איוב פרק-יב{א}
וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃
מענה איוב :
ביאור מלות המענה , ויען איוב ויאמר :
{ב}
אָ֭מְנָם כִּ֣י אַתֶּם־עָ֑ם וְ֝עִמָּכֶ֗ם תָּמ֥וּת חָכְמָֽה׃
תמות חכמה . כשתמותו תמות עמכם כל חכמה כי כל חכמה בכם , אבל :
אמנם . האמת כי אתם הרבים ולמולי תחשבו לעם כי נשארתי לבדי ואין מי יחזיק בידי אבל וכי בעבור כי אתם הרבים למולי תמות החכמה עמכם ר''ל וכי כל החכמה היא בכם עד שאם תמותו תמות גם היא ולא תשאר בעולם :
{ג}
גַּם־לִ֤י לֵבָ֨ב ׀ כְּֽמוֹכֶ֗ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם וְאֶת־מִי־אֵ֥ין כְּמוֹ־אֵֽלֶּה׃
גם לי לבב כמוכם . ואת מי אין כמו אלה , שהקב''ה שליט לעשות רצונו ולהאריך שלוות רשעים אינכם אלא כמשחקים בי , ואני הוא ( ההוה ) שחוק לרעהו :
גם לי לבב . הנה לא כן היא כי גם לי יש לב מבין כמו לכם ואינני נופל במעלה להיות גרוע ופחות מכם : ואת מי . ועם מי מהאנשים אין לב מבין כמו שיש עם אלה הריעים וכי חכמה גדולה יש בכם אשר לא תמצא בשאר האנשים :
לא נופל . לא פחות וגרוע וכן נופלים מערלים ( יחזקאל לב ) :
{ד}
שְׂחֹ֤ק לְרֵעֵ֨הוּ ׀ אֶֽהְיֶ֗ה קֹרֵ֣א לֶ֭אֱלוֹהַּ וַֽיַּעֲנֵ֑הוּ שְׂ֝ח֗וֹק צַדִּ֥יק תָּמִֽים׃
אהיה קורא . להקב''ה ויענהו מצער הקנטתכם ומה יענהו לתת לו שחוק לצדיק ותמים שלם : שחוק צדיק תמים . היא הענייה אשר יענהו ידעתי אני כאשר אמרתם , כי :
שחוק לרעהו . על כן הרבה צופר לבזותו אמר הנה אני אהיה לשחוק וללעג למחשבתו אשר בעבור גודל הצלחתו אשר ישיג כל תאותו כאלו בכל אשר יקרא לשאול מאלוה יענה וישיב לו למלאות שאלתו לזה גבה לבו עד כי ישחוק עלי אשר אני באמת צדיק תמים :
לרעהו . מלשון רעיון ומחשבה כמו בנת לרעי מרחוק ( תהלים קלט ) :
שחוק . לעג :
{ה}
לַפִּ֣יד בּ֭וּז לְעַשְׁתּ֣וּת שַׁאֲנָ֑ן נָ֝כ֗וֹן לְמ֣וֹעֲדֵי רָֽגֶל׃
לפיד בוז . אש של גיהנם עומד למי ששאנן בעשתותו לומר שלום יהיה לי : נכון . מזומן הוא העשתות שאנן להיות במועדי רגל שרגלם מועדת :
לפיד בוז וגו' . כי כן הדרך אשר למחשבות איש שאנן ושקט מרוב כל יחשב כלפיד הבזוי את מי אשר הוא נכון שימעדו רגליו לפול ולזה הרבה צופר לשחק בי :
לפיד . הוא העץ שמנדנדים בו האש ונשרף גם הוא כמו כלפיד יבער ( ישעיה סב ) ועל כי לא יצלח למלאכה ובזוי הוא מאד אמר לפיד בוז : לעשתות . למחשבות כמו אבדו עשתונותיו ( תהלים קמו ) : שאנן . שוקט ובוטח כמו שאנן מואב ( ירמיה מח ) : למועדי . ענין החלקה והשמטה לנפול כמו ולא מעדו קרסולי ( תהלים יח ) :
