ויוסף אליהוא . ראיתי בטעמי רבי משה הדרשן שלפיכך אמר ג' מענות כנגד ג' ריעי איוב וזה רביעי לפיכך נקרא תוספת :

ויוסף . על כי כבר השיב על כל אשר התלונן איוב אמר ויוסף כי לא בא עתה רק להוסיף דברים לחזק מאמריו הראשונים :

ביאור מלות המענה :

כתר לי זעיר ואחוך . כולו ל' ארמי הוא הוחל לי מעט ואגידך , כתר ל' הוחל כאשר תירגם יונתן ולתורתו איים ייחלו ( ישעיה מב ) יכתרון : לאלוה . לבאים במקומו :

כתר לי . לבל יחשוב איוב שכבר השלים כל מאמריו ויבוא הוא להשיב מה לזה אמר עוד המתן לי מעט זמן ואגיד לך אמרים כי יש עוד עמדי מלים בעבור אלוה ובמקומו :

כתר . ענין המתנה כי ולתורתו איים ייחלו ( שם מב ) ת''י יכתרון : זעיר . מעט עמו זעיר שם ( שם כח ) : ואחוך . ואגיד לך כמו אחוך שמע לי ( לעיל טו ) :

כתר לי זעיר . המתן לי מעט : ואחוך . ואגידך :

אשא דעי . אשא קול להשמיע דעתי למרחוק למען ישמעו רבים וכאומר כל הרוצה להשיב יבא וישיב : ולפועלי אתן צדק . אדבר צדק בעבור פועלי ויוצרי :

תמים דעות עמך . הנה אתחיל עתה לדבר עמך שאתה סבור שדעתך שלימה :

כי אמנם . כי באמת אין דברי אמרי שקר ולמען הקניטך כי הדעות המה תמימים ושלמים עמך כאומר הלא אוהבים אנחנו ומה לי להקניטך באמרי שקר אבל האמת אגיד ולזה אשא דעי למרחוק ולא אירא ממי כי לא ימצא מי יכזב אמרי :

הן אל כביר . בחכמה וברחמים : ולא ימאס . עני : כביר כח לב . הוא להתנקם לפיכך לא יחיה רשע :

הן אל כביר . הנה עם כי האל חזק מאד ואין לו יחוס וערך עם מי מ''מ משגיח בשפלים ולא ימאס את התם אם הוא חזק בכח הלב לעמוד מול היצה''ר :

כביר . רב ההשגחה : כביר כח לב . רב הכנת השכל להשיג המושכלות :

לא יחיה רשע . איננו משגיח דרך כלל אבל אם בעת יתן די צורך עניים שפלי הרוח אז יבדיל את הרשע מהם ולא יחיה אותו עמהם :

ומשפט . ענינו דבר הראוי והצורך וכן מה יהיה משפט הכהנים ( דברים יח ) :

לא יגרע מצדיק עיניו . עד אשר עם מלכים יושיבם :

לא יגרע . ואף כאשר יעלים עין בעון רשעי הדור יבדיל מהם את הצדיק המוחה בידם ולא יגרע עיניו ממנו עד ירום אותו לשבת לפני מלכים בכסא : ויושיבם . ועד עולם מושיב אותם בכסא ויוגבהו עד למעלה :

יגרע . מל' גרעון : לכסא . כמו בכסא למ''ד במקום הבי''ת וכן ישבת לכסא ( תהלים ט ) :

יגרע . ימנע :

ואם אסורים . ואם תראה צדיקים שיהו אסורים בזיקים של ייסורין וחליים , או ילכדו בחבלי אוני , בל' גורל ומיתרים נקרא חבלי ובל' דאגה נקרא חבלי יולדה . בחבלי עוני . קודר''ש בלע''ז אינו אלא שחטאו לפניו ובא ליפרע מהם לטובתם לנקותם ולהזהירם לשוב אליו :

ואם אסורים . ואם לפעמים יקרה אשר הצדיקים קשורים בשלשלאות היסורים ונלכדין בחבלי עוני :

בזקים . בשלשלאות כמו בזקים יעבורו ( ישעיה מה ) : בחבלי . מל' חבל ויתר : עוני . ענויים ויסורין :

ויגד להם פעלם . בייסורין הללו מודיעם שחטאו לפניו וכל דברי אליהוא תנחומין שלימים היו ולא קינתורין כלומר אל תדאג על יסורין אם צדקת כי לטובה הן לך :

ויגד . ר''ל לא קרה להם כזאת בעבור שאין המקום משגיח בכל עת אבל גם זה בהשגחה באה כי סרו מעט מדרך הישר ויבא עליהם יסורים ובזה כאלו מגיד להם רוע פעלם ופשעיהם אשר הדרך שהמה מתגברים והולכים אף אם ינטה אליהם כמעט קט :

