מכלה התם והרשע זה כזה כי אין טובה באה מן הרעה :

אם שוט . ל' של שטן ימית פתאום את הצדיק : למסת נקיים . שהמית ילעג :

אם שוט . ר''ל אף לפי דבריך אשר שבט המכה ימית פתאו' את הרשע כאשר יקבל די גמול מעט מעש' הטוב שעשה ולא כן ימהר להמית את הצדיק הלא גם זאת עוד לטובה יחשב להרשע כי הוא שוחק ומלעיג על המסת הנקיים באריכות ימי היסורין וטובה בעיניו המיתה הפתאומית :

שוט . שרביט כמו שוט לסוס ( משלי כו ) : למסת . מלשון המסה והמגה :

אם שוט ימית פתאום . עניינו אם שבט ימית הרשע פתאום כמו שאמר בלדד הנה הרשע ההוא ילעג לראות אשר ינסה בהם השם יתברך הנקיים לפי שהוא ימות תכף ולא יאריך ברע ההוא והנקיים יתמידו ברע ההוא :

ביד רשע . כלפי שטן : פני שופטיה יכסה . מהבחין בדבר אמת : ואם לא איפוא . דבר אמת דבר זה מי הוא המכלה את התמימים :

ארץ נתנה . הנה הרשע בעודו כל הארץ שלו היתה לעשות בה חפצו לגזול ולעשוק ולרב חזקו הנה שופטי הארץ יעלימו עין ממנו וכאילו יכסה פניהם לבל יסתכלו במעשיו : אם לא . ר''ל אם תאמר לא כן הוא איה פה האיש ומי הוא אשר יכזב את אמרי :

וימי . עם כליון שאר התמימי' קלו מני רץ :

וימי . אבל אני עם כל צדקותי הנה מהרו ימי ללכת בקלות רב יותר מהאדם הרץ וברחו ממני וכאלו לא ראו טובה כי הכל נשכח עתה בבוא מרבית הרעה :

אבה . שם נהר שוטף : יטוש . יפרח :

חלפו . עברו עם האניות ההולכות על נהר אבה הממהרות ללכת , עפו מהר כנשר הממהר לעוף בעבור השגת האוכל :

יטוש . ימהר ויפרח כי כנשר חש לאכול ( חבקוק א ) תרגומו דטוס למיכל :

אניות אבה . הוא מעניין רצון והם האניות שישיגו רצונם בהם ההולכים בים להשחית כי הם יצטרכו ללכת במהירות אל אשר ירצו : יטוש . יעוף :

שיחי . דברי צערי : פני . חמתי : ואבליגה . אתחזק כמו המבליג שוד על עז ( עמוס ה ) :

אם אמרי . אם אחשב אשכח יללתי וספור תלאותי ואעזוב כעסי ואתחזק להתאפק מלצעוק ומלהתרעם :

שיחי . ספור התלאות : פני . כעסי כמו אתן את פני ( ויקרא כ ) : ואבליגה . אתחזק כמו המבליג שוד ( עמוס ה ) :

שיחי . דברי נגעי : פני . כעסי : ואבליגה . ואתחזק ויהיה בודד או יהיה יוצא ויהיה פי' ואחזק לבי :

יגורתי כל עצבותי . שלא יניחוני מלצעוק : ידעתי כי לא תנקני . מעוני מלהפרע ממנו :

יגורתי . אאסוף כל העצבון אשר לי לאצרם תוך הלב מבלי לצעוק עוד הנה עם כל זה ידעתי שלא תנקה אותי מן היסורין ולא ארויח א''כ מאומה :

יגורתי . אאסוף כמו אוגר בקיץ ( משלי י ) :

כל עצבותי . כל הכעסים אשר לי :

למה זה הבל איגע . לבא במשפט :

אנכי ארשע . ר''ל אף אם רשעתי למה זה הבל איגע להתחנן לפניו כי מה אועיל הלא כ''כ אני מדוכא ומעונה עד שא''א לי לחזור לקדמותי :

איגע . מל' יגיע :

בבור . נקיון :

אם התרחצתי . אף אם ארחץ עצמי במי שלג ואנקה כפי בבורית המנקה ר''ל אם אשוב לה' ואעביר מעלי לכלוך העון :

והזכותי . מל' זכות ובהירות : בבור . שם עשב המנקה וקרוי בורית ויקרא גם אהל בדוז''ל ( שבת צ ) :

בשחת תטבלני . להיות צחון ומגואל כלומר אז תמצא לי עון רב :

אז בשחת . ר''ל התשובה לא יועיל כ''א להביא עלי המיתה לטבול אותי ולהורידני אל שחת הקבר ולאשר שלמותי יתעבו אותי כי יפשטו אותם מעלי בהוריד אותי שאולה וכאומר אך את הטובה ההיא אוכל לקבל אבל לא אקוה לחזור לקדמותי :

בשחת . בבור : תטבלני . מל' טבילה ור''ל תורידני : שלמותי . מלבושי :

אז בשחת תטבלני . ר''ל תכניס גופי בשחת :

במשפט . בדברי תוכחות משפט משמש ג' לשונו' תחלתו הוכחת דברים , אמצעיתו פסק דין וסופו משטר יסורין וגיבוי חוב ופעמים שהמקרא כותבו ע''ש תחלתו ופעמים ע''ש אמצעיתו ופעמים ע''ש אחריתו :

כי לא איש כמוני . אין המקום ב''ה איש כמוני שאשיב לו נבוא יחדיו במשפט לברר הדין עם מי כי אם אלו היה מהאפשר להתווכח עמו אז כאשר יצאתי זכאי בע''כ היה מפליא ניסיו להחזירני לקדמותי משא''כ ע''י תשובה כי אז יהיה די בטובת המיתה :

כי לא איש כמוני . עניינו אין השם ית' איש כמוני לדבר עמו :

מוכיח . דרשני''ר בלע''ז מרא' לכל א' חובתו וזכותו : ישת ידו . משטר אימתו וניגושו : על שנינו . שלא יחזק החזק את הרפה :

לא יש . אין בינינו מברר דברים אשר ישים יד ממשלתו על שנינו להיות נשמעים לו :

מוכיח . מברר אמרים כמו אשר הוכיח ה' ( בראשית כד ) :

יסר . אם יסר מעלי שבטו המכה בי הם היסורין ולא תבעת אותי פחדו :

ואמתו . מל' אימה ופחד :

כי לא כן אנכי . על כן שאנכי ירא אני מוחזק בי שלא אתחייב בדין :

אדברה . אז אדבר דברי להתווכח על מה הביא הרעה עלי על לא חמס בכפי ולא אירא ממנו כי לא ימצא בידי דבר פשע כי לא כן אנכי עם עצמי כאשר אני בעיניכ' אשר תחשבוני לרב פשע אשר לא כן הוא :