לפיד . מעניין לפידים ויהיה אומרו לפיד בוז כמו לפיד ובוז : לעשתות . למחשבות מענין עשתונותיו ואיפשר שתהיה למ''ד לפיד משמש' ויהיה עניינו מי שהוא נכון לפיד ואיד הוא נבזה למחשבו' השאנן וכן מי שהו' נכון למועדי רגל וכפל הענין במלו' שונו' :
{ו}
יִשְׁלָ֤יוּ אֹֽהָלִ֨ים ׀ לְשֹׁ֥דְדִ֗ים וּֽ֭בַטֻּחוֹת לְמַרְגִּ֣יזֵי אֵ֑ל לַאֲשֶׁ֤ר הֵבִ֖יא אֱל֣וֹהַּ בְּיָדֽוֹ׃
ישליו . ידעתי אני כי ימי ישליו אוהלים לבני קדר השוכנים באהלים המדברה , והם שודדים שנאמר פרא אדם ידו בכל ( בראשית טז ) : ובטוחות . שלימות יש למרגיזי אל , לכל אשר הביא לו הצור השלום בידו אם טוב ואם רע :
ישליו . אבל לא מרוב חכמה ויושר לבב רבה הצלחתו כי הלא ראינו אשר אהלי השודדים המה בשלוה ומשכנות בטוחות נמצאים למרגיזי אל לאשר יעבוד הכו''ם אשר לא ימוש ממקומו ומביא אותו בידו ועכ''ז אליו ישתחוה ולו יעבוד וא''כ אף מהצלחת צופר אין ראיה על החכמה ויושר הלבב :
ישליו . מלשון שלוה : ובטוחות . ר''ל משכנות בטוחות וקצר בדבר המובן :
לשודדים . לעושים חמס ושודדים האנשים : ובטוחות . חסר מלת משכנות והרצון בזה שכבר ימצאו משכנות למרגיזי אל שיבטחו בהיותם בהם ולא יפחדו משום דבר : לאשר הביא אלוה בידו . ר''ל לעובדי כו''ם שיביאו הכו''ם בידיה' וישתחוו להם או ירצה בזה שבידו הביא והמציא אלוה ר''ל שידיו עשו הפסל ואחר יסגוד לו וישתחוה ולא יפקח עיניו כי הפסל ההוא הוא מעשה ידיו כדרך אמרו למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעותיו :
{ז}
וְֽאוּלָ֗ם שְׁאַל־נָ֣א בְהֵמ֣וֹת וְתֹרֶ֑ךָּ וְע֥וֹף הַ֝שָּׁמַ֗יִם וְיַגֶּד־לָֽךְ׃
ואולם . אבל חכמת מה לך ואם בהודעת העלמת חקר אלוה לא צריכנא לך כי באמת שאל אל הבהמות וכ''א תלמדך העלם חקר אלוה רצה לומר משלימות יצירת היצורים ומהחכמה אשר בהם יתחלפו אלה מאלה מכל זה נוכל להשכיל שלא נמצא חקר אלוה וכאלו הם יורו ויגידו את זאת :
ותורך . ותלמדך :
בהמות ותורך . תלמדך כל אחת מהם :
{ח}
א֤וֹ שִׂ֣יחַ לָאָ֣רֶץ וְתֹרֶ֑ךָּ וִֽיסַפְּר֥וּ לְ֝ךָ֗ דְּגֵ֣י הַיָּֽם׃
ותורך . ר''ל מטבעי ארבעה היסודות וכל הדברים הנמצאים בארץ המורכבים מהם מאלה תוכל להבין העלם חקר אלוה :
שיח . מלשון שיחה ודבור :
שיח . דבר :
{ט}
מִ֭י לֹא־יָדַ֣ע בְּכָל־אֵ֑לֶּה כִּ֥י יַד־יְ֝הוָה עָ֣שְׂתָה זֹּֽאת׃
מי לא ידע בכל אלה . מי הוא הסכל אשר לא ישכיל לדעת העלמות חקר אלוה באמצעית אלה הדברים זולת מאמריך : כי יד ה' וגו' . כי הלא יד ה' עשתה כל זאת ומהם הלא יוקח ראיה על עומק חכמתו שאין חקר לה :
{י}
אֲשֶׁ֣ר בְּ֭יָדוֹ נֶ֣פֶשׁ כָּל־חָ֑י וְ֝ר֗וּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִֽישׁ׃
