( מענה איוב ) :

ביאור מלות המענה , ויען איוב ויאמר :

והותי . שברי : ישאו יחד . עם משקל שכנגדם ואפי' הם חול ימים יכבד ממנו :

כעשי והותי . היא היא כי בעבור שברון הרוח יכעס האדם בעצמו ור''ל אם היו שוקלין אותם לשומם במאזני משקל ולשאתם יחד עם הדבר הנתון לעומתם וכדרך השוקלין :

לו . ענינו כמו אם וכן לו החייתם אותם ( שופטים ח ) : כעשי . כמו כעסי בסמ''ך : והותי . ענין שברון רוח כמו הוה על הוה ( יחזקאל ז ) :

לעו . מגומגמין כאדם שאין בו כח להוציא דבר מפיו כתיקונו וכן ושתו ולעו ( עובדיה א ) שכן דרך שיכור לגמגם בדבריו :

כי עתה . אז היה עתה נודע לכל אשר הוותי יכבד מחול הימים אם ישומם לעומתם : על כן . בעבור גודל המכאוב לזה דברי המה מגומגמים להרבות בתרעומות ולהסתפק בהשגחה ולומר פעם כך ופעם בהפוך :

לעו . ענין מגומגם ונשחת כמו ושתו ולעו ( עובדיה א ) :

לעו . נשחתו :

חמתם . ארס שלהם דרך פרסיים לתת ארס של נחש בחציהם :

כי חצי שדי . חצי היסורין הבאים משדי מתמידים לשבת עמדי ( עם כי איוב חשב שבא הכל מצד המערכה עכ''ז אמר דבריו אל מול דעת אליפז שהכל בא מה' בהשגחה ) : אשר חמתם . היא הליחה המעופשת הזלה משחין הרע ואחז במשל מדרך הפרסיים אשר ימשחו חציהם בארס הנחש : בעותי . החרדות הבאות מאת המקום ב''ה עורכים מלחמה עמי :

חמתם . ארסם כמו חמת תנינים ( דברים לב ) : בעותי . מל' בעתה וחרדה :

חצי שדי . חצים חזקים על דרך כקול שדי והי' שדי בצריך : חמתם . ארסם על דרך חמת תנינים יינם : ביעותי אלוה . ביעותים חזקים על דרך רוח אלהים כהררי אל :

הינהק פרא וגו' . כלומר וכי לחנם אני צועק והלא בהמה שוטה אינה נוהקת בזמן שיש לה דשא וכן שור לא יגעה אא''כ אין לו בליל תבואה , בפרא נוהג ל' נהק ובשור ל' געיי' :

הינהק . וכי יצעק הפרא כאשר יעמוד על הדשא ולא יחסר מאכלו וכי יצעק השור כשעומד על התבואה הבלולה במוץ וכאומר הלא בהמה שוטה לא תצעק בחנם ומכ''ש איש כמוני :

הינהק . כן נקרא קול צעקת הפרא והוא מל' ונאק נאקות ( יחזקאל ל ) בחלוף ה''א באל''ף וכן בין שיחים ינהקו ( לקמן ל ) : יגעה . כן יקרא קול צעקת השור כמו הלוך וגעו ( ש''א ו ) : בלילו . מל' בלבול וערבוב :

בלילו . ר''ל תבואתו שאוכל ממנ' :

היאכל תפל . דבר שהוא בלי מלח וצריך להמליחו ולא נמלח קרוי תפל בל' משנה ( שבת קכח חולין קיג ע''א נדרים נא ) : אם יש טעם בריר . הבא מחמת החלמות כשאוכל דבר חזק שמרבה ריר ורוק כגון שום כלומר וכי סבורים אתם שיהו מתקבלות תשובות שאין בהם ממש , ריר , כמו ( שמואל א כא ) וירד רירו על זקנו : חלמות . כמו ( לקמן לט ) יחלמו בניהם ל' חוזק ויש פותרים ל' חלום ואין נראה בעיני מפני דגשות הלמ''ד :

היאכל . וכי יאכל אדם בשר בהמה ודג כשהן חיין ולא יהיו מלוחין כל צרכן כי אין דרך לאכלם כ''א ע''י מרבית המליחה לא זולת : בריר חלמות . ברוק הבריאות כי ברוק החולה יש טעם מאחת מארבעת המרות אשר תגבר בו אבל ברוק הבריא אין טעם כלל וכאומר וכי אקבל ממך אמרים ריקים מבלי טעם חכמה :

