מענה אליפז . ( אליפז בן עשו היה ועל ידי שנתגדל בחיקו של יצחק זכה שתשרה עליו שכינה : התימני . מארץ תימן מארצו של עשו ( סא''א ) :

ויען . מל' עניה ותשובה :

הנסה . לשון תימה הבעבור שניסה דבר אליך תלאה בנסיון אחד שניסך בוראך ובא אליך אתה נלאה , ומעתה עצור במילין מי יוכל מלהשיבך :

הנסה . האם ראוי ונכון שכאשר המנסה אותך בדבר רעה מן הרעות נעשית מיד עיף ויגע מלהיות מחזיק בתומתך ולכן מי יוכל להתאפק לעצור בדברים מבלי להשיב :

הנסה . מל' נסיון והיא בה''א התימה : תלאה . ענין עייפות ויגיעה כמו את כל התלאה ( שמות יא ) : ועצור . ענין מניעה ועכבה כמו שרים עצרו במילים ( לקמן כט ) : במילין . ענין דבור :

באור מלות המענה , הנסה דבר אליך תלאה . הוא מענין נשיאה בתמורת השי''ן בס' והאל''ף בה''א וכמהו נסה עלינו אור ה' והרצון בו אם נשא משל ונדבר אליך ולהשיב על דבריך תלאה או יהיה מענין נסיון והוא היותר נכון והרצון בו האם כאשר נסה השם להגיע אליך דבר מן הרעות תלאה ובזה אמר כי עתה תבא אליך ותלא :

הנה יסרת רבים . שהרבו דברים הוכחתם ויסרתם : וידים רפות . ויגורות מפורענות הבא עליה' אתה היית רגיל לחזקם ולומר אל תירא שכך הוא מדת הדין :

הנה יסרת . הנה מאז הלא אתה יסרת רבים אשר הרבו דברים כלפי מעלה : וידים רפות . הידים שהיו רפות באמונת השם אתה הייתי מחזק באמרי מוסר :

רפות . מל' רפיון :

יקימון . רגילות הם מליך להקים את הכושל :

כושל . האיש הכושל היו מליך מקיימים אותו וברכים הכורעות לנפול אתה היית מאמץ ר''ל כל מי שהיה נבוך בהשגחת המקום בעבור מה שהגיעהו מהרעות בחושבו שבאה מצד המערכה ולא בהשגחה הנה מאז היית אתה מעמידו על האמת לומר שבא בהשגחה ומצד העונש על הפשע והנה שבו כולם והודו לדבריך :

כושל . ענין נפילת הכח והתשות : כורעות . היא הנפילה על הברכים : תאמץ . תחזק :

כי עתה . וכאשר עתה תבוא אליך מה מהרעות נעשית נלאה ועיף להחזיק עצמך וכאשר נגעה אליך הרעה נעשית מבוהל ומבלי דעת מיושבת לדבר דברי רוח :

ותלא . כמו ותלאה : עדיך . אליך כמו ועדיכם אתבונן ( לקמן לב ) : כסלתך . ענין בטחון ותקוה כמו אשר יקוט כסלו ( לקמן ח ) : ותום . הוי''ו באה במקום עם וכן ויוסף היה במצרים ( שמות א ) ור''ל עם יוסף שהיה במצרים :

הלא . עתה סופך מוכיח על תחלתך שיראתך שהיית ירא שמים : כסלתך . היא ( ע' תוס' ב''מ נח ) , מחמת כסילות היא ולא מדעת שלימה וכן תקותך ותום דרכיך הכל כסילות :

הלא יראתך . הלא עתה נראה למפרע שכל יראתך היתה למען בטחונך בה להשיג מבוקשך ע''י ולא מדעת שלימה מיראת הרוממות : תקותך ותום דרכיך . תקותך היתה עם תום דרכיך ר''ל לא היתה תום דרכיך מאהבתה אותה אבל מחשבת השגת תקותך היתה עמה כי הלא עתה באבדן תקותך תפר היראה :

כסלתך . ר''ל תקותך והרצון בו שמה שהיית ירא אלהים לא היה אלא לתקותך שישמור קנייניך וכאשר ראית אבוד הקנינים ההם סרה יראת השם מעל פניך , וי''ו ותום דרכיך כפ''א רפה בלשון ישמעאל והרצון תקותך תום דרכיך ר''ל תקותך שישמרו קנייניך היתה סבת תום דרכיך ולזה סר תמימותיך בסוף הקניינים ההם :

נכחדו . נעלמו ונאבדו כמו ותכחד מן הארץ ( שמות ט ) :

זכר נא . עתה החל לסתור דבריו ואומר תן עתה דעתך לזכור מי הוא הנקי הנאבד מכל וכל ואיה הם הישרים אשר נכחדו מבלי תקומה :