אשר בידו וגו' . מוסב למקרא שלפניו לומר הוא האלהים אשר בידו וגו' : וריח וגו' . זכר לעצמו רוח האדם על כי היא העולה על כלנה :
{יא}
הֲלֹא־אֹ֭זֶן מִלִּ֣ין תִּבְחָ֑ן וְ֝חֵ֗ךְ אֹ֣כֶל יִטְעַם־לֽוֹ׃
הלא אזן מילין תבחן . ולמה לא ידעו זאת השומעים פעלו כאשר החיך יטעם לאכול :
הלא אזן . האוזן השומעת תבחן הדברים ממי נאמרו והחיך הטועם הוא יטעם לו טעם המאכל המר הוא אם מתוק כי בו ניתן ההרגש הזה ויובן א''כ הרבה מן הדברים ע''פ החוש :
{יב}
בִּֽישִׁישִׁ֥ים חָכְמָ֑ה וְאֹ֖רֶךְ יָמִ֣ים תְּבוּנָֽה׃
בישישים חכמה וגו' . לדעת כי עמו חכמה וגו' :
בישישים חכמה . ובעבור זה ימצא הרבה מן החכמה בלב הישישים כי בעבור רוב הימים ראו הרבה בחוש ומהם יקחו התחלה להבין דבר מתוך דבר : ואורך . הבי''ת מן בישישים משמשת בשתים כאלו אמר ובאורך ימים תבונה והוא כפל ענין במ''ש ועל כי צופר היה צעיר ממנו לימים אמר איך תתפאר בחכמה למולי ואני ישיש וזקן ממך :
בישישים . הזקן הרבה יקרא ישיש והוא מלשון יש כי עמדה בו הישות ימים דבים :
{יג}
עִ֭מּוֹ חָכְמָ֣ה וּגְבוּרָ֑ה ל֝֗וֹ עֵצָ֥ה וּתְבוּנָֽה׃
עמו . ובעבור רוב השנים ידעתי א''כ בלעדך שעם ה' תכלית החכמה והגבורה : לו עצה . הוא המשכיל לתת עצה ובידו התבונה :
{יד}
הֵ֣ן יַ֭הֲרוֹס וְלֹ֣א יִבָּנֶ֑ה יִסְגֹּ֥ר עַל־אִ֝֗ישׁ וְלֹ֣א יִפָּתֵֽחַ׃
הן יהרוס . כאשר יחפוץ להשגיח הלא ישדד המערכה וכשהוא מהרס דבר מה הנה לא יבנה בזולת רצונו : יסגור . כאשר יסגור המאסר על איש הנה לא יפתח בזולת חפצו :
יפתח . ענין התרה מן המאסר :
יסגור על איש . ר''ל כבר ישים איש במסגר ולא יצא ממאסרו לעולם :
{טו}
הֵ֤ן יַעְצֹ֣ר בַּמַּ֣יִם וְיִבָ֑שׁוּ וִֽ֝ישַׁלְּחֵ֗ם וְיַ֖הַפְכוּ אָֽרֶץ׃
וישלחם ויהפכו ארץ . בשליחותו כאשר עשה לדור אנוש שהציף שלישו של עולם :
הן יעצור . ימנע הנביעה במים ונעשה המקום יבש : וישלחם . ופעם ירבה מימיהם וישלחם לשטוף פני האדמה ומהפכים הארץ כי מאבדים הרבה :
יעצור . עמן מניעה :
{טז}
עִ֭מּוֹ עֹ֣ז וְתֽוּשִׁיָּ֑ה ל֝֗וֹ שֹׁגֵ֥ג וּמַשְׁגֶּֽה׃
לו שוגג . האדם השוגג : ומשגה . שטן המשגהו :
עמו עוז . בידו החוזק והתשות את מי לחזק ואת מי להתיש כח זרועו : לו שוגג . יודע הוא שגגת האדם עם כי לא ידע האדם בנפשו : ומשגה . יודע הוא הדבר אשר האדם משגה בו את הזולת עם כי לא ידעו הזולת :
שוגג ומשגה . שני שרשים בענין אחד :
{יז}
מוֹלִ֣יךְ יוֹעֲצִ֣ים שׁוֹלָ֑ל וְֽשֹׁפְטִ֥ים יְהוֹלֵֽל׃