תפל . ענינו דבר שאינו מתוקן כל צרכו וכן טחים אותו תפל ( יחזקאל יג ) : בריר . רוק הפה כמו ויורד רירו ( ש''א כא ) : חלמות . ענין בריאות וחתק כמו ותחלימני והחייני ( ישעיה לח ) :

בריר חלמות . הוא ריר הבריא מהחלימני והחייני רצה בזה שאין טעם בריר הבריא ואולם בריר החול' יש בו טעם לפי הליחה הגוברת עליו או יהי' בריר חלמות ריר מלובן הביצ' שהיא כלה חלמון תחל' ואח' יברו' הטבע ממנה החלק היותר דק והו' החלבון והנ' הריר ההו' לא ימצ' בו טעם :

מאנה לנגוע נפשי . כלומר הרבה יש לי לזעוק כי דברים שהיתה נפשי ממאנת וקצה לנגוע בהן ל' נגיעה : המה כדוי לחמי . המה לי עתה נכונים למשמש בהם כמפות שלחני שלחמי נתון בהם כדוי ל' ויכרות את מדויהם ( שמואל ב י ) כ''ש מפי רבי משלם רופא , ע''א כמפות שמסננין בהן את התבשיל ומאכל זב מהם , דוי לשון דוה זבה : לחמי כל מאכל קרוי לחם כמו עבד לחם רב ( דניאל ה ) וכמו נשחיתה עץ בלחמו ( ירמיה יא ) ותירגם יונתן סמא דמות' במיכליה ל''א המה כמבטי מאכלי , כלומר גס לבי להסתכל בהם ברימה כאשר אני מסתכל במאכלי ולשון משנה הוא ומסגו כי דוו במסכת שבת :

מאנה . השחין אשר מעולם מאנה נפשי לנגוע בה בעבור מיאוסם המה דומים כחליי בשרי ר''ל השחין אשר מאסתי לנגוע בה מהתענג ומרוך לבב והשחין אשר עתה בי הנה ידמה זה לזה ואיך א''כ אתרחק מבשר עצמי ומדוע א''כ לא אזעק מרה :

מאנה . מל' מיאון : כדוי . מל' מדוה וחלי : לחמי . כן יקרא הבשר וכן ולחמם כגללים ( צפני' א ) :

כדוי לחמי . כמו חליי בשרי :

מי יתן . לזאת הלואי תבא שאלתי ויתן אלוה הדבר שאני חושק ומקוה לה :

ויואל . וירצה : וידכאני . לשון מיתה : יתר ידו . יגדל ידו במכתו כמו הנה יד ה' הויה ( שמות ט ) : ויבצעני . ויכלני כמו בצע אמרתו ( איכה ב ) ידיו תבצענו ( זכריה ד ) :

ויואל . וירצה אלוה וידכא אותי מן העולם ויפתח ידו להכות בי עד ישלים את ימי חיי :

ויואל . וירצה כמו ויואל משה ( שמות ב ) : יתר . מל' התרה ופתיחה : ויבצעני . ענין השלמה כמו וידיו תבצענה ( זכריה ד ) :

ויבצעני . ענין השלמה וכלוי והרצון בו ויכלני או יהי' זה מעניין כריתה והענין אחד :

ותהי עוד נחמתי . ותהי עוד זאת לי לנחמה : ואסלדה בחילה ולא יחמול . ואבקש ממנו סליחה שלא יחמול מלבצעני ואני איני מוצא לו דמיון במקרא זולתי שבלשון משנה הוא לשון ירא ודואג שהיד סולדת בהן מלכוות ברותחין כלומר אתחולל בדאג' ובחילה בקשה זו : כי לא כחדתי . ולא חסרתי אמריו מלקיימן :

ותהי עוד נחמתי . חזר לנחם את עצמו ואמר הנה עוד לי נחמה מה עם כי אני נכוה ברעד אחרי אשר לא יחמול עלי מ''מ אתנחם מעט על כי לא מנעתי אמרי קדוש ואין לי להתרעם על עצמי לומר שאני גרמתי לי הרעה מצד העונש :

ואסלדה . ענין חמום וכויה ובדרז''ל יד סולדת בהן ( שבת מ ) : בחילה . מל' חלחלה ורעדה : כחדתי . ענין מניעה והעלמה כמו לא כחדו ( ישעי' ג ) :

ואסלדה בחילה . ר''ל אע''פ שהי' מתחמם ונכו' בחיל ובמכאוב אשר הביא עליו השם ית' :