ויאמר . כי בייסורין ישובון מאון :

ויגל . ובזה יגלה אזנם לקבל מוסר וכאלו יאמר להם אשר ישובון מן האון אשר התחילו לאחוז בה ולטובה א''כ יחשב להם :

אם ישמעו . ויעבדוהו :

אם ישמעו . אם יבינו ע''י היסורים אשר לא טוב עשו וישובו לעבוד את ה' כמאז : יכלו . אז ישלימו יתר ימיהם בטוב ושנותם בנעימים כי ישגא אחריתם :

בנעימים . ענין המתיקות והיופי :

ויעבדו . הש''י :

בשלח יעבורו . יעברו מן העולם בחרב וימותו על כי לא היה בהם דעת להבין הוראת היסורים ולשוב מאון :

בשלח . בחרב כמו מעבור בשלח ( לעיל לג ) :

בשלח יעבורו . בחרב יכרתו :

וחנפי לב . שהם רשעים . הם ישימו אף . בבא ייסורין עליהם מחרפים ומגדפים : ולא ישועו . לפניו בתחינה : כי אסרם . כשהוא אוסרן בייסורין לפיכך לא ירפאם :

וחנפי לב . אבל הרשעים המחניפים ליצרם למלאות שאלתו ופתויו המה מעלים אף וחמה ולא יצעקו אל ה' כאשר אסרם ביסורים כי תולים הכל במערכת השמים וכועסים על רוע הסדור וחושבים שאין מקום לתפלה :

לא ישועו . לא יתפללו :

תמות בנוער . ובשינוק שעליהם נפשם : יחלץ עני . את העני השם עצמו רש בדבר תחנונים :

תמות בנוער . ולכן תמות נפשם בימי נערותם : וחיתם . נפשם החיוני תצא מהם בין הקדשים ר''ל במיתה מנוולת כמותם ושוה להם :

בקדשים . הם המזומנים למשכב הזנות כמו ולא יהיה קדש ( דברים כג ) :

וחייתם בקדשים . ונפשם בהיותם נערים שאז ראויי' להיות' קדשים מפני רתיחת הטבע אז :

יחלץ . מגיהנם בשביל עניו שהביא עליו : ויגל בלחץ אזנם . בלחץ שהביא עליו מגלה את אזנו לאמר שוב אלי :

יחלץ . הנה באמת עוני היסורים לטובה תחשב כי המעונה ביסורים הנה בעבור העוני יחלצו המקום מדין גיהנם הקשה יותר ועוד כי בלחץ היסורים יגלה אזנם לקבל מוסר למען ישובו ולא יחטאו עוד :

יחלץ . יוציא וישלוף כמו חלוץ הנעל ( שם כה ) : בלחץ . ענין הדחק כמו ולחצו אתכם ( עמוס ו ) :

יחלץ . יציל :

ואף . זאת עוד גדולה עשה לך ביסורין הללו הסיתך והדיחך מגיהנם שפיה צר ותחתיה רחב : לא מוצק . כדי שיהא עשנה צבור לתוכה ולא עוד אלא שתזכה לעולם הבא ונחת שלחנך מלא דשן :

ואף הסיתך . אל מול איוב יאמר דע שאף אותך הסיתו היסורים לשוב לה' להצילך מדין גיהנם אשר פיה צר ודחוק לשמור חומה ותחתיה רחב לא צר ודחוק להצביר עשנה בה לצער הרבה : ונחת . מה שיהיה מונח על שולחנך יהיה מלא דשן ושומן ור''ל ועוד תתענג בתענוג הנפשי בעוה''ב :

הסיתך . מל' הסתה ופתוי : מוצק . צר ודוחק כמו ורוחב מים במוצק ( לקמן לז ) :

הסיתך . הסירך מזה הענין ויסיתם אלהים ממנו : מפי צר . מפי הצר והמצוק ר''ל שלא תהיה בפיו למאכל : מוצק . הוא מענין מצוק : ונחת שולחנך . ומה שיורד בשולחנך :

ודין רשע מלאת . ואם נתמלאת ביסורי הרשעים הדין והמשפט הם הייסורין הם יתמכו לך לעתיד מגיהנם ויש לך לקבלם באהבה :

ודין רשע . ואף אם נתמלאת מדין יסורים הראוי לרשע מה בכך הלא לטובה תחשב כי הדין והמשפט הבאים עליך הם יסעדו אותך להנצל מדין גיהנם ולהתענג בעוה''ב :