שולל . שם דבר הוא שטות , מוליכם בשטות כשהוא רוצה לערבב ולבלע חכמתם כמו וסר מרע משתולל ( ישעיה נט ) אשתוללו אבירי לב ( תהלים עו ) ותי''ו אשר במשתולל ואשתוללו כן דרך לשון עברית בתיבה שיסודה שי''ן או סמ''ך והוא בא לדבר בלשון נעשה ונפעל או מתפעל נותן תי''ו אחר אות ראשונה של יסוד כמו וישתכחו בעיר ( קהלת ח ) וישתמר חוקות עמרי ( מיכה ו ) מסתולל בעמי ( שמות ט ) ויסתבל החגב ( קהלת יב ) : יהולל . ישוטה לשון הוללות וסכלות :
מוליך . חכמי לב בעלי עצה מוליך בדרך שולל ויסכל דעת השופטים עם כי מאד חכמו :
שולל . ענין שטות כמו אשתוללו אבירי לב ( שם עז ) : יהולל . ענין סכלות וכן וקוסמים יהולל ( ישעיה מד ) :
מוליך יועצים שולל . ר''ל שהוא מוליך שלל כל אחד מהיועצים כאשר ירצה ואף על פי שהם טובי העצה לא יועיל להם טוב עצתם : יהולל . מענין הוללות וסכלות :
{יח}
מוּסַ֣ר מְלָכִ֣ים פִּתֵּ֑חַ וַיֶּאְסֹ֥ר אֵ֝ז֗וֹר בְּמָתְנֵיהֶֽם׃
מוסר מלכים פתח . להסיר מוסר סבלם מעל אחרים ומעבירם ממלוכה : ויאסור אזור במתניהם . בתחילתם כשהוא חפץ בהם חוגר חלציהם ומזרזם כח למלוכה :
פתח . מתיר קשר השרים ר''ל מסיר קשרי רצועות העול אשר שמו על העם : ויאסור . וכאשר יחפוץ יקשור האזור במתניהם ר''ל יאמץ כוחם כי האזור במתניו הוא מחוזק ומזורז :
מוסר . קשרי רצועות העול כמו מוסרי צואריך ( שם כב ) : פתח . מתיר : ויאסור . קושר כמו הסוס אסור ( מלכים ב ז ) : אזור . חגורה כמו ואזור עור ( שם א ) :
מוסר מלכים . מאסר מלכים : פתח . התיר :
{יט}
מוֹלִ֣יךְ כֹּהֲנִ֣ים שׁוֹלָ֑ל וְאֵֽתָנִ֣ים יְסַלֵּֽף׃
כהנים . שרים כמו כהן מדין ( שמות ג ) כהן און ( בראשית מא ) :
מוליך כהנים . השרים מוליך בדרך שולל ויעוות החזקים בעלי הכח לבל ילחמו בדרך הנימוס והראוי :
כהנים . שרים כמו ובני דוד כהנים ( ש''ב ח ) : ואיתנים . וחזקים כמו איתן מושביך ( במדבר כד ) : יסלף . יעות כמו ויסלף דברי צדיקים ( שמות כג ) :
כהנים . שרים וכמוהו ובני דוד כהנים היו : ואיתנים . חזקים : יסלף . יעות :
{כ}
מֵסִ֣יר שָׂ֭פָה לְנֶאֱמָנִ֑ים וְטַ֖עַם זְקֵנִ֣ים יִקָּֽח׃
לנאמנים . אף לנאמנים כי פעמים שפתיו נבללים לדבר סרה כגון אברהם והאמין בה' וסוף נכשל במה אדע :
לנאמנים . להמדברים בעלי המליצה יסיר מאמר שפתותם עד לא יכינו לדבר מה בלבבם ומהזקנים בעלי המדע יקח מיטב תוכן האמרים :
לנאמנים . הוא מלשון וינאמו נאום ( ירמיה כג ) שהוא ענין דבור והנו''ן האחרונה נוספת לסימן שם תואר כמו רחמן והצחים בלשונם היודעים חכמת הדבור יקראו נאמנים : וטעם . ענין תוכן הדבור כמו בשנותו את טעמו ( תהלים לד ) :
לנאמנים . הם האנשים הממהרים לדבר צחות או ירצה בזה האנשים הנאמנים בדבריהם לטוב טעמם וחכמתם : זקנים . חכמים :
{כא}
שׁוֹפֵ֣ךְ בּ֭וּז עַל־נְדִיבִ֑ים וּמְזִ֖יחַ אֲפִיקִ֣ים רִפָּֽה׃
ומזיח אפיקים רפה . וחגור החזקים מרפה ומפתח חגורם להתיש כחם כמו ( תהלים קט ) ולמזח תמיד יחגרה : אפיקים . חזקים כמו אפיקי נחושה ( לקמן מ ) אפיקי מגינים ( שם מא ) :
שופך . פעם יביא בוז הרבה על נדיבים כמים הנשפכים ומרפה חגורת החזקים ר''ל יתיש כוחם כי החגור הוא מזורז ונחלש כשנרפה החגור :
ומזיח . חגורה וכן ולמזח תמיד יחגרה ( שם קט ) : אפיקים . חזקים כמו אפיקי נחושה ( לקמן מ ) : רפה . מלשון רפיון :
ומזיח אפיקים רפה . וחוזק חזקים החליש או ירצה בזה ואזור חזקים התיר מענין ולמזח תמיד יחגרה :
{כב}
מְגַלֶּ֣ה עֲ֭מֻקוֹת מִנִּי־חֹ֑שֶׁךְ וַיֹּצֵ֖א לָא֣וֹר צַלְמָֽוֶת׃
מגלה . ר''ל מלמד האדם דעת להשכיל דברים עמוקים קשה ההבנה : צלמות . ר''ל דברים הנעלמים ביותר מוציא לאור כי יחנן האדם דעה ויאיר עיניו להבין דבר מתוך דבר :
צלמות . צלו של מות הוא חשכת הקבר :
{כג}
מַשְׂגִּ֣יא לַ֭גּוֹיִם וַֽיְאַבְּדֵ֑ם שֹׁטֵ֥חַ לַ֝גּוֹיִ֗ם וַיַּנְחֵֽם׃
משגיא לגוים ויאבדם . יש אומרים כאשר עשה למצרים בהשיגם את ישראל לפני בעל צפון ( שמות יד ) שגו ואמרו תדעו שהסכים עמנו לטבעם בים כאשר גזרנו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ( שם א ) וקשה יראתו של בעל צפון שלא נעשו בו שפטים ככל אלהי מצרים וגרם המקום להשגותם כדי לטבעם וזה הלשון אינו עיקר דאם כן היה לו לומר בצד ימין משגיא כמו שוגה אבל זה עיקר מגדיל לשון שגיא כח משגיא את הגוים ומצליחם ולבם מתגאה בהצלחת' והוא היה אבדן שלהן מה שהצליחו : שוטח . מרבה אותם להשטיח בארץ ולכסותם :
משגיא . הוא מגדיל את האנשים בממשלה רב והוא מאבדם : שוטח . הוא יפרשם ע''פ האדמה במרחב רב והוא ינהיגם מארצם ללכת גולה :
משגיא . מגדיל כמו כארז בלבנון ישגה ( תהלים לב ) : שוטה . פורש כמו וישטחו להם שטוח ( במדבר יא ) : וינחם . וינהיגם כמו לך נחה ( שמות לב ) :
משגיא . מרבה : שוטח . מפזר :
{כד}
מֵסִ֗יר לֵ֭ב רָאשֵׁ֣י עַם־הָאָ֑רֶץ וַ֝יַּתְעֵ֗ם בְּתֹ֣הוּ לֹא־דָֽרֶךְ׃
בתוהו לא דרך . בתוהו שאינו דרך :
מסיר . פעם מסיר חכמת לב ראשי העם המנהיגים אותם והמה יתעו את העם ללכת בעצת תוהו לא בדרך ישר ועצה נכונה :
{כה}
יְמַֽשְׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־א֑וֹר וַ֝יַּתְעֵ֗ם כַּשִּׁכּֽוֹר׃
ימששו . והמה ממששים בידיהם במקום החשך אשר ילכו בה ולא ילכו במקום אורה ר''ל שוגים ללכת בעצת תוהו ולא יפנו אל מול העצה הנכונה : ויתעם . ה' מתעה אותם להיות מבולבלים בדעתם כמו השכור :
ימששו . ענין החפוש בידים הנה והנה להשמר ממכשול כמו כאשר ימשש העור ( דברים כה ) :