מה כחי . חזק לסבול : כי איחל . כי אמתין עד יום רפואה או עד יום מיתה : איחל . כמו ויחל עוד דנח ( בראשית ח ) : ומה קיצי . ומה חשוב קיצי וחזק כי איחל כי לא אוכל להאריך קיצי מלסבול : נפשי . הוא יצר תאות אדם בכמה מקומות כמו אם יש את נפשכם ( שם כג ) :

מה כחי . עתה חזר להשיב על מה שאמר אליפז הנה במכאוב היסורים ימורק העון וישגא אחריתו וע''ז אמר לו מה כחי כי אקוה לטובה הלא כבר תש כחי עד מאד עד שא''א לי לחזור לאיתני : ומה קצי . מהו קץ ימי אשר אאריך לעכב נפשי אצלי ר''ל הלא מעט ימי האדם ומה לי בטובה אשר תבוא לאחר זמן על ימים מעטים :

איחל . מל' תוחלת ותקוה :

אם כח אבנים . וכי כחי כאבנים וכי בשרי חזקה בנחושה עד שאוכל לשאת מכאובים כאלו ולחזור לקדמותי :

אם בשרי נחוש . ר''ל האם בשרי מהברזל החזק והוא הנקרא נחשת אשר יעשה ממנו החרבות :

האם אין עזרתי בי . לשון תימא הגם זאת תבא עלי שאין עזרתי בי אותם ריעים שהיו לי לעזרני אינם בעזרתי : ותושיה נדחה . עצה של יועצים נדחה ממני שקמה עלי להקניט ולדחות :

האם . וכי גם זאת יבוא לי שלא יהיה בי עזר מה הראוי עתה לי והיא תנחומות אוהבים : ותושיה . וכי יהיה נדחה ממני כל מה אשר יש עם מחשבותי כי תשחק על אמרי ותלעג למו :

ותושיה . מל' יש :

ותושיה נדחה ממני . ר''ל האם נדחה ממני תושיה היא ההנהג' האנושי' אשר היה ראוי שיתנהג בה :

למס מרעהו חסד . למי שמונע חסד מחבירו והלמ''ד משמשת כמו לרב , לצו , לשב , מס גם הוא לשון פועל , כמו בא שב גד גם אלה לשון עושה : למס . החסד מכלה אותו , כמו וחם השמש ונמס ( שמות טז ) :

למס . היתכן אשר להאיש שנמס בשרו מגודל המכאוב יהיה לו עוד חרפה מרעהו ויעזוב יראת שדי כי הלא אין פחד אלהים לנגד עיניו לומר הלא די לו בהמכאוב ולמה עוד אקניטו :

למס . מל' המסה והמגה : חסד . ענינו חרפה כמו חסד הוא ( ויקרא כ ) :

למס מרעהו חסד . בתמיה והרצון בו היתכן שלאיש המס אשר המסו אותו רוב הצרות הבאות עליו יהי' מרעהו חרפ' ויאמר עליו שיראת שדי היה עוזב על כן באה עליו הצר' הזאת או יהי' חסד דבק עם יראת שדי ויהי' פי' אם יתכן שייחסו אליו רעיו מפני שהוא מס חסד ויראת שדי היה עוזב :

אחי . בני מליצתי : בגדו . בי , כמו הנחל הבוגד בגידות כמו שמפרש בענין : כאפיק נחלים . מוצא נחלים יעברו ממיד' נכוח' וריעות ומה היא בגידותו של נחל :

אחי . רעי בגדו בי כמו נחל אשר ירבה לבגוד באנשיו : כאפיק . כזרם נחלים אשר יעברו ממקומם וילכו להם וכפל הדבר במ''ש :

כאפיק . ענינו זרם מרוצת המים כמו כאפיקים בנגב ( תהלים קכו ) :

הקודרים מני קרח . אם בא עליהם קרח נקמטים ונעשים קרים ( קרשים קרים ) : ועלימו יתעלם . מתכסה השלג שנופל על הקרח הרי בגידה אחת שנתכסה מן העין ואין הצמא מוצא מים לשתות :

הקודרים . כי הנחלים הקודרים מהתחלת ימי הקרח היא עת כי ירבו מי הנחלים ויחשכו הנחלים מרוב עומק המים והשלג היורד על הנחלים ההם מתעלם ומתכסה בהם לרוב עומקם וחשכותם :

הקודרים . ענין שחרות וחושך כמו שמש וירח קדרו ( יואל ב ) : מני . מן : קרח . הוא הגליד הנקפ' מהקור כמו משליך קרחו כפיתים ( תהלים קמז ) : יתעלם . מל' העלם ומכוסה :