נא . עתה : ואיפה . איה פה : נכחדו . נכרתו כמו ותכחד מן הארץ ( שם ט ) :

כאשר ראיתי . אשר ( כן ) נכחדו חורשי און ומכינים את האון במחשבתם כחורש זה שמכין לפני הזריעה ואחרי כן זורעים במעשיהם את העמל וראיתי , שהם יקצרוהו כלומר רעתם שבאה עליהם , וראיתי כי :

כאשר . מוסב למעלה לומר מי הוא נקי אבד וכו' להיות דומה כאשר ראיתי אשר חורשי און וזורעי עמל שהם יקצרו פרי זרעם ר''ל כמו החורש להכין השדה לזריעה ואח''כ זורע הלא יקצור הזרע שזרע כן חושב הרע ועושהו מקבל הגמול משלם ויאבד לנצח :

עמל . ענינו עול :

וזורעי עמל . הרצון בו עול וכן תחת לשונו עמל ואון והמשיל ההשתדלות באון לחרישה וזריעה וקצירה להורות על רוב השתדלותם בו ועשותם תחבולות רבות עד שישיגהו כמו הענין בעובדי האדמה שיעשו מלאכות רבות להגיע אל התכלית המבוקש מהם :

מנשמת אלוה יאבדו . מנשיבת סערתו וכעסו : ומרוח אפו יכלו . כלים תמיד ועל דור המבול דיבר :

מנשמת . מנשיבת הבל פיו יאבדו ר''ל במעט סיבה ובדבר קל בהפחת רוח בעלמא : ומרוח וכו' . כפל הדבר במ''ש :

מנשמת . ענין נשיבה וכן מנשמת רוח אפו ( ש''ב כב ) : יכלו . מל' כליון :

שאגת אריה וקול שחל וגו' . הארי גדול , והשחל בינוני , והכפיר קטן . כולם נתעו . כלומר המלכים והשרים והעבדים וכל שמות הללו שמות אריה הם :

שאגת אריה . עם כי היה להם שאגת אריה וקול שחל לאיים ולהפחיד את הבריות ושיני כפירים לאכלם בכל פה הנה בסופם המה נתעו לבלי דעת למצוא הצלה מהרעה הבאה עליהם :

שחל . וכפירים ליש ולכיא . המה שמות הארי זכר ונקבה אלא שזה גדול מזה : נתעו . מל' תועה וענינו מי שאינו יודע מה לעשות :

אריה ושחל וכפירים וליש ולביא . הם משל לאנשים הרעים אשר כל מגמתם להזיק לזולתם כמו אלו החיות אשר יכספו לטרוף זולתם מהב''ח :

ליש אובד מבלי טרף . השרים אבדו כליש זה האובד מבלי מזון כך אבד כחם מעשות חמס , אובד אינו לשון אדם האובד דבר ממנו אלא הוא עצמו הולך לאיבוד כמו תעיתי כשה אובד ( תהלים קיט ) וכמו הייתי ככלי אובד ( שם לא ) : ובני לביא יתפרדו . מדבר בדור הפלגה אשר נפוצו משם על פני כל הארץ :

ליש . עם כי היה גבור כאריה סופו אובד הוא מבלי מצוא טרף ומזון להחיות נפשו ומת ברעב ובניו יתפרדו הנה והנה לבקש אכלם ומוסב למעלה לומר מי הוא נקי אבד כאשר ראיתי אבדן רשעים מבלי תקומה ואם היה הכל מצד המערכה ולא בהשגחה ראוי היה להיות מקרה אחד לכל לצדיק ולרשע :

יתפרדו . יתפזרו :

ואלי דבר יגונב . חוזר על תוכחתו שהוכיחו עד הנה מה תזעק זכר נא מי הוא נקי אבד וגו' כאשר ראיתי וגו' , ועל אודותיך אלי דבר נבואה יגונב מן הסגנון כדבר גנוב לפי שאין רוח הקודש נגלה על נביאי עובדי כוכבים בפרהסיא משל למלך שהיתה לו אשה ופלגש כשבא אצל אשתו בא בגלוי ואצל פלגשו בא בסתר ובגניב' כך הקב''ה לנביאי עובדי כוכבים ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ( בראשית כ ) וכן ויבא אלהים אל לבן וגו' ( שם לא ) , לבלעם נופל וגלוי עינים ( במדבר כב ) לאליפז בחזיונות הלילה , אבל בנביאי ישראל כתיב ( שם יב ) פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות במדרש תנחומא מצאתי מוגה ול''ש : ותקח אזני שמץ מנהו . שמץ מקצת רוח הבנה :