מלאת . פעל יוצא אע''פ שהוא מבנין הקל וכמוהו ומלאו את המקום הזה דם נקיים :

כי חמה . גדולה תהיה : פן יסיתך . יצרך לדבר דברים : בשפק . בשפק זה אשר תשפק ותרב אמריך לאל ומאחר שתעלה החמה רב ממון אל יטך ממנה :

כי חמה . כי חמת ה' חלה עליך ליסרך לשמרך כי פן יסיתך יצרך לבעט במקום בעבור די ספוק צרכך כענין שנאמר וישמן ישרון ויבעט ( דברים לב ) וכשתהיה ניסת לו ותהיה נשרש בחטא אז אף רב כופר לא יטך מדין גיהנם ר''ל אף בהרבה יסורים לא יהיה פדיון להנצל מדין גיהנם וא''כ מאד טוב לך היסורים כי עתה תהיה נשמר מן היצה''ר :

בשפק . כמו בספק בסמ''ך וענינו די הספיק והצורך : כופר . מל' פדיון כמו אם כופר יושת עליו ( שמות כא ) :

פן יסיתך בשפק . פן יסירך מן העולם בספק ובהכאה :

היערוך שועך לא בצר . וכי באתה לערוך צעקה שלא תבואך שום צרה ושום מאמצי כח לאונסך אם כן במה יגבה את חובו :

היערוך . וכי יהיה שררתך ערוך ומתוקן מבלי תקדים לה צרה וכל אמיץ כח ותוקף יסורים כי הלא אם תתמיד הטובה תבעט במקום מרוב כל ותאבד עדי עד :

שועך . מל' שוע ונדיב ושררה : מאמצי . מל' אומץ וחוזק :

שועך . עושרך והוא מענין ולא ניכר שוע לפני דל : בצר . זהב מגזירת והיה שדי בצריך :

אל תשאף הלילה . כלומר ואין לך לבחור בייסורים אחרים אל תשאף ותתאוה הלילה שבא לאמרפל למצרים ולסנחריב לסלק עמים מן העולם כשהם תחתם במקומם בשלוה כי הם אבדו בעולם הזה ובעולם הבא : לעלות . כמו אל תעלני בחצי ימי ( תהלים קב ) כעלות גדיש בעתו :

אל תשאף . אל תתאוה צרה חשוכה כלילה אשר באה על העכו''ם להסתלק מן העולם במקומם אשר ישבו בהן והם דור המבול וסדום וחברותיה שבעטו במקום מרוב טובה ונאבדו במקומם ור''ל אל תתאוה לשבת בשלוה בהתמד מבלי שבט אלוה כי פן תאבד כמו העכו''ם האלה :

תשאף . ענין תאוה וחשק כמו כעבד ישאף צל ( לעיל ז ) : לעלות . עניין סלוק כמו כעלות גדיש בעתו ( לעיל ה ) :

תשאף . תביט וחשתדל : לעלות . לכרות ומזה הענין כעלות גדיש בעתו : תחתם . במקומם :

השמר אל תפן אל און . לדון ולומר היה לו לשפטני ביסורי עניות : כי על זה בחרת מעני כי על הייסורין הללו יש לבחור יותר מעניות אדם שנהגו בו כבוד ולמוד בעושר כל ימיו ויעמוד על המקח ואין לו דמים ובוש ושב לביתו בפחי נפש וא''ת איוב עני היה עם הייסורין לא מצינו שאיבד אלא בהמותיו אבל לא כסף וזהב ואפילו איבד בהמותיו עם כסף וזהב טוב לו להיות עני וחולה מהיות תמים והולך בשווקים ואין בידו כלום וכן מפורש במדרש רבי תנחומא מן המקרא הזה כי נוחין היו יסורי איוב מיסורי עניות וכן באגדות הגמרא :

השמר . לזאת השמר מעתה ואל תפנה אל און להרשיע דין שמים כי עד הנה בחרת על זה האון יותר מן ההכנעה למול המקום לומר שהדין עמו מעתה אל תוסיף לעשות כזאת :

מעוני . ענין הכנעה כמו מאנת לענות מפני ( שמות י ) :

הן אל ישגיב בכחו . מתוך שכחו גדול ואין להנצל מפניו . לפיכך אין כמוהו מורה . כשמורה לחוטא לשוב אליו מתרה קודם מכה לפי שהוא יודע שאין יכול להשמר ממכתו כמו שהיה מתרה בפרעה על כל מכה ומכה הנני ממטיר כעת מחר ברד ( שמות ט ) והנני מביא מחר ארבה וכן כולם ובשר ודם כשרוצה להנקם מאויביו בא עליו פתאום שאם יתרה בו יחזור וינצל ממנו :