הקודרים מני קרח . ר''ל שאלו הנחלים קודרי' לרוב עמקם בסבת הקרח והשלג הנתך ונעלם בהם וזה שקצת הנהרו' יהיו מימיהם השלגים אשר בהרים כאשר יותכו ואלו הנהרו' לא יתמידו כל השנה :

בעת יזורבו . ל' יצורבו כחום השמש : נצמתו . רטרי''ש בלע''ז כמו וחומץ צומתן בל' גמרא ( פסחים מ ע''ב ) צ' מתחלפת בז' כמו צעקה זעקה : יזורבו . לשון ונצרבו בה כל פנים ( יחזקאל כא ) וכמו אש צרבת ( משלי טז ) : נדעכו . נקפצו ממקומם :

בעת יזורבו . בימי הקיץ בעת יתחממו נכרתו ממקומם ואינם כי נתייבשו הנחלים : בחומו . בזמן שיחומו נקפצו ממקומם וכפל הדבר במ''ש :

יזורבו . כמו יצרבו כי זסשר''ץ מתחלפים והוא מענין חמום כמו צרבת השחין ( ויקרא יג ) : נצמתו . ענין כריתה כמו לבקרים אצמית ( תהלים קא ) : נדעכו . עין ניתור וקפיצה כמו דעכו כאש קוצים ( שם קיח ) :

יזורבו . ר''ל ירוצו ויגרו ואז נצמתו ר''ל נכרתו ויש מי שפירש יזורבו יתחממו והרצון בו יצורבו בחלוף צד''י בזי''ן לפי שהם ממוצא אח' , ויעיד על פירושו מה שאמר בחומו נדעכו ממקומם ר''ל בהגיע החום נעקרו ממקומם וזה שאלו הנהרות ההוי' ממימי הגשמים והקרח והשלג יעדרו בעת הקיץ :

ילפתו . יאחזו אורחות דרכם כמו וילפת שמשון ( שופטים טו ) וכן ויחרד האיש וילפת ( רות ג ) שחבקתו האשה :

ילפתו . המים ההם יאחזו ארחות דרכם ר''ל לא נודע למי אנה הלכו ורק הם לבדם יודעים ארחות דרכם מהם נתייבשו בחמה מהם נבלעו בארץ וכל המים עלו בתוהו מקום שאין שם אנשים להנות מהם והרי הם אבודים מאנשים :

ילפתו . ענין אחיזה כמו וילפת שמשון ( שופטים טז ) : בתוהו . במקום שממה :

תימא . ארץ ישמעאל שהיא נמוכה והמים נגרים שם : קוו . לשון קו נטוי , ד''א ל' יקוו המים :

הביטו . המים ההם הביטו ארחות תימא ללכת שמה ודרך ההולך לשבא עשוהו לעצמן קו ישר ללכת בו והוא ענין מליצה לומר לא נודע איה הם כאלו הלכו בדרך רחוק מאוד לתימא ולשבא :

קוו . מל' קו וחבל :

ארחות תימא . הם השיירות ההולכות לתימא וכן הליכות שבא הם שיירות סוחרי' ההולכו' לשבא והנה זכר אלו השיירו' לפי מה שאחשו' לפי שמהלכ' היו למקומו' הרחוקים כאש' יסעו מן הארץ אשר הי' שם איוב והיה שם באמצע דרכם מדברו' לא ישב אדם שם :

בושו כי בטח באו עדיה . יבושו שותיה כי בטח כל איש ואיש לשתות מהם :

בושו כי בטח . הנה כ''א אשר בטח לשתות ממי הנחלים ההם בושו כאשר באו למקום הנחל ולא מצאו מים : באו . כאשר באו אליה הנה נחפרו ונכלמו כי אין מים וכפל הדבר במ''ש :

עדיה . אליה כמו תגע עדיך ( לעיל ד ) : ויחפרו . ענין בושה :

כי עתה הייתם לו . הייתם נמשלים לאותו נחל : תירא חתת . ופחד המכה ותיראו לומר האמת ומחניפים את בעל ריבי :

הייתם לו . דומים אתם להנחל הזה כי כמו שהנחל בגד באנשיו והלך לו בזמן החום אשר היא העת המצטרך ביותר למים כן אתם בגדתם בי בעת צרה עת המצטרך לתנחומות האוהבים : תראו חתת . כאשר ראיתם השבר הבאה עלי תפחדו לומר האמת מול המקום ב''ה שלא יקרה לכם כמקרי :