ואלי דבר יגונב . הנה באה אלי דבר נבואה בגניבה ועל כי היה מעובדי כוכבים לא באה אליו הנבואה בדרך ישרה ממקום הקדוש כ''א בדרך עקלקלות ויתייחס כאלו גנוב הוא מן הקדושה : ותקח אזני . קבלה אזני מן הנבואה משהו מועטת ולא כולו אף לא חלק גדול :

שמץ . ענין מעט ומשהו וכן ומה שמץ דבר ( לקמן כו ) :

יגונב . ר''ל יעלם ויתכסה : שמץ מנהו . ר''ל מעט ממנו וכמוהו ומה שמץ דבר נמצא בו :

בשעיפים . במחשבות :

בשעיפים . בעת היו המחשבות מלאות מחזיונות לילה ר''ל מראיית הדמיונות הנראים בלילה על המשכב והיא תחלת הלילה שאז הרעיונים מלאים מדמיונות שהרהרו ביום : בנפול . בעת אשר התרדמה נופלת על אנשים כי בתחלת הלילה האדם נלאה ועיף ממלאת היום והתרדמה נופלת עליו וכפל הדבר במ''ש לתוספת ביאור ולתפארת המליצה :

בשעיפים . ענין מחשבה וכן לכן שעיפי ישיבוני ( לק' כ ) : מחזיונות . ענין ראיה כמו ואתה תחזה ( שמות יח ) : תרדמה . היא שינה עמוקה :

פחד קראני . מן הרוח שבא אלי ורוח הוא מלאך שנאמר ( תהלים קד ) עושה מלאכיו רוחות :

פחד . אז בעת ההיא קרה לי פחד וגם רעדה והפחד ההיא הפחיד את הרוב מעצמותי ואחזום חיל ורתת :

קראני . מל' מקרה :

עצמותי . איברי :

תסמר . הרוח שערת בשרי : תסמר . הוא ל' אדם שעמדו שערותיו :

ורוח וגו' . המלאך הדובר חלף ועבר לפני : תסמר . קבוצת שערת בשרי תעמוד ותתקשה כמסמר כדרך המתפחד ונבעת :

ורוח . ר''ל המלאך : יחלוף . יעבור כמו חלף הלך לו ( ש''ה ב ) : תסמר . מל' מסמר ויתד ור''ל נתקשה כמסמר וכן סמר מפחדך בשרי ( תהלים קיט ) :

יעמוד . עומד היה בפני ולא הייתי מכיר מראהו : דממה וקול . קול דבר חשאי הייתי שומע , ד''א דממה וקול אשמע קול שמעתי מדממה אבל דממה לא שמעתי דממה אלו המלאכים שאומרים שירה כדמתרגם ואחר הרעש קול דממה דקה ( מלכים א יט ) קל דמשבחין בחשאי , משה דממה שמע מכאן שהראשונים נשתמשו בקול והאחרוני' בבת קול כאדם המכה בפטיש וקול ההברה נשמע למרחוק , כך הוא אומר :

יעמוד . עם כי בעת חלף לפני היה עומד זמן מה עם כל זה לא הייתי מכיר מראהו אף כי היתה תמונת פניו לנגד עיני : דממה וקול אשמע . שמעתי קול נמוך מאד כאלו היתה מורכבת משתיקה וקול :

ולא אכיר . הוי''ו היא כטעם אעפ''כ וכן הנמלים וגו' ויכינו וגו' ( משלי ל ) : תמונה . צורה : דממה . מל' דמיה ושתיקה :

האנוש מאלוה יצדק . בתמיה : ואם מעושהו יטהר גבר . ואם יותר מעושהו יטהר גבר ומה זה חבירך יצעק :

האנוש . והנה שמעתיו אומר האנוש מאלוה יצדק ר''ל האם אפשר שיהא האדם מוצדק בסדר ההנהגה יותר מן המקום ב''ה ואם הגבר יהיה טהור במפעליו יותר מה' אשר עשהו וכאומר הלא אף האדם השלם המסדר הנהגה מה הנה לא יסדרה באופן יהיה מקרה אחד לרע ולטוב ואיך א''כ יחשוב מי שהמקום ב''ה מסר הכל ביד הנהגת מערכת השמים עד כי יהיה מקרה אחד לצדיק ולרשע ויצדק א''כ האנוש מאלוה :

הן בעבדיו . הצדיקים לא יאמין שלא יחטאו לו ומסלקם מן העולם לפני זמנם : תהלה . ל' הוללות :

הן בעבדיו . הנה בעבדיו המלאכים עם כי ירבו מאנוש בשלימות רב עכ''ז לא נתן בהם קיום בעצמם לבל יצטרכו בכל עת השפעת אלוה עליהם : ובמלאכיו . מלת לא משמשת בשנים כאלו אמר ובמלאכיו לא ישים תהלה והוא כפל הענין במ''ש לומר הנה לא שם במלאכיו עצמם להיות בהם אורה משלהם כי הכל בא ממנו בכל עת וא''כ הוא שלם מאד מן מלאכי מעלה ואין לו ערך ודמיון עמהם :