הן אל וגו' . מדוע לא תכניע עצמך למולו הלא בכחו הרב יחזק וירומם את אשר ישר בעיניו אף אין מי כמוהו משליך בשפל המצב את מי שירצה והכל בידו להרע או להיטיב :

מורה . משליך כמו ירה בים ( שם טז ) :

מי פקד עליו דרכו . יצוה עליו מעולם את הדרך הזה תלך :

מי פקד . מי צוה עליו דרכו ללמדו מה יעשה ומי אמר לו פעלת עולה לא כבשר ודם שיש לו יועצים ללמדו מה יעשה וכשעושה מה בלבו יקרה לפעמים אשר יאמרו לו פעלת עולה וא''כ הואיל ואין לו ערך ודמיון מה זה לא תכניע למולו :

דרכו . הנהגתו :

זכור . דרכיו ובהזכירך תשגיא מאליך שבח פועל מדותיו : אשר שררו אנשים . אשר ראו אנשים כמו ( במדבר כד ) אשורנו ולא קרוב :

זכור . תן דעתך לזכור מעשיו כי בעצמך תגדיל פעלו אשר ראו אנשים ר''ל הידועות והנגלות לכל מגודל השגחתו מלבד הנעלמות והנסתרות אשר לא נדע :

תשגיא . תגדיל כמו כארז בלבנון ישגה ( תהלים צב ) : שוררו . ראו כמו ישור שחקים ( לעיל לה ) :

שוררו . הביטו והשיגו :

חזו בו . בפעלו : מרחוק . מיצירת עולם עד עכשיו :

כל אדם חזו בו . הנה כל בני אדם רואים המה בסבתו כי הוא יוצר עין כל אדם והלא האנוש לפי ערכו יביט מרחוק ואיך תחשוב שהמקום לא יראה מה שנעשה בארץ וכענין שנאמר היוצר עין הלא יביט ( תהלים צד ) :

חזו . ראו כמו בלעדי אחוה ( לעיל לד ) :

מספר שניו ולא חקר . לפיכך צריך לאנוש להביט מרחוק לשאול מה שאירע בראשונים וילמד מהם :

הן אל שגיא . הנה האל גדול הוא מאוד ולא נדע לשער גדלו ומספר שניו רבו ואין חקר להם כי אין להם תחלה ותכלה ולא יושג א''כ מהותו לא מעצמותו ולא ממספר שניו :

שגיא . שגיא כח או יהיה סגיא ונפלא במציאותו :

כי יגרע . כי ירבה כמו ותגרע שיחה ( לעיל טו ) ויש פותרים יגרעם מן השמים להורידם ארץ : ויזקו . הרקיעים את המטר : לאידו . לעננו :

כי יגרע . אולם מעט יושג מצד פעולותיו כי לפעמים יחסר נטפי מי המטר עם כי הרבה מטר היה נשפך אל עננו מ''מ בחפצו יכלא את המטר :

יגרע . מלשון גרעון וחסרון : נטפי . מל' טיפין : יזוקו . ענין יציקה כמו ומקום לזהב יזוקו ( לעיל כח ) : לאדו . לעננו כמו ואד יעלה מן הארץ ( בראשית ב ) :

יגרע . ימנע : נטפי מים . הגרת המים וזה בסבת היובש : יזוקו מטר לאידו . יזלו מהם לחיות הם בכח מטר ר''ל שיעשו מהם איד לח אשר הוא מוכן להיוח ממנו מטר :

אשר יזלו . ולפעמים בהפוך אשר יזלו שחקים מאוצר המים אשר בשמים ממעל עם כי הטבע לא יורה אז על המטר מ''מ ירעפו מאוצרו הטוב בעבור שאלת אדם רב ר''ל צדיק וחסיד בדור השואל על המטר :

יזלו . יטיפו כמו תזל כטל אמרתי ( דברים לב ) : ירעפו . גם הוא ענין נטיפה כמו יערוף כמטר לקחי ( , שם ) : רב . גדול וחשוב כמו ורבי המלך ( ירמיה מא ) :

אף אם יבין . או אם יבין אדם מה יש במפרשי עב , בתמיה : תשואות . לשון ערפל סוכתו :

אף אם יבין . אף כאשר יבין המקום עת בוא בטבע פרישת העב תחת השמים : תשואות . עת בוא המיית עליית הענן אשר היא כסוכה על יושבי האדמה והוא כפל ענין במ''ש :

תשואות . ענין תמיה ורעש כמו תשואות חן חן לה ( זכריה ד ) :

מפרשי עב . מיני הפרשיות אשר לעב והרצון בו כי כבר יתחדשו עבים מחחלפים זה מזה עד שמקצתם יהיה מטר ומקצחם יהיה רוח ומקצתם עניינים אחרים כמו שזכר אחר זה : תשואות סוכתו . הרצון בסוכתו עננו והרצון בזה המיית עננו והוא הרעם :

הן פרש . ( על העב את אורו ) ושרשי הים כסה בו :

הן פרש . הנה לפעמים יגביר חסדו ויפרוש על הענן את מטרו הבא מאוצרו הטוב ואת שרשי הים ועמקם יכסה לבל יתמלא הענן מהם כ''א מאוצרו הטוב :

אורו . ענינו המטר וכן כל אור האמור בענין והוא מלשון יורה ומלקוש ( דברים יא ) :

אורו . שמשו ומזה צר ואור :

כי בם . בעבים ידין עמים ייסרם בעצירת גשמי' ברעב וכל מכה , חטאו דור המבול וארובות השמים נפתחו ( בראשית ז ) אנשי סדום גפרית ומלח שריפה כל ארצה ( דברים כט ) סיסרא מן השמים נלחמו עם סיסרא ( שופטים ה ) : יתן אוכל למכביר . משם באים מזונות הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ( שמות טו ) משל לנחתום העומד לפני הכבשן נכנס שונאו חות' גחלים וזורק בו נכנ' אוהבו מוציא פת חמה ונותן לו , למכביר למי שטפליו מרובים וכבירים וצריך למזונות :

כי בם . כי המים הבאים מאוצר השמים אשר בהם היה דן את אנשי דור המבול בהמים ההם עצמן יתן אוכל עד להרבות ועושה שני הפכים בנושא אחד פעם שלחם למחות את כל היקום ופעם יתהפכו לגשמי ברכה עוד יותר ממי המטר הבא בטבע :

למכביר . להרבות כמו מזער לא כביר ( ישעיה טו ) :

למכביר . לרוב :

על כפים . על העננים וכן נשא לבבינו אל כפים ( איכה ג ) על שם עב קטנה ככף איש ( מלכים א יח ) ורבותינו אמרו על ( חמס ) ועון כפי' כסה אור , המטר נעצר : ויצו עליה . לבא ע''י מפגיע בתפלה אוהבו של דור וגדול וחכם שבו יגיד עליו לפני הקב''ה צרת הדור וצרכיו :

על כפים . כבר יקרה אשר יכסה המטר אשר על העבים והמה כלואים בהם ולא יריקו על הארץ ואח''ז יצוה עליה לרדת בעבור תפלת הצדיק השואל עליה :

כפים . כן יקראו העננים לפי שבתחלה נראה ככף היד כענין שנאמר עב קטנה ככף איש ( מ''א יא ) , או לפי שהם כמו כפה על ראשי בני האדם : במפגיע . ענין תפלה כמו ואל תפגע בי ( ירמיה ז ) :

כפים . עננים ומזה הענין ושכותי כפי : כסה אור . הוא האיד הקיטורי שהוא מתלהב בקלוח ובמעט סבה : במפגיע . בממשש ופוגש :

יגיד עליו רעו . ידרוש להם לבדוק להם במעשיה' ולשוב אליו : מקנה . וזהו קנין שנקנין בו הגשמים : אף על עולה . גם למעלה למעלה ( עולה כך ) כמו ישובו אל על ( הושע ז ) או הקם אל ( שמואל ב כג ) ורבותינו פירשוהו קניין אף וחמה על המגיס דעתו אבל הניקוד שנקד מקנה פתח מוכיח שהוא אינו דבוק לאף שאילו הי' דבוק הי' נקוד קמץ ולא הי' בו פיסוק הטעם שהוא נטעם ברביעי :

יגיד עליו רעו . וכבר יקרה אשר הרעם שלו יגיד על המטר ויורה עליה אשר קרבה לבוא והנה קנין האף אשר אנשי הארץ העבירו חמת ה' עולה היא ממעל על הוראת הרעה ומבטלת אותה ולא יבוא הגשם ומכל זה נראה גודל ההשגחה כי פעם הגשמים כלואים ויריקו ע''י המפגיע ופעם מאוד קרבו לבוא והמה נעצרים כאשר יחטאו אנשי הארץ :

רעו . מלשון תרועה והוא קול הרעם : על . ממעל כמו נאום הגבר הוקם על ( ש''ב כג ) :

רעו . הוא האיד האחר שהוא רעו וחבירו : מקנה אף על עולה . קנין אף על האיד הקיטורי שמדרכו לעלות למעלה :