חתת . שבר כמו חתתה קשתותם ( ירמיה נא ) :

ומכחכם שחדו בעדי . ומממונכם :

הכי אמרתי . האם אמרתי תנו לי מה מן ההון : ומכחכם . ממון שלכם הבא בעמל וכח ממנו תנו שוחד בעבורי כ''א אמרתי כזאת היה מקום לחשוב כי בעבור הצלת ההון תרשיעו אותי על לא חמס :

הבו . תנו :

שחדו בעדי . הרצון בו תנו שחד בעדי :

ומלטוני . ע''י השוחד מלטו אותי מיד הצר ופדו אותי מיד העריצים וכאומר הלא אין מקום לתת שוחד ואין מחשבותי עליו ומדוע א''כ תרשיעו אותי :

צר . שונא : עריצים . חזקים :

הורוני . למדו אותי מה פשעי ואני אחריש לשמוע אמריכם ותבינו לי מהו הדבר אשר שגיתי בו לשתאמרו שבאו היסורין למרק העון :

הורוני . למדוני כמו את מי יורה דעה ( ישעיה כח ) :

מה נמרצו . כמו קללה נמרצת ( מלכים א ב ) לשון דבר דבור על אופניו ( משלי כה ) וכן נמלצו לחכי ( תהלים קיט ) כולן ל' מליצה הם ולמ''ד מתחלפת ברי''ש : אמרי יושר אם אמרי יושר הייתם אומרים היו מקובלים אבל עתה מה יוכיח הוכח מכם , כל תוכח' שבאיוב בירור הדברים הם ומעמידים על האמת :

מה נמרצו . מה מאד חזקו אמרי יושר אבל מה יועיל הויכוח אשר מכם אם לא נאמרה ביושר :

נמרצו . נתחזקו כמו וחבל נמרץ ( מיכה ב ) : ומה . הוי''ו הוא במקום אבל : יוכיח . ענין ברור דברים כמו והוכיח בדברים ( מ''ב יט ) :

הלהוכח מילים תחשבו . הלברר דברים תחשובו : ולרוח . הם משולים : אמרי נואש . שאין בהם ממש כמו ( ירמיה ה ) ותאמרי נואש , איני חושש לדברי הנביאים :

הלהוכח . ר''ל וכי להתוכח תחשבו אשר מלים בעלמא יספיק להם אבל לא כן הוא כי אמרי נואש לרוח הם משולים ואין בהם תועלת :

נואש . ענין דבר שאין בו ממש ואין לחשוש עליו וכן ותאמרי נואש ( ירמיה ב ) :

אמרי נואש . קרא עצמו נואש להיותו נואש מטוב לחוז' שברו :

תפילו . בדינכם אתם מפילים האף על עני כמוני בקו משפט ותכרו שוחה על ריעכם להפילו :

אף על יתום . מתוך דבריכם נראה שאינכם רחמנים ואפי' על היתום תפילו המכשול ולא תחושו עליו ותחפרו בור על ריעכם לנפול בו ואל תחמולו :

ותכרו . ותחפרו כמו בור כרה ( תהלים ז ) :

ותכרו . הרצון ותחפרו ותעמיקו סרה :

הואילו . התרצו לפנות אלי ולשמוע דברי ותראו אם על פניכם אכזב :

ועתה . הואיל ואין ממש בדבריכם התרצו לפנות אל אמרי לשמוע אליהם ותראו אם אדבר לפניכם כזב ודבר שאין בו ממש :

הואילו . התרצו כמו ויאל משה ( שמות ב ) : ועל פניכם . לפניכם כמו על פני ( שם ב ) :

שובו נא . לבחון ותבחנו שלא תהא עוד עולה ושובו ( לחקור והרי ) צדקי ימצא בה :

שובו נא . התעכבו עתה לבחון דברי ותראו אשר לא תמצאו בם עולה : ושובו עוד . להתעכב יותר לבחון היטב ותראו שאני צדיק בדבר והדין עמדי :

שובו . התעכבו כמו לא ישבו בארץ ה' ( הושע ט ) :

אם חכי לא יבין הוות . לא יבין כשאני מדבר הוות :

היש . וכי יש בלשוני עולה ר''ל וכי שמעתם ממני מאז דברי עולה : אם חכי . וכי חכי לא יבין מה הם דברי הוות וכאומר הלא ידעתם אותי מאז שאינני מדבר עולה בזדון הלב ולא בעבור הסכלות ולזה שמעו אמרי :

הוות . דברי רשע ושבר :