יאמין . ענינו קיום וכן יתד במקום נאמן ( ישעיה כב ) : תהלה . ענין אורה כמו בהלו נרו ( לקמן כט ) :

לא יאמין . הוא מענין אמת ר''ל שלא ישיגו האמתות והקיום מעצמותם אבל להם סבה בהיותם אמת כמו שיש להם סבה בהיותם נמצאים ולזה היה חסרון בחק אלו הנמצאים הקדושים ביחס אל השי''ת וזה כי הש''י לבדו יהיה אמתותו וקיומו מעצמותו או יהיה הרצון בזה שהש''י לא יאמין בהם שישלימו מעצמם מה שהוכן להם מהפעולות אם לא יהיה בזה עזר מהש''י וזה הדבר כבר בארנוהו במה שאין ספק בו בחלק הג' מהמאמר החמישי בספר מלחמות ה' : תהלה . רוצה לומר אורה ויהיו הלה והלל שני שרשים בענין אחד והרצון בו ולא במלאכיו ישים אורה ר''ל שאין האור להם והוא ההשגה במה שהם משיגים מצד עצמותם אבל מצד הסבה ראשונה והוא השם יתברך ואולם השם ית' אין לו ההשגה במה שישיג מזולתו :

אף . כל שכן : שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם . קברם : ודכאום לפני עש . מן השמים מתישין את כחם עד שהן שפלים ונדכאים לפני הרימה האוכלתן במותן :

אף שוכני . ומכ''ש שהוא שלם מבני אדם השוכנים בבתי חומר ר''ל בעולם השפל אשר יסוד מצבה הוא בעפר הארץ שהוא סבה לדכא אותם לפני הבלוי והרקבון המושל בהם לא כמלאכי מעלה השוכנים בעולם העליון אשר לא יקרה להם הבלוי וההפסד וכאומר הלא משכנות עולם השפל ומקריו המה סבות מונעות ההשגה והשלימות ולזה אינם אפילו כמלאכי מעלה וכ''ש הוא שמאד רחקו מערך שלימות המקום ב''ה ואיך יחשוב מי אשר יצדק אנוש מאלוה :

אף שוכני . תחסר מלת כי וכאומר אף כי והוא ענין כ''ש כמו אף כי אש אכלתהו ( יחזקאל טו ) : חומר . טיט : עש . ענין הבלוי וההפסד כמו עששה מכעס ( תהלים ו ) :

עש . הרצון בו כלוי והוא שם והפעל ממנו ועצמי עששו עששה מכעס עיני והרצון בו שכבר ידכאום מקרים אם מחוץ אם מרוע הנהגתם ויפסידו קודם שישיגם הכלוי הטבעי וזה דבר אמתי אין ספק בו וזה כי רוב המתים מתים בזולת עתם בסבת מקרים מה ולא ימצא שימות המות הטבעי אחד מאלף :

מבקר לערב יכתו . ביום אחד הם כתותים ונדכאים : מבלי משים . על לב לשוב לקונם : לנצח יאבדו . וגם זה הוא מקרא חסר :

מבוקר וגו' . בל היום המה כתותים ומדוכאים ומבלי משים בו הכתיתה כ''א אולת אדם תסלף דרכו וחובל בעצמו : לנצח יאבדו . וכן בכל יום המה כתותים ואבודים ואיה א''כ שלימות האדם אם אין בו דעת אף לשמור עצמו :

מבלי משים . חסר לב והרצון בו מבלי משים לב להשלים נפשם וכמוהו וישימו וישכילו יחדו , והרצון בו וישימו לב :

הלא נסע יתרם בם . כמו ( ישעיה טו ) יתרה עשה וגו' גאותם וחכמתם תתבלע בגופן והנה נוסעת ונסחת כמו ( שם לג ) בל יסע יתידותיו :

הלא נסע וגו' . יתרון החכמה אשר ניתן בהם יותר משאר בע''ח הלא נסע והלך מהם כי המקריים המתהוים מזולתם ומעצמם המה יסבבו להשליך החכמה מנגד ולזה ימותו ולא ימצאו חכמה ר''ל יהיה לבם צפון מחכמה עד כי ימותו ובהיות כן איה א''כ שלימות האדם לחשוב אשר יצדק מאלוה :

יתרם . ענין רבוי ותוספת :

הלא נסע יתרם בם . רוצה לומר שכבר נסע ממקומו יתרונם אשר בם על שאר הב''ח והוא השכל והלך הוא לו כי הוא בתחלת ענינו חסר ומי שלא ישלימהו לא ימצא לו יתרון על שאר הב''ח בעת המות כמו שנאמר אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו :